רחל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק ברחל, אשת יעקב בתנ"ך. אם התכוונתם למשמעויות נוספות, ראו רחל (פירושונים).
רחל, דמות מקראית, היא אחת מבין ארבע האמהות של עם ישראל. רעייתו העיקרית והאהובה של יעקב ואם יוסף ובנימין. סיפורה מופיע בתורה בספר בראשית, פרקים כ"ט-ל"ה.
תוכן עניינים |
[עריכה] רחל בתורה
רחל הייתה רועת צאן, בבית אביה לבן, בפדן ארם. היא מתוארת במקרא כיפת תואר ויפת מראה, בגיל 15 היא פוגשת ליד הבאר את יעקב, שנס על נפשו לארם בעצת אמו רבקה, לאחר הריב עם אחיו עשיו, כאשר שאל את הרועים, האם הם מכירים את לבן דודו.
המקרא מספר שיעקב עזר להשקות את צאנה של רחל, לאחר שהצליח בכח על-אנושי להזיז אבן כבדה מפי הבאר, ונשק לה. לאחר חודש שהייה בבית לבן, ביקש יעקב לשאת את רחל לאישה, מאחר ולא היה לו מוהר הציע יעקב לעבוד בעבור רחל ברעיית צאנו של לבן, למשך 7 שנים.
ביום הכלולות, טמן לבן פח ליעקב, הוא השקה אותו במשתה לשוכרה, והשיא לו במרמה את לאה אחותה הבכירה של רחל, הגמרא טוענת שרחל מתוך הקרבה עצומה, שיתפה פעולה עם אביה ואחותה ומסרה לה את ה"סימנים" אותם נתן לה יעקב, כדי לזהותה בוודאות, יעקב נדרש לעבוד 7 שנים נוספות עד שזכה לשאת לאישה את אהבת חייו רחל.
המקרא מספר במפורש כי יעקב אהב את רחל יותר מאשר את לאה, אך זו זכתה בבנים רבים, בעוד רחל הייתה עקרה. עניינים אלו גרמו לתחרות וקנאה בין האחיות. יש דמיון רב בין סיפור זה לבין הסיפור בספר שמואל אודות אלקנה ושתי נשותיו חנה ופנינה.
רחל נתנה ליעקב את שפחתה בלהה כפילגש, כדי שיהיה לה נצר מיעקב. השמות שנתנה רחל לילדי בלהה, דן ונפתלי, מבטאים את שמחתה, את כמיהתה לילד משלה, ואת המתח עם אחותה.
לאחר שנות עקרות, שגרמו לרחל ביאושה לאיים בהתאבדות, "הבה לי בנים, ואם אין מתה אנכי" בראשית פרק ל 1 ,ילדה לבסוף רחל בן, וקראה לו יוסף, שם המציין את כבודה שהושב ואת הציפיה לבן נוסף "וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי. וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמוֹ יוֹסֵף, לֵאמֹר: יֹסֵף יְהוָה לִי, בֵּן אַחֵר.".
לאחר 20 שנות שהות בחרן, מחליט יעקב לשוב לארץ כנען, המשפחה יוצאת בהחבא, באישון לילה, כדי להימנע ממפגש עם לבן, אולם רחל החליטה לגנוב את התרפים (על פי הפרוש - פסלים או כלים של חיזוי העתיד) של לבן אביה, לבן רדף אחרי משפחת יעקב בחמת זעם, האשים את יעקב בגניבה, ותבע לבצע חיפוש בכלי משפחתו, אולם רחל גילתה תושיה ועזות מצח כאשר התיישבה בערמומיות על התרפים והתנצלה בפני לבן שהיא אינה יכולה לקום בגלל אורח נשים. יעקב, שכלל לא ידע את מעשיה של רחל, השמיע קללה מאגית, "עִם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶת-אֱלֹהֶיךָ, לֹא יִחְיֶה". המפרשים מסבירים שזו הסיבה לכך שרחל מתה בדמי ימיה ובפרק זמן קצר לאחר הקללה.
כוחה של רחל לא עמד לה במסע דרומה: מפדן לגלעד, ומשם למחניים, לשכם ולבית לחם, בדרכה לאפרת, מוצאת רחל את מותה, בי"א בחשוון, במהלך לידת בנה השני. בנשמת אפה האחרונה קראה לרך הנולד בן-אוני, אולם יעקב בצערו, שינה את שמו לבנימין. בת 36 הייתה רחל במותה.
רחל היא האם היחידה אשר אינה קבורה במערת המכפלה. מקום קבורתה של רחל שנוי במחלוקת בין הפרשנים: על דעת רוב, קבורתה במקום הקרוי קבר רחל הנמצא סמוך לבית לחם של היום, אך יש הסבורים, על פי איזכור מקום קברה בספרי הנביאים, כי אין זה מקום קבורתה האמיתי, ומקום קבורתה נמצא מצפון לירושלים, באזור בנימין.
הנביא ירמיהו מרומם את רחל אמנו לדרגת סמל לאומי כאם מרכזית, הפורשת כפיה על כל בני ישראל, "כה אמר ה' קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו." ירמיה לא, טו-יז מדרשים רואים ברחל אמנו אם קדושה, אשר הקדוש ברוך הוא בכבוד ובעצמו מנחם במילים: "מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעלתך, ושבו בנים לגבולם" ירמיה לא.
