ebooksgratis.com

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.

CLASSICISTRANIERI HOME PAGE - YOUTUBE CHANNEL
Privacy Policy Cookie Policy Terms and Conditions
המדינה (דיאלוג אפלטוני) – ויקיפדיה

המדינה (דיאלוג אפלטוני)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש להשלים ערך זה
ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

החיבור המדינה, המוכר לקורא העברי גם בשמות "הפוליטאה" או "הרפובליקה" (ביוונית Πολιτεα'), נחשב כיום לחיבור החשוב ביותר של הפילוסוף היווני אפלטון. הוא נכתב סביב שנת 390 לפנה"ס. הדיאלוג עוסק ב"פילוסופיה של הדברים האנושיים" ("פילוסופיה פרי תה אנתורפינה"), והוא מקיף נושאים בכלכלה, סוציולוגיה פוליטית, פילוסופיה פוליטית, אתיקה, צדק וידע. הרעיונות הפוליטיים מוצגים דרך ה"עיר הטובה", פרדיגמה שהיא הרקע להופעתן של ערי-מדינה רבות בהיסטוריה. אם כי נראה שהמסקנה של אפלטון היא שהמדינה האידאלית היא זו הנשלטת על ידי מלך-פילוסוף. ספר זה הוא מאבני היסוד של הפילוסופיה המערבית.

הכותרת המקורית של החיבור הוא המילה היוונית פוליטיאה. "המדינה", שהוא התרגום המקובל לכותרת זו, הוא למעשה תרגום מוטעה במקצת, שמקורו באופן שבו תרגם הפילוסוף הרומי קיקרו את כותרת הספר ללטינית. תרגום טוב יותר לעברית בת-זמננו עשוי להיות "אזרחות".

תוכן עניינים

[עריכה] רקע ומשתתפים

המדינה הוא אחד מהדיאלוגים הארוכים ביותר של אפלטון, ומקובל לחלקו לעשרה ספרים על-פי העריכה הישנה, אך טובה יותר החלוקה לשנים עשר חלקים, שלפניהם הקדמה ולאחריהם אפילוג.

הדמויות העיקריות בהמדינה הן:

  • סוקרטס.
  • גלאוקון ואדימאנטוס, אחיו של אפלטון.


דמויות-המשנה הן:

  • קפאלוס, יצרן נשק
  • פולמארכוס, בנו של קפאלוס
  • תראסימאכוס, בן לאסכולה הסופיסטית
  • קלייטופון, חברו של תראסימאכוס
  • כארמנטידיס, בן נוסף של קפאלוס.

שלוש דמויות מוזכרות בדיאלוג אף שאינן מדברות: ליסיאס ואיותידמוס, בניו של קפאלוס, וניקראטוס.

הדיאלוג מתרחש בביתו של קפאלוס בפיראוס, עיר נמל הנמצאת סמוך לאתונה, מחוץ לחומותיה. פיראוס שימשה, ומשמשת עד היום, כנמל של אתונה. סוקרטס לא נהג לצאת מאתונה. את הדיאלוג כולו מספר סוקרטס לטימאוס, הרמוקראטס, קריטיאס ולאחרים, יום לאחר התרחשותו.

[עריכה] תוכן

המדינה הוא חיבור רחב ומגוון, שהדיון בו נחלק לעניינים שונים באמצעות תמונות (סצנות) שמגדירות נושאי דיון. מקובל להביא מובאות מתוך "המדינה" על-פי מספר הספר, הפרק והחלוקה של סטפאנוס לכתב היד ולמסורת הדפוס. להלן שלושה פירושים או תקצירים של הדיאלוג.

פרנסיס קורנפורד, קרט הילדברנדט ואריק ווגלין תרמו לחלוקה מקובלת זו:

פתח דבר

  1. 1.1 327א-328ב. הירידה לפיראוס.
  2. 1.2-1.5 328ב-331ד. קפאלוס. הצדק של הדור הישן.
  3. 1.6-1.9. פולמארכוס. הצדק של הדור האמצעי.
  4. 1.10-1.24. תראסימאכוס. הצדק של הסופיסט.

הקדמה

  1. 2.1-2.10. 357א-369ב. השאלה: האם צדק טוב יותר מאי-צדק?

חלק אחד: המקור והסדר של הפוליס

  1. 2.11-2.16. 369ב-376ה. מקור הפוליס.
  2. 2.1-3.18. 376ה-412ב. חינוך של השומרים.
  3. 3.19 - 4.5. 412ב-427ג. החוקה של הפוליס
  4. 4.6-4.19. 427ג-445ה. הצדק בפוליס.

