אינדוקציה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק באינדוקציה במדע, ובפרט במדעי הטבע. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו אינדוקציה (פירושונים).
במדע, אינדוקציה היא הדרך שבה מסיקים מסקנה ממקרים פרטיים ועוברים מהם לקביעה כללית. התהליך ההפוך נקרא "דדוקציה".
אם כל החסידות שראית עד כה הן לבנות, אפשר להסיק באינדוקציה שכל החסידות לבנות. האינדוקציה אינה תקפה מבחינה לוגית, משום שהחסידה שתראה מחר עשויה להיות ירוקה, ולהפריך את המסקנה. עם זאת, האינדוקציה היא שיטת הסקה מקובלת בכל תחומי המדע. (במתמטיקה האינדוקציה המדעית אינה מקובלת - ובמקומה נעשה שימוש באינדוקציה מתמטית).
אם ראית את השמש זורחת בבוקר במשך אלף פעמים, או ידוע לך שקודמיך ראו זאת מיליון פעמים, זה לא אומר שהשמש תזרח גם מחר בבוקר. ואכן מתוך הידע האסטרונומי על אבולוצית הכוכבים, ידוע לנו שבסופו של דבר יגיע סופה של השמש ועוד לפני כן סופו של כדור הארץ, כך שהכלל "השמש זורחת בבוקר" אין לו אחיזה לוגית ואף לא עובדתית. את הפגם העובדתי ניתן לתקן באמצעות ניסוח הקביעה בצורה "השמש זורחת בבוקר, ותמשיך לעשות זאת במשך עוד ארבע וחצי מיליארד שנה ולא יותר", אך הפגם הלוגי אינו ניתן לתיקון.
פגם זה מביא לקביעה שהסקה אינדוקטיבית אינה תקינה כשמנסים לקבוע חוקים ותאוריות במדע (אם כי במשך אלפי שנים התפתח המדע בדרך זו).
הפילוסוף דייוויד יום עמד על הסכנה שבהחלת נסיון העבר על העתיד, וראה בו כשל לוגי (ראו בעיית האינדוקציה). גם במאמרו של אחד העם "חצי נחמה" ("המליץ", י"ד תשרי תרנ"ג), מופיעה התייחסות לבעיה הכרוכה במעבר ממקרים פרטיים להכללה: "נוסע אחד, שבא לאחת הערים ונזדמן לאכסניא שהיה בה משרת כבד-פה, וכתב בפנקסו: בעיר פלונית משרתי האכסניות הם כבדי-פה – הספור הזה מצייר בצורה של התוּל דרכי-ההגיון של ההמון ברוב משפטיו הכלליים".
פילוסוף המדע קרל פופר שלל את השיטה האינדוקטיבית כדרך להתקדמות המדע, והציע את התחליף של ההפרכה כאמת מידה לבחינת תקפותה של היפותזה.
הוא קבע שכל היפותזה, חייבת להיות בנויה כך שאפשרות הפרכתה תהיה קיימת, באמצעות העמדתה במבחן הניסוי או התצפית. המשפטים "כל החסידות לבנות" ו"השמש זורחת כל בוקר" הם משפטים בני הפרכה, שכן מספיק מקרה תצפיתי חריג אחד שיפריכם. ההיפותזה "שני קטבים מנוגדים של מגנט מושכים זה את זה ""ושני קטבים זהים דוחים זה את זה" הינם דוגמאות להיפותזה בת הפרכה שכן ניתן להעמידה במבחן הניסוי ודי במקרה אחד בו הקטבים המנוגדים יפעלו אחרת כדי להפריכה (ברור שבגלל מקרה אחד כגון זה לא נעשית מהפכה מדעית, וחוזרים על הניסוי שוב ושוב, בודקים את המכשור, ועד מציאת תאוריות מדעיות חדשות התאוריה "הסורחת" הופכת להיות תאוריית אד הוק עד שימצא לה תחליף). לפי פופר תאוריה שעמדה יפה בהרבה נסיונות של הפרכה זוכה לאישוש.
