ישראל אומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ישראל אומן נולד ב־1930
תרומות עיקריות
עבודות בתחום תורת המשחקים
נתונים נוספים ענף מדעי תורת המשחקים ארצות מגורים ישראל פרסים והנצחה פרס נובל לכלכלה, פרס ישראל הערות יהודי

פרופ' ישראל אוֹמַן (Robert J. Aumann) (נולד ב-8 ביוני 1930), מתמטיקאי ישראלי, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005. תחום מחקרו העיקרי הוא תורת המשחקים.

תוכן עניינים 1 תולדות חיים וקריירה אקדמית 2 עבודתו המדעית 2.1 רציונליות 2.2 פרס נובל 2.3 פרסים אחרים 3 עמדותיו החברתיות והפוליטיות 4 קישורים חיצוניים

[עריכה] תולדות חיים וקריירה אקדמית

אומן נולד בעיר פרנקפורט שבגרמניה. משפחתו היגרה לארצות הברית ב-1938, כחודשיים לפני ליל הבדולח. אומן הנו בעל אזרחות אמריקאית בנוסף לזו הישראלית וחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

למד בישיבה תיכונית במנהטן, ואחר כך למד לתואר ראשון במתמטיקה בניו יורק סיטי קולג' ולתואר שני ותואר דוקטור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT). ב-1955 עבר לאוניברסיטת פרינסטון, שם חקר את תורת המשחקים, שהייתה תחום מחקר חדש באותה העת. בשנת 1956 עלה לישראל והתיישב בירושלים.

בשנת 1955 נישא לאסתר שלזינגר, בתו של ד"ר אברהם שלזינגר, מנהל בית החולים "שערי צדק", ולזוג נולדו חמישה ילדים. בנם הבכור, שלמה אומן, נפל במבצע שלום הגליל. אסתר אומן נפטרה ב-1998. בשנת 2005 נשא אומן לאישה את בתיה כהן, אחותה הגדולה של אסתר.

עד לפרישתו לגימלאות היה חבר סגל המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית. כיום הוא מכהן כפרופסור אמריטוס במרכז לחקר הרציונליות באוניברסיטה העברית ומְרַכֵּז מחקר בינתחומי העוסק בתורת המשחקים ובשימושיה.

אומן, כיהודי דתי לאומי שבא מעולמה של הקהילה היהודית בגרמניה, התחנך וחי ברוחה של תפיסת "תורה עם דרך ארץ" של הרב שמשון רפאל הירש. כתב מספר מאמרים המדגימים שימוש בכלים מתמטיים לביאור סוגיות סבוכות בתלמוד. העיקרי שבהם עוסק בסוגיית מי שהיה נשוי שלוש נשים במסכת כתובות. אומן עסק גם בנושא השנוי במחלוקת של הדילוגים בתורה, ואף דחף לפרסומו של מאמר מדעי בעניין בכתב העת "Statistical Science". ב-1996 השתתף בוועדה של מתמטיקאים שבחנה טענה לקיומו של מידע סמוי בתורה. הוועדה ערכה ניסויים נוספים שנועדו לבדוק טענה זו, וניסויים אלה לא הצליחו לאשש את הטענה [1].

[עריכה] עבודתו המדעית

פרופסור אומן זכה בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים, שהיא ענף מתמטי שמטרתו לחקור מצבי עימות ואסטרטגיות לקבלת החלטות. אומן נחשב למייסדם של כמה ענפים בתורת המשחקים. הוא הראשון שניתח באופן מאורגן סדרות של משחקים, כשהוא מראה כיצד עצם החזרה על אותו מצב יכולה לאכוף התנהגות של שיתוף פעולה, גם כאשר המשחק הבודד אינו מעודד התנהגות כזו. בעקבות עבודתו, משתמשים כלכלנים בשיטות מתחום תורת המשחקים לניתוח מצבים מתמשכים של ניגוד אינטרסים, כמו מלחמות מחירים בין יצרנים המתחרים על אותו שוק.

