רוברט וקסלר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: תרגמת, פירוט יתר (בעיקר בפרקים "היחס לישראל" ו"העמידה מול האנטישמיות"). אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
| רוברט וקסלר | |
|---|---|
 |
|
| תאריך לידה | 2 בינואר 1961 ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית |
| דת | יהודי |
| לאום |  ארצות הברית |
| תפקיד | חבר בית הנבחרים של ארצות הברית |
| מחוז ייצוג | המחוז ה-19 של פלורידה |
| סטטוס | מכהן |
| מפלגה פוליטית | המפלגה הדמוקרטית |
| בת זוג | לורי וקסלר |
| אתר אינטרנט | http://wexler.house.gov/ |
רוברט איי. וקסלר (באנגלית: Robert I. Wexler) (נולד ב-2 בינואר 1961) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקני. מכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המחוז ה-19 של פלורידה משנת 1997.
וקסלר הוא חבר המפלגה הדמוקרטית. הוא תומך במערכת היחסים האינטימית והאיתנה ביחסי ישראל-ארצות הברית וזכותה של ישראל להגנה עצמית.
תוכן עניינים |
[עריכה] תחילת דרכו
וקסלר נולד בקווינס, ניו יורק, לסוני וסנדרה וקסלר. הוא ומשפחתו עברו משם לדרום פלורידה כשהוא היה בן עשר. וקסלר סיים את תיכון הוליווד הילס בהוליווד, ויותר מאוחר הלך ללמוד באוניברסיטת אמורי למשך שנתיים. משם עבר לאוניברסיטת פלורידה, שם סיים את התואר הראשון שלו במדעי המדינה ב-1982. וקסלר קיבל את תואר במשפטים מבית ספר למשפטים של אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון ב-1985 והיה עורך דין פרטי לפני שכיהן בבית הנבחרים של ארצות הברית.
[עריכה] קריירה פוליטית
[עריכה] הסנאט של קליפורניה
וקסלר שירת בסנאט המדינתי של פלורידה משנת 1990 ועד 1996, לפני שנבחר לבית הנבחרים הארצי של ארצות הברית בבחירות 1996, כשהוא ממלא את המושב הפתוח שהתפנה על ידי הארי ג'ונסון, דמוקרט.
[עריכה] בקונגרס הארצי
במושב ה-110 של הקונגרס הארצי, הוא מכהן כבר את כהונתו השישית בבית הנבחרים של ארצות הברית. יש לו מוניטין של "ישירות" בגישתו ושככזה משקף את רצון מצביעיו ומאוויהם. הוא הושם כאחד מ-50 המנהיגים היהודים המשפיעים ביותר ברשימת המגזין היהודי "פורווארד" [1].
הוא פרץ לתודעת הלאומית, בבחירות לנשיאות בשנת 2000, המרוץ המפורסם בין מי שהיה אז מושל טקסס, ג'ורג' וו. בוש לבין אל גור, כאשר המחוז שלו היה במוקד המחלוקת על ההצבעות והספירה מחדש של הקולות. מאז הוא עבד כדי להבטיח כי כל מכונות ההצבעה האוטומטיות ינפיקו קבלה על ההצבעה כ"עקבה מנייר". הוא הגיש תביעות משפטיות ברמה מקומית וארצית על מנת להפוך את הנושא מחייב מבחינה חוקית. ב-2007, חוק "העקבה מנייר" הפך לחוק מדינה בפלורידה [2].
כחבר בוועדת המשפטים היוקרתית בבית הנבחרים, הוא הוא היה נוכח בפרשיות שמיקדו את התשומת לב הציבורית לגבי יושרה והגינות הממשל. עוד במהלך שנות ה-90, בזמן ממשלו של ביל קלינטון, הוא היה למבקר גלוי בוועדה, להליכי שימועי ההדחה כנגד הנשיא קלינטון. ב-2007, הוא התנגד בוועדה זו לתוכנית הציתות לאזרחים אמריקניים ולמדיניות של התובע הכללי לשעבר אלברטו גונזאלס. בנוסף כחבר גם בוועדת השירותים הפיננסיים, הוא השתמש במעמדו זה כדי לסייע לציבור בוחריו בפלורידה ולכל המדינה במשבר ביטוח הבתים של שאירע עקב כמה אסונות טבע שפקדו את המקום [3].
נושאי פנים הקרובים לליבו הם, ביטוח בריאות לאומי לכל, יוזמות להזלת מרשמי תרופות, במיוחד למבוגרים וטיפול רפואי מיוחד שיתאים עבור צרכיהם, שיפור הקצבאות לחיילים משוחררים, העלאת המימון לבתי הספר הציבוריים ומדיניות אנרגטית יעילה המורידה את התלות של אמריקה בנפט זר. בין חקיקותיו הבולטות, כללו גם קצבת מרשם תרופות זול למבוגרים וחוק אשר מרחיב את קרן הביטוח הלאומי לדורות הבאים [4]. וקסלר גם תומך בזכות האישה להפלה [5], בזכויות ההומוסקסואלים [6] וכן בפיקוח על נשיאת נשק אישי [7].