חלק שני: היישום של הרעיון

  1. 5.1-5.16. 449א-471ג. יחידה סומאטית של הפוליס וההלנים.
  2. 5.17-6.14. 471ג-502ג. שלטונם של הפילוסופים.
  3. 6.19-7.5 502ג-521ג. הרעיון של אגאתון.
  4. 7.6-7.18. 521ג-541ב. החינוך של הפילוסופים.

חלק שלישי: הדרדרותה של הפוליס

  1. 8.1-8.5. 543א-550ג. טימוקרטיה.
  2. 8.6-8.9 550ג-555ב. אוליגרכיה.
  3. 8.10-8.13. 555ב-562א. דמוקרטיה.
  4. 8.14-9.3. 562א-576ב. טירניה.

סוף דבר

9.4-9.13. 576ב-592ב. תשובה: הצדק טוב יותר מאי-צדק.

אפילוג

10.1-10.8 595א-608ב. דחייה של האמנות המימטית (החיקויית).

10.9-10.11 608ג-612א. הנשמה בת האלמוות.

10.12 612א-613ה. הגמול לצדק בחיי העולם הזה.

10.13-10.16. 613ה-631ד. דינם של המתים.

  1. לפרדיגמה של העיר - הרעיון של הטוב, של האגאתון - יש עבור אפלטון מגוון של הגשמות היסטוריות. אלה שראו את האגאתון ואת החיזיון צריכים להגשים את הרעיון. לפיכך, בחלק המרכזי של המדינה (החלק השני, 2-3), אפלטון עוסק בשלטונו של הפילוסוף ובחיזיון של אגאתון באלגוריית המערה המפורסמת, שבה אפלטון מבהיר את תאוריית הצורות שלו.
  2. סביב החלק המרכזי הזה, לפניו ואחריו, יש דיון לגבי האמצעים שיביאו לפוליס האידאלי. החלק השני, 1, דן בנישואין, בקהילה של האנשים והמוצרים עבור השומרים, ובהגבלה של המלחמה בקרב ההלנים. יש שתיארו חלק זה, באופן מוטעה, כאוטופיה קומוניסטית, מילה שאפילו לא קיימת ביוונית הקלאסית. חלק 2, 4 עוסק בחינוך הפילוסופי של אלה שישמרו את הסדר.
  3. לפני החלק השני מופיעה הבנייה של הסדר הכלכלי והחברתי של הפוליס בחלק הראשון; ולאחריו בא ניתוח בחלק השלישי, של ההדרדרות שהסדר יעבור ברבות הימים. שלושת החלקים האלה הם הגוף העיקרי של הדיון, ודנים ברעיון ובהגשמתו, במקורו ובנפילתו.
  4. הדיון המרכזי הזה מצוי במסגרת של הקדמה וסוף דבר. הדיון של הסדר הטוב בא לאחר שאלה על הצדק, או האם האדם שאינו צודק לא יצליח יותר מהאדם הצודק. את השאלה המקדימה מאזנת המסקנה שהצדק עדיף על אי הצדק.
  5. כל החלקים האלה ממוסגרים בתוך פתח הדבר והאפילוג. פתח הדבר הוא דיאלוג קצר של עצמו, והוא מציג את הדעות המקובלות על צדק. האפילוג אינו מתבסס על ההגיון אלא על האמונה. הוא מתאר את האמנויות החדשות ואת האלמוות של הנשמה.

ברטרנד ראסל חילק את המדינה לשלושה:

  • ספרים 1-4: חלק האוטופיה, המציג את הקהילה האידאלית, המתחיל מנסיון להגדיר את הצדק;
  • ספרים 5-7: מכיוון שפילוסופים הם השליטים האידאליים של קהילה כזו, חלק זה של הטקסט מתמקד בהגדרה של מהו פילוסוף;
  • ספרים 8-10: דיון בכמה צורות מעשיות של ממשל, והיתרונות והחסרונות שלהם.

