אמוניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אמוניה

פרטים
שם סיסטמטי	Azane NH3
שמות נוספים	נַשְׁדּוּר אמונייק Hydrogen nitride Nitro-Sil Vaporole
נוסחה כימית	NH₃
מסה מולקולרית	g/mol‏17.0306
מראה	גז חסר צבע בעל ריח חריף
מספר CAS	7664-41-7
צפיפות	g/cm³‏0.6942
מצב צבירה בטמפרטורת החדר	גז
מסיסות במים	89.9
טמפרטורת היתוך	°C‏77.73-
טמפרטורת רתיחה	°C‏33.34-
בסיסיות	pK_b‏4.75 (בתגובה עם H₂O)

אמוניה (Ammonia; נקראת גם נַשְׁדּוּר, בעבר גם אמונייק) היא תרכובת חנקן ומימן. לאמוניה, שנוסחתה NH₃, חשיבות גבוהה בתעשייה הכימית ובביולוגיה.

בתנאי לחץ וטמפרטורה רגילים, האמוניה היא גז חסר צבע ובעל ריח חריף. השימוש העיקרי בה הוא לייצור דשנים, חומרי נפץ ופולימרים.

את השיטה להפקת אמוניה הגו המדענים הגרמנים פריץ האבּר (Fritz Haber) וקארל בּוֹש (Carl Bosch) בימי מלחמת העולם הראשונה. האבר היה אחראי לרעיון התאורטי, ובוש פיתח אותו מבחינה טכנולוגית.

ייצור האמוניה בישראל מרוכז בעיקר במפעל "דשנים וחומרים כימיים" שבמפרץ חיפה.

בביולוגיה משמשת האמוניה כחומר ראשוני ליצירת בסיסים חנקניים (המרכיבים את הנוקלאוטידים) וחומצות אמינו (המרכיבות את החלבונים).

האמוניה היא בסיס בשל נטייתה לקלוט פרוטון. כשזה קורה, הופכת האמוניה ליון אמוניום (NH₄⁺). הקבוצה הפונקציונלית אמינו (NH₂) נגזרת מהאמוניה. האמינים עצמם אף הם נגזרות של אמוניה.

[עריכה] שימושים באמוניה

ייצור חומצה חנקתית: התהליך התעשייתי החשוב ביותר שנעשה בו שימוש באמוניה הוא הפקת חומצה חנקתית. האמוניה מוזרמת ביחס של חלק אחד של אמוניה לתשעה חלקים של אוויר מעל זרז פלטינה בטמפרטורה של 850 מעלות צלזיוס, ומחומצנת לחומצה חנקתית. הזרז חשוב ביותר, שכן חמצון רגיל של אמוניה מניב מולקולת חנקן ומים. החומצה החנקתית חשובה ביותר לייצור דשנים וחומרי נפץ.

דשנים: ניתן להשתמש באמוניה מומסת במים בריכוז נמוך כדשן להעשרת קרקעות עניות בחנקן.

לפני גילוי הפריאון, הייתה האמוניה חומר פופולרי במערכות קירור. עם זאת, אמוניה היא חומר רעיל, המגרה את אברי הנשימה וקורוזיבי לצנרת נחושת הנפוצה במערכות קירור. עם זאת, במכונות גדולות לייצור קרח ולעיבוד מזון בהקפאה, עדיין נעשה שימוש באמוניה כקרר, בשל תכונותיה התרמודינמיות העדיפות. גם במקרר של איינשטיין נעשה שימוש באמוניה כקרר.