ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
מנהטן – ויקיפדיה

מנהטן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מנהטן
מדינה רובע של העיר ניו יורק
מדינת ניו יורק
ראש העירייה סקוט סטינגר
שטח 87.5 קילומטרים רבועים
תאריך יסוד 1624
אוכלוסייה
 - עירונית
 - צפיפות

1,537,195
29,706.7/קמ"ר
קואורדינטות 40°43′42″N 73°59′39″W
מיקומה של מנהטן מבין מחוזות מדינת ניו יורק
מיקומה של מנהטן מבין מחוזות מדינת ניו יורק
מנהטן - צילום ממגדל אמפייר סטייט לכיוון דרום, אוקטובר 2001.
מנהטן - צילום ממגדל אמפייר סטייט לכיוון דרום, אוקטובר 2001.
פסל השור ברחוב ווֹל שברובע העיסקי
פסל השור ברחוב ווֹל שברובע העיסקי
קו הרקיע של דאונטאון מנהטן ומרכז העסקים (2002)
קו הרקיע של דאונטאון מנהטן ומרכז העסקים (2002)
דאונטאון מנהטן מהאויר
דאונטאון מנהטן מהאויר
מפת הגריד מ-1811. בשלב זה טרם תוכננה הקמת סנטרל פארק.
מפת הגריד מ-1811. בשלב זה טרם תוכננה הקמת סנטרל פארק.
מפת מנהטן בשנת 1660
מפת מנהטן בשנת 1660
ראשוני גורדי השחקים. מנהטן ב-1909.
ראשוני גורדי השחקים. מנהטן ב-1909.

מנהטןאנגלית: Manhattan) הוא שמו של אחד מחמשת רובעי העיר ניו יורק ואחד ממחוזות מדינת ניו יורק. רובע מנהטן שוכן על גבי אי בשם זה וגובל במזרח, בנהר איסט ובמערב בנהר ההאדסון.

רובע מנהטן הוא הרובע המרכזי של העיר ניו יורק, הידוע כאחד ממרכזי העסקים, התרבות והבידור הגדול בעולם ונכון לשנת 2000 התגוררו בו 1,537,195 תושבים. הרובע (המהווה מחוז ממחוזות מדינת ניו יורק) הוא הצפוף במחוזות ארצות הברית (אף שאין הוא הגדול מבין רובעי העיר ניו יורק מבחינת מספר התושבים - בברוקלין ובקווינס מתגוררים יותר תושבים), וזאת בשל היותו הקטן מבין הרובעים מבחינת שטח גאוגרפי.

ברובע זה נמצאים אתרים רבים בעלי שם עולמי, אתרי תיירות רבים ובהם מבנים ידועים, מוזיאונים, וכן מרכזים רפואיים, ואף המרכז העולמי של ארגון האומות המאוחדות.

תוכן עניינים

[עריכה] מקור השם

מקור השם "מהנטן" אינו ברור. השם מופיע לראשונה ביומנו של רוברט ג'ואט, קצין על ספינתו של הנרי הדסון אשר חקר את האזור בשנת 1609 [1] במפה משנת 1610 מופיע השם בשתי מקומות - הן בגדתו הימנית של נהר מאוריציוס (לימים נהר ההדסון), היינו הן במקום בו נמצא כיום האי, והן על גדת ניו ג'רזי של הנהר.

מקור המילה בשפת האינדיאנים המקומיים משבט הלנייפ ופירושה "האי מרובה הגבעות", או משפת האינדיאנים משבט המונסי (ואז משמעות השם: "המקום בו עצים לחצים וקשתות").

[עריכה] היסטוריה

עמוד ראשי
ערך מורחב – היסטוריה של העיר ניו יורק

[עריכה] התקופה הקולוניאלית

קודם לראשית ההתיישבות האירופית, היה האזור מיושב על ידי שבט הלנייפ האינדיאני. בשנת 1524 הגיע אל האזור החוקר האירופאי הראשון - ג'ובני דה וראזאנו, אולם הוא לא נכנס אל מיצר הנרוז ולא גילה את האי מנהטן. היה זה הנרי הדסון שמיפה את האזור לראשונה עבור חברת הודו המזרחית ההולנדית וגילה את האי ב-11 בספטמבר 1609.

