לקסיקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק באנציקלופדיה קומפקטית. אם התכוונתם למושג בבלשנות, ראו לקסיקון (בלשנות).

לקסיקון (מיוונית: λεξικόν), מושג שמשמעותו הבסיסית היא "מילון" משמש בעברית (וגם בשפות אחרות) לתיאור אנציקלופדיה קומפקטית, כזו שמסתכמת בכרך אחד, אם כי לעתים כרך עבה למדי. לעתים משמשת המילה כחלק משמה של אנציקלופדיה רחבת היקף.

בדומה למילון ולאנציקלופדיה, מתאפיין גם הלקסיקון במיון לקסיקוגרפי, כלומר הערכים מופיעים בו בסדר אלפביתי עולה.

ההחלטה באיזה מילת מפתח לבחור לשם הספר (מילון, לקסיקון או אנציקלופדיה), תלויה גם ביומרנותו של המו"ל.

דוגמאות:

• בשנת 1704 הוציא לאור ג'ון האריס את "לקסיקון טכניקום" (Lexicon technicum), שהיה לאנציקלופדיה הראשונה הערוכה בסדר אלפביתי.
• "לקסיקון אישים" מאת דוד שחם (הוצאת ידיעות אחרונות, 2007): כרך עב כרס (1,005 עמודים), ובו יותר מ-8,000 ערכי אישים, בדרך כלל בני פסקה אחת, ובה תיאור תמציתי של האיש.
• "סופר לקסיקון כרטא", בעריכת רימונה גרסון (הוצאת כרטא, 2005): כרך עב כרס (959 עמודים), ובו 12,000 ערכים, בדרך כלל בני פסקה אחת, בכל קשת הנושאים הנכללים באנציקלופדיה כללית. כשליש מהערכים מלווים באיורים. ההקדמה ללקסיקון משקפת את תפיסת עולמו של יוצרו, באומרה שהלקסיקון "שקול לכרכים מודפסים רבים שאבד עליהם הכלח".
• בהוצאת "דביר" יצאה סדרה של לקסיקונים, כל אחד מהם מוקדש לנושא מסוים, כגון "לקסיקון דביר לשיפור הלשון" מאת ראובן סיון ו"לקסיקון דביר לכימיה".

בביקורתו על "סופר לקסיקון כרטא" כתב אבי כצמן:

	בדומה לבית הקברות, לקסיקון הוא המשווה הגדול: מביצי כינים ועד קרני ראמים, הכול בכמה שורות קצרות, לפעמים עם תמונה או איור. האזוב אשר בקיר והממותה, הביולוגיה המולקולרית וגלגול הנשמות, כולם עוברים דיאטה רצחנית וגיהוץ כבד, מוצבים בסדר אלפביתי זה לצד זה בנועם קר, נטול התפעלות או מרירות.
-- אבי כצמן, "ומה על הישראלים לדעת", הארץ/ספרים