מאכל לאומי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מאכל לאומי הוא מאכל הנתפס כטיפוסי וכאופייני לבני לאום, קבוצה אתנית או אזור גאוגרפי מוגדר, ומזוהה באופן מובהק עם בני מוצא זה. על פי רוב, אין מדובר בהגדרה רשמית (אף שישנן מדינות המגדירות מאכל לאומי בחקיקה רשמית), אלא בהשקפתם של בני אותו מוצא ו/או אחרים המתבוננים מבחוץ בתרבותם, ורואים במאכל מסוים מכנה משותף לאותה קבוצת אנשים ולעתים סמל לתרבותם. באופן דומה ל"מאכל לאומי", קיימים גם "משקאות לאומיים" המזוהים במובהק עם בני לאום או מוצא מוגדר.

תוכן עניינים

1 אוכל ולאומיות
2 המאכל הלאומי של ישראל
3 רשימה חלקית של מאכלים ומשקאות הנחשבים "לאומיים"
- 3.1 מאכלים
- 3.2 משקאות
4 הערות שוליים
5 קישורים חיצוניים

[עריכה] אוכל ולאומיות

השימוש במונח "מאכל לאומי", יחד עם "מטבח לאומי", רווח החל מן המאה ה-19, עם התפשטות הרעיון של מדינות הלאום באירופה. הגדרתם של לאומים התבססה במידה רבה, בצד מקורות אתניים וגאוגרפיים, על מאפיינים תרבותיים שניתן לייחסם קולקטיבית לקבוצת אנשים רחבה, כגון שפה ומנהגים – ובכללם מנהגי בישול ואכילה. התפתחות של תנועת הגירה מסיבית בין הלאומים השונים, כמו גם התפתחותה של תנועת התיירות הבינלאומית במהלך המאה ה-20, חיזקו תפיסות ותדמיות של מאכלים לאומיים בין בני לאומים שונים לבין זולתם.

בצד השימוש במאכל לאומי כסמל חיובי המגדיר קבוצת אנשים סביב אלמנט שגאוותם בו, התפתח גם שימוש במאכלים לאומיים כסטיגמה שלילית שמדביקים בני לאום אחד על זולתם בהתייחסות מזלזלת. דוגמה לכך ניתן לראות בכינוי "צפרדעים" (Frogs) שנוקטים בו האנגלים כלפי הצרפתים, על שום נוהגם לבשל ולאכול בעלי חיים הנחשבים כדוחים בעיני בני תרבות אחרת, או כינוי הגנאי "קראוט" (Kraut - כרוב) שהצמידו לגרמנים בשל נוהגם, שלאנגלים נראה בזוי, לאכול כרוב חמוץ. בקרב גרמנים ואוסטרים מקובל לכנות איטלקים, בזלזול, "זוללי ספגטי" (Spagettifressern). על כן, יש הרואים בשלילה התייחסות למושג "מאכל לאומי" ורואים בו משום "לאומנות קולינרית" ^[1]. חוקרי גסטרונומיה וקולינריה מצביעים על כך שרווחות טעויות רבות בכל הייחוס של מאכלים לאומיים ללאום זה או אחר, והגדרתם של מאכלים שונים כלאומיים מתבססת במקרים רבים על סטריאוטיפים בלתי מבוססים ועל בורות ^[2].

מאכל מסוים יכול להיחשב ל"מאכל לאומי" במטבחים שונים. לעתים, בתוך אותה מדינה, באזורים שונים או בקרב קבוצות אתניות שונות יהיו מאכלים אזוריים שונים שיזכו לכינוי "מאכל לאומי". כך למשל - בעוד שהרושטי נחשב למאכל הלאומי בקרב התושבים המתגוררים באזורים הדוברים גרמנית - בשווייץ, הפונדו נחשב למאכל הלאומי בקרב התושבים המתגוררים באזורים הדוברים צרפתית של שווייץ. בירה נחשבת המשקה הלאומי הן בקרב תושבי גרמניה, הן בקרב תושבי בריטניה והן בקרב תושבי הולנד, כמו גם מדינות רבות אחרות; וודקה נחשבת למשקה הלאומי בקרב תושבי רוסיה, פולין, פינלנד ושבדיה.

[עריכה] המאכל הלאומי של ישראל

כשם שיש מחלוקת האם קיים מטבח ישראלי, כך ישנה מחלוקת מהו המאכל הלאומי של ישראל. סקרים שנערכים מראים כי דעת הקהל הישראלית נוטה להתייחס לפלאפל ולעתים גם לחומוס כאל מאכל לאומי.

"שיר הפלאפל" מדגים את ההשקפה של דעת הקהל הישראלי על מאכל זה, ואת היחס הישראלי למאכלים לאומיים אחרים.