בנושאי מדיניות חוץ, כיושב ראש וועדת המשנה של החוץ, לעניניי אירופה, הוא פעיל בתחום חיזוק היחסים הביטחוניים והכלכליים בין ארצות הברית לאיחוד האירופי וכן פיתוח והכוונה של הכלכלה והפוליטיקה בברית המועצות לשעבר. בנוסף, הוא מכהן גם כנציג ארצות הברית בפרלמנט של נאט"ו [8]. בנושא עיראק, וקסלר הצביע ב-2002, בעד ההסמכה לנשיא בוש לפתוח במלחמת עיראק [9], אך מאז שינה את דעתו מהקצה לקצה וכיום הוא בין המתנגדים החריפים למלחמה כמו גם מבקר קולני של המודיעין והתנהלות הממשל שהובילה לפתיחת מלחמה זו [10]. הוא הציג גם בקונגרס הצעת חוק לנסיגת החיילים ופתרון נושא עיראק בדרך דיפלומטית וסבור גם כי המלחמה בעיראק מהווה הסחה מהאיום האיראני והמלחמה באפגניסטן [11], דעה שרווחת יותר ויותר בוושינגטון עקב ההסתבכות בעיראק והמודיעין המוטעה שהוביל אליה. על פי אמונה זו, רבים מהדמוקרטים סבורים כי המלחמה האמיתית בטרור הינה מלחמת אפגניסטאן שהייתה התגובה האמיתית לפיגועי ה-11 בספטמבר וכי עיראק היא רק גרורה מיותרת של מלחמה זו.
[עריכה] ראיון בתוכנית "קולבר ריפורט"
ב-20 ביולי 2006, בפרק של התוכנית הקומית הקולבר ריפור, בערוץ הקומדיה קומדי סנטרל, בזמן ראיון לפינה הקומית-פוליטית בתוכנית "עדיף שתדע על המחוז הזה", שיתף וקסלר פעולה עם הרעיון ההומריסטי של המנחה סטיבן קולבר, ונתן הצהרות מפוברקות, שהיו מכשילות את מסע הבחירות שלו לו היה משתתף בכזה. כשהוא מובל על ידי סטפן קולברט הוא הגיב בצחוק עם ההצהרות הבאות (ראה וידאו):
| אני נהנה מקוקאין כיוון... שזה משהו כייפי לעשות. אני נהנה מחברתן של זונות מהסיבות הבאות:... משום שזה משהו כייפי לעשות, מאוד דומה לקוקאין. אם אתה משלב את שני הדברים יחד, זה קרוב לוודאי אפילו יותר כיף. | ||
ב-25 ביולי 2006, בפרק אחר של התוכנית, יצא סטפן קולבר נגד רשתות התקשורת שהציגו את הראיון באור שלילי. קולבר ביקר את הרשתות הזרם המרכזי האלה בזה שהראה קטעי וידאו עם ההעדפות שלהם לקטעי "פיספוסים", מאשר חדשות רציניות. באחד ממקרים הנדירים בהם לא שיחק קולבר את דמות המנחה השמרן אותה הוא מגלם בתוכנית, הוא אמר בכנות לצופים שלו "תצביעו לוקסלר, לבנאדם יש חוש הומור, לא כמו, ללא ספק, העיתונאים".
ב-7 בנובמבר 2006, וקסלר חזר לתוכנית הטלוויזיה קולבר ריפורט במהלך הספיישל הקומי של התוכנית, לקראת בחירות אמצע הקדנציה של שנת 2006, והתבדח על מה שהוא אמר בראיון מוקדם יותר. כשקולברט שאל אותו אם הוא " 'ישלח יד' לעבר הצד [הפוליטי] השני" (משפט בעל משמעות כפולה) אם הדמוקרטים ייקחו בחזרה את השליטה בבית הנבחרים, וקסלר ניצל את הדו משמעות והתבדח שהוא למד מהראיון האחרון שהוא חייב להזהר במה שהוא אומר (כלומר, שלא "לשלוח ידיים").
[עריכה] "הגבעה"
באוגוסט וספטמבר 2006, לפני בחירות אמצע הקדנציה, וקסלר ועובדי צוות המשרד שלו צולמו לסדרה הדוקומנטרית "הגבעה" (גבעת הקפיטול), סדרה בת שישה פרקים של חצי שעה שבה מככבים וקסלר ועובדי המשרד שלו, כשהמצלמות עוקבות אחרי הסיפור האמיתי, מאחורי הקלעים של מה שמתרחש אצל פוליטיקאי כגון וקסלר, חבר מרכזי בוועדת המשפטים והועדה ליחסים בינלאומיים ומעורב פעיל בענייני המזרח התיכון, בגבעת הקפיטול ומשרדו.
וקסלר פתח את משרדו למצלמות הטלוויזיה הדוקמנטריות על מנת לחשוף את הנושאים החמים שעומדים בפני הבוחרים כיום. הסדרה גם מציגה את הקונפליקט שעומד בפני וקסלר הן מול המפלגה המתחרה ומול אפוזיציה מבית בנושאים טעונים כגון ביטוח לאומי, מרשם לתרופות, ביטוח רפואי, הוריקן קתרינה ומלחמת עיראק.
