חוסר חומצה פולית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

חוסר של חומצה פולית או פולאט הינו תופעה רפואית העלולה לגרום למחלות שונות.

[עריכה] סיבות

גוף האדם אוגר בתוכו רק כמות קטנה של פולאט, ולכן חוסר באכילת חומצה פולית עלול לגרום לחסר פולאט תוך מספר חודשים.

סיבות לחוסר פולאט:

[עריכה] תופעות קליניות

הביטוי הקליני הבולט ביותר הינו אנמיה מגלובלסטית, וכמו בכל אנמיה, הסימנים הם חולשה כללית, סחרחורות, לעתים קוצר נשימה, דפיקות לב, ובמקרים קיצוניים - אף אי ספיקת לב.

תופעות קליניות נוספות:

• נטייה לקרישתיות-יתר (טרומבופיליה Thrombophilia) של הדם ושכיחות גבוהה של מחלות לב וכלי דם, בהן: מחלת לב כלילית (תעוקת לב, אוטם בשריר הלב), שבץ מוחי ופגיעה בכלי דם הקפיים.
• שכיחות גבוהה להיווצרות פגמים מולדים אצל הילוד, בהם פגמים בתעלה העיצבית, שגורמים לעיוותים בעמוד השדרה (ספינה ביפידה), בגולגולת ובמוח (אננצפלוס), ושיעור גבוה של הפלות טבעיות.
• תופעות במערכת העיכול: תת ספיגה במעי הדק, שלשולים, כאבים בלשון, אובדן תאבון.
• לילדים ולתינוקות - עיכוב בגדילה ובהתפתחות.

[עריכה] אנמיה מגלובלסטית חריפה

אנמיה מגלובלסטית חריפה, היא מצב של התפתחות אנמיה מגלובלסטית בטווח זמן של ימים, עקב חשיפה לתרופות המעכבות מטבוליזם של פולאטים, או אצל חולים הנמצאים בטיפול נמרץ, דיאליזה ועוד.

בספירת דם, עדיין לא רואים אנמיה, אבל ניתן להבחין בהתמעטות תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. במוח העצם מופיעים שינויים אופייניים לאנמיה מגלובלסטית.

[עריכה] אבחון

• בדיקות המטולוגיות:
  • תאי דם אדומים גדולים מהרגיל, כפי שמופיעים באנמיה מגלובלסטית - תמונה 1. נפח ממוצע של תא דם אדום (MCV בספירת דם) באופן תקין הינו 80-96 פמטוליטר. מעל 100 פמטוליטר ניתן לחשוד באנמיה מגלובלסטית - אבל קיימות סיבות נוספות למצב זה. מעל 110 פמטוליטר הסבירות גבוהה לאנמיה מגלובלסטית, והנפח יכול להגיע אפילו עד 150 פמטוליטר.
  • בבדיקה מיקרוסקופית, של תאי הדם האדומים מוצאים Anisocytosis (רב גוניות רבה בגודל), Poikilocytosis (צורות לא תקינות), Macroovalocytes (תאים גדולים בצורה סגלגלה, להבדיל מתאים תקינים, שצורתם כצורת דיסק קעור - תמונה 2).
  • בתאי הדם הלבנים ניתן להבחין בחלוקת יתר של הגרעין. אם גרעין התא מכיל לפחות 6 אונות - יש לחשוד באנמיה מגלובלסטית. בתמונה 1 ניתן להבחין בתא דם לבן עם אונות רבות בגרעין התא.
    
    

    

    תמונה 1 - משטח דם אופייני לאנמיה מגלובלסטית
    תאי הדם האדומים האופייניים - גדולים מהרגיל וצורתם סגלגלה.
    בתאי הדם הלבנים (כמו זה שבמרכז החלק העליון של התמונה) ניתן להבחין בחלוקת יתר של הגרעין.
    

    

    תמונה 2 - להשוואה: משטח דם תקין.
    תאי הדם האדומים בגודל רגיל, וצורתם כצורת דיסק קעור.
    
    
  • בדיקת מח עצם לא נהוג לעשות באנמיה מגלובלסטית, אלא אם כן יש חשד למחלה אחרת. בבדיקת מח עצם ניתן למצוא ריבוי תאים, והגדלה של התאים שמהם נוצרים תאי הדם האדומים.
  • במצב של אנמיה מגלובלסטית חריפה בספירת דם, עדיין לא רואים אנמיה, אבל ניתן להבחין בהתמעטות תאי הדם הלבנים וטסיות הדם. במוח העצם מופיעים שינויים אופייניים לאנמיה מגלובלסטית.
• בדיקות ביוכימיות:
  • רמה נמוכה של חומצה פולית.
  • רמות גבוהות של הומוציסטאין ושל חומצה מתילמלונית בפלזמה - אופייניות לאנמיה מגלובלסטית.

[עריכה] טיפול

ככלל - מתן חומצה פולית במינון גבוה של 3 - 5 מ"ג ביום.

במצבים רפואיים שונים, מתן חומצה פולית לא יועיל, עקב מחלות מטבוליות מסוימות, או עקב תרופות כגון מתוטרקסט. במקרים כאלה הפתרון הוא מתן של חומצה פולינית.

[עריכה] מחקרים שונים מהתקופה האחרונה

[עריכה] חומצה פולית וסרטן

קיימת עדות לקישור בין רמות נמוכות של פולאט ובין סיכון יתר ללקות בסרטן. פולאט מעורב ביצור DNA, בתיקונו ובתפקודו. חוסר בפולאט עלול לגרום נזק ל-DNA ולסרטן. במחקרים שונים נמצא, שמתן חומצה פולית לתקופה ארוכה מוריד את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס ובסרטן השד.

[עריכה] חומצה פולית ודיכאון

קיימות עדויות לקשר בין רמות נמוכות של חומצה פולית ודיכאון, אך אין עדות ברורה שחומצה פולית יכולה לשמש כטיפול שגרתי נגד דיכאון.

[עריכה] לקריאה נוספת