התאורטיקן הפוליטי האמריקאי, ליאו שטראוס, חושב שיש לדיאלוג מבנה מרובע: הוא רואה את כל הדיאלוג כדרמה שמשחקים דמויות מסוימות, כל אחד עם נקודת ראות ורמות הבנה אחרות:

  • ספר 1: סוקרטס חייב לברוח לביתו של קפאלוס. מוצגות שלושה הגדרות של הצדק, אך כולן אינן מספיקות.
  • ספרים 2-5: גלאוקון ואדימאנטוס דורשים מסוקרטס להוכיח כי אדם צודק שכל העולם רואה אותו כלא צודק יהיה מאושר יותר מאדם לא צודק, שמסתיר את אופיו האמיתי מהעולם וכולם חושבים שהוא צודק. אתגר זה הוא הכוח המניע מאחורי הדיאלוג כולו; רק עם האתגר הזה אנו מתחילים לראות כיצד סוקרטס התייחס לצעירים באתונה, שאחרים האשימו אותו שהוא משחית אותם. מכיוון שגלאוקון ואדימאנטוס מניחים את ההגדרה של צדק, סוקרטס עושה מעקף: הוא מכריח את הקבוצה לנסות ולגלות את הצדק, ואז לענות על השאלה שהוצגה לו לגבי הערך הפנימי של החיים הצודקים.
  • ספרים 5-6: ה"עיר הצודקת בדיבור" נבנית כעת מהספרים הקודמים, ומגינים על הרעיון של העיר מפני שלושה גלים של ביקורת. לפי ליאו שטראוס ותלמידו אלן בלום, שלושת אלה הם: הקומוניזם, שיתוף הנשים ושלטון הפילוסופים.
  • ספרים 7-10: סוקרטס "ברח" משוביו, שהרי הוא שכנע אותם, לפחות כרגע, שהאדם הצודק הוא האדם המאושר. לאחר מכן הוא עוסק בדברים נוספים - הצגת רציונאל לריקבון פוליטי, ומסיים את הדיאלוג בסיפור של מיתוס, המיתוס של אר, שאמור להיות נחמה ללא-פילוסופים היראים מהמוות.

[עריכה] הגדרה של הצדק

השאלה שבה מתחיל אפלטון היא הגדרת הצדק. בשל קושי המשימה הזו, סוקרטס וחבריו מתחילים בדיון על הצדק בעיר, אותו הם רואים כדומה לצדק באדם היחיד, אך בקנה מידה גדול יותר (ולכן קל יותר גם לדון בה). לפיכך, יש מבקרים שמפרשים את הפרדיגמה של אפלטון של המדינה הצודקת כאלגוריה לפרדיגמה של האדם הצודק.

צדק מוגדר כמדינה שבה כל אחד עושה את עבודתו ללא להפריע לעבודתם של אחרים. הבנה זו של הצדק, שהיא קצת מפתיעה עברו הקורא המודרני, קשורה באופן הדוק למושג ה"דיקה", הסדר הצודק. הגדרה זו של הצדק מביאה למבנה חברתי שונה מאוד ממדינות קיימות או עתידיות.

אפלטון מגדיר את הצדק כ"לא להתערב בענייניהם של אחרים" (433ב-433ג), וממשיך ומציין שהצדק הוא המאפשר גם את שלושת התכונות הטובות האחרות - סבלנות, חכמה וגבורה, ושהצדק הוא תנאי וגורם לקיומם.

[עריכה] צורות הממשל

סוקרטס מצביע על הנטייה האנושית להשחתה על ידי כוח, ולפיכך את המעבר מטימוקרטיה, אוליגרכיה, דמוקרטיה וטירניה: יש להותיר את הממשל בידיהם של הפילוסופים, הצודקים ביותר ולכן הנתונים פחות מכל להשחתה. ה"עיר הטובה" מצוירת כזו שמושלים בה מלכים-פילוסופים; אנשים חסרי נטייה-עצמית שאינם מושלים עבור טובתם האישית אלא לטובת המדינה-העיר (הפוליס). החברה הפרדיגמית שעומדת מאחורי כל חברה היסטורית היא היררכית, אך בין המעמדות החברתיים שלה יש אפשרות מסוימת למעבר; אין עבדים, או אפליה בין נשים לגברים. בנוסף למעמד השולט של השומרים (פולאקס) שאין להם רכוש פרטי, יש מעמד של יצרנים פרטיים (דמיאורגי), עניים או עשירים. נוקטים בכמה אמצעים כדי להחליש את כוחו של העם: החלפה של מוזיקה, שירה ותיאטרון על ידי מערכת חינוך כללית לנשים וגברים - שינוי חד מהנהוג בחברה היוונית. אמצעים אלה נוגעים לכל המעמדות, וההגבלות על המלכים-הפילוסופים ועל הלוחמים קשות הרבה יותר מאשר על אלו של שאר המעמדות, מכיוון שיש להרחיק את השליטים מכל שחיתות.