הסדרה בויימה על ידי מי שהייתה לשעבר כותבת של נאומים פוליטים ועוזרת חקיקיתית בגבעת הקפיטול, אייבי מירפול ושודרה בארצות הברית, ב-23 באוגוסט 2006, לפני בחירות אמצע הקדנציה. בישראל הסדרה שודרה במרץ 2007, בערוץ הדומקנטרי של הטלוויזיה בכבלים הוט, ערוץ 8.
[עריכה] התמיכתה בשימועי הדחה
באימייל לתומכים ב-7 בנובמבר 2007, וקסלר, חבר בוועדה המשפטית של בית הנבחרים, הצהיר תמיכה בהצעת חוק בית הנבחרים 333, אשר חותר להגיש סעיפי הדחה כנגד סגן נשיא ארצות הברית, דיק צ'ייני:
| "אני אדרבן את ועדת המשפטים לשבץ שימועי הדחה במיידי ולא לתת לנושא הזה לדעוך כשם שזה היה במהלך השישה חודשים האחרונים. רק דרך שימועים אנחנו יכולים להתחיל לתקן את הניצול של דיק צ'ייני וממשל בוש; ואם ייקבע בשימועים האלה שסגן הנשיא צ'ייני ביצע פשעים חמורים ועברות, הוא צריך להיות מודח ומורחק ממשרתו". | ||
באמצע דצמבר 2007, חבר הקונגרס וקסלר השיק את אתר האינטרט, Wexlerwantshearings.com - "וקסלר רוצה שימועים", כדי לקדם את המאמצים שלו לשימועי הדחה. האתר כלל סרטון וידאו של YouTube אשר בו הוא הסביר את עמדתו ועצומה המזמינה אנשים המזדהים עם דעתו לחתום. וקסלר הציב מטרה לקבל תמיכה של 50,000 אמריקנים שיצטרפו למטרה שלו. בתוך רק שבועיים, מעל 160,000 אנשים חתמו על העצומה ומעל 70,000 אנשים צפו בוידאו שלו מ-YouTube.
[עריכה] היחס לישראל
בנוגע למדיניות חוץ, וקסלר הוא יהודי שדוגל ביחסים האינטימיים והאיתנים ביחסי ישראל-ארצות הברית וזכותה של ישראל להגנה עצמית. עוד ב-2002 הוא הצביע בעד חוק המביע סולידריות עם ישראל במלחמתה בטרור [12] ובמהלך כהונותיו, הוא נסע כמה פעמים לישראל להפגש עם בכירים ישראלים, כאשר גם בזמן ממשלו של ביל קלינטון, לבקשתו של הנשיא דאז, הוא היה נוכח בחתימת הסכם ואי [13]. הוא בין התומכים העקביים בקונגרס הפועלים למען סיוע החוץ של ארצות הברית לישראל וזכותה להגנה עצמית. אחרי התקפת חיל האוויר הישראלי על מתקן גרעיני בסוריה ב-2007, הוא יזם והציג את הצעת חוק המביעה את התמיכה של בית הנבחרים על זכותה של ישראל להגנה עצמית בעומדה מול איום מתקרב, גרעיני או צבאי מסוריה. הוא גם בין יוזמי החוק בקונגרס המגנה את ההתקפות הרקטות הפלסטיניות על אזרחים ישראלים בשדרות. הוא סבור כי זה חיוני שהקונגרס והעם האמריקני יעמוד לצידה של ישראל ויצהירו כי לישראל יש את הזכות החד משמעית להגיב להתקפות הרקטות הללו ובמהלך ביקורו ב-2007 בישראל, הוא חזר על מחויבות זו בפני בכירים ישראלים. אותו ביקור נועד כדי לחזק את היחסים הביטחוניים, כלכליים וצבאיים בין ישראל לארצות הברית והוא עמד בראשה של המשלחת דו מפלגתית לישראל, כחבר בכיר בוועדת יחסי החוץ, כשהמשלחת נפגשה עם ראש הממשלה, אהוד אולמרט, דליה איציק, בנימין נתניהו ושמעון פרס וגם מבקת במקומות הקדושים בירושלים, יד ושם והקבר של יצחק רבין. במושב הקונגרס ה-109, הוא היה מבין התומכים בהעברת חוק 921, המאשר מחדש את התמיכה האיתנה של ארצות הברית למדינת ישראל ומגנה את חמאס וחיזבאללה על התקפותיהם החמושות. הוא סבור גם כי ישראל ממשיכה להיות קורבן באדמתה הריבונית שלה להתקפות אלו ושעל הקהילה הבינלאומית לפעול כעת כדי לפרק את חיזבאללה מנשקו ולחסל את האיום הצומח משם. ברוח