התקף לב
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: כתוב ברמה מאוד לא אחידה, יש חלקים שכתובים ברמה רפואית נמוכה ויש הרבה שגיאות עובדתיות/שגיאות מקלדת/שגיאות עברית. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
התקף לב (אוטם שריר הלב, אנגינה פקטוריס, Acute myocardial infarction) הוא מצב שבו נוצרת חסימה באחד או ביותר מהעורקים הכליליים המובילים את הדם אל שריר הלב עצמו, לא מגיע חמצן ומזון לשריר הלב וחלק משריר הלב מת. סיבוכים אפשריים כוללים אי-ספיקת לב, הלם, הפרעות בקצב הלב, דלקת קרום הלב, תסחיף ריאתי ומוות.
תוכן עניינים |
[עריכה] רקע
ההיצרות נגרמת בתהליך הקרוי "טרשת עורקים" (אתרוסקלרוזיס). בדופן העורק מצטברים חומרים שומניים, הגורמים לבליטה של הציפוי הפנימי של העורק אל תוך חלל העורק, ובכך גורמים להיצרות רוחב העורק. לפעמים נקרע הציפוי שמעל לבליטה השומנית, ובמקום הקרוע נוצר קריש דם שיכול לגרום לסתימה מלאה ופתאומית של העורק. במקרים רבים נפסקת כתוצאה מכך אספקת הדם לשריר הלב, מה שגורם לנזק לשריר הלב, או בשמו הידוע: התקף לב. תוצאות טובות בטיפול בהתקף מושגות היום ביחידות לטיפול נמרץ לב. אנשים המחלימים מהתקף לב יכולים לחזור לחיים מלאים ופעילים.
[עריכה] תופעות מקדימות להתקף הלב
[עריכה] טרשת עורקים
טרשת העורקים היא מחלה המהווה את אחד מגורמי התמותה העיקריים בעולם המערבי. התהליך הטרשתי הינו תהליך כרוני שאינו מראה סימנים ומתחיל כבר בגיל מוקדם ונמשך עד לשלבים מתקדמים של חסימת העורקים. הסימפטומים של המחלה עשויים להתבטא בגילאים מאוחרים יותר, כאשר שיעור החסימה מגיע לכ-90%.
[עריכה] התבטאות הכולסטרול בהתקף הלב
ישנם כמה גורמי סיכון מרכזיים המשפיעים על הסיכוי לפתח מחלות לב : רמת כולסטרול גבוהה, רמת טריגליצרידים גבוהה, עישון, לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנה, גיל, חוסר פעילות גופנית ותורשה. ככל שגורמי הסיכון רבים יותר, כך גדל הסיכון ללקות במחלות לב, בכללן להתקף לב.
[עריכה] גורמי התקף לב
- הסיבה הראשית להתקף לב היא טרשת עורקים
- תרומבוזה (היווצרות קריש דם בעורקים הכליליים) היא גורם מרכזי נוסף להתקף לב
- עלייה משמעותית בצריכת החמצן של שריר הלב
- דימום אל תוך הפקק הטרשתי הכללי
- עיוות אחד מהעורקים הכליליים
- מחלות בלתי תורשתיות, כגון עגבת
[עריכה] תסמיני התקף הלב
להתקף הלב ישנם תסמינים רבים. לא לכל אדם הלוקה בהתקף לב יש את כל התסמינים הקיימים, הוא עלול ללקות בכמה תסמינים בלבד. אחד הסימנים הבולטים ביותר הוא הכאב בחזה. הכאב בחזה דומה לכאב שבתעוקת חזה (כאב במרכז החזה, המופיע במאמץ ומוקל במנוחה. עשוי להתפשט לזרועות וללסתות) אבל הוא לא מוקל עם מנוחה. ההרגשה בכאב זה היא לחץ חזק מאוד במרכז החזה בדרך כלל אשר יכול להתפשט ליד שמאל, לגב, לצוואר, ללסת ואפילו לכיוון הבטן. סימפטום נוסף הוא ההזעה הקרה, במצב כזה האדם מזיע ועשוי להיות מפוחד.תסמינים נוספים שעשויים להיות הם: שיהוק, סחרחורת, עילפון,חוסר הכרה, עייפות, קוצר נשימה המחמיר בשכיבה ומוקל בישיבה או בעמידה ואפילו הרגשת צריבה בחזה. במקרה שאדם חש בחלק מסימנים אלו או ששם לב שאדם לוקה בתסמינים לעיל יש להזעיק מיד אמובולנס. רבע ממקרי אוטם שריר הלב אינם מלווים בסימפטומים, דבר התדיר יותר באוכלוסייה מבוגרת.
