עזרא החיצוני
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עזרא החיצוני, אחד מן הספרים החיצוניים לתנ"ך המיוחס לעזרא הסופר. בספר תשעה פרקים. הספר הזה נכלל בקאנון של הכנסייה האורתודוקסית, בלבד, אך נדחה כאפוקריפה על ידי היהודים, הקתולים והפרוטסטנטים.
בתרגומי התנ"ך הוא נקרא בשמות שונים עזרא א' , עזרא ב' ואף עזרא ג', כל זאת על פי החשיבות שראו בספר המתרגמים השונים, ועל פי המקום שקבעו לו בביבליה שלהם. אברהם כהנא מכנה את הספר עזרא החיצוני. הספר נראה כלא שלם, והחוקרים סבורים כי ראשו וסופו חסרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור הספר
הספר שלפנינו עוסק בתאור מקביל לזה של ספרי עזרא ונחמיה שבמקרא ולזה של ספר דברי הימים. בספר נושאים החוזרים על מה שמסופר במקרא אולם גם נושאים ועניינים חדשים, שאינם מופיעים בתנ"ך. החוקרים סבורים כי מחבר הספר לא הכיר את ספרי עזרא ונחמיה המקראיים או את המסופר בדברי הימים, אלא חיבר את ספרו מתוך מקורות כתובים שהיו בפניו, ואולי גם על פי מסורות שבעל פה. כך או כך, מקור הספר הינו יהודי בוודאות.
[עריכה] שפת המקור, זמן חיבורו וזהות המחבר
אין לחוקרים ספק כי הספר נכתב במקורו עברית בארץ ישראל. ניתוח הספר מראה כי הוא קדום מאד, כנראה עוד לפני חתימת חיבורו של התנ"ך. אברהם כהנא סבור כי ייתכן וזמנו קדום אף מזה של ספר עזרא המקראי. יוסף בן מתתיהו הכיר את הספר כספר קדום בן מאות שנים ונתן לו עדיפות על פני ספרי עזרא ונחמיה המקראיים כמקור ההיסטורי שלו לכתיבתו על אותם שנים.
[עריכה] תוכן הספר ומשמעותו
תוכן הספר זהה במידה רבה לתוכנו של ספר עזרא ונחמיה ושל המסופר בדברי הימים. למעשה, פרט לנושא אחד, יש מקבילות לכל חלקיו של הספר בתנ"ך, בהבדלי שמות ופרטים קטנים.
בספר שמונה נושאים:
- חגיגת הפסח של המלך יאשיהו , מלחמתו בפרעה נכה מלכי יהודה האחרונים עד חורבן בית ראשון וגלות בבל (586 לפנה"ס).
- הכרזת כורש על עליה לבנין בית המקדש ועלית ששבצר הנשיא ליהודה עם כלי המקדש ועם בני הגולה (537 לפנה"ס).
- הפרעת השומרונים לבנין הבית בהלשינם אל ארתחששתא מלך פרס.
- פרשת עלייתו של זרובבל.
- רשימת העולים עם זרובבל, בנין בית המקדש על ידי זרובבל וישוע כהן גדול, והפרעות השומרונים לבניה.
- חידוש הבניה בשנה השנייה של דריוש גמר הבניין, חנוכת בית המקדש ועשית הפסח.
- עלית עזרא על פי כרוזו של ארתחששתא השני המלך בשנה השביעת למלכו, ופעלו של עזרא לביטול נישואי התערובת.
- קריאת התורה באזני העם על ידי עזרא והרושם שעשתה אותה קריאה בעם.
[עריכה] פרשת זרובבל
זהו סיפור שאינו מופיע בתנ"ך, ומתאר כיצד עלה זרובבל לגדולה.
במקבילה מענינת (סיפורית ולשונית) למגילת אסתר, מתחיל הסיפור במשתה גדול שעורך המלך דריוש לכל שריו ועבדיו, ולכל האחשדרפנים ופרתמי פרס ומדי. דריוש אוכל ושותה בכלי זהב, ונרדם.
שלושת הנערים שהיו שומרי ראשו של המלך מתערבים ביניהם: כל אחד מהם יאמר מה גובר על הכל, ולכשייקץ המלך, ישפוט מי מהם נתן את התשובה החכמה ביותר. זה אשר יתן את התשובה החכמה ביותר, יזכה לכבוד מנצחים, מתנות גדולות ויהפוך למשנה למלך. כולם כותבים את דבריהם ומניחים אותם למראשותי דריוש הישן.
האחד כתב - "היין גובר". השני כתב - "המלך גובר". והשלישי כתב - "הנשים גוברות והאמת מנצחת על הכל".
חבר השופטים, הכולל את דריוש ושלושת פרתמיו, מתכנס לשפוט בתחרות. קהל עצום של כל גדולי הממלכה מתכנס לצפות בתחרות באולם המועצה של הארמון. המתמודדים מתייצבים לתחרות ונדרשים לנמק את תשובותיהם.
הראשון מנמק כי היין גובר מאחר ואינו מפלה בין עבד ואדון ובין עני לעשיר. כולם משתכרים באותה מידה, מאבדים את זכרונם, עושים מעשי שטות וכאשר הם מתפכחים, לא זוכרים מאומה.
השני, חנפן כאמור, אומר שהמלך גובר על הכל, כי כולם חייבים להשמע לו ולמלא את פקודותיו אפילו פקודה שאינה הגיונית.
השלישי, הלא הוא זרובבל, אומר - אמנם גדול המלך וכוחו רב ועצום, אולם מי שולט במלך? הנשים! נשים ילדו את המלך ואת כל בני העם, הנשים מסחררות את מוחם של הגברים והם מוכנים לתת את כל היקר להם כדי לזכות באשה יפת תואר. הגבר אוהב את אשתו יותר מאביו ואמו, והוא מוכן אף לבצע מעשי פשע למען אהובתו. ואכן, אומר זרובבל, רבים יוצאים מדעתם אובדים ותועים בגלל הנשים. לראיה, אומר זרובבל שראה את פלגשו של המלך נוטלת את כתרו מעליו וסוטרת על לחיו, והמלך נשאר פעור פה ונותן לה לעשות בו כחפצה. אולם, מוסיף זרובבל, במה שנראה נסיון של הסופר לתת גם קצת תוכן מוסרי לסיפורנו, האמת גוברת על הכל, וכולם רועדים ממשפטה. "ברוך אלהי האמת!" מסיים זרובבל את הצהרתו, ומוכר מיד כזוכה הבלתי מעורער בתחרות.
המלך מכריז על זרובבל כזוכה, וכצפוי מעניק לו את מילוי משאלותיו. זרובבל מבקש כמובן מן המלך לקיים את נדרו לבנות את ירושלים ולהשיב את כלי המקדש. המלך כותב מיד אגרת לכל סוכניו, אנשי צבאו, האחשדרפנים ושרי המדינות בארץ ישראל ובדרכים המובילות אליה בה הוא מצהיר על בנין ירושלים ובית המקדש ואף מלווה את הצהרתו בתקציבים נאותים.
הזוכה בתחרות, זרובבל, שהיה עדיין נער, יוצא החוצה, נושא תפילה קצרה לאלוהים ויוצא לבבל לממש את הזכייה.
[עריכה] השפעת הספר על היהדות
ספר עזרא החיצון נחשב למקור היסטורי חשוב ומהימן, ומאשש את הידע ההיסטורי המועט בדרך כלל על תקופת שיבת ציון.
