באר מים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
באר מים או באר היא מבנה מלאכותי שנוצר על ידי אדם בחפירה או בקידוח, על מנת להעלות מי תהום מן האקוויפר התת-קרקעי אל פני השטח.
המים יכולים להישאב מתת-הקרקע על ידי כלי קיבול (כמו דלי) הקשור לחבל, אנטיליה (שהיא מתקן שאיבה עשוי שרשרת נעה, שאליו מחוברים כלי קיבול למים) או כנהוג בעולם המודרני על ידי משאבה. כמו כן קיימות בארות ארטזיות בהן מופקים המים ללא הפעלת כוח חיצוני.
מימי קדם הייתה מציאת מקורות מים צורך חשוב מאין כמוהו להישרדותו של האדם ולהתפתחות הציביליזציה, ולכן בארות המים היו מהמבנים הראשונים שהוקמו. בתנ"ך ישנו תיעוד של בארות עוד מתקופת אברהם.
[עריכה] בתי באר
ברחבי ישראל מצויים מאות בתי באר שהוקמו בעיקר במהלך המאה ה-19. באזור תל אביב ויפו שרדו כמה עשרות בודדים מתוך למעלה מ-200 בתי באר שהיו קיימים באזור במאה ה-19. לאחרונה נסקרו מספר מבתי באר אלו, המתאפיינים במבני פאר הצמודים לבארות המים ובהם תהגוררו עשירי יפו.