התיישבות הראשונה באי החלה בשנת 1624 עם הקמת תחנת מסחר הולנדית לסחר בפרוות בגבנרז איילנד. 30 משפחות שהגיעו מהולנד התיישבו באי בשנת 1624 ובשנת 1625 החלה הקמת מצודת "ניו אמסטרדם" (בהולנדית: Nieuw Amsterdam) בדרום האי.

בשנת 1626 פיטר מניואיט רכש את האי מתושביו האנדיאניים באמצעות החלפת סחורות בשווי של 60 גילדרים (שבהמשך שוערכו ל-24 דולרים [2]).

בשנת 1647 מונה פיטר סטויוסאנט כמושל האחרון של המושבה מטעם הולנד. בשנת 1652 קיבלה המושה ממשל עצמי, וב-2 בפברואר 1653 התארדה כעיר [3] בשנת 1664 רכשו הבריטים את האזור מההולנדים (החליפו תמורתו את סורינם) ושינו את שם המושבה ל"ניו יורק" על שם ג'יימס השני שהיה באותה עת דוכס יורק ואולבני [4]

במסגרת החלפת המושבות מועצת העיר דנה עם הבריטים בזכויות התושבים והגיעה להסכמה לפיה יקבע חופש דת בעיר עבור התושבים ההולנדים [5].

[עריכה] המהפכה האמריקאית

מנהטן הייתה במרכז מספר קרבות במהלך המהפכה האמריקאית. כוחות הצבא הקונטיננטלי בראשות ג'ורג' וושינגטון ניסו להגן על העיר, אולם נאלצו לסגת לאחר קרב מצודת וושינגטון ב-16 בנובמבר 1776 והעיר הפכה שטח בריטי, ומרכז הצבא הבריטי במהלך מלחמת האזרחים [6]

העיר נפגעה באופן קשה בשריפה הגדולה של ניו יורק שאירעה באותה שנה, ולאחריה הוחלט על ממשל צבאי בעיר. הכיבוש הבריטי נמשך עד ה-25 בנובמבר 1783 והכריח את הכוחות הבריטים לעזוב את העיר בתאריך המכונה "יום הפינוי" [7].

בין ה-11 בינואר 1785 ועד סתיו 1788 הייתה העיר ניו יורק אחת מחמש בירות ארצות הברית לפי סעיפי הקונפדרציה, והקונגרס הקונטיננטלי התכנס בעיר בפונדק פראונסס.

לאחר קבלת חוקת ארצות הברית הייתה העיר בירת המדינה בין ה-4 במרץ 1789 ועד ה-12 באוגוסט 1790. הקונגרס החדש התכנס בפדרל הול שבעיר [8].

[עריכה] המאה ה-19

בעקבות הקמת תעלת אירי בשנת 1825 הפכה העיר להיות הנמל האטלנטי של כל אזור מרכז ארצות הברית וקנדה, עובדה שהביא לפיתוח כלכלי נרחב של העיר. בשנת 1835 עקפה העיר את פילדלפיה והפכה להיות העיר הגדולה ביותר בארצות הברית. סנטרל פארק שבנבה בלב האי בשנת 1858 היה הפארק הציבורי המתוכנן הראשון שנבנה בארצות הברית. על מנת להקים את הפארק רכשה העירייה שטחים נרחבים בין השדרה החמישית והשדרה השמינית ובין רחובות 59 ו-106. אוכלוסיית העיר גדלה במהלך מלחמת האזרחים של ארצות הברית. חובת הגיוס (שתושבי העיר יכלו לחמוק ממנו בתשלום קנס של 300 דולרים) עוררה לחצים חברתיים והביאה למהומות הגיוס של ניו יורק ביולי 1863 - אירועים בהם נהרגו 119 מתפרעים ועוברי אורח.

