כריסטינה, מלכת שבדיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כריסטינה (1626 - 1689) הייתה סופרת ומלכת שבדיה.

כריסטינה, שנולדה בשנת 1626 הייתה בתו ויורשת העצר של המלך השבדי גוסטב השני אדולף. היא הוכרזה כמלכה בהיותה בת שש שנים בלבד, אך עברה תקופת הכשרה למלכות בצורת חינוך בגיל ההתבגרות, על פי צוואתו של אביה. בהיותה בת 14 שנה כבר ידעה את השפות הגרמנית, הצרפתית, האיטלקית והספרדית. אחרי כן למדה את השפות הלטינית, היוונית, העברית והערבית. היא קראה את שירתם של משוררי צרפת ואיטליה, והעריצה את התרבות הצרפתית.

בשנת 1644 החליטה כריסטינה לקחת את השלטון לידיה (עד אז שלט בשבדיה הרוזן אוקסנשרנה כעוצר בשמה של כריסטינה). היא החליטה מהר מאוד שלא להינשא, ובמשך עשר השנים הבאות ניהלה בעצמה את כל ענייני המדינה. היו אלה השנים האחרונות של מלחמת שלושים השנה (1618- 1648) שבה לחמה שבדיה לצד המדינות הפרוטסטנטיות נגד אוסטריה וספרד הקתוליות. המלכה כריסטינה קיבלה בעצמה את שגרירי מדינות אירופה, דנה אתם בעניינים מדיניים ועזרה להביא לסיומה של מלחמת שלושים השנה.

המלכה כריסטינה הייתה ללא ספק מן הנאורים שבשליטי אירופה. היא התכתבה עם מלומדים, אנשי מדע ופילוסופים, ובשנת 1649 הזמינה לשבדיה את הפילוסוף הצרפתי רנה דקרט כמורה פרטי שלה. אך דקרט נפטר בשבדיה כעבור שנה אחת לאחר שחלה בדלקת ריאות. המדען הצרפתי בלז פסקל שלח לכריסטינה את מכונת החישוב שהמציא בצירוף מכתב שבו שיבח אותה על היותה מלכה נאורה. המלכה כריסטינה השתתפה בהרצאות בנושא הטקסט העברי של חמשת חומשי תורה שהתקיימו באוניברסיטה של העיר אופסלה שבשבדיה. היא עודדה את ההשכלה והקימה מוסדות להשכלה גבוהה בשבדיה.

החל משנת 1648 סבלה המלכה כריסטינה מקדחות חום, והיו לה סימני היכר של דלקת האדר. היא נשבעה להפוך לקתולית אם אלוהים יציל אותה ממחלתה. בשנת 1652 הזמינה כריסטינה, שהחלימה, לשבדיה את נציגי מסדר הישועים ברומא והמירה את דתה בסתר מן הכנסייה הפרוסטנטית לכנסייה הקתולית. בשנת 1654, לאחר עשר שנים בשלטון, היא התפטרה ומנתה כיורשה את בן דודה קרל גוסטב שמלך בשם קרל העשירי גוסטב. באותה שנה נסעה בכל אירופה. ב 19 בדצמבר 1655 הגיעה לרומא והתקבלה על ידי האפיפיור אלכסנדר השביעי, שאישר את קבלתה לחיק הכנסייה הקתולית בטקס רשמי שהתקיים בחג המולד של אותה שנה. במשך שנותיה האחרונות ברומא הייתה פעילה מאוד. היא נלחמה למען זכויות הנשים האיטלקיות, ייסדה והחזיקה מוסדות למחקר ארכאולוגי ואקדמיות לספרות. כריסטינה הקדישה הרבה מזמנה לקריאה וכתיבה. כיום נשארו לנו ממנה ה"אמרות" שכתבה בהיותה מעריצה של פרנסואה דה לה רושפוקו. כריסטינה נפטרה ברומא בשנת 1689 לאחר שכתבה ספר בשם: "חיי המלכה כריסטינה שנכתבו על ידה, מוקדש לאלוהים".

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אורי קציר, "ראוי שתבדחו אותי בקומדיה לאחר שבידחתי אתכם בפארסה", אפלטון

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: כריסטינה מלכת שבדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: כריסטינה מלכת שבדיה