ג'ון סטיוארט מיל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ג'ון סטיוארט מיל | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 20 במאי 1806 |
| תאריך פטירה | 8 במאי 1873 |
| זרם | תועלתנות |
| תחומי עניין | אתיקה, מדע המדינה, כלכלה |
| הושפע על ידי | אריסטו, אפלטון, תומאס הובס, ג'ון לוק, ג'רמי בנת'ם, ג'יימס מיל |
| השפיע על | ג'ון רולס, קרל פופר, רוברט נוזיק |
ג'ון סטיוארט מיל (באנגלית: John Stuart Mill) (20 במאי 1806 – 8 במאי 1873) היה פילוסוף וכלכלן פוליטי אנגלי, וההוגה הליברלי המשפיע ביותר במאה התשע עשרה. הוא תמך בתועלתנות, עסק בלוגיקה ובפילוסופיה מדינית ותמך בתאוריה האתית שהציג לראשונה מורו וחברו הטוב של אביו, ג'רמי בנת'ם.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
ג'ון סטיוארט מיל נולד בפנטוביל שבבריטניה, בנו הבכור של ג'יימס מיל. מיל חונך על ידי אביו, בעצתם ובעזרתם של ג'רמי בנת'ם ופרנסיס פלייס. הוא גודל באופן נוקשה מאד, ונמנע ממנו כל מגע עם בני גילו. מטרתו הברורה של אביו, חסיד של בנת'ם, הייתה לבנות אינטלקט גאוני שימשיך אחרי מותו את היישום והפיתוח של התועלתנות.
ביצועיו של מיל כילד היו יוצאי דופן. בגיל שלוש הוא למד את האלפבית היווני, ורשימות ארוכות של מלים יווניות ותרגומיהן לאנגלית. בגיל שמונה כבר קרא את משלי איזופוס, את האנבסיס של כסנופון, את כל כתבי הרודוטוס, והכיר את לוסיאן, דיוגנס לאריטוס, איסוקרטס ושישה דיאלוגים של אפלטון. הוא גם קרא הרבה מאוד היסטוריה אנגלית ולמד מתמטיקה.
תוכנית לימודיו של מיל מגיל שמונה ועד שלוש עשרה פורסמה בביוגרפיה מאת ביין. נראה כי הוא הצטנע באוטוביוגרפיה שלו, וכי למד יותר ממה שכתב שם. בגיל שמונה הוא החל ללמוד לטינית, גאומטריה ואלגברה, והחל ללמד את הילדים הקטנים יותר במשפחה. הוא עדיין קרא בעיקר היסטוריה, וגם את כל הסופרים הלטיניים והיווניים שכתביהם נלמדו באוניברסיטאות באותה התקופה. הוא לא למד לכתוב ביוונית או בלטינית, ומעולם לא ידע שפות אלה על בוריין; הוא למד את השפות כדי לקרוא את החיבורים, ובגיל עשר כבר יכול היב לקרוא את אפלטון במקור בקלות. הספר של אביו, ההיסטוריה של הודו, פורסם ב-1818. מיד לאחד מכן, כשהוא בערך בן 12, החל מיל ללמוד לוגיקה סכולסטית, וכן קרא את המאמרים על הלוגיקה של אריסטו. בשנה שלאחר מכן החל ללמוד כלכלה, ולמד את כתביהם של אדם סמית' ושל דוד ריקרדו, שהיה חבר של אביו. הוא עתיד היה להוסיף ולהשלים את ההבנה שלהם של תהליכים הכלכליים. מיל עבד ב"חברת הודו המזרחית הבריטית", אך היה גם חבר ליברלי בפרלמנט. הוא תמך בהורדת המסים הכבדים מאירלנד, ובצורה כללית תמך במה שהוא קרא "היגיון". בספרו "מחשבות על ממשלה ייצוגית" קרא מיל לרפורמות שונות בפרלמנט ובשיטת ההצבעה, ובעיקר קרא לייצוג יחסי ולהרחבת זכות הבחירה.
ב-1851 נשא מיל לאישה את הרייט טיילור לאחר 21 שנות חברות. לטיילור הייתה השפעה ממשית על עבודתו ועל רעיונותיו של מיל, לפני נישואיו ואחריהם. יחסיו עם הרייט טיילור הביאו לתמיכתו של מיל בזכויות נשים.
[עריכה] יצירותיו
בספרו "על החירות" מתווה מיל את טבעו וגבולותיו הרצויים של הכוח שהחברה יכולה להפעיל על היחיד. טענה אחת שניסח מיל היא "עיקרון הנזק", והוא שאנשים חופשיים לעשות ככל העולה על רוחם, כל עוד הם אינם מזיקים לאחרים. לפי הפרשנות הרווחת, מיל עוסק ב"על החירות" בעיקר בחירות שלילית, מונח שנטבע על ידי ישעיה ברלין. חרות שלילית גורסת כי חובתה היחידה של הממשלה היא לדאוג להסיר את המכשולים מעל צורות התנהגות שאינן מזיקות לאנשים אחרים.
יצירתו הגדולה של מיל היא הספר "מערכת לוגית", שיצא במספר מהדורות. שם הוא בוחן את הקטגוריות של אריסטו ומספק את המערכת שלו. הוא בונה את התאוריה שלו של מונחים והנחות, ומתמקד בתהליך האינדוקטיבי. ל"היסטוריה של המדעים האינדוקטיביים" של ויליאם יואל (1837) הייתה השפעה חשובה על ספר זה.
לספר זה יצאו מוניטין בעיקר הודות לניתוח שלו של הוכחה אינדוקטיבית, בניגוד לסילוגיזם של אריסטו, שהוא דדוקטיבי. מיל מנסח חמש שיטות של אינדוקציה, שהמשותף לכולן, והמאפיין של חקירה מדעית אמיתית, הוא ההסרה, או האלימינציה.
[עריכה] כתבים
- 1843 – מערכת לוגית
- 1848 – עקרונות של כלכלה פוליטית
- 1849 - על החירות - תורגם לעברית
- 1861 – התועלתיות - תורגם לעברית
- 1869 – שיעבוד הנשים
- 1873 – אוטוביוגרפיה
[עריכה] התועלתנות על-פי מיל
אחת התרומות הגדולות ביותר שנתן מיל להגות הפילוסופית-מדינית היא התאוריה התועלתנית שפיתח. לפי מיל, התוצאתנות של הפעולות מכילה בתוכה את התועלת של תוצאות הפעולות, כלומר: על מנת להגיע לתוצאה המרבית, צריכים בני האדם לשאוף להשיג את התועלת המרבית בהתאם לכך. הדבר הנעלה ביותר לפי מיל הוא אושרה של החברה האנושית, ולדעתו המצב האידאלי בעולם הוא חלוקת מרב האושר בין מרב בני האדם. הנחות אלה הביאו אותו לסברה כי מצב האושר המרבי הוא התכלית העליונה של המוסריות האנושית. בשל העובדה שהאדם צריך להציב אל מול עיניו את האושר הכללי, דבר זה עלול לגרום לאותו אחד לתרום לחברה על ידי פגיעה ברצונותיו הוא - כלומר האושר הכללי עולה בחשיבותו פי כמה וכמה על פני האגואיזם.
התנגדויות רבות עלו כנגד דבריו של מיל, ובעיקרן האמירה כי העיסוק בחשיבה אודות התכלית הכללית של החברה תגזול מהאדם היחיד את הזמן לעיסוק המוסרי ולהטבה לחברה שבה הוא נמצא. על כן טען מיל כי אין הוא מבקש שהאדם יערוך בתודעתו מחשבה מעמיקה מדי אודות הטוב הכללי המוסרי, אלא שהאדם יעשה את הטוב ביותר מבחינתו, וכך בני האדם - כסכום כולל - ימצו את התועלת הכללית.
נראה כי התועלתנות של מיל יוצרת עולם שבנוי כולו על יסוד אנושי אגואיסטי, שיוצר עולם שכולו אינטרסים ומוסר שזוכה ליסודות שבריריים. כדי לשבור סברה זו טוען מיל כי יש פער בין תכונות שהופכות את המעשה לתועלתני לבין הפרוצדורה הטובה ביותר לעשותו. האדם המחונך, כך הוא אומר, יבצע את הפעילות התועלתנית מתוך חינוכו הוא, ולא מתוך התוצאה שתניע אותו לפעולה. הפעולה התועלתנית תהיה פעולה המתקיימת בעקבות חינוך האדם, ובכך יוצר האדם גם את התוצאה המקסימלית דרך החינוך.
[עריכה] בעיות בגישה התועלתנית
ביקורת אחת על דברי מיל טוענת כי התועלתנות מביאה פעמים רבות לתוצאות בלתי מוסריות, ולכן אי אפשר לקבלה כלל וכלל[דרוש מקור]. התועלתנות בדרך זו יוצאת באופן חזיתי כנגד התפיסות המוסריות האנושיות הבסיסיות ביותר של האדם. האמירה כי מבין האפשרויות הרבות יש לעשות את זו שתביא את המרב לתועלת הכללית היא בעייתית, כאשר מדברים על פגיעה באדם בודד במטרה להגדיל את הרווח הכללי של סביבתו. עמדה זו זוכה ביתר שאת לתמיכתם של הדה-אונטולוגים, זרם המבטל את הרעיון התועלתני וטוען כי אין מקום לדבר כלל על גישה כזאת, שכן מרב הדיון המוסרי צריך להתרכז אודות הנורמטיביות של הפעולה הנחקרת, או היעדרה של זו.
ביקורת נוספת קובעת כי התועלתנות פוגעת באופן ישיר ביושרת בני האדם, ולכן קשה לקבלה כבסיס לפעולה מוסרית. ברנארד ויליאמס, מבין הפילוסופים של המוסר המשפיעים ביותר במאה ה-20, נתן את משל "ג'ים והאינדיאנים" להמחשת הבעיה, כאשר העמיד אדם בפני האפשרות להרוג אינדיאני אחד לצורך הצלת אינדיאנים אחרים. מכך יוצא כי חובתו המוסרית של ג'ים היא להרוג את האחד המסכן, אך יש כאן ביטול של היושרה המוסרית של האדם, ולכן אקט בלתי מוסרי אינו יכול לקבל שום הצדקה של פעולה מוסרית.
[עריכה] האושר האנושי על-פי מיל
"המעשים הם ישרים במידה שהם נוטים להגדיר את האושר, ובלתי ישרים במידה ונוטים ליצור את היפוכו. האושר פירושו הנאה והעדר כאב. ההנאה והחופש מכאב הם היחידים שמצויים כתכליות"
דבריו של מיל עומדים כנגד אמירותיו של אריסטו כי ההנאה היא אלמנט המעמיד את האדם בדרגת מוסריות המקבילה לזאת של בהמות. מודעותו של מיל לסברה זו מביאה אותו לטענה כי הנחת המוצא צריכה להיות כזאת שתופסת את האדם כיצור נעלה יותר מן החיה ובעל יכולות קוגניטיביות וערכיות גבוהות יותר. מקסום ההנאה אצל מיל צריך להיות מקסום אותן ההנעות שהאדם מיוחד בהן.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ג'ון סטיוארט מיל |
- ג'ון סטיוארט מיל באנציקלופדיה לפילוסופיה של אוניברסיטת סטנפורד (אנגלית)
- ג'ון סטיוארט מיל באנציקלופדיית הפילוסופיה של האינטרנט (אנגלית)
- קישורים על ג'ון סטיורט מיל (אנגלית)
- ג'ון סטיוארט מיל וזכויות האדם בחברה באתר "אומדיה"
[עריכה] חיבורים בפרויקט גוטנברג (אנגלית)
- MetaLibri Digital Library
- אוטוביוגרפיה
- "מחשבות על ממשלה ייצוגית"
- תועלתנות
