רד"ק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רד"ק (רבי דוד בן יוסף קמחי)
1160 - 1235

תרומות עיקריות

נתונים נוספים
ענף מדעי	בלשנות
ארצות מגורים	צרפת,לוב
הערות	היה הרב הראשי של טריפולי

רבי דוד בן יוסף קמחי (רד"ק) (1160 - 1235). מגדולי פרשני המקרא והדקדקנים של השפה העברית.

נולד וחי בעיר נרבונה בחבל פרובנס שבדרום צרפת. בן למשפחת דקדקנים ממוצא ספרדי. אביו הוא הדקדקן והפרשן יוסף קמחי ואחיו משה קמחי התפרסם גם הוא בשל פרשנותו למקרא.

היה הרב הראשי של טריפולי ומראשוני הרבנים בלוב.

[עריכה] כתבי הרד"ק

כתבי הרד"ק הם:

פירוש הרד"ק לתנ"ך (שונצינו, דפוס יהושע שלמה בן ישראל נתן שונצין, שנת רמ"ו | BASILEAE : דפוס HENRICI PETRI, 1530)
ויכוח להרד"ק להנוצרים (נדפס גם בסוף הספר "מלחמת חובה", ובסוף פירושו לספר תהלים)
ספר המכלול, חלק ראשון "ספר הדקדוק" וחלק השני "ספר השורשים" (כתב יד קניקוט | דפוס דניאל בומבירגי, וינציאה (ונציה), ש"ה 1544
הרד"ק כתב ביאור לשמות הנבואה וגם ביאור לי"ג עיקרים
"עט סופר", כללי המסורה לכתיבת ספר תורה
פירוש לפרקי אבות

תקופת חייו של רד"ק על ציר הזמן

[עריכה] פירוש רד"ק לתנ"ך

רד"ק כתב פירושים לספר בראשית, לנביאים ראשונים ואחרונים, לתהילים ולדברי הימים. ביאורו לנביאים נדפס במהדורות השונות של "מקראות גדולות".

סדר כתיבת פירושו לתנ"ך:

(את סדר הכתיבה הנ"ל ניתן להוכיח על ידי עיון בפירושיו).

גדולת פרשנות המקרא של הרד"ק היא בשלימותו ובקפדנותו. הוא דן בכתובים מבחינת הלשון, הניקוד, המסורה, הדקדוק ופירוש המלים. רד"ק נדרש גם לבעיית חיבור הספרים וזמנם של הנביאים. הוא עוסק גם בשאלות היסטוריות וגאוגרפיות, כמו כן הוא הרבה לכתוב נגד הפרשנות הכריסטולוגית שניתנה למקרא על ידי הנוצרים, בעיקר בולטת פרשנות זו על ספרי תהלים וישעיהו, שהיו חביבים על הנוצרים, אך אלו צונזרו בחריפות (ר' לדוגמה ישעיהו,ז,יד ובפרק נג) ויצאו לאחרונה מחדש במהדורת "כתר ארם צובא" של אוניברסיטת בר-אילן ובהוצאת מוסד הרב קוק: "פירוש הרד"ק לתהלים".

בספר בראשית הוא נוטה לביאור פילוסופי – הוא מחפש את התועלת המוסרית של סיפורי התורה, שלדעתו לא באו לשם עצמם אלא טעמם נסתר. הרד"ק עושה שימוש רב בתרגום יונתן. הוא מפרשו בהרבה מקומות ומביא גרסאות שונות.

כמו כן כתב הרד"ק פירוש על דרך הנסתר לפרשת גן עדן, למעשה קין והבל ולפרק א' בספר יחזקאל – מעשה מרכבה. בדומה לרש"י גם הוא מודה, כאשר אינו יודע את הביאור. "לא ידעתי טעם לסיפור הזה בזה המקום"; "לא מצאתי לו טעם נכון".

[עריכה] הרד"ק כמדקדק

בדקדוק התפרסם על ידי ספרו הנקרא מכלול, בו שיקע רבות מתורתם של המדקדקים הקדמונים ר' יהודה חיוג' ור' יונה אבן ג'נאח, ועם ספריו האחרים בדקדוק נחשב מגדולי חכמי הלשון של עם ישראל. כמו כן כתב מילון של השפה העברית המכונה "ספר השורשים". בכמה מתובנותיו הדקדוקיות נערך שימוש מאוחר יותר בתקופת הרנסאנס.