מאחר והעיר הפכה לנמל ההגירה הראשי של ארצות הברית, ומיליוני מהגרים מאירופה עברו דרכה, הוקם בעיר פסל החירות ב-28 באוקטובר 1886- מתנה מאזרחי צרפת לתושבי ארצות הברית. המהגרים הרבים התיישבו במשכנות עוני צפופות באזורים הדרומיים של מנהטן.


בשנת 1874 הפך חלק מאזור הברונקס לחלק מהעיר, וב-1895 יתרת המחוז אוחדה עם מחוז ניו יורק. בעקבות האיחוד הוקמה "ניו יורק רבתי" בשנת 1898, ומנהטן והברונקס הפכו לשני רבעים של העיר המאוחדת. ב-1 בינואר 1914 הופרד מחוז הברונקס ממחוז מנהטן והפך מחדש למחוז נפרד.

[עריכה] המאה ה-20

הקמת הרכבת התחתית של ניו יורק אשר החלה לפעול בשנת 1904 אפשרה איחוד של חלקי השונים ויצרה את הביקוש הרב למקרקעין בדרום מנהטן שהביא להקמת גורדי השחקים הרבים של העיר. בשנת 1925 הפכה ניו יורק לעיר הגדולה בעולם (ועקפה את לונדון).

שריפה שפרצה במפעל בגריניץ' וילג' ב-25 במרץ 1911 והביאה למותם של 146 עובדי המפעל הביאה לשינוי בתקנות התכנון והבנייה בעיר ניו יורק, ולשיפור במחלקת כיבוי האש בעיר.

חוקי העסקה חדשים ואיגודים עסקיים חזקים הביאה להתבססות מעמד הפועלים וליצרתו של מעמד ביניים בין שתי מלחמות העולם, והקלו על התאוששות העיר לאחר השפל הכלכלי הגדול. בעיר נבנו גורדי שחקים רבים, חלקם יצירות מופת בסגנון אר דקו - כגון בניין קרייזלר.

בשנות ה-60 וה-70 אירעו בעיר מהומות על רקע גזעי, ובשלהי שנות ה-70 הירידה בתיעוש בעיר והעלייה באבטלה הביאו לעלייה בשיעור הפשע והזיהום האורבני (גרפיטי) ברחבי העיר.

בשנות ה-80, פיקוח מדינתי הביא לפריחה כלכלית, הבורסה בוול סטריט שגשגה והפכה למובילה עולמית. השיפור במצב הכלכלי, ומדיניות האכיפה הנוקשה של ראש העיר רודולף ג'וליאני הביאו בשנות ה-90 לירידה בפשיעה. סדרות טלוויזיה רבות המתרחשות על רקע העיר (כגון חברים, סיינפלד, ויל וגרייס וסקס והעיר הגדולה) הפכו את העיר למותג בינלאומי נחשק ולאתר תיירות כלל עולמי.

[עריכה] המאה ה-21

האירוע המכונן של ארצות הברית במאה ה-21 - פיגועי ה-11 בספטמבר היכה באי מנהטן. בפיגוע טרור זה חטפו טרוריסטים מארגון אל קעידה שני מטוסים ופיגעו בשני מגדלי מרכז הסחר העולמי, פגיעה שהובילה לקריסת המגדלים ולמותם של 2,800 אנשים.

ב-27 בפברואר 2003 הציג איגוד מנהטן התחתונה ("Lower Manhattan Development Corporation - LMDC") את תוכניתו לבנייה מחודשת של מתחם מרכז הסחר העולמי - תוכנית המתבססת על תוכניתו של האדריכל דניאל ליבסקינד, ובה מגדל שייקרא מגדל החירות.

[עריכה] גאוגרפיה

רובע מנהטן של העיר ניו יורק כולל את האי מנהטן ומספר איים נוספים, בהם: אי רוזוולט (נקרא בעבר: "אי וולפייר" וגם "אי בלקוולס"), אי או טנט (נקרא בעבר "אי בלמונט"), וחלק קטן מאזור היבשה הנקרא גבעת מרבל, ונמצא באזור הסמוך לברונקס. גבעת מרבל הייתה במקור חלק מהאי מנהטן אולם תעלה שנחפרה בסוף המאה ה-19 בין הגבעה לברונקס על מנת לשפר את יכולת ההפלגה בנהר ההארלם הפרידה אותה מהאי מנהטן. הנהר עצמו התייבש והגבעה התחברה לברונקס.

