קבלת החלטות
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קבלת החלטות הוא תחום מחקר בפסיכולוגיה קוגניטיבית, מדע המדינה, תורת המשחקים, מנהל עסקים, ועוד, העוסק באופן שבו אנשים שוקלים את החלופות ומקבלים את החלטותיהם.
תוכן עניינים |
[עריכה] החלטות
דוגמה לתהליך קבלת החלטה: אדם נכנס למכולת כשברשותו 20 שקלים בלבד ורשימת קניות שמחיר סך כל המוצרים בה הינו יותר מ-20 שקלים. ההחלטה במקרה זה תהיה אילו מוצרים מתוך הרשימה לקנות. המתרחש במוחו של הקונה עד לשלב ההחלטה מכונה תהליך קבלת ההחלטה. בהקשרים ארגוניים, התהליך יכלול מספר מקבלי החלטות.
החלטות מתקבלות בסקאלות אחדות, החל מהחלטה של היחיד, המתקבלת בינו לבין עצמו, וכלה בהחלטה כלל עולמית, המתקבלת במוסדות האו"ם. בין שני קצוות אלה נמצאות מסגרות בסדרי גודל שונים לקבלת החלטות: המשפחה, ועד הבית, השכונה, העיר, המדינה וכדומה. במסגרות אלה מתקיים מגוון רחב של מנגנונים לקבלת החלטות.
החלטות נדרשות לעתים על עניינים של מה בכך, ולעתים מדובר בהחלטות הרות גורל, כדוגמת התלבטותו הנודעת של המלט "להיות, או לא להיות".
[עריכה] קבלת החלטות בקבוצה
לשם קבלת החלטות בקבוצה קיימות גישות אחדות:
- החלטת רוב שוויונית: כל אחד מחברי הקבוצה זכאי להביע את דעתו, וההחלטה מתקבלת ברוב קולות. דוגמאות: משאל עם, בחירות.
- החלטת רוב תוך התחשבות במשקלו של כל חבר: לעתים ניתן משקל גבוה יותר לחלק מחברי הקבוצה, עד כדי מתן זכות וטו. בהצבעה של בעלי מניות, למשל, משקלו של כל מצביע הוא כחלקו היחסי בהון המניות הכולל.
- החלטת נציג מוסמך: כאשר מדובר בקבוצות גדולות, בירור דעתם של כל חברי הקבוצה הוא תהליך מורכב מדי, ולכן פעמים רבות מתקבלות ההחלטות על ידי מי שהוסמך לכך. ברמה הלאומית משמשים לכך בית הנבחרים והממשלה. ברמה מצומצמת יותר, ועד הבית מקבל החלטות שוטפות בשם כל דיירי אותו בית, ובארגונים מקבל את ההחלטה העומד בראש היחידה הארגונית.
- קבלת החלטות בקונצנזוס: דוגמה לכך היא החלטתו של חבר מושבעים, שחובה לקבלה בהסכמה בין כל חברי חבר המושבעים
החלטה שהתקבלה איננה בהכרח סוף פסוק. במנגנוני קבלת החלטות משולב פעמים רבות מנגנון של ערעור, המאפשר להביא את ההחלטה לדיון נוסף, אצל בעל סמכות גבוה יותר בהירארכיה. דוגמה נפוצה חכך היא הערעור במערכת המשפטית. כם בארגונים ניתן פעמים רבות לערער על החלטתו של גורם מסוים, באמצעות פנייה לממונה עליו.
[עריכה] תהליך קבלת החלטות
אחד המודלים הנפוצים ביותר לתיאור של תהליך קבלת החלטות מורכב מן השלבים הבאים:
- איסוף נתונים - איסוף הנתונים המשמשים בסיס לקבלת ההחלטה. לעתים מדובר בנתונים הזמינים מיידית למחליט, בהתאם לניסיון חייו, ולעתים מדובר בנתונים המצריכים השקעה רבה באיסופם, למשל בכלים של מודיעין צבאי או מודיעין עסקי.
- גיבוש חלופות - הצגה שיטתית של החלופות העומדות על הפרק.
- שקילת החלופות השונות - השוואה בין האפשרויות, באמצעות בדיקת יתרונות וחסרונות של כל אחת מהן. שקילת החלופות היא לעתים פעולה אינטואיטיבית, ולעתים נעשית בצורה שיטתית ומורכבת, למשל באמצעות שקילת כל חלופה לפי רשימה של פרמטרים, מתן משקל לכל פרמטר, מתן ציון לכל חלופה בכל פרמטר, וחישוב ציון משוקלל לכל חלופה. לעתים מסייעת בתהליך זה מערכת תומכת החלטה, ולעתים מסייע לכך יועץ בשר ודם.
- בחירת חלופה - קבלת ההחלטה - בחירת החלופה המועדפת.
דוגמה (בהמשך לדוגמת הקנייה במכולת דלעיל):
- איסוף נתונים - כמות הכסף הנמצאת ברשותי, מחירי המוצרים השונים, חשיבות כל מוצר ברשימת הקניות.