[עריכה] מניעת התקף הלב
התקף לב עלול להיגרם כתוצאה מהשמנה ומעישון, ועל כן, הימנעות מאכילת שומנים, ביצוע פעילות גופנית באופן קבוע, הדרגתי ולא פתאומי והימנעות מעישון עשויים לסייע במניעת התקף לב. לחץ נפשי כגון לחץ עבודה, לימודים, מבחנים וכו' הוא גורם נוסף ומשמעותי שעלול לגרום להתקף לב. בנוסף, רקע תורשתי מגביר סיכון להתקף לב, ולכן מודעות למצב התורשתי מסייעת במניעת התקף לב.
[עריכה] טיפול בהתקף הלב
אם אדם מקבל טיפול תוך שלוש עד ארבע שעות מהופעת ההתקף, סיכויו להשאר בחיים גבוהיים משמעותית מאשר אדם שקיבל טיפול מאוחר או שלא קיבלו כלל. שלושים וחמישה אחוזים עד ארבעים אחוזים מהלוקים בהתקף לב נותרים בחיים אחרי כעשר שנים. בכל מקרה שבו אדם אינו חש בטוב ונחשד בהתקף לב יש להזעיק את מגן דוד אדום בדחיפות. בנוסף, יש להורות לחולה לשבת או לשכב בהתאם לנוחיותו מבלי להתאמץ ולחכות לצוות מגן דוד אדום. בנוסף ניתן לתת אספירין בלעיסה בכמות של 162-325 מ"ג כדי לדכא היווצרות של קרישי דם נוספים. כמו כן, קיימת האפשרות של נתינת ניטרוגליצרין מתחת ללשון.
לאחר שהאדם הגיע לבית החולים, יש לבצע מהר ככל הניתן טיפול, שנועד לפתוח את כלי הדם הכלילי החסום - זאת על ידי אחת משתי אפשרויות: האפשרות הראשונה היא צנתור (Primary coronary intervention או PCI) והאפשרות השנייה היא מתן טיפול פיברינוליטי (מתן תרופות שממסות את קריש הדם). הבחירה בין שתי האפשרויות תלויה בזמן שחלף מתחילת האירוע וסוג התקף הלב (מיקומו בלב - קיר קדמי / תחתון וכדומה). לרוב כל אדם לאחר התקף לב יעבור צנתור בשלב כלשהוא לצורך הערכה של היקף מחלת נימי הלב.
עם שחרור האדם מבית החולים לאחר התקף לב, עליו ליטול קבוצה של מספר תרופות באופן קבוע, וחלקן אף לכל החיים; קבוצה זו תכלול תרופות נגד טסיות (אספירין, פלביקס), חוסמי בטא, מעכבי האנזים ACE, וסטטינים (להורדת כולסטרול בדם). כמו כן יש לחנך את האדם לשיפור הרגלי החיים שלו (מניעת עישון, דיאטה הולמת, איזון רמת הסוכר בדם, איזון יתר לחץ דם, ביצוע פעילות גופנית) - כדי למנוע הישנות של אירועי לב בעתיד.