אורכו של האי מנהטן הוא 21.5 ק"מ ורוחבו 3.7 ק"מ. האי מנהטן משתטח על 87.5 קמ"ר, מתוכם 59.5 קמ"ר הם שטחי יבשה ו-28 קמ"ר (32.01%) הם שטחי מים.

במהלך השנים, בשל יוקר הקרקעות בדרום האי, בוצעו מספר הרחבות לשטח האי באמצעות ייבוש הנהר הסמוך. הייבוש הראשון נעשה בשלהי המאה ה-19 עת יובש הנהר בסמוך לרחוב גריניץ' ועד המקום בו עובר כיום רחוב ווסט. ייבוש נוסף בוצע בעת שהוקם מרכז הסחר העולמי - במהלך חפירת יסודות המבנה הוצאו 917,000 מטרים מעוקבים של אדמה אשר נעשה בהם שימוש לייבש את האזור בו הוקמה באטרי פארק סיטי.

המחוזות הגובלים באי הם מחוז ברגן (של מדינת ניו ג'רזי) מצפון מערב, מחוז הדסון (ניו ג'רזי) בדרום מערב, מחוז ברונקס בצפון מזרח, מחוז קווינס במזרח, מחוז קינגס (ברוקלין) בדרום מזרח, ומחוז ריצ'מונד (סטטן איילנד) בדרום מערב.

[עריכה] פני העיר

תוכנית משנת 1811 הציעה הקמת 12 שדרות אשר תעבורנה מצפון לדרום במקביל לחופי נהר ההדסון. התוכנית קבעה שרוחב כל שדרה יהיה 30 מטרים, כאשר השדרה הראשונה תהיה בצד המזרחי של האי, והשדרה השתים עשרה בצד המערבי. מספר שדרות נוספות נבנו מזרחית לשדרה החמישית בשל צורתו של האי - שדרות אלה נקראות A, B C ו-D (אזור המכונה כיום אלפבית סיטי בשל שמות השדרות).

על פי התוכנית, מוספרו רחובות מנהטן הרצים בציר מזרח -מערב. רוחב הרחובות 18 מטרים, כאשר בין רחוב לרחוב בלוקים שרוחבם כ-60 מטרים.

לפי שיטה זו, גדלו של כל גוש בניינים הוא 80 מטרים על 60 מטרים, ובכל מייל רבוע יש 20 גושי בניינים.

15 מהרחובות החוצים הוגדרו כרחובות רחבים (שרוחבם 30 מטרים) בהם: רחוב 34, רחוב 42, רחוב 57 ורחוב 125.

היוצא דופן בגריד הרחובות החוצה את העיר הוא רחוב ברודוויי החוצה את העיר באלכסון מקצה האי הדרום מזרחי לקצהו הצפון מערבי. הכיכרות העיקריות של העיר הן במפגש רחוב ברודוויי עם רחובות אחרים - כיכר יוניון במפגש של ברודוויי ורחובות 13, 14 והשדרה החמישית; כיכר הרולד במפגש ברודוויי, השדרה השישית ורחוב 24; כיכר טיימס במפגש ברודוויי, השדרה השביעית ורחוב 42; כיכר קולומבוס במפגש ברודוויי עם השדרה השמינית ורחוב 59.

[עריכה] חלוקת האזורים במנהטן

[עריכה] איסט סייד, ווסט סייד - הצד המזרחי והצד המערבי של העיר

השדרה החמישית מחלקת את האי מנהטן לשני חלקים. רחובות האי מחולקים לפי חלוקה זו - כאשר הרחובות ממזרח לשדרה החמישית נקראים עם המילה "מזרח" לאחר מספר הרחוב- לדוגמה - "רחוב 27 מזרח", והרחובות ממערב לשדרה החמישית נקראים בהתאם עם המילה "מערב" בשמם.