זו, כיושב ראש וועדת המשנה לאירופה, הוא הוביל יוזמות בכתיבת מכתבים לנציגים אירופים, חוויאר סולאנה, מהאיחוד האירופי, נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, הקוראים להם להוסיף את חיזבאללה לרשימות ארגוני הטרור שלהם כמו גם ניהל את השימוע בוועדה שהוא יושב בראשה, לענייני אירופה, הקורא להם לעשות בדיוק כך. הוא סבור שפעולות שכאלה מצד אירופה יקטעו את המימון של אירופה לחיזבאללה וישלחו מסר מצדם, שאירופה לא תסבול יותר טרור כלפי ישראל או ערעור היציבות במזרח התיכון. במכתביו הוא הדגיש כי האיום של חיזבאללה הוא איום גלובאלי ואינו בעייתה של ישראל או ארצות הברית בלבד. הוא ציין גם כי חיזבאללה פגעו באינטרסים אמריקאים ואירופים וסבור כי על האירופים להלחם במשלח היד הגלובאלי של חיזבאללה [14] [15] [16] [17] [18] [19] [20] [21]. מיומו הראשון בקונגרס הוא פעל למען החיילים החטופים של ישראל מזה 25 שנה ובמהלך מלחמת לבנון השנייה, הוא ביקר בישראל, במסגרת ביקור רשמי ונפגש עם משפחות החיילים החטופים בגבול הצפון, בני רגב, אחיו של אלדד רגב להביע הזדהות ואת מחויבותה של אמריקה לשחרורם [22]. באותה ביקור, הוא ביקר גם בבית חולים רמב"ם בחיפה, עיריית קריית ביאליק, שהיא עיר תאומה לעיר בוקה רטון, במחוזו של וקסלר בפלורידה, ארצות הברית, כמו גם במקלט של תושבים שם. בנוסף, אחד מפועליו החשובים היו, להיות מבין שני חברי הקונגרס אשר נסעו לבית הדין הבינלאומי בהאג כדי להתנגד לתיק הפלסטיני כנגד בניית גדר הביטחון של ישראל [23]. לאחר ההחלטה בהאג כי תחת סעיף 51 של האו"ם, המגדיר הגנה עצמית של כל מדינה, "לישראל אין זכות להגנה עצמית כנגד טרור פלסטיני", הוא שיגר מכתב למחזיק תיק החוץ של האיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, נציגים בכירים והמעוצה של האיחוד, המפצירה בהם להתנגד בהצבעה הקרבה בעצרת האו"ם, לאימוץ חוות הדעת מהאג. כמה ימים קודם לכם הוא תמך בהצעת החוק שעברה ברוב גדול בבית הנבחרים, המגנה את השימוש הבלתי ראוי של חוות דעת זו בידי הרוב בעצרת האו"ם, למטרות פוליטיות צרות [24] [25].
בפברואר 2002, כמייסד של שדולת חברי בית הנבחרים למען יחסי אמריקה-טורקיה ויהודי פרו ישראלי, הוא יזם את הצהרת בית הנבחרים 327, המשבחת את הרפובליקה של טורקיה ומדינת ישראל על חיזוק מתמשך של השותפות הפוליטית, כלכלית, תרבותית ואסטרטגית ושיבוח פעולותיהן בתמיכה במלחמה בטרור [26].
ב-27 ביוני 2003, מחזיק תיק החוץ באיחוד האירופי, חוויאר סולאנה, הצליח להרגיז מאוד את בית הנבחרים בוושינגטון כשנועד עם הוועדה לקשרי חוץ, בה וקסלר מכהן כיום כיושב ראש וועדת המשנה לאירופה. מכשנשאל סולנה על האנטישמיות הגואה באירופה השיב: "אין שום אנטישמיות. אין שום גל אנטישמיות באירופה [27]." חברי בית הנבחרים גם זעמו עליו שצידד בהמשך המגעים עם יו"ר הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת וביקרו אותו על שהגן על החלטתם זו של בכירים באיחוד האירופי, למרות התנגדותה של ישראל. כמה מהחברים, בוועדה, ביניהם וקסלר, דרשו מסולאנה להפעיל את השפעתו כדי שהאיחוד האירופי יוציא אל מחוץ לחוק גם את הזרוע הפוליטית של החמאס: "הוא ממש דחק לשוליים את הסוגיה הזו", אמר וקסלר. האיחוד האירופי לא נענה [28].