אומן יצר כלים לטיפול במצבים של ידיעה חלקית, כאשר לכל שחקן יש ידיעה מוגבלת על התוצאות האפשריות של המשחק, ועל המידע שעומד לרשות יריביו. בתחום זה הראה אומן כיצד להגדיר "ידע כללי": לא זו בלבד שמידע כזה משותף לכל השחקנים; ואף לא רק שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם; אלא כולם יודעים שכל אחד מהם יודע שהמידע משותף לכולם, וכן הלאה.

אומן הציע גם מושג חדש של שיווי משקל מתואם, שהוא כללי יותר משיווי משקל נאש שיצר ג'ון נאש בשנות ה-50.

בתחילת שנות השמונים נמנה עם צוות הכותבים של הקורס "תורת המשחקים" באוניברסיטה הפתוחה.

[עריכה] רציונליות

אומן חולק על תורת הערך, שפותחה על ידי עמוס טברסקי ודניאל כהנמן, (האחרון קיבל עליה את פרס נובל), לפיה התנהגותם של בני אדם במצבים הסתברותיים איננה רציונלית. הוא מסביר את טעותם של החוקרים בכך שיש הבדל בין התנהגות של אדם במצב מוכר, למצב שאיננו חלק מחווייתו הרגילה. גם אם במצבים הלא מוכרים הוא לא יפעל בדרך רציונלית, במצבים מוכרים הוא ינהג אחרת. כך, למשל, נחקרים שהתבקשו לנחש את צבע האור שיידלק לפניהם, כאשר ההסתברות לאור ירוק היא 75% ולאדום 25%, ניחשו שלוש פעמים ירוק ופעם אחת אדום (החלטה רציונלית, בהנחה שמדובר במאורעות בלתי תלויים, היא לנחש תמיד ירוק). אולם, אם תעמוד בפני אותם נחקרים השאלה היומיומית באיזו דרך לחזור לביתם, הם יסעו תמיד בדרך שברוב הפעמים היא המהירה ביותר.

את ההבדל הזה בהתנהגות תולה אומן בכך שלא מדובר ב"רציונליות של פעולות" אלא ב"רציונליות של כללים". כלומר, הפתרון הרציונלי אינו נמצא במוח האדם והוא פועל על פיו, אלא שהאדם פיתח כללים יעילים להתנהגות במצבים המוכרים לו, וייתכן שבמצבים אחרים התוצאה תהיה אחרת. סיבה נוספת לשינוי בין מחקרים למציאות היא עקרון רציונלי אחר לפיו פועל הנחקר - לרצות את החוקר. מסיבה זו, לדעתו של אומן, הסקרים הפוליטיים מועדים לטעויות, מפני שגם בהם התנהגות כזו סבירה.

[עריכה] פרס נובל

בשנת 2005 זכה, ביחד עם פרופ' תומאס שלינג (מאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית), בפרס נובל לכלכלה, על "הגברת ההבנה בנושאי עימות ושיתוף פעולה במסגרת תורת המשחקים". בנימוקיה למתן הפרס הסבירה הוועדה שבעקבות עבודותיהם של אומן ושלינג הושגה הבנה רחבה יותר של מושג הרציונליות, והתנהגויות שקודם לכן נחשבו לבלתי רציונליות ניתנות עכשיו להסבר רציונלי. אומן קיבל את פרס הנובל לכלכלה שלוש שנים לאחר שחוקר ישראלי נוסף, דניאל כהנמן, קיבל את הפרס בזכות מחקריו שהראו כי במקרים רבים השיפוט האנושי מוטעה, ומוביל להחלטות לא רציונליות.

במסיבת העיתונאים שכונסה עם פרסום הידיעה על הזכייה בפרס אמר אומן [2]:

"הפרס הזה הוא במפורש לא רק עבורי, הוא מגיע לאסכולה שאנחנו פיתחנו פה בארץ, ואני לא היחידי, בתורת המשחקים. הפכנו את ישראל למעצמה מספר אחת בעולם במקצוע הזה".

בראיון לשבועון "מקור ראשון" הציג אומן את עבודתו הכלכלית על רגל אחת:

"לקחתי מודל שפיתח לויד שפלי, שלדעתי גם לו מגיע פרס נובל, והוכחתי על פיו, שבמשק שבו כל השחקנים קטנים - יש שיווי משקל של מחירים, ולאף אחד אין השפעה. במודל של משק מודרני, שבו יש רצף של סוחרים, לאף אחד אין השפעה על המחירים".