[עריכה] אפטאון, דאונטאון, מידטאון - צפון העיר, דרום העיר ומרכז העיר

מנהטן מחולקת גם לחלק צפוני המכונה "אפטאון", צפון העיר, אליו שייכים כל הרחובות הצפוניים לרחוב 59. החלק הדרומי של מנהטן מכונה "דאונטאון", דרום העיר, אליו משתייכים כל הרחובות הדרומיים לרחוב 23. החלק האמצעי של מנהטן נקרא "מידטאון", מרכז העיר. מרכז העסקים של מנהטן נמצא בחלקו בדרום העיר ("דאונטאון" - מילולית "העיר התחתית") ובחלקו במרכז העיר ("מידטאון"). בכך שונה מנהטן משאר ערי ארצות הברית בהם מרכז העסקים ממוקם רק במרכז העיר (אזור המכונה בדרך כלל "דאון טאון" מבלי קשר למיקומו הגאוגרפי או הטופוגרפי).

[עריכה] אקלים

אף שמנהטן ממוקמת באותו קו רוחב של ערים כגון נפולי ומדריד שבאירופה, שאקלימם חם יותר, בעיר אקלים ממוזג חם ולח בקיץ, וקר ומושלג בחורף, בשל רוחות קרות הנושבות ממרכז יבשת אמריקה הצפונית וממישורי הקרח של קנדה.

קירבת העיר לים גורמת לחודשי הקיץ להיות חמים ובעלי לחות גבוהה, אולם בחודשי החורף יורדים בעיר בין 63.5 ל-88.9 ס"מ שלג מידי שנה.

טמפרטורות הקיץ גבוהות, ומגיעות לכ-32 מעלות צלזיוס בממוצע במשך כחודש ימים בממוצע. טמפרטורת השיא הגבוהה שנמדדה בעיר הייתה 41 מעלות צלזיוס (ב-9 ביולי 1936), והנמוכה הייתה 26 מעלות צלזיוס מתחת לאפס (ב-9 בפברואר 1934).

בחודשי הקיץ האי מהווה אי חום אורבני בו המבנים הרבים אוגרים חום במהלך היום. שחרור החום בלילה מעלה את הטמפרטורה ברחובות העיר בעד 7 מעלות פרנהייט מעל טמפרטורת הסביבה[9].

מזג האוויר ברובע מנהטן[10]
חודש יאנ' פבר' מרץ אפר' מאי יוני יולי אוג' ספט' אוק' נוב' דצמ' שנתי
טמפרטורות שיא ממוצעות, °F
(°C)
38
(3)
40
(4)
50
(10)
61
(15)
72
(22)
80
(27)
85
(30)
84
(29)
76
(24)
65
(18)
54
(12)
42
(6)
62
(17)
טמפרטורות שפל ממוצעות, °F
(°C)
25
(-4)
27
(-3)
35
(2)
44
(7)
54
(12)
63
(17)
68
(20)
67
(19)
60
(16)
50
(10)
41
(5)
31
(-1)
47
(8)
כמות משקעים, אינצ'ים
(מ"מ)
3.4
(86)
3.3
(84)
3.9
(99)
4.0
(102)
4.4
(112)
3.7
(95)
4.4
(112)
4.1
(104)
3.9
(99)
3.6
(91)
4.5
(127)
3.9
(99)
46.7
(1,124)

[עריכה] אוכלוסיית מנהטן

על פי מפקד האוכלוסין שנערך בשנת 2001 ברובע מתגוררים 1,537,195 תושבים. מדגם שנערך בשנת 2006 על ידי מרשם האוכלוסין של ארצות הברית מעריך כי ברובע 1,611,581 תושבים. על פי המפקד משנת 2001, צפיפות האוכלוסין ברובע 25,849 נפשות לקמ"ר - יותר מכל מחוז אחר במדינת ניו יורק בפרט ובארצות הברית בכלל. בשנת 1911, בשיא ההגירה לעיר צפיפות האוכלוסין הגיעה ל-46,428.9 נפשות לקמ"ר[11]. רק 20.3% מתושבי הרובע מתגררים בדירות הנמצאות בבעלותם [12]. מחלקת התכנון של עירית ניו יורק מעריכה כי בין השנים 2000 ו-2030 תגדל אוכלוסיית הרובע ב-289,000 תושבים (עליה של 18.8% - בניגוד לעלייה צפוייה של 12.7% בשטח העיר כולה).