בפברואר 2005, יו"ר הרשות הפלסטינית, אבו מאזן הביע באוזני סנטורים אמריקנים חשש שאיראן תתנקש בחייו באמצעות החיזבאללה. בפגישה שקיים בוושינגטון עם שליח האיחוד האירופי למזרח התיכון, מארק אוטו, הוא אמר לרוברט וקסלר, העומד כיום בראש הוועדה לנושא אירופה, שהפלסטינים העבירו את החששות שלהם לאיחוד האירופי. וקסלר זעם על הנציג האירופי והטיח בו, שהאירופאים אינם מגיבים כשישראל או ארצות הברית משמיעות טענות נגד החיזבאללה, ורק עכשיו בעקבות הטענות של הפלסטינים, הם לקחו את האיום ברצינות [29]. במרץ, הוא הציג חוק המפציר באיחוד האירופי להוסיף את חיזבאללה לרשימות ארגוני הטרור שלהן ועבר בבית הנבחרים [30] [31]. עם תחילת יישום תוכנית ההתנתקות, באוגוסט, הוא שיחרר הודעה לגבי המהלך הישראלי, "ההתנתקות של ישראל מעזה היא מבחן לרשות הפלסטינית, אשר מחויבת לפרק את תשתיות הטרור בעזה ובגדה המערבית. עד שפעולות כאלו ישולמו, ישראל חייבת לשמר על זכותה החד משמעית להגנה עצמית" נאמר בהודעה [32] [33]. באוקטובר של שנה זו, כתוצאה מהדו"ח הראשוני של דטלב מהליס, על פי החלטת מועצת הביטחון 1595, לחקירת אירועי רצח ראש ממשלת לבנון לשעבר, רפיק אל חרירי, שמצביע על מספר בכירים סורים ולבנונים כחשודים, במיוחד, מפקד המודיעין הצבאי של סוריה, אסף שווכאת, גיסו של נשיא סוריה בשאר אל-אסד, הוא יזם את הצעת חוק 510, התומכת בממצאי החקירה העצמאית ובהרחבת המנדט שלה, מגנה את ממשלת סוריה על מעורבותה הגלויה לעין בהתקפה הטרוריסטית הזו ודורשת שיתוף פעולה של סוריה עם מועצת הביטחון של האו"ם בהחלטה 1595 של האו"ם [34] [35] [36]. בדצמבר באותה שנה, הוא היה בין יוזמי הצעת חוק כנגד התשתתפות חמאס בבחירות לפרלמנט הפלסטיני הקרבות [37] [38].
בינואר 2006, עם הכרזת חמאס כמנצח בבחירות הוא הגיב בחריפות, "אסור שהדולרים של משלם המיסים האמריקאי יפלו בידיים של טרוריסטים" הוא אמר [39]. בפברואר 2007, עם הביקור השני הרשמי, מאז נבחרו לשלטון, של משלחת חמאס במדינה זרה, בראשו של חאלד משעל, לאחר הביקור במוסקבה, וקסלר כמייסד השדולה למען יחסי ארצות הברית טורקיה וכיושב ראש הוועדה לענייני אירופה גינה את המהלך, "הפגישות שולחות איתות מוטעה שאנקרה מוכנה לעסוק עם ארגון טרור שהמצע שלו קורא להשמדת של ישראל" הוא אמר [40] [41]. שבועיים לאחר מכן, וקסלר הצטרף למכתב התנגדות, לנשיא בוש, עם 40 חברי בית נוספים, על אישור עסקת ניהול נמלים של דובאי פורט וורלדס בבעלות איחוד האמירויות הערביות בשל העובדה שזה יחזק את החרם הערבי כנגד ישראל ובגלל מימון הנסיכויות האמירויות לחמאס [42]. ביוני של שנה זו, בעקבות נסיון החיסול של המחבל עבד אל-עזיז רנטיסי, ב-2003, נשיא ארצות הברית ג'ורג' וו. בוש הותקף על ידי תומכי ישראל בקונגרס ומחוצה לו, בשל גינויים שהשמיע כלפי ישראל. הדברים התבטאו בתקשורת, "ניו יורק טיימס" ו"ניו יורק פוסט" שבשערו הובאה תמונה מהפיגוע בירושלים עם הכיתוב: "זה שלום?". וקסלר צידד בישראל ואמר לעיתונות הישראלית, כי השימוש של ישראל בכוח כדי להגן על עצמה מפני "מפעל המתאבדים" היה מוצדק ב-100% [43] [44]. ימים לאחר פתיחת מלחמת לבנון השנייה, ביולי של אותה שנה, הוא נאם במליאה בתמיכה בחוק המגנה את ההתקפות האחרונות על ישראל ומטיל את האחריות על הטרוריסטים ומדינות החסות שלהן, סוריה ואיראן, "אני קם בתמיכה להצעת חוק זו; להביע את תמיכתי החזקה בממשלת ישראל, אשר הרימה את זכותה החד משמעית להגנה עצמית ולהביע תמיכה בעם הישראלי, אשר אינו לבד. אמריקה עומדת כתף אל כתף עם ישראל במאבקה המתמשך מזה 58 שנה לביטחון ושלום; חיזבאללה איננו רק בעייתה של ישראל; העולם לא יכול להרשות להישאר כעומד מן הצד בעוד ישראל נלחמת באיום גלובאלי זה" הוא אמר וחזר על קריאתו לאירופים להוסיף את חיזבאללה לרשימות הטרור שלהן, לאו"ם להטיל את האחריות על איראן וסוריה על חימוש, מימון ותמיכה בחיזבאללה ולממשל בוש לממש את כל קשת הסנקציות המלאה כנגד איראן [45].
