תל בית ירח
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תל בית ירח הוא תל המצוי לחופה הדרומי מערבי של הכנרת בו נמצאים שרידי העיר העתיקה "בית ירח".
תוכן עניינים |
[עריכה] גאוגרפיה
גובהו של התל 15 מטרים מעל פני הכנרת, אורכו כ-1.2 ק"מ ורוחבו 380 מטרים. צורת התל משולשת שבסיסו בדרום וקצהו בצפון. כיום זורם נהר הירדן מדרום לתל, אך בעת העתיקה זרם הנהר מצפון וממערב לתל. במאה ה-19, בשנים גשומות, זרם הירדן משני נתיביו, והתל הפך למעשה לאי. לא ברור מתי שינה הירדן את נתיבו ועבר לנתיב הדרומי וככל הנראה קרה הדבר בסוף התקופה הביזנטית (יש חוקרים הסבורים כי שינוי הנתיב הוא מעשה ידי בוני ארמונות בית אומייה).
[עריכה] שמות התל
שמות התל הם "בית ירח", "צינברי", "פילוטריה" ו"הכרך". מקור שמה של העיר בתקופה הכנענית, והיא, בדומה ליריחו קרויה על שם אל הירח שהיה אל העיר. בתקופה ההלניסטית קרא המלך תלמי פילדלפוס השני לעיר על שמה של אחותו - פילטוריה. כנראה מקור השם "צינברי" או "סינברי" בשמו של האל הכנעני סין. בתקופה הצלבנית נקראה העיר בעיוות השם צינברי - "סאנה בוריה" (Sane Boria) ובמאה ה-19 נקראה העיר סין - א - נאברה.
[עריכה] אזכורים קדומים של העיר
שם העיר מוזכר לראשונה בכתבי אוגרית (מהמאה ה-16 לפני הספירה). העיר מוזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו בצורה "Sennabris" (מלחמות היהודים ד', 8, 2, ו-ג', 9, 7). בתלמוד מוזכרת העיר מספר פעמים בשם "בית ירח":
- "אין ירדן אלא מבית ירח ולמטה" (התלמוד הבבלי, מסכת בכורות, נ"ה, י"א), וכן בתוספתא בכורות פ"ז, ד'.
- "שני אבטוניות היו, בית ירח וצינברי" (התלמוד הירושלמי, מסכת מגילה ה"א, ח"א).
בעיר התגורר האמורא רבי לוי, וכן מוזכר אירוע של שרפת ספר תורה בעיר (תלמוד ירושלמי, מסכת מגילה, פ"ג, ע"ד).
[עריכה] היסטוריה
[עריכה] העת העתיקה
היישוב הראשון בתל מקורו בתקופה הכלכוליתית (4,000 שנה לפני הספירה) - מתקופה זו התגלו בורות ששימשו לאכסון מזון ובישול. מתקופה מאוחרת יותר התגלו מבני טיט קטנים. בשנת 3,000 לפני הספירה נוסדה העיר בית ירח- שהייתה העיר השנייה בגודלה בארץ (אחרי יריחו). מתקופה זו התגלו כלי חרס ייחודיים, וכן חומות העיר ורחובות מרוצפים שנסללו בה. חומות העיר נבנו מלבני טיט שיובשו בשמש, ועובי החומה הגיע לשמונה מטרים.
בתקופת הברונזה הקדומה גדלה העיר, והתגלו בה כלי חרס ייחודיים המכונה על שם העיר "כלי בית ירח". מתקופה זו התגלה אסם ציבורי גדול ממדים. גודלו של האסם 30 על 40 מטרים, והיו בו רציפים שרוחבם 10 מטרים המקיפים בור מרוצף. סביב האסם התגלו יסודות של שמונה מגדלים עגולים שקוטר כל אחד מהם כ-8 מטרים (ייתכן שהיו שני מגדלים נוספים אולם לא נתגלו יסודותיהם). מגדלים אלה שימשו כאסמי תבואה, והם היו בנויים לבני טיט. אסם תבואה ציבורי זה יכל להכיל 1,500 טון גרעיני חיטה - כמות אשר יכלה להזין 6,000 אנשים במשך שנה שלמה.
בסוף תקופת הברונזה הקדומה נעזבה העיר, ומתקופת הברונזה התיכונה התגלו רק בתים בודדים ובית קברות ייחודי.