בסטוקהולם נתן אומן הרצאת נובל, תחת השם "מלחמה ושלום", שאלה חלק מעיקריה:

1. המלחמה איננה אי-רציונלית, אלא יש לחקור אותה על-מנת להבין ולמנוע אותה;
2. תורת המשחקים החוזרים מעבירה את הדגש מה"עכשיו" אל ה"אחר-כך";
3. עשיית שלום פשטנית עלולה לגרום למלחמה, ואילו מירוץ החימוש, והרתעה הכוללת איומי מלחמה אמינים וחורבן הדדי מובטח, עשויים למנוע מלחמה באופן מהימן.

[עריכה] פרסים אחרים

פרס נובל בו זכה אומן מצטרף לשורה ארוכה של פרסים שזכה בהם, בין השאר:

• 1983: פרס הארווי
• 1989: נבחר לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• 1994: פרס ישראל בחקר הכלכלה
• 1998: פרס ע"ש ארווין נמרז בכלכלה
• 2002: פרס א.מ.ת (פרס האמנות, המדע והתרבות) בכלכלה
• 2006: יקיר ירושלים [3]

[עריכה] עמדותיו החברתיות והפוליטיות

אומן הנו מראשוני החברים בעמותת חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי המזוהה עם הימין הפוליטי בישראל ורעיון ארץ ישראל השלמה והיה ממתנגדי תוכנית ההתנתקות. החשיפה הנרחבת לה זכה בעקבות זכייתו בפרס נובל הביאה לידיעת הציבור את דעותיו הפוליטיות, שאותן אין הוא מהסס לבטא ברבים. כמו כן, משמש כעמית במכון לאסטרטגיה ציונית וכראש צוות הקרקעות בו.

בנאום שנשא בתחילת 2006 בכנס הרצליה ביקר באופן חריף את היחס למפוני גוש קטיף, באומרו: "הטיפול בפליטים המגורשים מהווה חרפה לאומית. הרבה מהפליטים נמצאים עדיין בבתי מלון, כמעט חצי שנה אחרי הגירוש, בלי תנאים מינימליים. רובם לא הגיעו לדיור של קבע או אפילו לדיור זמני מתקבל על הדעת. אין עבודה. הילדים מיואשים. לא מדובר באויב מפר חוק, אלא באנשים ערכיים ממלח הארץ. אני לא שותק ולא אשתוק בעניין הזה." [4].

ב-24 באפריל 2007 היה בין המשתתפים בצעדת חומש, מסע רגלי לאורך השומרון עד ליישוב אשר פונה במסגרת תוכנית ההתנתקות, וחזרה.

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אתר הבית של אומן
• ישראל אומן באתר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
• פרס נובל לכלכלה - 2005
  • ההודעה על הזכייה והנימוקים
  • אוטוביוגרפיה של אומן
  • סיקור בעיתונות הישראלית על ההודעה: הארץ 1, הארץ 2, מקור ראשון, בשבע, nrg
  • סיקור בעיתונות הישראלית על קבלת הפרס: הארץ, חדשות MSN, ynet,
• הנימוקים להענקת פרס א.מ.ת לשנת 2002 לאומן
• פירושו למשנה "בענין מי שהיה נשוי שלוש נשים", בקובץ מוריה
• פירושו למשנה "בענין מי שהיה נשוי שלוש נשים", שיעור מצולם, המרכז ללימוד הדף היומי באינטרנט
• גנאלוגיה מתמטית של ישראל אומן, באתר The Mathematics Genealogy Project
• נאומו של אומן בכנס הרצליה, אתר ynet, מוצ"ש ה-21 בינואר 2006
• נאומו של אומן בכנס ההצדעה לחננאל דיין, אתר ynet.
• ערן בר טל, הבחירות האלה הן על הגירושים הבאים - ראיון עם פרופסור אומן, אתר NFC
• "מעשה ביהודי שרצה לעבור נהר על חבל" - ראיון עם פרופסור אומן בנושא סקרים, מאת: זאב גלילי.
• ישראל אומן, שלום ללא אשליות, באתר "אומדיה"
• פרופסור אומן: שיטת בחירת השופטים מושחתת, ynet