במרץ 2007, בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית, וקסלר, כיושב הראש הטרי של ועדת המשנה לאירופה של ועדת יחסי חוץ בבית הנבחרים, יזם מכתב במשותף עם חבר בית הנבחרים היהודי גארי אקרמן ועמיתהם הרפובליקנים והחתים 243 חברי קונגרס, אשר מפציר בחוויאר סולנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע או מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטיניים הקודמים [46] [47]. הוא גם ביטל פגישה, באותו החודש, עם הנציג הפלסטיני בוושינגטון, עפיף סאפיה, עקב מכתב ששיגר למשרדי הקונגרס התוקף את הארגונים היהודים ואת איפ"ק [48]. באוגוסט של אותה שנה, הוא פעל נגד החרם האקדמי של הנהגת איגוד האוניברסיטאות והקולג'ים של בריטניה (UCU). הוא הצטרף לקואליצית הנציגים של פלורידה, ששיגרו מכתב לנשיאי האוניברסיטאות של פלורידה, המפציר בהם לדחות חרם אקדמי זה ולתמוך במאמצי הקונגרס כנגד החרם, שהעביר בפה אחד חוק המגנה את ההחלטה [49]. באותו חודש יולי, וקסלר חתם על מכתב משותף לכמה חברי קונגרס המיועד לשגריר סעודיה בארצות הברית עם "אכזבה עמוקה" על השתתפותה של סעודיה בפגישה של הליגה הערבית בדמשק להחרים את ישראל, בהפרה ובניגוד לתנאי הכניסה לארגון הסחר העולמי, שאוסר על חרם על מדינות החברות בה ותחת הבטחה שניתנה מסעודיה עם כניסתה לארגון ב-2005 לסיים את החרם על ישראל והבטחות אישיות של שר החוץ הסעודי סעוד אל פייסל לקונדוליסה רייס [50]. בספטמבר של שנה זו, הוא יזם את הצעת חוק 235, התומכת בשדרוג יחסי ישראל עם נאט"ו, כחברה מובילה של הדיאלוג הים תיכוני של נאט"ו וכחברה בשותפות של נאט"ו לשלום [51]. באותו חודש, הוא היה גם בין יוזמי חוק בית הנבחרים 1400 ובשמו, חוק מניעת התפוצה לאיראן, שעבר ברוב מוחץ בבית הנבחרים ומטיל סנקציות נוספות על איראן כנגד תוכנית הגרעין שלה, על ידי הענשה של חברות זרות שמשקיעות במגזר האנרגיה של מדינה זו. כמו כן, זה מסיר את זכותו של הנשיא לערער על סנקציות נגד חברות משקיעות אלו [52].
באותה שנה, הוא פעל ביחד עם כמה צירים בבית הנבחרים - בהם חברי הקונגרס היהודיים, ג'רלד נדלר ואנתוני ויינר לגבש גוש של חברי קונגרס משתי המפלגות כדי לבלום את עסקת הנשק עם סעודיה כשתוצג בגבעת הקפיטול. כמו כן מתוקף תפקידו, ניהל את השימוע בקונגרס בדבר תוכנית הצבת טילי הגנה במזרח אירופה, פולין וצ'כיה והביע התנגדות לכך גם בשל העובדה, לדבריו, ש"אומנם המחוקקים לוקחים בחשבון את האיום האירני, אך במקרה של מתקפה אירנית תוכנית ההגנה נגד טילים איננה מספקת הגנה לישראל" הוא אמר [53] [54] [55] [56] [57] [58].
[עריכה] עמידה מול האנטישמיות
הוא חבר בצוות המשימה של הקונגרס למניעת אנטישמיות, וטוען כי זה אחד מהעדיפויות העליונות שלו להלחם בתופעה זו באמריקה, אירופה והמזרח התיכון. הוא סייע להביא לתודעה את מגמות אנטישמיות ולטפח אווירה של סובלנות דתית והבנה הן מבית ומסביב לעולם [59].
הוא היה ליוזם המוביל של חוק בחינת האנטישמיות הגלובאלית של שנת 2004, אשר מייסדת משרד במחלקת המדינה במטרה לפקח ולהלחם באנטישמיות מסביב לעולם. החקיקה הזו גם אומרת כי מחלקת המדינה חייבת למסמך פעולות אנטישמיות בדו"חות השנתיים שלה על חופש הדת הבינלאומי וזכויות אדם. החוק עבר הן בבית הנבחרים ובסנאט של ארצות הברית והפך לחוק מדינה באוקטובר 2004. המטרה של יוזמתו זו היא, להביא לתשומת לב לנושא ולסייע לבסס נוסחה אשר תביא לתגובה גלובאלית חזקה יותר לאנטישמיות, במיוחד באירופה [60].
כיושב ראש ועדת המשנה ליחסי חוץ, בנושא אירופה, הכוללת גם נושאים של איומים שצצים מאירופה, הוא תמך במאמצים ללחימה באנטישמיות באירופה. ב-2004, הוא השתתף בוועידה בנושא אנטישמיות של הארגון לביטחון ושיתוף פעולה באירופה (OSCE, "ועדת הלסינקי") בברלין. בוועידה זו, יחד עם נציגים מעוד 55 מדינות אחרות, הוא ייסד המלצות מחייבות עבור ממשלות אירופה להלחם ולפקח על האנטישמיות ולהגדיל את החקיקות נגד פשעי שנאה והחינוך. הוועידה נתפסה כהיסטורית משום שזו הייתה הפעם הראשונה שחברים בקהילה הבינלאומית גם הסכימו וגם הצהירו באופן רשמי שביקורת פוליטית על ישראל אסור שתשרת הצדקה להתנהגות או אמונה אנטישמית. הוועידה גם היוותה צעד כלפי מניעת השמה לקלס את הנושא השואה ווקסלר מצהיר כי אחד מהעדיפויות העליונות שלו היא כי ההבטחה של "לעולם לא עוד" תייושם בפועל, כזיכרון לדורות שאבדו וכמחייבותו לדורות הבאים [61].