[עריכה] נתוני אוכלוסייה היסטוריים

שנת מפקד אוכלוסייה[13] שינוי
1790 33,111 --
1800 60,489 82.7%
1810 96,373 59.3%
1820 123,706 28.4%
1830 202,589 63.8%
1840 312,710 54.4%
1850 515,547 64.9%
1860 813,669 57.8%
1870 942,292 15.8%
1880 1,206,299 28%
1890 1,515,301 25.6%
1900 2,050,600 35.3%
1910 2,762,522 34.7%
1920 2,284,103 -17.3%
1930 1,867,312 -18.2%
1940 1,889,924 1.2%
1950 1,960,101 3.7%
1960 1,698,281 -13.4%
1970 1,539,233 -9.4%
1980 1,428,285 -7.2%
1990 1,487,536 4.1%
2000 1,537,195 3.3%
2006 (הערכה) 1,611,581 4.8%

[עריכה] קו הרקיע של מנהטן

קו הרקיע הייחודי של מנהטן ידוע במספר הרב של גורדי השחקים שבו. קו רקיע זה החל להתרומם מעל פני האי בשלהי המאה ה-19, ובין השנים 1890 - 1973 המבנה הגבוה ביותר בעולם היה על האי (כל פעם מבנה אחר מבין תשעה מבנים שהחזיקו שיא זה). המבנה הראשון שנשא בתואר זה והיה ממוקם על האי היה בניין ניו יורק ורלד בפארק רו שגובהו הגיע ל-91 מטרים. המבנה החזיר בתואר משנת 1890 ועד שנת 1899. ב1955 נהרס המבנה על מנת להקים מעבר גישה חדש לגשר ברוקלין. בשנת 1899 הוקם בניין פארק רו שהתנשא לגובה של 119 מטרים והחזיק בתואר הבניין הגבוה ביותר עד שנבנה בניין סינגר ב-1908 והתנשא לגובה של 187 מטרים. בניין סינגר נהרס בשנת 1967. בעת הריסתו היה המבנה, למבנה הגבוה ביותר שנהרס אי פעם[14]. בשנת 1909 נבנה מגדל מטרופוליטן לייף אינשורנס שהתנשא לגובה 213 מטרים והפך לגובה בעולם, ובניין וולוורת' הגותי שהתנשא לגובה 241 מטרים לקח את התואר בשנת 1913.

בשנות ה-20 של המאה ה-20 שלושה מבנים בעיר נשאו בתואר "המבנה הגבוה בעולם" בתוך שנה אחת - המבנה בוול סטריט 40 שהושלם במאי 1930 עבור בנק מנהטן נשא בתואר זמן קצר, ולאחר בניין קרייזלר נשא את התואר. בניין קרייזלר בסגנון האר דקו היה הגבוה בעולם בין 1930 - 1931 (הרביעי בגובהו בין בנייני העיר בין 1973 - 2001 ומאז נפילת מגדלי מרכז הסחר העולמי הוא השני הגובהו בעיר). במאי 1931 הפך הבניין האמפייר סטייט לגבוה בעיר (381 מטרים) ובעולם, ונשא בתואר עד הקמת מרכז הסחר העולמי ב-1972. לאחר הרס מגדלי מרכז הסחר, נושא האמפייר סטייט כיום בתואר המבנה הגבוה בעיר.

מגדלי מרכז הסחר התנשאו לגובה של 417 מטרים ו-415 מטרים והפכו לסמל של העיר. המגדלים היו הגבוהים בעולם עד בניית מגדל סירס בשיקגו ב-1974 עת עזב התואר את האי המנהטן והעיר ניו יורק.