בחלק השני של "המדינה" ביטול הרכוש במעמד השומרים (בדומה במקצת לביורוקרטיה של מקס ובר) מוביל לעזיבה של דגם המשפחה המקובל, כך שילדים לא יוכלו לדעת מי הם הוריהם ולהפך. סוקרטס מספר סיפור שהוא "אלגוריה של הממשל הטוב". אין נפוטיזם או רכוש פרטי. השליטים מחברים מזווגים זוגות עבור התרבות, על פי תנאים של בריאות ורבייה נכונה. כך מגיעים לאוכלוסייה יציבה, והאחידות החברתית גבוהה מכיוון שכל העיר היא למעשה משפחה אחת גדולה. כך גם מחנכים את הנוער רק בעזרת חיבורים שמשכנעים אותם להשתפר לטובת המדינה, ולראות את האלים כטובים וצודקים בלבד.

בחלק השלישי של "המדינה" אפלטון מבקר את סוגי הממשל השונים. הוא מתחיל מהתנגדות לטימוקרטיה, סוג של ממשל אוטוריטי, בדומה במקצת לדיקטטורה צבאית של היום. אפלטון מציע הסבר פסיכואנליטי של ה"טימוקרט" כאדם שראה את אמו משפילה את אביו ולכן הוא רוצה להתנקם בשם "הגבריות". סוג גרוע נוסף של ממשל הוא האוליגרכיה, השלטון של חבורה קטנה של אנשים עשירים, מיליונרים שמכבדים רק את הכסף. אז הוא מתאר את הדמוקרטיה, ואת הנטייה שלה ליפול לידי דמגוגים. הסוג הגרוע ביותר של ממשל הוא הטירניה, שם הרצון של השליט הוא החוק ואין מגבלות על שרירות דעתו.

[עריכה] תאוריית האוניברסלים

ה"מדינה" כוללת את "האלגוריה של המערה", שם הוא מסביר את הרעיון של "צורות" ואת תשובתו לבעיית האוניברסלים.

[עריכה] פרשנות והשפעה במהלך הדורות

[עריכה] יוון העתיקה

הרעיון של כתיבת חיבורים על מערכות ממשל יושם כמה עשורים לאחר אפלטון, על ידי תלמידו הבולט ביותר, אריסטו. הוא כתב חיבור, שכותרו היה "הפוליטיקה".

החיבור של אריסטו לא נכתב בצורת דיאלוג: הוא משתמש ומגדיר רבים מהמושגים בהן השתמש אפלטון ב"המדינה", ולעתים חולק עליו.

[עריכה] רומא העתיקה

[עריכה] קיקרו

כשלוש מאות שנה לאחר מכן, קיקרו כתב דיאלוג ששמו "דה רה פובליקה", שממנו הגיע התרגום המקובל לאנגלית (הרפובליקה) לספרו של אפלטון. הדיאלוג של קיקרו מחקה את סגנונו של אפלטון, ועוסק ברבים מאותם הנושאים. סקיפיו אפריקאנוס, הדמות המרכזית בדיאלוג של קיקרו משבח את אפלטון וסוקרטס בדיבורם על ה"רס פובליקה".

בזמן שאצל אפלטןו סוקרטס וחבריו דנים על טבעה של העיר ומנסים לשנות מן היסוד את המדינה בה הם חיים (דמוקרטיה אתונאית, אוליגרכיה או טירניה), קיקרו מנסה רק לשפר את הארגון והסדר במדינה שבה הוא חי, הרפובליקה הרומאית בסוף ימיה.

[עריכה] ביקורת

בעת העתיקה חיבוריו של אפלטון זכו לשבח רב, אבל היו שחלקו על כך. טקיטוס, שאמנם לא נקב בשמה של "המדינה" או של אפלטון בפיסקה זו, אמר כך:

"אכן, לאום או עיר נשלטת בידי העם, או בידי המעמד הגבוה, או בידי מלך. מערכת ממשל שמומצאת מבחירה מהמרכיבים האלה היא יותר אידאלית מאשר אפשרית; וגם אם היא תיושם, אין לה עתיד"

הנקודה שטקיטוס מפתח בפסקאות שלפני כן ושאחרי כן היא שניתוח ותיאור של הממשל במדינה אמיתית, כפי שהוא עושה באנאלים שלו, גם אם הפרטים משעממים למדי, מועילים יותר מאשר חיבור פילוסופי על הממשל האידאלי.

[עריכה] אוגוסטינוס

בתקופת מעבר האימפריה הרומאית מהדת הפוליתאיסטית לנצרות, אוגוסטינוס כתב את ספרו הגדול "עיר האלוהים". גם כאן היו התייחסויות רבות לאפלטון, אריסטו וקיקרו, ולדעותיהם על המדינה האידאלית. אוגוסטינוס עצמו ניסה גם הוא להציב מודל של "העיר האידאלית", לפיו - ירושלים הנצחית.

