מרטין היידגר
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| מרטין היידגר | |
|---|---|
| תאריך לידה | 26 בספטמבר 1889 |
| תאריך פטירה | 26 במאי 1976 |
| זרם | אקזיסטנציאליזם |
| תחומי עניין | מטאפיזיקה, תורת ההכרה, פנומנולוגיה, אונטולוגיה |
| הושפע על ידי | אפלטון, אריסטו, עמנואל קאנט, גיאורג וילהלם פרידריך הגל, סרן קירקגור, פרידריך ניטשה, אדמונד הוסרל |
| השפיע על | ז'אן-פול סארטר, ז'אק דרידה, מישל פוקו, מוריס מרלו-פונטי |
מרטין היידגר (גרמנית: Martin Heidegger; 26 בספטמבר 1889 - 26 במאי 1976), פילוסוף גרמני, מאבות האקזיסטנציאליזם המודרני.
יצירתו העיקרית היא "הוויה וזמן" (1927), אותה הקדיש לאדמונד הוסרל שהיה מורו לפילוסופיה.
תוכן עניינים |
[עריכה] חייו
נולד במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה ב-26 בספטמבר 1889.
ב-1 במאי 1933 הצטרף היידגר למפלגה הנאצית ובעקבות זאת מונה לרקטור של אוניברסיטת פרייבורג. הוא התפטר מתפקידו זה בפברואר 1934. במהלך כהונתו אסרה האוניברסיטה על מורהו, הפילוסוף היהודי אדמונד הוסרל, להשתמש בספריית האוניברסיטה, זאת במסגרת חוקי הגזע הנאציים. מהמהדורה השנייה של "הוויה וזמן", שיצאה לאור בשנת 1941, הסיר היידגר את ההקדשה להוסרל. לאחר המלחמה, כאשר יצאה לאור מהדורה שנייה לספרו "מבוא למטפיזיקה", אשר ראה אור לראשונה בשנת 1935, סירב היידגר להסיר ממנה דברי תמיכה חמים במפלגה הנאצית, ואף סירב להוסיף הערת הסבר כלשהי.
בספרו הראשון משנת 1927 "ישות וזמן" ובחיבורים חשובים ומאוחרים יותר שעסקו בטכנולוגיה ובאמנות, הוא טען כי התרבות המערבית "ירדה מהפסים" לפני כ2500 שנה, מאז תקופת סוקרטס בערך. בתקופה הפרה-סוקרטית, החוקר היה מפתה את המציאות להתגלות אליו. מאז סוקרטס וביתר שאת בעידן המודרני מאז דקארט במאה ה17, החוקר אונס את המציאות בהתאם לצרכיו. החוקר האנס נקרא מטפיזיקאי.
היידגר רוצה מאז ראשית המאה ה־20 שנחזור להידבר ולפלרטט עם המציאות ושנפסיק לאנוס אותה. הוא סבור שההתיחסות הטכנולוגית החודרנית למציאות, יצרה את האדם המודרני החלול ש"הרג" את האלוהים ומצא לו תחליף בדמות המדע והאידאולוגיות הגדולות.
בראשית הנאציזם, עד 1935 בערך, היידגר חשב שהנאציזם מהווה התחלה שכזו. אולם עם מדיניות התיעוש המואצת של היטלר, היידגר התפכח והבין שהנאציזם הוא עוד תחליף כוזב לאלוהים המת, כמו הקומוניזם, הקפיטליזם וכו.
חשובי תלמידיו של היידגר היו יהודים: חנה ארנדט, ז'אק דרידה, עמנואל לוינס ואחרים.
היידגר השפיע על הפוסטמודרניזם השפעה מכרעת. לאקאן לקח מהיידגר את הצורך שהמטפל יכבד את החלקים הלא-מילוליים של המטופל. פוקו לקח מהיידגר את הקשר בין המילים והדברים ואת סדר הדברים. ליוטאר לקח ממנו את ביקורת הנארטיבים הגדולים.
[עריכה] פרסומים
Being and Time 1927 זהו ספר היסוד של היידגר. ניטשה ביקר את הפילוסופיה היוונית-מערבית מאז סוקרטס. היידגר בא להציע לה אלטרנטיבה שמחברת אותנו עם הפרה-סוקרטיים. אנו לא נאנוס את המציאות כמו המטפיזיקאים, המדענים והטכנולוגים, אלא נבין אותה תוך השתלבות בה, תוך אמפתיה עם המציאות.
Kant and the Problem of Metaphysics 1929
What is Truth 1934 אמת אינה התאמה בין טענה לשונית לבין המציאות (כמו שלוגיקאים כמו פופר וטארסקי טענו) אלא הכרה פנימית עמוקה שנובעת מהזדהות.
The Origin of the Work of Art 1935 האמנות היא אחד מהכלים להבנת הטבע מתוך הזדהות ולא מתוך אונס.
The Essence of Metaphysics 1935
A letter on humanism 1946 ההומניזם מאז סוקרטס וביתר שאת מאז דיקארט והתרבות האירופאית, הוא הומניזם של השתלטות ואונס הטבע והזולת. הוא אינדיבידואליזם אגואיסטי. פוסט-הומניזם הוא ראיית היחיד בחלק מהמציאות הפיזית, הביולוגית והחברתית.
The Problem of Technology 1953 הטכנולוגיה במאה ה20 היא שיאה של הגישה האונסת האימפריאליסטית שהחלה במטפיזיקה ובמדע.
What is the Philosophy? 1955
Time and Being 1962 מבט על הספר הראשון מ-1927 מפרספקטיבה שאחרי מלחמת העולם השנייה.
The end of Philosophy 1963 אם הפילוסופיה המערבית הדרדרה למטפיזיקה, מדע וטכנולוגיה, מה פירושה של חשיבה פוסט-פילוסופית?
My way to Phenomenology 1964
[עריכה] קישורים חיצוניים
- קג'טי נגהי, היידגר: מטפיזיקה ועוצמה
- גבריאל רעם, מרטין היידגר - תחנות בזמן ביוגרפיה דרך תמונות באתר אימגו
- על מרטין היידגר באתר טקסט
- יוסי סוכרי, מהו כוחה המהותי של האמנות?, בעיתון הארץ
- יצחק לאור, למה לא לנסות את ה"לא"?, בעיתון הארץ
[עריכה] לקריאה נוספת
- אברהם מנסבך. קיום ומשמעות: מרטין היידגר על האדם, הלשון והאמנות. ירושלים: מאגנס, תשנ"ח.
- מרטין היידגר - מבוא, מאת טימותי קלרק בהוצאת רסלינג, 2007. תרגום: יאיר אור, עריכה מדעית: אלעד לפידות.