[עריכה] כלכלה

אתרי אי מנהטן מהווים את "המנוע הכלכלי" שלהעיר ניו יורק, ובמידה מסוימת של כלכלת ארצות הברית כולה. באי נמצאים נכסי הנדל"ן היקרים ביותר בארצות הברית, עובדים באי מידי יום 2.3 מיליון עובדים המגיעים מכל רחבי ניו יורק רבתי (למעשה שני שליש מהעובדים בעיר ניו יורק עובדים ברובע מנהטן). אוכלוסיית העובדים באי גדלה מידי יום ל-2.874 מיליון (מהם 1.459 מיליון עובדים שאינם מתגוררים ברובע) - כמות היוממים הגבוהה ביותר בארצות הברית (לעיר השנייה בתופעת היוממות שבה - וושינגטון הבירה מגיעים מידי יום 481,000 יוממים המתגוררים מחוץ לעיר ועובדים בה במהלך היום)[15][16].

המרכיב העיקרי בכלכלת הרובע הוא תעשיית הפיננסים והבנקאות בה עובדים כ-280,000 עובדים המרווחים למעלה ממחצית מהמשכורות המשולמות ברובע (משכורות המשולמות ל-2.4 מיליון עובדים). עובדים בתחום הבריאות מהווים 11.3% מהעובדים ברובע[17].

בעיר נמצאות יותר הנהלות של חברות מכל עיר אחרת בארצות הברית[18]. הנהלת שבע מתוך שמונה מסוכנויות הפרסום הגדולות בעולם פעולות במנהטן[19].

[עריכה] תרבות ופנאי

כיכר טיימס - מרכז התיאטרון של ניו יורק
כיכר טיימס - מרכז התיאטרון של ניו יורק

במנהטן ממוקמים מוסדות תרבות ובידור מהמובילים בעולם. אזור התיאטראות של ברודוויי הממוקם סביב כיכר טיימס כולל את התיאטראות הנחשבים לטובים ביותר בארצות הברית, ומהטובים בעולם. כמו כן במרכז לינקולן פועלת להקת המטרופוליטן אופרה - מלהקות האופרה הטובות בעולם. באי מוזיאונים הנחשבים מוזיאונים מהטובים בעולם: מוזיאון המטרופוליטן לאמנות, המוזיאון לאמנות מודרנית (המומה) וכן מוזיאון סולומון ר. גוגנהיים הנמצא במבנה הייחודי של פרנק לויד רייט. מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית הוא מוזיאון מוביל לאמנות מודרנית אמריקאית וכן אוסף פריק מציג יצירות אמריקאיות רבות. באי מוזיאונים רבים ובהם המוזיאון האמריקאי לתולדות הטבע - הגדול בעולם בתחומו, מוזיאון העיר ניו יורק, מוזיאון דל בריו וכן המוזיאון היהודי של ניו יורק ומוזיאון הקלויסטרס הייחודי.

הסנטרל פארק במרכז האי מהווה אתר הנופש העיקרי של תושבי האי. אולם באי פארקים קטנים רבים נוספים בהם באטרי פארק ופארק מצודת טריון ופארק נהר איסט.

[עריכה] ספורט

קבוצת הספורט העיקרית היחידה הפועלת באי היא קבוצת הכדורסל הניו יורק ניקס המשחקת במדיסון סקוור גארדן. במנהטן לא פועלות קבוצות בייסבול או כדורגל אמריקאי מהליגות הלאומיות של ארצות הברית.

