כליה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כליות הן זוג איברים השייכים למערכת השתן וממוקמים מאחורי חלל הבטן.
הכליות הן האיברים הפעילים ביותר במערכת השתן, כמות הפלזמה העוברת בכליות נאמדת ב־180 ליטרים ביום. הכליות מווסתות את משק המים, את מאזן היונים ואת חומציות הגוף. הן מסננות את הדם ומפרישות חומרי פסולת מטבולים (במיוחד שתנן) וחומרים כימיים זרים. הכליות גם מסנטזות גלוקוז מחלבונים (תהליך המכונה גלוקונאוגנזה) ומפרישות לתוך הגוף הורמונים שונים.
הכליות ממוקמות בצד האחורי של חלל הבטן, משני צדי עמוד השדרה, מאחורי המעי ומתחת לסרעפת. הכליות מקבלות את הדם מאב העורקים של הבטן דרך סעיפיו, העורקים הכלייתים (הימני והשמאלי) ומחזירות את הדם המטופל לוריד הנבוב התחתון דרך ורידי הכליה.
תוכן עניינים |
[עריכה] אנטומיה
[עריכה] מבנה כללי
לכליה צורה הדומה לשעועית, עם חלק קעור הפונה לכיוון תיכון. דרך החלק הקעור המכונה שער הכליה, מתחברים לכליה עצבים, עורק הכליה, וריד הכליה והשופכן. כליה ממוצעת, אורכה כעשרה סנטימטרים, רוחבה כחמישה וחצי סנטימטרים ועוביה כשלושה סנטימטרים. כל כליה עטופה בקופסית, רקמת חיבור סיבית חזקה, העטופה בתורה ברקמת שומן ובמחתלה המקבעת את הכליה למקומה.
הכליה גופה מורכבת בחלקה החיצוני מקליפת הכליה ובחלקה הפנימי מלשד הכליה (או ליבת הכליה). הקליפה והלשד מכילים בעיקר נפרונים שהם יחידות התפקוד היסודיות של הכליה. לשד הכליה מורכב בעיקר מכתריסר מבנים דמויי פירמידה, רקמת קליפה הנמצאת בין הפירמידות מכונה עמודי הכליה.
מחודי הפירמידות נמשכים גביעים משניים המתאחדים לגביעים ראשיים ואלו מתאחדים לחלל אחד בשם אגן הכליה. אגן הכליה מתחבר לשופכן.
[עריכה] נפרון
-
ערך מורחב – נפרון
מרבית הקליפה והלשד של הכליה מורכבים ממבנים מיקרוסקופים בשם נפרונים. נימנו כ־1.25 מיליון נפרונים בכל כליה.
לנפרון מבנה של צינור שקצהו העיוור הוא קופסית באומן בתוכה נתונים צרורות של נימים הנקראים הפקעית, חלקיו הבאים של הצינור מכונים האבובית המקורבת, לולאת הנלי והאבובית המרוחקת. האבובית המרוחקת מתנקזת לצינור מאסף המהווה חלק ממערכת מאספת גדולה יותר שסופה בגביעי הכליה ואגן הכליה. המבנה של כל נפרון נמשך מהקליפה עד ללשד (לכל אורך הלשד לכיוון אגן הכליה או לאורך חלק מהלשד), בחזרה עד לאזור קופסית באומן ושוב דרך הצינורות המאספים עד לאגן הכליה.
[עריכה] אספקת דם
הדם מגיע לכליה ישירות מאבי העורקים דרך עורק הכליה, עם קצב זרימה של 1.2 ליטרים לדקה (לשתי הכליות) מגיעים לכליות כעשרים אחוזים מהדם שמזרים הלב.
בכליה מבנה ייחודי לכלי הדם המתבטא במערכת נימים כפולה. לאחר הפיצולים של עורק הכליה לעורקים ועורקיקים וכן הלאה עד לגודל של נימים המהווים את הפקעות בתוך קופסיות באומן, נאספים בחזרה הנימים לעורקיק ולא לורידון ומתפצלים בשנית למערכת נימים העוטפת את אזור המשכו של הנפרון והצינורות המאספים. המערכת השניה של הנימים נאספת לורידונים שמתאחדים לורידים גדולים יותר ויותר עד לוריד הכליה שמתנקז לווריד הנבוב התחתון ומשם הלאה לעבר הלב.
