ג'ון לוק
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| ג'ון לוק | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 29 באוגוסט 1632 |
| תאריך פטירה | 28 באוקטובר 1704 |
| זרם | אמפריציזם |
| תחומי עניין | מטאפיזיקה, תורת ההכרה, מדע המדינה, חינוך |
| הושפע על ידי | אפלטון, אריסטו, תומאס אקווינס, רנה דקארט, תומאס הובס |
| השפיע על | דייוויד יום, ז'אן-ז'אק רוסו, עמנואל קאנט, תומאס ג'פרסון, תומאס פיין |
- ערך זה עוסק בפילוסוף האנגלי. אם התכוונתם לדמות מהסדרה "אבודים", ראו ג'ון לוק (אבודים).
ג'ון לוק (באנגלית: John Locke) (29 באוגוסט 1632 - 28 באוקטובר 1704) פילוסוף אנגלי, עסק במטאפיזיקה, באפיסטמולוגיה ובפילוסופיה פוליטית. תרומתו בתחום האחרון היא המפורסמת ביותר כיום. ספרו הידוע "על הממשל המדיני", נכתב בשנות ה־80 של המאה ה-17, לפני "המהפכה המהוללת" ("מהפכת הקטיפה" של 1688), שהתפרסמה בכך שהתנהלה ללא שפיכות דמים. לוק נחשב כאביהם של הליברליזם והמשטר הדמוקרטי בעת החדשה, והשפיע מאוד על התפיסה הליברלית-דמוקרטית האמריקאית ועל חוקתה. תומאס ג'פרסון נקב בשמו כאחד משלושת האנשים הדגולים ביותר שידעה האנושות.
תוכן עניינים |
[עריכה] תורת ההכרה
חיבורו החשוב של לוק "מסה על שכל האדם" (Essay concerning Human Understanding) התפרסם בארבעה כרכים שיצאו מ-1690 עד 1700. בפתח הספר הוא מציג את עצמו ואת מטרת חיבורו:
- It is ambition enough to be employed as an under-labourer in clearing the ground a little, and removing some of the rubbish that lies on the way to knowledge
במסה זו הוא עוסק בתפישותיו האפיסטמולוגיות בסוגיות מציאות, לשון והכרה. לוק היה אמפיריציסט, ויש המכנים אותו "אבי האמפיריציזם".
[עריכה] הגות מדינית
תפיסתו של לוק בנוגע ל"מצב הטבעי של בני-האדם" (שמוצגת בפרק ב' של "על הממשל המדיני") מנוגדת לראייתו של בן-תקופתו תומאס הובס. בניגוד להובס, טען לוק כי לאדם שנמצא במצב הטבעי יש זכויות. כשאדם עובר ממצב הטבע למצב המדיני-חברתי הוא מוותר על חלק מזכויות אלה לטובת הריבון. כל תפקידה של המדינה הוא להגן על זכויות אלה. ברגע שנפגע עקרון זה, נפגעת מהות קיום המדינה וזכות קיומה. לוק טען שבמצב חברתי בני האדם יסייעו האחד לשני, ובנוסף (שוב, בניגוד להובס), שאדם מטבעו הוא טוב. לפיכך העלה לוק את השאלה: "מדוע יש לקיים מדינה?". תשובתו היא שתמיד יהיו יחידים שינסו לפגוע בזכויות האחר, ולכן יש צורך בשלטון מדיני.
לוק קרא לאמנה חברתית בין בני האדם. כל אדם מתחייב להישמע לשליט כל עוד זה שומר על זכויותיו הבסיסיות - הזכות לחיים, הזכות לחירות משעבוד והזכות לקניין. תכלית השלטון - הגנה על זכויות האזרחים. לפי לוק, אם המלך איננו ממלא את ההסכם ומביא לדיכוי, יש זכות לצאת נגדו ולסלקו. בכך ייצג לוק את הרעיון של המונרכיה החוקתית. הובס, מנגד, חשש להחליף את השלטון, כדי שלא לגרום מלחמת כל בכל. לוק שאף לפרק את המדינה ולהביא לסדר חברתי חדש, שאינו מושלם, אך שואף לטוב. בראייתו, מקור סמכות השלטון הוא הסכמת האזרחים. אדם החתום על אמנה כזו כפוף לרצון הרוב, כל זמן שזכויותיו הבסיסיות הנ"ל לא נפגעות. לוק מדבר על טובת הכלל אבל מתנגד לפגיעה בזכויות הפרט כדי להגיע לכך.
לוק הבדיל בין שייכות (posession) לקניין (property). העולם במצבו הטבעי שייך לכל האנשים במשותף ובאופן שווה, כי כך נתנו אלהים. קניין , לעומת זאת, הוא רכוש שנקבע על פי חוק המדינה, והוא מחולק ללא שוויון וסדר. מה שהאדם מייצר, משקיע ומרוויח - הוא קניינו. בני-קהילה אחרים שלא ייצרו ולא השקיעו, לא זכאים לחלוק ברווח. זאת משום שלאדם בעלות בלעדית על גופו, ובעבודתו הוא "מערבב משהו משלו" עם העצם הטבעי שהוא מעבד, עד שיש לו זכות בעלות גם עליו. כמובן, שאם אדם מעבד עצם ששייך לאדם אחר, הוא לא מקבל זכות עליו, כי הוא נישל את זולתו מאותה זכות לבעלות. כלומר, התאוריה מצדיקה "שיוך ראשוני" של עצם שלא היה קניין של אף אחד לפני כן. לוק זיהה בעיה בסדר עניינים, בו אדם מסוים יכול לקחת ולהשתלט כרצונו על חלקים מהטבע - הוא מונע מכל אחד אחר לשייך אותו לעצמו באותה צורה. כפתרון, הדגיש לוק שני תנאים לשיוך: ראשית, צריך להשאיר בתחום הטבעי המשותף כמות מספקת של משאבים, שלא נופלים באיכותם; שנית, יש לעשות שימוש פרודוקטיבי ברכוש, וכך ליצור נכסים נוספים שיוכלו לעבור לידי אנשים אחרים.
לוק תמך בהפרדת רשויות לשלוש, במידה רבה בדומה לדגם הפרדת הרשויות שהתפתח מאוחר יותר אצל מונטסקיה. הפרדה זו נועדה על מנת שלא לאפשר שלטון אבסולוטי. עקרון הפרדת הרשויות של לוק:
- רשות מבצעת: רשות שהיא גם שופטת וגם מבצעת בענייני פנים של המדינה.
- רשות מחוקקת: הסמכות ניתנת על ידי הציבור. החוקים שנחקקים נועדים לקביעת חיי הקהילה.
- רשות פדרטיבית: רשות העוסקת בעניינים שמחוץ למדינה.
באשר ליחסים בין דת למדינה, לוק סבר שאין תכלית האדם לדאוג למילוי צורכי נפשו העליונים, וכי גם דת כפויה לא יכולה לתרום לכך. לתפישתו, בטבע יש מצב של שלום, כיבוד הדדי וסיוע, ולשם אמונה בדת, האדם אינו זקוק למדינה או לכנסייה. הוא פרט דעות אלו בספרו "איגרות על הסובלנות". לוק עצמו, לפי הספר, הוא אדם דתי, והוא מעגן את תמיכתו בסובלנות דתית בציטוטים רבים מהברית החדשה.
[עריכה] מספריו שתורגמו לעברית
- איגרות על הסובלנות מאנגלית יורם ברונובסקי, הוצאת מאגנס, 1990.
- על הממשל המדיני המסכת השנייה מאנגלית יוסף אור, הוצאת מאגנס, 1948.
[עריכה] רמזים לג'ון לוק בספרות ובטלוויזיה
- בסדרת הספרים המשחק של אנדר של אורסון סקוט קארד, אחיו של אנדר, פיטר, עומד מאחורי זהות וירטואלית בכינוי לוק, ומנהל ויכוחים פוליטיים שמשנים את העולם.
- בסדרת הטלוויזיה "אבודים" קיימת דמות בשם ג'ון לוק, שמגולמת על ידי טרי או'קווין.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: ג'ון לוק |
