בלהה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

בלהה, דמות מקראית, הייתה שפחת רחל ואשתו השלישית של יעקב.

כאשר יעקב התחתן עם רחל נתן לבן לרחל את בלהה שפחתו כמתנה.

כשראתה רחל שהיא עקרה, נתנה את שפחתה בלהה ליעקב על מנת שתוליד לו ילדים, אשר יחשבו במובן מסוים כילדיה של רחל. נוהג זה היה רווח בעמי המזרח באותה התקופה וכן נהגה שרה בנותנה את הגר לאברהם (בראשית ט"ז). מעשה זה של רחל היה חלק מהמאבק בין רחל ללאה על הולדת בנים ליעקב.

הילדים שנולדו לבלהה ויעקב הם דן ונפתלי.

חז"ל אומרים שבלהה הייתה בתו של לבן שנולדה לשפחתו, ובעצם הייתה אחותה של רחל מצד האב.

בבראשית ל"ה מסופר לאחר מות רחל שראובן, בכורו של יעקב, שכב עם בלהה. חז"ל מפרשים שראובן קינא לאמו לאה, כאשר לאחר מות רחל העדיף יעקב את בלהה על פני לאה. במספר מקומות נוספים בחז"ל (זוהר, פסיקתא רבא, תרגום יונתן) מוצגת בלהה כאשתו של יעקב לאחר מותן של רחל ולאה. כך גם, חלומו של יוסף על השמש, הירח והכוכבים המשתחוים לו מפורש כמכוון לבלהה אשר גידלה את יוסף במקום אמו.

על פי מסורת אחת, בלהה וזלפה, ביחד עם ציפורה אשת משה, יוכבד בת לוי ואלישבע בת עמינדב אשת אהרן קבורות בקבר האמהות בצפון טבריה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• בלהה, באנציקלופדיה של מקראגשר