ריבוי טבעי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ריבוי טבעי הוא הגידול במספר התושבים במקום מסוים כתוצאה מילודה (להבדיל מגידול האוכלוסייה כתוצאה מהגירה). את שיעור הריבוי הטבעי מחשבים על ידי מציאת ההפרש בין מספר הנולדים למספר הנפטרים באוכלוסייה במהלך תקופה מסוימת. ייתכן מצב שבו הריבוי הטבעי הוא שלילי, כלומר: מספר הנפטרים גדול ממספר התינוקות שנולדים מדי שנה. ריבוי טבעי שלילי מאפיין כיום את חברות השפע של מערב ומזרח אירופה וקיים בעיקר בחברות בהן נשים עובדות מחוץ למשק הבית המשפחתי וזוכות להשכלה גבוהה, וגם בעבר נודעו תופעות כאלו בקרב אוכלוסייה מבוססת (דוגמאות בולטות מהעת העתיקה הן ספרטה ומעמד הפאטריקים ברומא). מצבים של ריבוי טבעי שלילי נגרמים פעמים רבות עקב מגפות.

כיום, אוכלוסיות נחשלות מתאפיינות בדרך כלל בריבוי טבעי גבוה, בשל נגישותן הגבוהה יחסית לעבר לטיפול רפואי מצד אחד, ומסורת של ילודה גבוהה מצד שני.

ריבוי טבעי גבוה אפיין את מדינות אירופה במהלך המאה ה-19 בד בבד עם התפתחות המהפכה התעשייתית. שיעורי הילודה נותרו גבוהים כבעבר (שיעורי ילודה טבעיים, בשל העדר שימוש באמצעי מניעה) אך התפתחות המודעות לתנאי היגיינה וטיפול רפואי משופר הפחיתו משמעותית את תמותת התינוקות, מה שהוביל בהכרח לשיעורי ריבוי טבעי גבוהים. כך למשל - במהלך המאה ה-19 צמחה אוכלוסיית אנגליה כמעט פי חמישה.