הוא יזם גם את חוק בית הנבחרים 1746 ובשמו, חוק נשיאת האחריות בביטוחי השואה לשנת 2007. החוק דורש מחברות ביטוח בארצות הברית לחשוף ציבורית את כל פוליסות הביטוח בתחום השואה ולאפשר לניצולי שואה להביא זאת לידי בתי המשפט האמריקאים ליישוב תביעות ביטוח. החקיקה הוצגה ביוזמה משותפת עם חברת הקונגרס, הפרו ישראלית, אילנה רוס להטינן, חברה בכירה בוועדת יחסי החוץ של בית הנבחרים. מטרת החקיקה באה לאחר שבמשך שישים שנה אחרי זוועות השואה, ניצולי השואה עדיין נתקלים בדחייה, עיכוב, בירוקרטיה ומדיניות של קווים אדומים שאינם עומדים, לטענתו, במידה מספקת של צדק והוגנות. מתוך 870,000 פוליסות ביטוחי חיים המכסים יהודים מלפני פרוץ מלחמת העולם השנייה, רק 17,000 מתוכם שולמו למבוטחים. חקיקה זו מסדירה את הנושא לראשונה, על ידי הדרישה לחשוף מידע על פוליסות שנעשו בעת החשוכה ההיא ונותנת לניצולים ולבני משפחותיהם הוכחה על קיום הביטוח שלהם ומערכת סיוע בנושא [62] [63].
החקיקה באה גם לאחר, שלטענת וקסלר, הוועדה הבינלאומית לתביעות ביטוחים בתחום השואה (ICHEIC), נכשלה בעבודתה. הארגון הוקם ב-1998, כתוצאה ממשא ומתן בין ארגוני ניצולי שואה ומדינת ישראל לבין חברות הביטוח באירופה והמפקח על הביטוח האמריקאי והולידו מזכר הבנות (MOU) שהיו הבסיס להקמת ארגון זה במטרה לאתר, ליישב ולשלם תביעות בתחום ביטוחי השואה ללא עלות לתובע. הארגון חדל לקבל תביעות במרץ 2004, לפי כך שהתביעות שהוגשו בזמן קיבלו פסיקה סופית מההליך של הארגון עד לדצמבר 2006. וקסלר טען כי הוועדה נכשלה באיתור אלפי מבוטחים וטיפול בהם ולטענתו, לפי דו"ח שלהם עצמם ב-2007, רק 5% מהפוליסות שנמכרו ליהודים בתחילת מלחמת העולם השנייה שולמו דרך הארגון הזה [64] [65].
הוא יזם גם, באותה שנה, את חוק בית הנבחרים 1185, חוק בחינת היחס בזמן מלחמה, אשר גם נוגע למקרים במלחמת העולם השנייה בהם יהודים גורשו למדינות עוינות לאמריקה, בזמן שפליטים יהודים מהשואה נדחו בבקשתם להיכנס לארצות הברית. החקיקה באה לדבריו, לאחר שבזמן שהצבא האמריקאי נלחם על חירות ודמוקרטיה באירופה, באותו זמן ממשלתו עסקה בקיצוץ החופש הזה למיליונים. החקיקה תביא בחינה מלאה של יחס ממשלת ארצות הברית של כל המיעוטים האתניים והפליטים היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה, שהיה צריך להיבחן ממזמן, לטענתו. החוק ייסד שתי וועדות: אחת שתלמד ותנפיק דו"ח על היחס כלפי הקבוצות האתניות במהלך המלחמה, והשנייה שתבחן ותוציא דו"ח בנוגע ליחס כלפי הפליטים היהודים שברחו מהרדיפה של המשטר הנאצי בזמן מלחמת העולם השנייה. המטרה של היוזמה, לדבריו, היא כדי המחויבות ללמוד מן העבר, על מנת להיות מסוגלים להגן על כל האמריקאים מכל מוצא וכי חשוב שהקונגרס יכיר במצוקות שקבוצות אתניות שונות סובלות מהן בזמנים קשים. חקר מלא של העובדות, לטענתו, על היחס של ממשלת ארצות כלפי כל תושבי ארצות הברית כמו גם הפליטים היהודים במהלך מלחמת העולם השנייה תהיה רק דבר צודק והוגן [66].