[עריכה] פיזיולוגיה
לאורך הנפרונים והצינורות המאספים המוני משאבות קטנות שתפקידן להחזיר לדם את החומרים החיוניים לגוף כגון גלוקוז. השתן הנוצר בנפרונים נקרא שתן ראשוני הנאמד ב־180 ליטרים ליום. בנפרונים ובצינורות המאספים מתרחשת ספיגה מחדש של מרבית השתן חזרה לנימים המקיפים אותם וכך השתן היוצא מגופנו ביום הוא 2 ליטר בלבד.
כניסת חומרים לנפרון נעשית על ידי לחץ כאשר עורקיק הופך לנים ונעשה דק יותר ויותר עד כי כל חומר היכול לעבור בין התאים של דפנותיו מגיע לנפרון. החומרים שאינם עוברים הם תאי דם וחלבונים למיניהם, זאת משום גודלם. כאשר נמצאים חלבונים או גלוקוז בשתן זוהי עדות לבעיות בתפקוד הנפרון.
בנוסף לתפקידן בהפרשת שתן, הכליות אחראיות על כמה תהליכים:
- תהליך ההומאוסטזה.
- הכליות שומרות על נפח תקין של הדם על ידי שליטה על ספיגת החומרים בדם בתעלות הקטנות ובנימים.
- איזון חומציות הדם.
- שמירה על לחץ דם תקין.
בלוטות יותרת הכליה שמעליהן אחראיות על הפרשת ההורמון אריתרופויאטין, הגורם ליצירת תאי דם אדומים במוח העצם.
הכליות מפרישות את העודפים של מים, מלחים, ושתנן. שתנן הוא חומר לא רעיל הנוצר מחיבור שגורם לו הכבד של אמוניה עם C02 שהם חומרים רעילים.
את איכות תפקוד הכליות מודדים על ידי בדיקות דם או בדיקות שתן וזאת מודדים על פי המושג פינוי , שהוא נפח הדם המטוהר בפרק זמן מוגדר, לדוגמה: ערכו התקין של החומר החנקני קריאטנין הוא מאה מ"ל לדקה (בגבר ממוצע), כלומר שבכל דקה מפנות הכליות את החומר קריאטנין מ-100 מ"ל דם.
[עריכה] מחלות בכליה
-
ערך מורחב – מחלות כליה
במחלות כליה, בדיקות השתן מגלות חריגות בתרכובת השתן כגון חלבונים או תאי דם. כיוון שהכליות חיוניות ביותר לגוף האדם חולי כליות למיניהם נזקקים לתחליף מלאכותי הנקרא דיאליזה. מומים בכליות נפוצים יותר מבכל מערכת אחרת בגוף האדם.
[עריכה] מומים מולדים בכליות
- כליית סיבוב לא תקין
- כליה מוגדלת
- כליה דמוית פרסה
- כליה ניידת/אקטופיה
- היעדר התפתחות כליות/תסמונת פוטר
- כליה לקויה
- כליה פוליציסטית (רב-כיסייתית)
- כליה ציסטית לשדית
[עריכה] מחלות נפרונים
בכלל מחלות הנפרונים סוגים רבים של מחלות. ביניהן, הימצאות תאי דם וחלבונים בשתן המעידים על כך שהנימים שמסביב לנפרונים מורכבים מתאים רופפים מדי ולכן חלבונים ותאי דם מצליחים לעבור. המשמעות היא שהגוף מאבד חומרים חיוניים. במחלה אחרת, הנפרונים אינם מסננים את הדם ולכן נשארים בו חומרים רעילים.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כליות |
- "כליות" מתוך האנציקלופדיה הרפואית הלכתית, באתר מכון שלזינגר
[עריכה] לקריאה נוספת
- Vander A, Sherman J, Luciano D. Human physiology, 7th Ed., McGraw-Hill, 1998, pp 502-549
- Thibodeau GA, Patton KT. Anatomy & Physiology, 2nd Ed., Mosby-Year Book, 1993, pp 702-768