[עריכה] התקופה ההלניסטית - רומית
התל נותר נטוש במשך כ-1000 שנה, עד התקופה ההלניסטית בה העיר שבה וגדלה. בעיר התגלו שרידי כלי חרס מיוון העתיקה - דבר המעיד על סחר רחב היקף. כמו כן התגלה בעיר מטמון של מטבעות שקלי כסף שמקורם במאה הרביעית לפני הספירה. בתקופה זו נבנתה סביב העיר חומה שאורכה היה יותר מ-1,600 מטרים, גובהה ארבעה מטרים, ורוחבה 6 - 7 מטרים. בחומה היו מגדלים מרובעים ועגולים לסירוגין, וכן היה בה מעבר סתרים סודי שאיפשר יציאה מן העיר מבלי להתגלות.
בתקופת המרד הגדול, בשנת 67 לספירה, לאחר כיבוש העיר יודפת חנה בעיר הצבא הרומי בדרכו לגולן:
| ומשם יצא אפסיאנוס צפונה בראש שלושה לגיונות וחנה במרחק שלושים פרסה מטברייה במקום נראה היטב לעני המוקדים שמו סינבריס | ||
| -- מלחמות היהודים, ג', 9,7 | ||
בצינברי הייתה מפקדת הרומאים והחיילים עצמם חנו סביב דרום הכנרת. מטרתו של אספסיאנוס הייתה לשבור את המורל של המורדים שראו מהגולן (מגמלא) את 18,000 החיילים החונים סביב הכנרת. ב|תקופה הרומית נבנו בעיר בית מרחץ גדול, בית כנסת ומצודה, ובתקופה הביזנטית נבנתה בעיר כנסייה גדולה. בית המרחץ המפואר, שהיה "מרכז הקהילה" כלל אולם מים קרים (פריג'ידריום) שגודלו 11 על 10 מטרים, שהיה מצופה שיש לבן, ותקרתו צופתה פסיפס מוזהב, חדר חם (קלדריום) וחדר פושר (טפידריום) שהיו מדרום וממזרח לאולם המים הקרים, בהתאמה. החדר החם והחדר הפושר נבנו על עמודים ותחת העמודים הזרימו אוויר חם שחימם את החדרים.
בתקופה הביזנטית נבנתה גם אמת מים שהזרימה מים לעיר מנחל יבניאל (אמה שאורכה 16 ק"מ).
המצודה שנבנתה בתרופה הרומית הייתה מבנה ריבועי שגודלו 60 על 60 מטרים, והייתה בנויה אבני גוויל מסותתות. מגדלים נבנו בכל פינה של המצודה. בתוך המצודה התגלה עמוד ועליו חרוטים מנורה עם שבעה קנים, לולב, אתרוג ומחתה - כנראה מקורו של העמוד במבנה קדום יותר.
בית הכנסת העירוני היה מבנה גדול שאורכו 37 מטרים ורוחבו 22 מטרים, והיה מחולק על ידי שתי שורות עמודים לאולם מרכזי ושני אולמות צדדיים (סיטראות). בקיר הדרומי, הפונה לירושלים, היה אפסיס ששימש כהיכל. בית הכנסת היה מרוצף פסיפס צבעוני המתאר צמחים ובעלי חיים. בקרבת בית הכנסת התגלו שרידי בית מדרש.
הכנסייה שנבנתה באתר בתקופה הביזנטית הייתה בצורת בזיליקה ורצפתה הייתה מקושטת בפסיפס. הכנסייה הורחבה מספר פעמים, ופסיפס שנוסף בהרחבה האחרונה מתארך אותה לשנת 529. הכנסייה נהרסה במאה השביעית, לאחר הכיבוש הערבי.
[עריכה] התקופה הערבית הקדומה והתקופה הצלבנית
בתקופה הערבית הקדומה התגוררו בעיר בחודשי החורף החליפים של בית אומיה. ארמון החורף של החליפים נבנה על שרידי הכנסייה הביזנטית. בשנת 1113 נערך בקרבת העיר קרב בין הצלבנים לבין המוסלמים, ולפני קרב קרני חיטין חנה צבאו של צאלח א-דין בצינברי. לאחר הכיבוש הצלבני ננטשה העיר ולא נבנתה מחדש.
[עריכה] המאה ה-20
בשנת 1905 נקנו אדמות התל על ידי חיים מרגליות קלווריסקי בתיווכו של יהושע חנקין, ומאוחר יותר נמכר התל ונרכש על ידי התנועה ציונית. ארתור רופין רצה להגשים את חזונו של בנימין זאב הרצל, המתאר בספרו אלטנוילנד את "טבריה החדשה" - עיר נופש שתיבנה מדרום לכנרת. רופין תכנן הקמת עיר גנים יהודית שתיבנה על "חצי האי כרך", ואף שלח תוכניות אלה לאירופה שם הם זכו לתהודה רבה. בספרו של ג'יימס ג'ויס - יוליסס מופיע תיאור של הגיבור ליאופולד בלום, הקונה בשר באיטליז בדבלין, ועוטפים את הבשר ב"פרוספקט" המתאר את "עיר הגנים על חוף אגם טבריה".
