אנציקלופדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אנציקלופדיה (encyclopædia או encyclopedia) היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.

מקור השם "אנציקלופדיה" ביוונית עתיקה: εγκύκλιος (בתעתיק לטיני enkyklios) - עגול, מקיף, וπαιδεία (בתעתיק לטיני paideia) - חינוך, הדרכה. מכן שεγκύκλιος παιδεία פירושו "הדרכה מקיפה". נסיונות למציאת מונח עברי מקביל לא צלחו, והשמות "יען", "מכלל" ודומיהם אינם משמשים כיום, ואף האקדמיה ללשון העברית מבכרת את הכינוי "אנציקלופדיה" (מילון למונחי הספרנות (תשל"ו), הוצאת האקדמיה ללשון העברית, 1976).

תוכן עניינים 1 התפתחות האנציקלופדיה 2 מאפייני האנציקלופדיה 3 רמת הפירוט 4 אנציקלופדיה כללית ואנציקלופדיה תחומית 4.1 אנציקלופדיות כלליות בעברית 4.2 אנציקלופדיות אינטרנט כלליות עבריות 4.3 אנציקלופדיות תחומיות בעברית 4.4 אנציקלופדיות אינטרנט תחומיות עבריות 4.5 אנציקלופדיות יהודיות 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] התפתחות האנציקלופדיה

ספרים המנסים להקיף את הידע האנושי קיימים מימי קדם. צעדים ראשונים ליצירת ספרים המקיפים את תחומי הידע העיקריים נעשו ברומא העתיקה, בחיבוריהם של פליניוס הזקן וטרנטיוס וארו. חיבורו של פליניוס הזקן "תולדות הטבע" (Historia Naturalis מלטינית) מן המאה ה-1 לספירה, היא האנציקלופדיה העתיקה ביותר אשר ידועה לנו וחיבור זה הכיל כ-20 אלף ערכים ב-37 כרכים והיה מקובל מאוד גם בימי הביניים, וממנו נוצר, במאה ה-16, המונח "אנציקלופדיה" לתיאור יצירה מסוג זה. פליניוס מצטט מחיבוריהם של יותר מ-450 סופרים.

האנציקלופדיות הראשונות לא היו נוחות לשימוש כמו אלה שיש בימינו. כל אחד מן המחברים היה מסדר את הערכים בדרך שנראתה לו והיה פותח ,למשל, את חיבורו, במאמר על סוגי ספלים בארצות אירופה ומסיים בערך העוסק בצבעים המופיעים בחלומות של אנשים מוכי ירח.

האנציקלופדיה הגדולה ביותר שחוברה אי פעם היא זו שנערכה על-פי דרישתו של הקיסר הסיני, קאנג הי, במאה ה-17, ומכילה 5020 כרכים.

אנציקלופדיות בצורתן המוכרת לנו החלו לצאת לאור במאה ה-18:

• בשנת 1704 הוציא לאור ג'ון האריס את "לקסיקון טכניקום", שהיה לאנציקלופדיה הראשונה הערוכה בסדר אלפביתי.
• בשנת 1728 הוציא אפרים צ'יימברס באנגליה את "ציקלופדיה - מילון אוניברסלי של האומנוית והמדעים", ששימש בסיס לאנציקלופדיה הגדולה.
• בשנת 1750 יצא לאור בוונציה שבאיטליה הכרך הראשון מתוך 14 כרכים של האנציקלופדיה ההלכתית פחד יצחק מאת רבי יצחק למפרונטי. האנציקלופדיה כללה ערכים הלכתיים לפי סדר האלפא ביתא. הכרך האחרון יצא לאור בברלין בהוצאת מקיצי נרדמים בשנת 1888.
• בשנים 1768-1771 יצאה לאור בסקוטלנד המהדורה הראשונה של "אנציקלופדיה בריטניקה".
• בשנת 1772 נשלם תהליך ההוצאה לאור של 28 הכרכים (17 כרכים של טקסט ו-11 כרכי איורים) של האנציקלופדיה הגדולה הצרפתית (Encyclopédie ou dictionnaire raisonné des sciences, des arts et des métiers) - "אנציקלופדיה, או מילון מפרש של המדעים, האומנויות והמלאכות". אנציקלופדיה זו הייתה בעצם מעין מילון אנציקלופדי רב הקף שכלל הגדרות למילים ומאמרים אנציקלופדיים רבים. האנציקלופדיה נערכה על ידי ז'אן לה-רון ד'אלמבר ודני דידרו. כתיבתה החלה בשנת 1751, העסיקה 140 מחברים וכללה 72 אלף ערכים. גם וולטר ורוסו השתתפו בה.
• דוגמה קיצונית לאנציקלופדיה רחבת היקף היא האנציקלופדיה המונומנטלית שיצאה בגרמניה Allgemeine Encyclopädie der Wissenschaften und Künste, in alphabetischer Folge שכללה ערכים שהגיעו עד 1000 עמודים. האנציקלופדיה החלה לצאת לאור ב-1818 והכרך ה-168 והאחרון יצא בשנת 1914.
• המהדורה האחת-עשרה של האנציקלופדיה בריטניקה שפורסמה ב-1911 מייצגת את סך הידע בתחילתה של המאה ה-20. היא נחשבת למהדורה הטובה ביותר של הבריטניקה, ויש הטוענים שאף לאנציקלופדיה הטובה ביותר שפורסמה. רבים מהמאמרים בה ארוכים פי 10 מהמאמרים המקבילים באנציקלופדיות אחרות. לראשונה נכתבו במהדורה זו ערכים גם על ידי נשים. מהדורה זו אינה מוגנת יותר על ידי זכויות יוצרים, וקיימת בפורמט אלקטרוני.
• אנציקלופדיות בולטות נוספות הן "Enciclopedia Universal Illustrada" הספרדית, "Meyers Konversations-Lexikon" ו"Brockhaus und Efron" הגרמניות.

התפתחותו של המחשב בשלהי המאה העשרים העבירה את האנציקלופדיה מהפורמט המודפס לשני פורמטים נוספים, שהפכו להיות דומיננטיים:

• על-גבי תקליטור (CD-ROM), לקריאה באמצעות המחשב האישי. ראשונה יצאה בצורה זו אנציקלופדיית Grolier האמריקאית, בשנת 1985. כעת מובילה בשוק זה Encarta של מיקרוסופט.
• באינטרנט, לעיון חופשי או תמורת תשלום. ויקיפדיה, שבה נמצא ערך זה, היא דוגמה לאנציקלופדית אינטרנט הפתוחה לעיון חופשי, וכך גם האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד. גרסת האינטרנט העדכנית של אנציקלופדיה בריטניקה היא דוגמה לאנציקלופדיית אינטרנט שהעיון בה הוא תמורת תשלום (מהדורת 1911 של אנציקלופדיה בריטניקה, שנסרקה ועברה עיבוד OCR, פתוחה לעיון חופשי).

[עריכה] מאפייני האנציקלופדיה

בלא תלות באמצעי שעליו מאוחסנת האנציקלופדיה, עליה למלא חמש דרישות בסיסיות:

• כיסוי נאות של התחום שבו עוסקת האנציקלופדיה, הן מבחינת היקף הערכים והן מבחינת מידת הפירוט וההעמקה בכל ערך.
• קישורים פנימיים, כלומר הפנייה מכל ערך לערכים אחרים המוזכרים בתוכו.
• קישורים חיצוניים, למאמרים וספרים המשלימים ומרחיבים את המידע שבאנציקלופדיה.
• הפניות בשוליים לערכים אחרים באנציקלופדיה, העוסקים בנושא קרוב, כדי שהקורא יעיין בהם וישלים את ידיעותיו.
• מפתח, המאפשר איתור מהיר של מידע נדרש.

על אנציקלופדיה להיות מדויקת ונוחה לשימוש. את הערכים כותבים, בדרך כלל, מומחים מתחומים שונים. הערכים הכתובים טעונים בדיקה, עריכה, הגהה, תיקון, ומדי פעם - עדכון. לרוב מכילה האנציקלופדיה מלבד הכתוב גם תרשימים ותמונות לעזר המשתמש.

[עריכה] רמת הפירוט

החלטה שיש לקבל עם תחילת יצירתה של אנציקלופדיה היא עד כמה יש לפרט ולהעמיק בכל ערך: האם לכתוב ערכים מקיפים יחסית, או להסתפק בתיאור קצר ותמציתי של נושא הערך. בין האנציקלופדיות הכלליות יש המסתפקות בכרך יחיד, ואחרות משתרעות על עשרות כרכים, כך שטווח האפשרויות למידת הפירוט וההעמקה רחב למדי. החלטה זו מתבטאת גם בשמה של היצירה, ויש המעדיפים את השם "לקסיקון", ואפילון "מילון", לאנציקלופדיה המתכווצת לכרך יחיד. דוגמאות לכך:

• מילון פונטנה למחשבה מודרנית (הוצאת "עם עובד"), כלל אינו מילון, אלא הוא אנציקלופדיה זוטא למונחי המחשבה המודרנית.
• לקסיקון דביר לשיפור הלשון (הוצאת "דביר"), כשמו כן הוא.

בשנת 2005 יצא לאור סופר לקסיקון כרטא, בכרך אחד שבו 959 עמודים ובהם כ-12,000 ערכים, כך שמובן כי כל אחד מערכים אלה קצר ביותר, ואינו מספק יותר מאשר מושג בסיסי ביותר על נושא הערך. אחד ממקורותיו של לקסיקון זו הוא אנציקלופדיה כללית כרטא, אף היא בכרך אחד, שבו 1,492 עמודים. אנציקלופדיה זו מספקת מעט יותר מידע על כל ערך, אך גם היא מכילה מידע קצר למדי. ההקדמה ללקסיקון משקפת את תפיסת עולמו של יוצרו, באומרה שהלקסיקון "שקול לכרכים מודפסים רבים שאבד עליהם הכלח". אל מול אלה עומדת כמובן האנציקלופדיה העברית, על 32 כרכיה (וחמישה כרכי מילואים ותוספות), המאפשרים פירוט והעמקה ניכרים.

[עריכה] אנציקלופדיה כללית ואנציקלופדיה תחומית

אנציקלופדיה עשויה להיות באחת משתי קטגוריות:

• כללית, כלומר מכילה ערכים מכל תחומי הידע. "האנציקלופדיה העברית" נכללת בקטגוריה זו.
• תחומית, לתחום ידע מסוים, כגון אנציקלופדיה לרפואה או אנציקלופדיה לפילוסופיה. Encyclopaedia Judaica עוסקת בעולם היהודי על כל היבטיו.

[עריכה] אנציקלופדיות כלליות בעברית

• האשכול אחד הנסיונות הראשונים להוציא אנציקלופדיה כללית בעברית
• אנציקלופדיה בריטניקה לנוער
• יבנה לרוס - אנציקלופדיה לנוער
• אנציקלופדיה אביב חדש
• אנציקלופדיה 2000
• אנציקלופדיה כללית כרטא
• אנציקלופדיה תרבות
• האנציקלופדיה העברית

[עריכה] אנציקלופדיות אינטרנט כלליות עבריות

ניתן למצוא באינטרנט אנציקלופדיות אחדות הכתובות עברית, כלליות או תחומיות, שהעיון במרביתן חופשי לכל:

• ויקיפדיה העברית, האנציקלופדיה העברית החופשית. נוסדה ביולי 2003, ונכון ל-18 ביוני 2008 קיימים בה 77,682 ערכים.
• אנציקלופדיה ynet הושקה בדצמבר 2002 לגולשים מחו"ל ונפתחה לגלישה בישראל ב־21 בדצמבר 2003; הפכה לשירות בתשלום ב-17 בפברואר 2004 (לאנציקלופדיה)
• הספרייה הווירטואלית של מט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית)
• סנונית - מידע רב תחומי לבני הנוער

[עריכה] אנציקלופדיות תחומיות בעברית

• אנציקלופדיה מקראית
• אנציקלופדיה תלמודית
• אריאל - אנציקלופדיה לידיעת ארץ-ישראל
• האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכאולוגיות בארץ ישראל
• האנציקלופדיה של השואה
• אנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו
• אנציקלופדיה לתולדות ארץ-ישראל

[עריכה] אנציקלופדיות אינטרנט תחומיות עבריות

• אסטרופדיה -לאסטרונומיה ומדע באופן כללי
• Mooma - אנציקלופדיה למוזיקה
• מילון חילן טק לשכר ותנאי עבודה
• InfoMed אתר הרפואה הישראלי: אינדקס תרופות, מילון
• אנציקלופדיה מפה לידיעת הארץ: מידע גאוגרפי, היסטורי וארכאולוגי על כל יישוב וכל מקום בישראל. האנציקלופדיה מבוססת על המהדורה המודפסת של "אנציקלופדיה מפה" משנת 2000, שירות למנויים בתשלום בלבד.
• אנציקלופדיה יהודית של אתר דעת

[עריכה] אנציקלופדיות יהודיות

• האנציקלופדיה היהודית - בשנים 1901-1906 יצאה לאור בארצות הברית אנציקלופדיה אנגלית בת 12 כרכים ו- 15,000 ערכים בשם Jewish Encyclopeida. היא כללה ערכים בנושאים הקהילה היהודית, רבנים ואישים יהודיים והיסטוריה של עם ישראל, לצד ערכים כלליים. האנציקלופדיה הפכה לנחלת הציבור והיא נגישה באמצעות האינטרנט.
• אנציקלופדיה אוצר ישראל - יצאה לאור בשפה העברית ב-10 כרכים, בעריכת יהודה דוד אייזנשטיין (בעל האוצרות) בין השנים 1907-1913. אנציקלופדיה לכל מקצועות תורת ישראל, ספרותו ודברי ימיו. נועדה להרחיב מעבר לתחום המצומצם של הג'ואיש אנציקלופדיה.
• Encyclopaedia Judaica בגרמנית 1928-1934, לא הושלמה בעקבות עלית הנאצים לשלטון בגרמניה.
• Encyclopaedia Judaica באנגלית 16 כרכים ו-25,000 ערכים, בעריכת ד"ר ססיל רות, 1972-1991. יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל.
• אנציקלופדיה לבית ישראל אנציקלופדיה הפונה לציבור החרדי בישראל, והיא נכתבה כך שתתאים להשקפת עולמו של ציבור זה. האנציקלופדיה בנויה מ-20 כרכים, והיא כוללת ערכים כלליים רבים.
• אנציקלופדיה יהודית קצרה בלשון הרוסית - Краткая еврейская энциклопедия, (האגודה לחקר תפוצות ישראל, 11 כרכים, 1976-2005, ירושלים)

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: אנציקלופדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אנציקלופדיות

• דוד שי, "האנציקלופדיה המקוונת: הקלק ערך אהבה", גליליאו, פברואר 2003; ynet, חלק א - 20.3.03, חלק ב – 24.3.03.
• נורית קדוש, מלחמת העולמות, 17.6.2005 nrg על ה"מלחמה" בין האנציקלופדיה הכתובה והאלקטרונית, לרגל שבוע הספר העברי.