החייאה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
החייאה היא אוסף פעולות מלאכותיות הנעשות באדם הסובל מכשל במערכות קיום החיים (מע' העצבים המרכזית, מערכת הדם והלב, מערכת הנשימה) ומטרתם היא להשיב את הפעילות התקינה של מערכות אלו או לפחות לשמור על רמת חימצון סבירה בגוף עד להגעת צוות רפואי מיומן.
פעולות ההחייאה העיקריות כוללות: אבטחת נתיב אוויר פתוח, הנשמה מלאכותית ועיסויי חזה ומכונות בעיקר CPR - ראשי התיבות של Cardio Pulmonry Resuscitation (ולעתים גם ABC - ראשי תיבות של הפעלות לביצוע ובהם Airway, Breathing, Circulation).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
עדויות ראשונות לפעולות החייאה ניתן למצוא כבר בספר מלכים ב' פרק ד' פסוק לב: "ויבוא אלישע, הביתה; והנה הנער מת, מושכב על-מיטתו. לג ויבוא, ויסגור הדלת בעד שניהם; ויתפלל, אל-יהוה. לד ויעל וישכב על-הילד, וישם פיו על-פיו ועיניו על-עיניו וכפיו על-כפיו, ויגהר, עליו; ויחם, בשר הילד. לה וישב וילך בבית, אחת הנה ואחת הנה, ויעל, ויגהר עליו; ויזורר הנער עד-שבע פעמים, ויפקח הנער את-עיניו."
למרבה הפלא רק באמצע שנות השבעים נכתבו והופצו קווים מנחים לביצוע פעולות החייאה בארצות הברית ורק בשנת 1992 קמה ועדה בינלאומית לחקור את ההנחיות השונות ולהציג מסקנות מדעיות לנושא, מסקנות אלו פורסמו בשנת 2000 ואומצו ברחבי העולם (כולל בישראל).
בדצמבר 2005 ארגון הלב האמריקאי (AHA) פרסם הנחיות חדשות שנכתבו במשך 36 חודשים. לא פחות מ- 380 מומחים בינלאומיים בתחום ההחייאה קיימו דיונים בנושא והגיעו לכדי קונצנזוס באשר לדרך לפיה יש לעשות החייאה כראוי.
[עריכה] שלבי ההחייאה
לפני תחילת ההחייאה בודקים את בטיחות מקום הטיפול (באנגלית Safety/Survey), ובודקים שהמקום בטוח למטפל ולמטופל (לדוגמה החייאה ליד שריפה או במקום בו זורמים גזים מסוכנים).
לפני ההחייאה ובמהלכה מבצעים הליך בדיקה לזיהוי מצבו של הנפגע על ידי מספר גורמים:
- הכרה: בתחילה יש לנסות לתקשר איתו מילולית, אם אין תגובה יש לצבוט אותו בשריר הטרפז או במקום לשפשף את היד על אזור החזה. אם אין תגובה זאת אומרת שהוא חסר הכרה.
- נתיב אוויר (Airway) :תחילה יש לבדוק האם נתיב האוויר פתוח, כלומר אין הפרשות או כל גוף זר שיכול לשבש את ההנשמה שמגיע מאוחר יותר לאחר מכן, במצב של חוסר הכרה יש לאחוז את ראשו של הנפגע מתחת לסנטר ובמצח ולהטות אותו לאחור, לשם הבטחת פתח לזרימת אוויר (הפתח נחסם במצב שהראש פונה כלפי מעלה על ידי הענבל), אחר כך יש לקרב אליו כך שהאוזן תיהיה קרובה לפה שלו והמבט יהיה לכיוון חזהו, כדי לבדוק בעזרה השמיעה, המישוש או הראייה אם הוא נושם.
- נשימה (Breathing) : כעת, על המטפל לבדוק את נשימת המטופל וזאת על ידי הצמדת ידו את אזור החזה ולקרב את האוזן לאזורי הנשימה (האף והפה).
- דופק (Circulation): בודקים האם קיים דופק בעזרת לחיצה בצד הצוואר, היכן שנמצא העורק התרדמני.
במקרה ולא מושש דופק, על המטפל לערוך 30 עיסויי חזה המבוצעים על ידי הצמדת שתי כפות הידיים ולחיצתם על חזה המטופל. לפירוט ראו בקישורים החיצוניים.
[עריכה] סוגי החייאות
- החייאה בסיסית (BLS-Basic Life Support)
- נעשית על ידי אדם אחד או 2 אשר אין להם ציוד והיא כוללת הנשמה מפה לפה או הנשמה מפה למחסום/מסכת כיס. לפי ההנחיות האחרונות של איגוד הלב האמריקאי, ניתן להימנע מהנשמה מפה לפה אם אין בנמצא מחסום או מסכת כיס, ולבצע עיסויים בלבד. התועלת בסוג החייאה זו היא שהפחמן הדו-חמצני המוכנס לגוף האדם מחוסר ההכרה, מגרה את מערכת הנשימה ובכך אמורה ליצור תגובה של המוח. בנוסף, העיסויים המבוצעים על בית החזה, תפקידם להחליף את פעולות הלב של כיווץ והרפיה ובכך להוביל דם לכל תאי הגוף.