[עריכה] תחבורה

מנהטן היא ייחודית בין ערי ארצות הברית בשימוש הרב בתחבורה הציבורית שבה - בעוד שברחבי ארצות הברית 88% מהתושבים נוהגים למקום עבודתם ורק 5% משתמשים בתחבורה הציבורית (לרוב שכבות נמוכות באוכלוסייה), במנהטן 77% משתמשים בתחבורה הציבורית ורק 18% נוהגים לעבודתם[20]. על פי המדגם משנת 2001, 75% מתושבי האי אינם מחזיקים בבעלותם מכונית. כל קווי הרכבת התחתית של ניו יורק עוברים דרך האי מנהטן ומקשרים את האי לייתר רובעי העיר (למעט סטטן איילנד המקושר למנהטן באמצעות מעבורת סטטן איילנד). בעיר פועלות 13,087 מוניות צהובות המזוהות עם העיר - מרביתן באזור האי מנהטן. שתי תחנות הרכבת העיקריות הן תחנת פן ותחנת גרנד סנטרל הנמצאות ממערב וממזרח לשדרה החמישית (בהתאמה). תחנות רכבת אלה הן העמוסות ביותר בארצות הברית[21].

[עריכה] השכלה

מערכת בתי הספר של מנהטן מנוהלת על ידי מערכת בתי הספר של ניו יורק רבתי. באי פועלות מספר מכללות ואוניברסיטאות, הידועות בהן: אוניברסיטת קולומביה, אוניברסיטת ישיבה, אוניברסיטת ניו יורק (NYU), אוניברסיטת פורדהם, אוניברסיטת סנט ג'ון, מכללת ברוך, ג'וליארד - בית הספר הידוע למוזיקה, המכון לטכנולוגיה של ניו יורק, אוניברסיטת מדינת ניו יורק ואוניברסיטת פייס.

הספרייה הציבורית של ניו יורק הממוקמת באי היא מהגדולות במדינה, ומהגדולות בארצות הברית.

[עריכה] ראו גם


360° - מראה פנורמי של מנהטן מבניין אמפייר סטייט

[עריכה] הערות שוליים

  1. ^ יומנו של רוברט ג'ואט.
  2. ^ מכתב המציין את רכישת האי מנהטן בשווי של 60 גילדרים.
  3. ^ ההיסטוריה של מועצת העיר ניו יורק.
  4. ^ מקור שמות המחוזות של ניו יורק.
  5. ^ סעיף 8 להסכם בין מועצת העיר ההולנדית לבין הרשויות הבריטיות של העיר
  6. ^ ההיסטוריה של מצודת וושינגטון
  7. ^ "שחזור אירועי יום הפינוי"
  8. ^ תשע בירות ארצות הברית אתר הסנאט של ארצות הברית.
  9. ^ עליית הטמפרטורה בשל הבנייה ברחובות מנהטן.
  10. ^ נתונים היסטריים - מדידות מסנטרל פארק
  11. ^ נתוני אוכלוסין ברובעי ניו יורק
  12. ^ נתוני בעלות על דירות בניו יורק
  13. ^ אוכלוסיית מחוזות ניו יורק לאורך ההיסטוריה
  14. ^ כריסטופר גריי, בניין סינגר - פעם המבנה הכי גבוה, אולם מאז 1967 רוח רפאים
  15. ^ יוממות בארצות הברית ב-2003 מאמר בעיתון USA טודי.
  16. ^ שיעורי יוממות בארצות הברית - בדיקה של מרשם האוכלוסין בארצות הברית.
  17. ^ מקורות הכנסה במנהטן כתבה בעיתון הניו יורק טיימס.
  18. ^ כתבה במגזין פורטשן מאפריל 2005
  19. ^ מיקומם של 10 סוכנויות הפרסום הגדולות בעולם, נכון לשנת 2006
  20. ^ סקר בדבר מנהגי העבודה של האכלוסיה בארצות הברית
  21. ^ מערכת הרכבות המטרופולינית

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מנהטן
איי ניו יורק

או תאנט | אליס איילנד | ברוד צ'אנל | גברנרז | הארט | הבלאוזז | הופמן | הי | הנטרז | וורד | טווין | לונג איילנד | ליברטי | מדו | מיל רוק | מנהטן | נורת' ברד'ר | סאות' ברד'ר | סווינבורן | צ'ימני סוויפס | סטטן איילנד | סיטי | פרולס | קוני איילנד | רוזוולט | רט | רייקרז איילנד | רנדל | שוטרז


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -