כרוב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
- ערך זה עוסק בירק הקרוי כרוב. אם התכוונתם לישות מלאכית המוזכרת מספר פעמים בתנ"ך, ראו כרוב (תנ"ך).
כרוב |
|
---|---|
מיון מדעי | |
ממלכה: | צומח |
מערכה: | בעלי פרחים |
מחלקה: | דו־פסיגיים |
סדרה: | צלפאים |
משפחה: | מצליבים (כרוביים) |
סוג: | כרוב |
מין: | כרוב הגינה |
שם מדעי | |
Brassica oleracea |
כרוב (כרוב הגינה, Brassica oleracea) הוא ירק ממשפחת המצליבים. הכרוב ניתן לאכילה כשהוא נא ומעובד בצורות שונות. כמו כן הוא ניתן לאכילה מבושל וכבוש. שני מיני הכרוב הנפוצים הם הכרוב הלבן והכרוב האדום שטעמו חריף קמעה לעומת טעמו של הכרוב הלבן.
לכרוב ערך קלורי נמוך ולכן מוזכר פעמים רבות (לצד ירקות ירוקים אחרים) בהקשר של דיאטות הרזיה, אם כי אכילתו של ירק אחד כמזון עיקרי, בין אם כרוב או אחר, מסוכנת לבריאות.
הכרוב מכיל ויטמינים רבים, במיוחד ויטמין C וויטמין K. היות שהכרוב נשמר היטב לאורך זמן, השימוש בו היה פופולרי במיוחד בתקופות החורף, עוד לפני המצאת הקירור. כך למשל מנה יומית של כרוב כבוש מנעה מחלות מימאים בתקופת ההפלגות הארוכות של ספינות המפרש. גם הסינים האכילו בכרוב את מיליוני הפועלים שעמלו על הקמת החומה הסינית.
בנוסף לכרוב הירוק ולכרוב האדום יש גם כרוב סיני (מסולסל) וכרוב ניצנים.
[עריכה] גידול
באופן כללי שני סוגים של זני כרוב משמשים בחקלאות:
- זנים מבכירים אשר מבשילים תוך 50 יום. הזנים המבכירים הם בעלי ראשים קטנים וחיי מדף קצרים ועל כן מיועדים לצריכה מיידית.
- זנים מאפליים אשר מבשילים תוך 80 ימים ויש להם ראשים גדולים. זנים אלו מחזיקים זמן רב ושמשו כירק שכיח בחורף לפני היות המקרר.
את הכרוב ניתן להנביט קודם בחממה או לזרוע מיידית בגינה. הכרוב הוא צמח הזקוק לקור יחסי ועל כן עונות גידול באביב ובסתיו מצליחות יותר מגידולים של אמצע הקיץ.
[עריכה] קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: כרוב |
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כרוב |
- מידע תזונתי לכוס של כרוב קצוץ (אנגלית)