- החייאת מכשירים בסיסית (ILS- Intermediate Life Support)
- ההנשמה תבוצע במפוח להנשמה ידנית (הנקרא "אמבו" על-שם היצרנית של הדגם הנפוץ במד"א)ובאמצעות בלון חמצן. עוד חלק מתהליך זה הוא הקרדיופמפ - מכשיר המייעל את העיסויים. בנוסף, נכנס לשימוש הדפיברילטור האוטומטי - מכשיר המזהה בעצמו את קצב הלב וממליץ בעת הצורך על מתן שוק חשמלי. במסגרת החייאה זאת מתבטל כמעט כליל הסיכון להדבקות במחלות. יחד עם זאת, החייאה זאת לעתים אינה מספקת, שכן היא אינה כוללת פעולות מתקדמות (למשל אינטובציה) שעשויות להיות נדרשות. החייאה מסוג זה מבצעים אנשי מגן דוד אדום בדרג "אמבולנס לבן" או צוות ייעודי במקום ציבורי.
בנוסף, החייאת המכישירים שונה מההחייאה הבסיבית שכן, מוחדר לגוף חמצן ונעשה עיסוי ללב בו זמנית וכך תהליך הנשימה ו[המטבוליזם][1]נעשה באופן מלאכותי.
- החייאת מכשירים מתקדמת (ACLS- Advanced Cardiac Life Support)
- מתבצעת על ידי צוותי מגן דוד אדום בדרג ניידת טיפול נמרץ, צוותי שרות חולי לב (שח"ל), נטל"י או בבית החולים. בה מתווספות לציוד שהוזכר בסעיף לעיל, תרופות שונות, דפיברילציה ידנית, ומבוצעות פעולות העשויות להיות נדרשות ולייעל את ההחייאה.
[עריכה] החייאה בסיסית אל מול החייאה מתקדמת
הסיבה המרכזית לדום לב במבוגרים היא הפרעת קצב הנקראת "פרפור חדרים". זוהי הפרעת קצב פתאומית, המתאפיינת בצניחה חדה בתפוקת הלב והתמוטטות בתוך שניות. הטיפול להפרעת קצב זאת הוא דפבירילציה, ונמצא גם שיש לבצע תקופה של החייאה מיד אחריה. כאשר עברו 4 דקות או יותר מהתמוטטות, יש לבצע החייאה גם לפני הדפברילציה. על כל דקה שעוברת ללא שוק חשמלי או CPR, יורדים סיכויי ההישרדות מהפרעת קצב זאת ב-8%-10%. אם בזמן הזה מבוצע CPR, לעומת זאת, יורדים סיכויי ההישרדות בכל דקה רק ב-3%-4%. מלבד CPR מוקדם ואיכותי, שיכול להיות מבוצע על ידי עובר אורח, ודה-פיברילציה מוקדמת, שיכולה להיות מבוצעת על ידי צוות מד"א בסיסי ואף על ידי "נאמן החייאה" שעבר הכשרה קצרה, שום טיפול אחר, כולל מתו תרופות החייאה או צנרור הקנה, לא נמצא כמשפר את סיכויי ההישרדות לטווח הארוך מפרפור חדרים. למעשה, ההישרדות מדום לב מחוץ לבית-החולים בארצות הברית עמדה בשנת 2003 על 4.5%. לעומת זאת, במקומות הומי אדם, בהם אומנו נאמנים מקרב העובדים לבצע CPR ודפיברילציה והשכילו לעשות זאת תוך 3-5 דקות מזמן ההתמוטטות, שיעור ההישרדות עלה ל-49%-75%.
[עריכה] הדרכה בהחייאה בישראל
מגן דוד אדום מעביר סדנאות לביצוע החייאה בסיסית ברוב שכבות י' בבתי הספר בישראל. הסדנאות כוללות 10 שעות לימוד בהן התלמידים לומדים את שיטות ההחייאה והעזרה הראשונה ועוברים התנסות על בובה. לאחר הסדנאות, התלמידים עוברים בחינה, ואלו שעברו אותה בהצלחה מקבלים תעודה שתקפה ל-3 שנים המאשרת כי התלמיד השתתף ועבר בהצלחה לימודי עזרה ראשונה.
בנוסף, מקיים מגן דוד אדום קורסי החייאה בני כ-4 שעות לקבוצות מאורגנות במרכזי ההדרכה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ספר לימוד בוויקיספר: שלבי החייאה |
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