[עריכה] צנתור הלב
"צנתור" הוא מונח כללי להחדרת קטטר לתוך צינור חלול בגוף האדם. המונח צינתור מכוון לרוב לצינתור של כלי דם קורונרים (כליליים). פעולה זו היא בראש וראשונה אבחנתית (כ 70% מהפעולות הם אבחנתיות בלבד) ובמידה וזוהה כלי דם מוצר או חסום אשר מתאים לפתיחה ניתן לבצע ניסיון פתיחה. בעבר פתיחה של כלי דם מוצר הייתה באמצעות הרחבה של בלון בלבד אך מחקרים הראו שתוך מספר חודשים המקום היה מוצר בשנית.
לפני מספר שנים הומצא הסטנט (Stent) או הקפיץ. קפיץ זה מוכנס על גבי בלון ומורחב בתוך המקום המוצר ושומר את דפנות כלי הדם פתוחים, לאחרונה אף מצפים את הקפיץ בתרופות שונות אשר עוזרות למנוע את סתימתו של הקפיץ, דבר הנקרא באנגלית Drug Eluding Stent.
יש לציין כי בשנים האחרונות תפס תאוצה פעולה הנקראת CARDIAC CT אשר נועד להחליף את הצנתור האבחנתי וזאת באמצעות הזרקה של חומר ניגוד וצילום CT מהיר אשר מדגים את ההיצרויות הכלי הדם הכליליים.
[עריכה] אבחנה רפואית
אוטם בשריר הלב מאובחן על ידי קליניקה (כאבים בחזה, קוצר נשימה, זיעה קרה וכו'), על ידי בדיקת אקג ועל ידי בדיקות דם.
האבחנה המקובלת היום לאימות התקפי לב היא בדיקת דם לאנזים ששמו טרופונין אשר נשפך לדם לאחר שתאי הלב נפגעים. האנזים הזה מאוד ספציפי לתאי הלב .
ישנם מצבים שחלק מהחולים שעוברים התקפי לב לא מלווים בשינויים באקג . באקג החלק המאוד ספציפי שחלים בו השינויים הוא מקטע ST, אשר אנו מצפים לראות עליה או צניחה של מקטע זה מהקו האיזואלקטרי "התקין".
את הלב מחלקים לקירות. בהתקפי לב ניתן למקם את ההתקף על פי החיבורים השונים באקג . הלידים באקג הינם I II III AVR AVL AVF V1 V2 V3 V4 V5 V6 ובמצבים מסוימים משתמשים ב RV3 RV4 V7 V8 V9 . שילוב של שני לידיים ומעלה מצביעים על מיקום האוטם בלב.
INFIRIOR WALL II III AVF
ANTERIO SEPTAL WALL V1 V2 V3 V4
ANTIRIOR WALL V3 V4
ANTIRIOR LATIRAL WALL V3 V4 V5 V6
HIGH LATERAL WALL V5 V6 I AVL
EXTINSIVE ANTIRIOR WALL V1 V2 V3 V4 V5 V6 I AVL
POSTIRIOR WALL V7 V8 V9
RIGHT VENT V1 AVR RV3 RV4
אם יש קושי באבחון מיקום האוטם ובהערכה של תפקוד הלב אז נעזרים בבדיקת אקו לב.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- גורמי הסיכון למחלות לב, באתר "דוקטורס"
- רק 15% ממי שעובר אירוע לב מגיע לשיקום, באתר וואלה
- רן קורנובסקי, התקף לב בגיל 28, בעיתון הארץ, 6.5.07
- הגשת עזרה ראשונה במקרה של התקף לב
- הכרה בהתקף לב כפגיעה בעבודה כתוצאה מאירוע תאונתי
- פרופסור ארם סמולינסקי מסביר כיצד להימנע מהתקף לב
- התקף לב ואי ספיקת לב סרטון וידאו באדיבות פרופ' יהודה אדלר - ביה"ח תל השומר
הבהרה: המידע בוויקיפדיה אינו מהווה ייעוץ רפואי.