סיפור האהבה הנדיר והמופלא של רחל ויעקב, המתואר לאורך שנים ארוכות, כמיהתה העזה של רחל לפרי בטן, ומותה הטראגי במהלך לידת בנה בנימין, הופכים את דמותה ההרואית של רחל, ובעקבות כך את קבר רחל, למוקד משיכה לנשים עקרות נשים המתקשות ללדת, ונשים המבקשות למצוא את בחיר לבן.
[עריכה] רחל במדרש
על פי המדרש, רחל ידעה על רמאותו של אביה, וכדי למנוע ממנו להשיא את יעקב לאחרת לקחה ממנו סימנים שישמשו כהיכר לכך שזו היא. כשראתה רחל שאביה החליף בינה לבין אחותה, ויתרה ללאה ונתנה לה את הסימנים. כשיצאו ישראל לגלות, עברו ליד קברה, והיא הזכירה לאל את הוויתור לאחותה ובזכות זה הבטיח האל להחזיר את ישראל לארץ. יש מדרש המייחס ליעקב את הכוונה לקבור את רחל דווקא בדרך מארץ ישראל אל הגלות על מנת שתתפלל על עם ישראל. המדרש לומד מרחל את חשיבות התפילה. מסופר כי ארבע האמהות היו עקרות כי האל אוהב את תפילתן ורצה שיתפללו לילדים.
המדרש מתמודד גם עם סיפור גניבת התרפים, שממנו יכול להשתמע שרחל השתמשה בהם, ודבר זה לא מתיישב עם בנייתה של רחל כדמות חיובית. הפירוש המקובל הוא שבזמן ההוא עוד לא היו אמצעים מפורשים בהם ניתן לעבוד את האל, והיא אילתרה על פי מה שהיא מכירה.
בתורה מתואר חיכוך בין רחל ליעקב, כשבקשה ממנו: "הָבָה-לִּי בָנִים, וְאִם-אַיִן - מֵתָה אָנֹכִי." והוא ענה לה שהאל הוא הנותן בנים ועליה לבקש זאת ממנו. המדרש מספר שנולדו לה בנים בגלל שבסוף בקשה אותם מהאל.
הצניעות שגלתה כשמסרה את הסימנים התגלתה אחר כך בתכונותיו של המלך שאול, שהיה מצאצאיה. כמו כן אהבתה לאחותה (כשנתנה לה את הסימנים כדי לא לצערה) מופיעה בפירוש לקינת דוד "נפלאתה אהבתך לי מאהבת נשים" - כמקור ממנו שואב יונתן את האפשרות לתמוך בדוד למרות שהוא - יונתן - אמור לרשת את כס המלוכה. השתיקה בה בחרה - עברה לבנימין בנה, שידע על מכירת יוסף ושתק, ולאסתר המלכה שלא גילתה את מוצאה היהודי.
[עריכה] רחל בהקשרים תרבותיים
רחל מוזכרת בתנ"ך גם בברכה של הזקנים לבעז, במגילת רות, כשהוא לוקח את רות לאישה: "יתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את בית ישראל". רחל מקושרת בקבלה עם ספירת המלכות.
רחל מייצגת במקומות שונים את דמות האם המתפללת ומבקשת רחמים עבור בניה המצויים בצרה - עם ישראל. אחד מפסוקי הנחמה המוכרים ביותר בספרי הנבואה, המצוי בספר ירמיה (ל"א, י"ד-ט"ז) מעמיד את רחל כדמותו המרכזית: "כֹּה אָמַר יְהוָה, קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים - רָחֵל, מְבַכָּה עַל-בָּנֶיהָ; מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל-בָּנֶיהָ, כִּי אֵינֶנּוּ. כֹּה אָמַר יְהוָה, מִנְעִי קוֹלֵךְ מִבֶּכִי, וְעֵינַיִךְ, מִדִּמְעָה: כִּי יֵשׁ שָׂכָר לִפְעֻלָּתֵךְ נְאֻם-יְהוָה, וְשָׁבוּ מֵאֶרֶץ אוֹיֵב. וְיֵשׁ-תִּקְוָה לְאַחֲרִיתֵךְ, נְאֻם-יְהוָה; וְשָׁבוּ בָנִים, לִגְבוּלָם".
בשל הפסוקים הללו רחל היא גם דמות מרכזית במדרשים על מגילת איכה. רש"י, בעקבות מדרש הפסיקתא רבתי כותב בפירושו (בראשית מח,ז): "יוצאת רחל על קברה ובוכה ומבקשת עליהם רחמים..."
רש"י מפרש את דבריו של יעקב ללבן, "ברחל בתך הקטנה", כך:
- "כל הסימנים הללו למה? לפי שיודע בו שהוא רמאי, אמר לו: "אעבדך ברחל". ושמא תאמר: רחל אחרת מן השוק? תלמוד לומר: "בתך". ושמא תאמר: אחליף ללאה שמה ואקרא שמה רחל? תלמוד לומר: "הקטנה". ואף על פי כן לא הועיל לו, שהרי רימהו."
מכאן נובע הביטוי "ברחל בתך הקטנה" בימינו, שמשמעותו פירוט מדוקדק שאינו מותיר מקום לספקות.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- על קבר רחל, באתר דעת
- פעילות על רחל והאמהות באתר מקרא גשר
- רחל אמנו א-ב בחינוך ביתי
- רחל אמנו - בין חלום למציאות, אלחנן ניר, באתר כתבים
- קנאת אחיות
- רחל אמנו, בלקסיקון לתרבות ישראל