ב-8 ביולי 1908, (א' בסיוון ה'תרס"ח) הוקמה בקרבת התל חוות כנרת. ב-כ' בתמוז תרס"ט - יום השנה החמישי למותו של הרצל, נערך בתל טקס זיכרון והוקם על התל גל אבנים לזכרו של הרצל.
[עריכה] חפירות ארכאולוגיות בתל בית ירח
כבר במאה ה-19 החלו החפירות הארכאולוגיות בתל. חפירות אלה בוצעו על ידי הקרן הבריטית לחקר ארץ ישראל אשר סברה כי במקום נמצאים שרידי העיר טריכיי (אף שכיום יודעים שטרייכי נמצאת באזור מגדל הצפונית יותר).
החפירה המדעית הראשונה נערכה בשנות ה-20 של המאה ה-20 על ידי ויליאם פוקסוול אולברייט, אשר גילה במקום סוג ייחודי של כלי חרס, וקרא להם על שם העיר כלי בית ירח (או כפי שהייתה ידועה בעת החפירה - "כלי חירבת כרך" (Khirnet Kerak Ware)).
בעת סלילת כביש טבריה צמח על ידי גדוד העבודה גילו בוני הכביש, העובר על התל, חרסים רבים, והחתך שנוצר בתל נבדק על ידי הארכאולוג אלעזר ליפא סוקניק. חפירה נוספת ביצע במקום הארכאולוג הפיני סאריסאלו בשנות ה-30.
בחפירה שבוצעה בעיר בשנת 1936 התגלה בעיר מטמון מטבעות קדומים מהמאה הרביעית לפני הספירה - לאחר כיבוש הארץ על ידי אלכסנדר מוקדון. מטבעות אלה נטבעו בעיר צור והם נושאים את שמות שני המלכים האחרונים של העיר וכן את שמו של המושל הפרסי, וכן מטבעות הנושאים את שמו של אלכסנדר מוקדון ויורשיו. בין השנים 1945 - 1946 בוצעה חקירה נוספת על ידי הארכאולוגים בנימין מזר, מיכאל אבי יונה, משה שטקליס ועימנואל דונייבסקי, בה התגלתה חומת העיר וכמה מבני מגורים.
בין היתר התגלו בחפירה זו בניין המעגלים (תקופת הברונזה הקדומה), בית המרחץ (תקופה רומית) ומצודה (מאותה תקופה).
בין השנים 1949 - 1950 נערכו חפירות על ידי מחלקת העתיקות של מדינת ישראל, והתגלה בית כנסת קדום. במהלך חפירות אלה גילה הארכאולוג פסח בר אדון כי היו בתל 16 שכבות יישוב.
בין השנים 1952 - 1953 חפרה במקום משלחת של אוניברסיטת שיקגו, אשר גילו את המבנים מתקופת בית אומיה וכן כנסייה ביזנטית. בשנת 1967 נערכה בתל חפירת הצלה בהנהלת סוקניק אשר גילה במקום כלי עבודה מתקופת הברונזה הקדומה. חפירות נוספות בוצעו בניהול רות עמירן ודן בהט.
בשנות ה-80 חפרו בתל עמנואל אייזנברג ואורה יוגב מרשות העתיקות.
[עריכה] כלי בית ירח
-
ערך מורחב – משפחת כלי בית ירח
כאמור, בתל התגלו סוג כלים ייחודי שנוצר באמצע האלף השלישי לפני הספירה. סוג ייחודי זה של כלים נקרא על ידי אולברייט (או כפי שהייתה ידועה בעת החפירה - "כלי חירבת כרך" (Khirnet Kerak Ware)). החוקרים משערים שסוג ייחודי זה נוצר על ידי גל של מהגרים שהגיע לארץ והמשיך לייצר את הכלים כפי שייצרם בארץ מוצאו (אשר אינה ידועה - ומשערים שהייתה באזור הרי קווקז).
[עריכה] לקריאה נוספת
זלמן וינוגרדוב, בית ירח, ספר הכנרת, חלק ב': חופים ואתרים בעריכת יצחקי גל, משרד הביטחון, ההוצאה לאור.