בנוסף, הוא ניהל שימועים עם עדי ניצולי השואה, בקונגרס ובאוניברסיטת פלורידה, לגבי ארכיון בעיר באד ארולסן, שבגרמניה, אשר מחזיק מיליוני מסמכים אודות גורלם של האנשים שניספו במחנות ההשמדה ומסרב מזה 60 שנה לפתוח את דלתותיו לקרוביהם הניצולים, במטרה ללחוץ לפתיחת הארכיון ולהביא לשינויי מדיניות בארכיונים אחרים באירופה [67] [68]. הוא לחץ על הנשיא בוש ומזכירת המדינה, קונדוליסה רייס, כל אחד בנפרד, להעלות את נושא של השבה ואו/גם פיצויים עבור הרכוש היהודי בפולין בפגישותיהם הקרובות עם נשיא וראש ממשלת פולין [69] [70].
[עריכה] ועדות
וקלסר מכהן כרגע בוועדות בית הנבחרים של ארצות הברית הבאות:
- הוועדה ליחסי חוץ
- תת הוועדה לאירופה (יושב ראש)
- תת הוועדה למזרח התיכון ודרום אסיה
- ועדת המשפטים
- תת הוועדה לבתי משפט, האינטרנט וקניין רוחני
- ועדת השירותים הפיננסיים
- תת הוועדה לשווקי ההון, ביטוח ומיזמים נתמכי ממשל
- תת הוועדה למדיניות מוניטרית פנים וחוץ, סחר וטכנולוגיה
- תת הוועדה לבקרה וחקירות
- תפקידים נוספים בקונגרס
- שדולות חברי בית הנבחרים (Caucus)
וקסלר חבר בגופים הפוליטיים בקונגרס הבאים: שדולת חברי בית הנבחרים למען קניין רוחני ושמירה על פרטיות, שדולת חברי בית הנבחרים למען יחסי אמריקה-טורקיה (מייסד משותף), שדולת חברי בית הנבחרים למען טאיוון (מייסד משותף), שדולת חברי בית הנבחרים למען אינדונזיה (מייסד משותף / יושב ראש משותף), שדולת חברי בית הנבחרים למען הודו, שדולת חברי בית הנבחרים למען סרביה, קבוצת המחקר בקונגרס לטורקיה (יושב ראש משותף).
[עריכה] אודות המחוז
המחוז ה-19 של פלורידה, אותו מייצג, רוברט וקסלר, המחוז שלו מצביע לדמוקרטים באופן גבוה יותר מאשר הממוצע בכל המדינה וב-2004, הנשיא ג'ורג' וו. בוש קיבל רק 34% מהקולות בבחירות לקדנציה שנייה לנשיאות. בבחירות האחרונות וקסלר רץ לבדו למחוז, ללא מתחרה רפובליקני.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חבר בית הנבחרים רוברט וקסלר באתר בית הנבחרים
- האתר הרשמי של הסדרה הגבעה באתר חברת ההפקות, רונלד פארק.
- וקסלר קורא לשימועי הדחה לסגן הנשיא דיק צ'ייני CSPAN, רשת הפרלמנטרית של הקונגרס
- שתי ההופעות הקומיות של רוברט וקסלר בתוכנית דה קולבר ריפורט קומדי סנטרל
- נייר עמדה של וקסלר בנושא ישראל
- נאום וקסלר לכבוד יום העצמאות ה-56 של מדינת ישראל
- האם הייתה הצעה של איראן לדון בתוכנית הגרעין ולהכיר בישראל ב-2003?
- חוק האחריות בביטוחי השואה (וידאו)
- החברים על תנאי של ישראל מאמר מערכת, מאת רוברט וקסלר
- ידידנו בישראל נאום רוברט וקסלר
- מהעיתונות הישראלית
- האתר הישראלי של הסדרה "הגבעה" בכיכובו של רוברט וקסלר באתר ערוץ 8 של הוט
- מתקפה על בוש בקונגרס בעקבות ביקורתו על ישראל עיתון ידיעות אחרנות, מדור פוליטי-מדיני
- פוקר כמשחק של מיומנות: ראיון עם רוברט ווקסלר – נקודה למחשבה לחכ"ים שלנו אתר פוקר ניוז.
- דיונים על שש בש בקונגרס האמריקאי אתר לשחקני שש בש.
- סובלנות - סוד ויסוד קיום העם באזרבייג'אן אתר יהודי אזרבייג'אן , כתבה על פגישה עם וקסלר
[עריכה] הערות שוליים
- תסיסה בארצות הברית כנגד גינויו של בוש כלפי ישראל ערוץ 7
- ה"ניוזוויק": אבו מאזן חושש לחייו, מהחיזבאללה עיתון ידיעות אחרנות, מדור פוליטי-מדיני
- ארצות הברית: ביקורת נוקבת על יחסו של סולאנה לאנטישמיות עיתון ידיעות אחרונות , מדור בעולם
- נייר עמדה של וקסלר בנושא אנטישמיות
- וקסלר על חוק האחריות לביטוח ניצולי השואה דיוני הקונגרס
- ביקורת בארצות הברית על עסקת הנשק עם סעודיה
- היהודים והדמוקרטים כתבה בבלוג של "מועצת היהודים הדמוקרטים הלאומית" (NJDC).
