איוון בונין
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
איוון אלכסייביץ' בונין (רוסית: Ива́н Алексе́евич Бу́нин) (22 באוקטובר [1]1870, וורונז' - 8 בנובמבר 1953, צרפת), סופר ומשורר רוסי, זוכה פרס נובל לספרות.
איוון בונין נולד במשפחת אצולה רוסית בעלת נכסים, שכבר קנתה לה מוניטין בפוליטיקה, במדע ובאומנות. בתוך משפחתו כבר היו שני סופרים ידועי שם, אנה בונין ווואסילי יוקובסקי בונין. את ילדותו ונעוריו בילה בונין באחוזות אביו. לאחר מות אחותו, נכנס בונין לתקופת עצבות עם נטיות דתיות. נטיותיו לאומנות באו לידי ביטוי בציור, שגם השפיע על כתיבתו הספרותית. כבר בגיל צעיר ראה יצירות משלו שהופיעו בדפוס, קובצי שירה וגם יצירות בפרוזה. הוא גם תרגם מהספרות האנגלית לרוסית.
זכה לפרסים ספרותיים רבים וביניהם "פרס פושקין" של האקדמיה הרוסית. בשנת 1909 התקבל בעצמו לאקדמיה. בונין הרבה במסעות וסייר ברחבי רוסיה, איטליה, טורקיה, יוון, סוריה, ארץ ישראל, מצרים, אלג'יריה, טוניסיה ועוד.
במאי 1918, אחרי המהפכה הבולשביקית, עזב בונין, שהעריץ את הצאר ואת בית המלוכה ותעב את הקומוניזם, את מוסקבה ופרש לאחוזתו בכפר. בפברואר 1920 עזב בונין את ברית המועצות ויצא לפריז.
בשנת 1947 הזמינה אותו הממשלה הסובייטית, באמצעות המשורר קונסטנטין סימונוב, לשוב למולדתו. בונין גם מנע הוצאה מחודשת של ספריו בברית המועצות בהתנגדו לכך שיצונזרו, אך בשנת 1953, לאחר מותו, "סיפחו" אותו מחדש לספרות הרוסית.
תוכן עניינים |
[עריכה] יצירתו
בשנת 1901 יצא לאור הרומן שלו הכפר. אחרי הכפר יש יצירות נוספות באותו סגנון המתאר את אנשי הכפר ללא אידאליזציה. ספריו בנוים סביב נושאים כמו: תופעות טבע אקלימיות, חיי הכפר הרוטיניים, תענוגות בעלי האחוזות ועוד. לבונין יש סגנון אופייני המכביד מאוד על תרגומו לשפות אחרות.
בשנת 1908 ביקר בונין בארץ ישראל ובעקבות הביקור כתב סיפור בשם בארץ יהודה שיצא לאור יחד עם סיפורים אחרים בניו יורק.
בשנת 1933 הוענק לו פרס נובל לספרות "על סגולותיו האומנותיות והספרותיות שהכשירוהו לתת תיאור נאמן לטיפוסים האופייניים של העם הרוסי".
[עריכה] מספריו
- הכפר (1901)
- קדושת האהבה
- אהבתו של מיטיא, ועוד ספורים, מסדה, תל אביב, 1946.
- האדון מסן פרנסיסקו , מבחר סיפורים, תירגמו מרוסית צבי ארד ועזרא זוסמן , אחרית-דבר מאת נילי מירסקי, עם עובד, 1981.
- באביב, ביהודה, ועוד 14 סיפורים, תירגם יורם ברונובסקי, ספרי תרמיל, הוצאת משרד הביטחון, 1974.
- שדרות אפלות, תרגם רועי חן, הוצאת ידיעות אחרונות, 2008.
בבית הספרים הלאומי נמצא גם כרך מסיפורי בונין, בתרגום ליידיש.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- איוון בונין באתר פרס נובל
- זהירות אהבה, איימן סיכסק, ynet
- רומן רוסי, מאשה צור גלוזמן, nrg
- סיון בסקין, גן הדובדבנים הרקובים, בעיתון הארץ, 9.5.2008
- מאיה ערד, 37 דרכים לעזוב את אהובתך, בעיתון הארץ, 28.5.2008
[עריכה] הערות שוליים
- ^ תאריך הלידה המובא הוא על־פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו. על־פי הלוח היוליאני, שהיה נהוג ברוסיה בתקופת הולדתו של בונין, תאריך לידתו הוא 10 באוקטובר 1870.
| הקודם: ג'ון גולסוורתי |
פרס נובל לספרות 1933 |
הבא: לואיג'י פיראנדלו |