- גיבוש חלופות - קניית מוצר אחד יקר אבל חשוב, קניית מספר מוצרים זולים, דחיית הקניות למועד אחר.
- שקילת החלופות השונות.
- בחירת חלופה - הקונה החליט אילו מוצרים לקנות.
ישנן אפשרויות נוספות לתיאור תהליכי קבלת החלטות וייתכן אף שישנם מספר סוגים של תהליכי קבלת החלטות. דוגמה מובהקת לכך היא כי לעתים אנו מקבלים החלטה על בסיס תחושה פנימית ללא ביצוע תהליכים הכרתיים מורכבים.
[עריכה] מחקר קבלת החלטות
קבלת החלטות היא אחד מתחומי המחקר בפילוסופיה, בתורת המשחקים ובפסיכולוגיה קוגניטיבית.
חמורו של בורידן הוא פרדוקס העוסק בתהליך קבלת החלטות, ששורשיו בהגותו של אריסטו.
תורת המשחקים היא ענף של המתמטיקה והכלכלה המנתח מצבי עימות או שיתוף פעולה בין מקבלי החלטות בעלי רצונות שונים. דילמת האסיר היא בעיה ידועה בתחום זה.
פרס נובל לכלכלה לשנת 2002 הוענק לדניאל כהנמן על מחקריו עם עמוס טברסקי אודות תהליכי קבלת החלטות בתנאי אי ודאות. השניים הציעו את תורת הערך (Prospect theory) כחלופה לתורת התועלת, לתיאור תהליכים אלה.
[עריכה] כשלים בקבלת החלטות
קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות היא תהליך שאורבים בו כשלים רבים למקבל ההחלטה. במצב שבו ייתכנו תוצאות אחדות, שלכל אחת מהן הסתברות משלה, ניתן לקבל את ההחלטה על-פי תוחלת התוצאה. שיטה זו רלוונטית בהימורים מסוימים שבהם כל התוצאות שוות בחשיבותן מבחינתו של המהמר. כאשר המהמר מייחס משקל שונה לתוצאות שונות, התבססות על התוחלת לבדה תביא להחלטה כושלת. נמחיש זאת בסיפור הבא (על-פי רודולף קארנאפ):
- ביל, שהוא אדם שעושרו נאמד במאה מיליארד דולר, החליט בבוקר קיץ נאה לצאת לטיול רגלי. לאחר שלוש שעות של טיול עלתה השמש למרומי השמים, וביל חש עייפות רבה. בשלב זה גילה שהדרך היחידה לחזור לביתו היא נסיעה באוטובוס, שמחירה דולר אחד. למרבה המזל היה בכיסו בדיוק דולר אחד. בעודו ממתין בתחנה, ניגש אליו אדם, והציע לו הימור: על ביל לבחור מספר בין אחד לאלף. אם האדם ינחש נכונה את המספר הנבחר - יתן לו ביל דולר, ואם יטעה - ביל יקבל מהאדם דולר. על-פי שיקולי תוחלת, זהו הימור נפלא מבחינתו של ביל, משום שזכייתו כמעט ודאית. בחינת משקלה של התוצאה משנה כליל את ההחלטה. זכייה בדולר, שיצטרף אל עושרו העצום של ביל, היא חסרת כל משמעות, ואילו הפסד של דולר, אף שהוא צפוי רק בסבירות נמוכה להפליא, פירושו שעל ביל לחזור ברגל לביתו, וזהו נזק משמעותי, שמצדיק את דחיית ההימור המוצע.
[עריכה] שיפור תהליכי קבלת החלטות
בארגונים שונים מובנת חשיבות תהליך קבלת ההחלטה ונעשים נסיונות לשפר את יכולת קבלת ההחלטות של גורמים בארגון. לרוב, נעשים נסיונות שיפור אלו באמצעות העלאת שלבי התהליך למודעות מקבל ההחלטה. תחקור החלטות לאחר שנודעה השפעתן מקובל אף הוא, כשיטה לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות. במקרים קיצוניים, של החלטות בעייתיות ברמה הלאומית, מוקמת ועדת חקירה לתחקור תהליך קבלת ההחלטות (ולעתים גם למציאת אשמים).
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- אירוינג ל. ג'ניס וליאון מאן, תהליך קבלת החלטות- ניתוח פסיכולוגי של קונפליקט, בחירה ומחויבות, הוצאת משרד הביטחון, 1980.
- דניאל כהנמן, רציונליות, הוגנות, אושר, מבחר מאמרים מאת דניאל כהנמן ואחרים, בעריכת מיה בר הלל, אוניברסיטת חיפה וכתר הוצאה לאור, 2005.
- יוסי יסעור, היגיון ורגש בקבלת החלטות ובלקיחת סיכונים, הוצאת רמות, אוניברסיטת תל אביב, 2005.
- יוסי יסעור, אשליית האפס, זמורה ביתן, 2000.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: החלטה |
