דמוגרפיה של גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בגרמניה חיים נכון לאמצע שנת 2007 כ-82.3 מיליון בני אדם. מבחינת גודל האוכלוסייה נמצאת גרמניה במקום ה-14 בעולם, אך מבחינת השטח—במקום ה-61 בלבד. גרמניה הינה, לפיכך, מהצפופות שבמדינות העולם (מקום 50), עם צפיפות ממוצעת של 231 נפש לקמ"ר.

תוכן עניינים 1 הרכב אתני 2 ערים 3 התכווצות האוכלוסייה והגירה 4 שפה 5 דת 6 רשימת 50 הערים הגדולות בגרמניה 7 קישורים חיצוניים

[עריכה] הרכב אתני

כ-91% מתושבי גרמניה הינם אזרחים גרמניים. כשבעה מיליון תושבים זרים חיים בגרמניה, אוכלוסיית הזרים הגדולה ביותר באירופה. מבחינת הרכב אתני (ולא אזרחות), כ-82% מאוכלוסיית גרמניה הינה ממוצא גרמני. הנתונים מתייחסים לאזרחות ונכונים לתחילת שנת 2007:

• עם 1.7 מיליון איש מהווים הטורקים את המיעוט הגדול והדומיננטי ביותר בגרמניה. יחסי ידידות מיוחדים בין גרמניה וטורקיה שוררים מזה זמן רב. טורקיה מהווה יעד מועדף לתיירים גרמניים. באתרי תיירות טורקיים מדוברת השפה הגרמנית בפי כל; המארק הגרמני (המטבע שהיה בשימוש לפני האירו) היווה אמצעי תשלום מקובל בטורקיה; מלונות רבים בטורקיה נבנו ביוזמה גרמנית. הטורקים, לעומת זאת, נהרו לגרמניה בחיפוש אחר עבודה. מגמה זו החלה בשנות ה-60, עת החלה תנופת בנייה בגרמניה. הממשלה הגרמנית עודדה עובדים טורקיים לבוא - באופן זמני - ולעבוד בגרמניה; רובם נשארו בגרמניה והקימו משפחות. בעריה הגדולות של גרמניה שכונות שלמות שבהן רוב טורקי, ורחובות שבהם השלטים כתובים בטורקית בלבד.
• 528,318 איטלקים, 294,891 יוונים.
• 330,608 סרבים, 225,309 קרואטים, 158,158 בוסנים, 62,168 מקדונים ו-21,240 סלובנים: בסך הכול 797,483 אזרחים של יוגוסלביה לשעבר.
• 384,808 פולנים, 187,835 רוסים, 126,960 אוקראינים, 73,226 רומנים, 49,651 הונגרים, 32,057 צ'כים.
• 175,875 אוסטרים. באוסטריה עצמה חיים גם כן גרמנים רבים, בשיעור גדול הרבה יותר משיעורם של האוסטרים בגרמניה.
• 99,891 אמריקנים. רבים מהם שירתו או עבדו בעבר בבסיסים הרבים של הצבא האמריקני ושל נאט"ו על אדמת גרמניה, הקימו משפחות ונשארו.
• 106,549 צרפתים, 114,552 פורטוגזים, 128,192 הולנדים, 106,301 ספרדים, 97,070 בריטים.
• 71,715 מרוקאים, 55,183 אפגנים, 75,733 סינים, 83,076 וייטנאמים, 76,060 איראנים.

רוב הזרים מתגוררים בערים הגדולות; רק מעטים מתגוררים במדינות המזרח, חוץ מברלין, בה זרים רבים. להלן רשימת מדינות גרמניה לפי שיעור האזרחים הזרים המתגוררים בהן, נכון לתחילת שנת 2004. ניתן לראות שאת שלושת המקומות הראשונים תופסות שלוש ערי המדינה הגרמניות; את המקומות האחרונים תופסות מדינות המזרח:

• 1. המבורג: 14.6%
• 2. ברלין: 13.2%
• 3. ברמן: 12.7%
• 4. באדן-וירטמברג: 12.1%
• 5. הסה: 11.5%
• 6. נורדריין-וסטפאליה: 10.9%
• 7. בוואריה: 9.5%
• 8. חבל הסאר: 8.5%
• 9. ריינלנד-פאלץ: 7.7%
• 10. סקסוניה התחתונה: 6.7%
• 11. שלזוויג-הולשטיין: 5.4%
• 12. סקסוניה: 2.8%
• 13. ברנדנבורג: 2.6%
• 14. מקלנבורג-מערב פומרניה: 2.3%
• 15. סקסוניה-אנהלט: 2%
• --. תורינגיה: 2%

[עריכה] ערים

ראו גם: רשימת 50 הערים הגדולות בגרמניה, בסוף ערך זה

87% מתושבי גרמניה חיים בערים. בגרמניה מוגדרת כל עיר בעלת למעלה מ-100,000 תושבים כ"עיר גדולה" (Großstadt). נכון לשנת 2007 קיימות בגרמניה 82 ערים גדולות.

בגרמניה לא קיימת "עיר ראשה" (עיר המהווה מרכז כלכלי ותרבותי נטול תחרות במדינה, ושבה מתגורר חלק ניכר מתושבי המדינה). בברלין, בירת גרמניה והעיר הגדולה בה, מתגוררים בסך-הכל כ-4% מתושבי גרמניה (השוו עם לונדון, עיר ראשה מובהקת, בה מתגוררים כ-13% מתושבי בריטניה). גודלה של העיר השנייה בגרמניה, המבורג, הינו למעלה ממחצית מגודלה של ברלין (גודלה של העיר השנייה בבריטניה, ברמינגהם, הינו כשמינית מגודלה של לונדון).

עריה הגדולות ביותר של גרמניה פזורות בצורה שווה למדי בכל אזורי המדינה: ברלין במזרח, המבורג בצפון, מינכן בדרום-מזרח, שטוטגרט בדרום מערב, קלן במערב ופרנקפורט במרכז. אזור עירוני יוצא דופן הוא חבל הרוהר, האזור העירוני הרביעי בגודלו באירופה (אחרי מוסקבה, לונדון ופריז). מתוך 50 עריה הגדולות ביותר של גרמניה, 10 שוכנות בחבל הרוהר.

נורדריין-וסטפאליה היא המאוכלסת במדינות גרמניה, ולמעשה אף גדולה יותר ממדינות עצמאיות רבות באירופה, כגון יוון, הולנד ובלגיה. בנורדריין נמצאות 30 מתוך 82 הערים הגדולות בגרמניה; למעלה מכל גרמני חמישי מתגורר בנורדריין-וסטפאליה.

בגרמניה ארבע "ערי מיליון": ברלין, המבורג, מינכן וקלן. האחרונה נדה בחוסר-יציבות סביב קו המיליון (אף כי תושביה מתעלמים מכך ומכריזים בגאווה על קלן כ"עיר מיליון"). בכל הערים הנמצאות במקום 5 עד 15 ברשימת הערים הגדולות בגרמניה מתגוררים בין 500,000 ו-600,000 תושבים.

[עריכה] התכווצות האוכלוסייה והגירה

בעיה "בוערת" בגרמניה של היום היא התכווצות האוכלוסייה. ניתן לראות זאת בטבלת הערים הגדולות, ממנה נעדרות כיום 8 ערים אשר היו ערים גדולות בעבר (רובן בשנות ה-60), וכיום אינן כאלה. בגרמניה שיעור ילודה נמוך; התושבים נוהגים להתחתן בגיל מאוחר ורק לעתים נדירות מביאים לעולם למעלה משני ילדים. בשנת 2003 היה גיל הנישואין הממוצע לגברים 32 ולנשים 29; הגיל הממוצע להבאת הילד הראשון היה 30.

בגרף התפתחות האוכלוסייה שבצד שמאל ניתן לראות עלייה באוכלוסייה עד לאמצע שנות ה-70. הירידה באוכלוסייה לאחר מכן הינה תולדה של גוויעת ה"בייבי-בום" (הבאה של תינוקות רבים לעולם על-פני תקופה קצרה) של אחר מלחמת העולם השנייה, וכן הפסקת הגירת העבודה מטורקיה. בתחילת שנות ה-90 חלה עלייה מחודשת בגודל האוכלוסייה, זאת בזכות קליטת פליטים רבים, תוצאה של המלחמות באיראן, עיראק ויוגוסלביה. אף על פי שהאוכלוסייה ממשיכה לגדול עד לשנים האחרונות, צפויה מגמה זו להתהפך בשנים הקרובות, עקב הירידה המתמדת בשיעור הבאת הילדים לעולם. בנוסף, חלקה של האוכלוסייה הקשישה—אשר אינה מביאה ילדים לעולם—גדל בהתמדה.

להתכווצות האוכלוסייה השלכות חמורות על הכלכלה הגרמנית. ענף הבניה, למשל, אשר פרח לאחר מלחמת העולם השנייה ובשנות ה-60 (אז קלטה גרמניה מיליוני מהגרים ועובדים זרים), נמצא כיום בסכנת היעלמות. בתים רבים—שכונות שלמות לעתים—במיוחד בערי מזרח גרמניה לשעבר, עומדים ריקים. בהנחה שקצב התכווצות האוכלוסייה ימשיך באין מפריע, צפויה אוכלוסייתה של גרמניה להתכווץ ל-57 מיליון בשנת 2050.

מאז איחוד גרמניה ב-1991 החלה הגירה פנימית מסיבית מהמזרח אל המערב. בחלק מהמקרים מדובר באיחוד משפחות, אך ברוב המקרים זהו המצב הכלכלי הקשה במזרח אשר מעודד את אלו שיכולים להגר למערב. גם כיום, 14 שנים לאחר האיחוד, לא הצליח המזרח לגשר על הפערים הכלכליים, למרות מאמצים אינטנסיביים מצד הממשלה. ההגירה הפנימית גורמת מחד להגברת הצפיפות באזוריה הצפופים זה מכבר של גרמניה (חבל הרוהר, אזור פרנקפורט, אזור שטוטגרט)—יעדים מועדפים למהגרים מהמזרח—ומאידך ליצירת "ערי רפאים" במזרח.

בכדי לצמצם את התכווצות האוכלוסייה הוצע על ידי רבים למתן את תקנות ההגירה אל גרמניה. דבר זה עדיין לא בוצע, שכן מאז פיגועי הטרור בניו יורק ב-2001, שבעקבותיהם נחשפו עשרות תאי טרור מוסלמיים בגרמניה, גבר החשש מבפני הגירה בלתי-מבוקרת ומפני הכנסת גורמים עוינים למדינה.

נושא נוסף העומד על סדר היום בגרמניה הוא חוסר-היטמעותם של מהגרי גרמניה הוותיקים. רבים מהמהגרים, בעיקר מטורקיה ומיוגוסלביה לשעבר, מתגוררים בשכונות מהגרים ובקהילות מסוגרות, לא טורחים ללמוד גרמנית ולא משתלבים בכלכלה ובחיי היום-יום הגרמניים. חוק חדש שנכנס לתוקף בתחילת 2005 קובע כי על-מנת לקבל אזרחות גרמנית על המהגרים החדשים לעבור קורס אינטגרציה, בו ילמדו את השפה ואת נוהלי ונוהגי המדינה.

[עריכה] שפה

בגרמניה מדוברות 27 שפות מקומיות (כלומר, לא כולל שפות מהגרים, אך כולל שפות מיעוטים). גרמנית היא השפה הרשמית.

קיימות שלוש שפות מיעוטים רשמיות: דנית (50,000 דוברים, בעיקר באזור הגבול עם דנמרק), סורבית (40,000, באזור הגבול עם פולין) ופריזית (12,000, באזור הגבול עם הולנד).

ברחבי גרמניה מדוברות כ-20 שפות אזוריות שקרובות לגרמנית אך לא נחשבות לניבים שלה, ולכל אחת מהן כמה ניבים משלה. חלק מהשפות האזוריות קרובות יותר לשפות אחרות—להולנדית, למשל—מאשר לגרמנית. רק מעטים דוברים שפה אזורית כלשהי כשפת אם; שפת האם של רוב התושבים היא גרמנית סטנדרטית. השפות האזוריות בדרך-כלל אינן נלמדות בבתי-הספר. גרמנית היא שפת התקשורת והתרבות.

השפה האזורית הנפוצה ביותר היא סקסונית תחתונה, אותה דוברים כ-10 מיליון תושבים בצפון-מערב גרמניה. שאר השפות האזוריות נפוצות הרבה פחות: סקסונית עליונה מדוברת בפי 2 מיליון איש (בסקסוניה וסקסוניה-אנהלט), בווארית (בוואריה) וקלש (בחבל הריין; שתיהן מדוברות בפי כ-250,000 איש, אם כי בווארית מדוברת בפי כמעט כל 7 מיליון תושבי אוסטריה) ושוואבית (כ-850,000 איש, בעיקר בבאדן-וירטמברג).

[עריכה] דת

הנצרות היא הדת העיקרית בגרמניה, עם חלוקה מדויקת להפליא בין פרוטסנטים וקתולים: 33% מהאוכלוסייה (במיוחד בצפון ובמזרח) מגדירים עצמם פרוטסטנטים, ו-33% נוספים (במיוחד בדרום ובמערב) מגדירים עצמם קתולים. בסך הכל, 55 מיליון גרמנים מגדירים עצמם נוצרים, אף על-פי שבמזרח גרמניה הרגש הדתי חלש הרבה יותר, ככל הנראה תולדה של ארבעים שנות קומוניזם.

בגרמניה כמה מהכנסיות החשובות ביותר בעולם. הכנסייה הגבוהה בעולם נמצאת בעיר אולם, והכנסייה השנייה בגובהה בעולם - ואחת הגדולות - נמצאת בקלן. קתדרלה קתולית מכונה בגרמנית דוֹם (Dom); קתדרלה פרוטסטנטית מכונה מינסטר (Münster). האפיפיור הנוכחי (2006), בנדיקטוס השישה עשר (יוזף רצינגר) הוא האפיפיור הגרמני הראשון מאז המאה ה-11.

קרוב ל-3.7 מיליון מוסלמים (רובם ממוצא טורקי) חיים בגרמניה. מלבד זה ישנם כמה מאות אלפי נוצרים אורתודוקסים בגרמניה, כמו גם 160,000 יהודים, מתוכם כמאה אלף מגדירים עצמם "מאמינים". קצב הריבוי של הקהילה היהודית בגרמניה הוא מהמהירים בעולם. אלפי יהודים ממדינות חבר העמים התיישבו בגרמניה מאז קריסת חומת ברלין. לפני עליית הנאציזם חיו בגרמניה כ-600,000 יהודים, רובם בקהילות בנות מאות שנים. הקהילות היהודיות הגדולות ביותר נמצאות בפרנקפורט ובברלין.

[עריכה] רשימת 50 הערים הגדולות בגרמניה

• הערים מסודרות לפי מספר תושביהן בסדר יורד.
• הנתונים נכונים לשנת 2006.
• שטח העיר נתון בקילומטרים רבועים.
• צפיפות התושבים נתונה במספר תושבים לכל קילומטר רבוע.
• בעמודת ה"זרים" נתון אחוז תושבי העיר שאינם בעלי אזרחות גרמנית.

#	עיר	בגרמנית	תושבים	שטח	צפיפות	זרים	מדינה
1	ברלין	Berlin	3,397,000	892	3,800	12.3%	ברלין
2	המבורג	Hamburg	1,744,000	755	2,310	14.9%	המבורג
3	מינכן	München	1,296,000	310	4,181	23.1%	בוואריה
4	קלן	Köln	976,000	405	2,410	17.2%	נורדריין-וסטפאליה
5	פרנקפורט	Frankfurt	660,000	248	2,661	25.7%	הסה
6	שטוטגרט	Stuttgart	592,000	207	2,860	22%	באדן-וירטמברג
7	דורטמונד	Dortmund	588,000	280	2,100	12.7%	נורדריין-וסטפאליה
8	אסן	Essen	584,000	210	2,781	11.5%	נורדריין-וסטפאליה
9	דיסלדורף	Düsseldorf	577,000	217	2,659	16.8%	נורדריין-וסטפאליה
10	ברמן	Bremen	547,000	327	1,673	12.2%	ברמן
11	הנובר	Hannover	516,000	204	2,529	14.7%	סקסוניה התחתונה
12	לייפציג	Leipzig	502,000	298	1,685	6.3%	סקסוניה
13	דיסבורג	Duisburg	501,000	233	2,150	14.9%	נורדריין-וסטפאליה
14	נירנברג	Nürnberg	499,000	186	2,683	18.1%	בוואריה
15	דרזדן	Dresden	491,000	328	1,497	3.1%	סקסוניה
16	בוכום	Bochum	378,000	145	2,607	8.8%	נורדריין-וסטפאליה
17	וופרטל	Wuppertal	360,000	168	2,143	15.5%	נורדריין-וסטפאליה
18	בילפלד	Bielefeld	329,000	258	1,275	11.6%	נורדריין-וסטפאליה
19	בון	Bonn	314,000	141	2,227	13.6%	נורדריין-וסטפאליה
20	מאנהיים	Mannheim	308,000	145	2,124	22.5%	באדן-וירטמברג
21	קרלסרוהה	Karlsruhe	285,000	173	1,647	15.2%	באדן-וירטמברג
22	ויסבאדן	Wiesbaden	275,000	204	1,348	17.5%	הסה
23	מינסטר	Münster	271,000	303	894	9%	נורדריין-וסטפאליה
24	גלזנקירכן	Gelsenkirchen	270,000	105	2,571	13.4%	נורדריין-וסטפאליה
25	אוגסבורג	Augsburg	269,000	147	1,830	16.7%	בוואריה
26	מנשנגלדבך	Mönchengladbach	262,000	170	1,541	10.2%	נורדריין-וסטפאליה
27	אאכן	Aachen	257,000	161	1,596	17.7%	נורדריין-וסטפאליה
28	קמניץ	Chemnitz	247,000	221	1,118	2.75%	סקסוניה
29	בראונשווייג	Braunschweig	240,000	192	1,250	7.4%	סקסוניה התחתונה
30	קרפלד	Krefeld	239,000	138	1,732	13.6%	נורדריין-וסטפאליה
31	האלה	Halle	238,000	135	1,763	3.1%	סקסוניה-אנהלט
32	קיל	Kiel	231,000	118	1,958	8.6%	שלזוויג-הולשטיין
33	מגדבורג	Magdeburg	229,000	201	1,139	2.8%	סקסוניה-אנהלט
34	אוברהאוזן	Oberhausen	219,000	77	2,844	12.4%	נורדריין-וסטפאליה
35	פרייבורג	Freiburg	215,000	153	1,405	14%	באדן-וירטמברג
36	ליבק	Lübeck	214,000	214	1,000	9.1%	שלזוויג-הולשטיין
37	ארפורט	Erfurt	203,000	269	755	2%	תורינגיה
38	האגן	Hagen	200,000	160	1,250	13.8%	נורדריין-וסטפאליה
39	קאסל	Kassel	199,000	107	1,860	12.2%	הסה
40	רוסטוק	Rostock	197,000	181	1,088	2.6%	מקלנבורג-מערב פומרניה
41	מיינץ	Mainz	197,000	98	2,010	15.9%	ריינלנד-פאלץ
42	האם	Hamm	185,000	226	819	10.7%	נורדריין-וסטפאליה
43	זארבריקן	Saarbrücken	179,000	167	1,072	12.9%	חבל הסאר
44	מילהיים	Mülheim	170,000	91	1,868	9.8%	נורדריין-וסטפאליה
45	הרנה	Herne	166,000	51	3,255	12%	נורדריין-וסטפאליה
46	זולינגן	Solingen	164,000	89	1,843	14.4%	נורדריין-וסטפאליה
47	אוסנבריק	Osnabrück	164,000	120	1,367	10.1%	סקסוניה התחתונה
48	לודוויגסהאפן	Ludwigshafen	164,000	78	2,103	19.7%	ריינלנד-פאלץ
49	לברקוזן	Leverkusen	162,000	79	2,051	12%	נורדריין-וסטפאליה
50	אולדנבורג	Oldenburg	161,000	103	1,563	5.8%	סקסוניה התחתונה

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: דמוגרפיה של גרמניה