[עריכה] אוטופיות

תומאס מור, בכותבו את "אוטופיה", המציא את טכניקת השימוש ב"אוטופיה" לביטוי מחשבותיו על החברה האידאלית ועל חברתו שלו.

לדיס-אוטופיה האורוולית שמתוארת ברומן 1984 יש הרבה מן המשותף עם אלגוריית המערה של אפלטון, כשווינסטון סמית' מנסה לשחרר את עצמו ממנה.

[עריכה] חברה פתוחה או סגורה?

הפרשנים הפוזיטביסטיים של המאה ה-20 מציעים שלא לקרוא את "המדינה" כמדריך לממשל טוב בימינו, שכן לצורות הממשל המתוארות ב"מדינה" יש מעט מן המשותף עם שיטות ממשל הנהוגות בימינו. העיר המתוארת ב"מדינה" נראתה למבקרים כקשוחה ונוגדת לחרות, למעשה, כסוג של מקדימה את הטוטליטריות נוסח המאה ה-20. קרל פופר ביטא את הדעה הזו בספרו מ-1945, "החברה הפתוחה ואויביה".

מצד שני, לפרשנים ריאליסטיים כמו קורנפורד, גדמר, הילדברנדט, ווגלין ושטראוס היו דעות אחרות. האנס גאורג גדמר, בספרו מ-1934 "אפלטון והמשוררים", וכן בכמה חיבורים אחרים, ראה את "המדינה" כאוטופיה מומצאת, שאין להשתמש בה כמודל ממשי או אפילו כנקודת-אוריינטציה לפוליטיקה אמיתית. לדעתו, המטרה של הדיאלוג היא להראות כיצד היה צריך לפעול, ומה היה קורה, אילו היו מנסים ליישם עקרונות מסוימים בצורה רצינית. פרשנות זו טוענת שפסקאות רבות מהספר נאמרו באירוניה. על פי פרשנות זו, יצירתו של אפלטון אינה טוטליטרית: היא משנה את הפרשנות של עירו של אפלטון מאוטופיה אופטמיסטית לדיס-אוטופיה חלקית.

פרשנים אחרים בני המאה ה-20 גם כן טענו שלא מדובר כאן בעיר אמיתית, אלא בנסיון של אפלטון לשאת מסר מסוים או לחנך וללמד את הנוער באקדמיה שלו.


aa - ab - af - ak - als - am - an - ang - ar - arc - as - ast - av - ay - az - ba - bar - bat_smg - bcl - be - be_x_old - bg - bh - bi - bm - bn - bo - bpy - br - bs - bug - bxr - ca - cbk_zam - cdo - ce - ceb - ch - cho - chr - chy - co - cr - crh - cs - csb - cu - cv - cy - da - de - diq - dsb - dv - dz - ee - el - eml - en - eo - es - et - eu - ext - fa - ff - fi - fiu_vro - fj - fo - fr - frp - fur - fy - ga - gan - gd - gl - glk - gn - got - gu - gv - ha - hak - haw - he - hi - hif - ho - hr - hsb - ht - hu - hy - hz - ia - id - ie - ig - ii - ik - ilo - io - is - it - iu - ja - jbo - jv - ka - kaa - kab - kg - ki - kj - kk - kl - km - kn - ko - kr - ks - ksh - ku - kv - kw - ky - la - lad - lb - lbe - lg - li - lij - lmo - ln - lo - lt - lv - map_bms - mdf - mg - mh - mi - mk - ml - mn - mo - mr - mt - mus - my - myv - mzn - na - nah - nap - nds - nds_nl - ne - new - ng - nl - nn - no - nov - nrm - nv - ny - oc - om - or - os - pa - pag - pam - pap - pdc - pi - pih - pl - pms - ps - pt - qu - quality - rm - rmy - rn - ro - roa_rup - roa_tara - ru - rw - sa - sah - sc - scn - sco - sd - se - sg - sh - si - simple - sk - sl - sm - sn - so - sr - srn - ss - st - stq - su - sv - sw - szl - ta - te - tet - tg - th - ti - tk - tl - tlh - tn - to - tpi - tr - ts - tt - tum - tw - ty - udm - ug - uk - ur - uz - ve - vec - vi - vls - vo - wa - war - wo - wuu - xal - xh - yi - yo - za - zea - zh - zh_classical - zh_min_nan - zh_yue - zu -