תיאטרון
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תיאטרון הוא ענף של אמנויות הבמה, שעניינו הצגת סיפורים בפני קהל, בעזרת שילוב אמצעי תקשורת כדיבור, שפת גוף, מוזיקה, קול, תאורה מיצג חזותי - למעשה, כל אחד מהאמצעים המקובלים באמנויות הבמה משמשים בתיאטרון, בהגדרתו הרחבה.
בנוסף לסגנון המוכר של הצגת עלילה באמצעות דו-שיח על הבמה, תיאטרון עשוי ללבוש גם צורות אחרות, דוגמת אופרה, בלט, פנטומימה, מחזמר, תיאטרון בובות, קבוקי ואופרה סינית.
ערך זה עוסק בעיקר בתיאטרון בהגדרתו המצומצמת, כלומר, הצגת מחזות עלילתיים כאוסף תמונות (סצנות) עוקבות של דו-שיח או רב-שיח שהשחקנים מנהלים על הבמה.
מקורה של המילה תיאטרון מהיוונית: θεατρον, מקום מושבם של הצופים (θεαομαι = לצפות).
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
-
ערך מורחב – היסטוריה של התיאטרון
-
ערך מורחב – התיאטרון ביוון העתיקה
התיאטרון התחיל ביוון העתיקה במסגרת חגיגות הדיוניסיה הגדולה שנעשו באתונה לכבוד האלים. דרכו של האדם להלל את שמות האלים הייתה על ידי סיפורים שמראים את כוחם על פני האדם, היות שבאותה תקופה רק מעטים ידעו קרוא וכתוב הדרך לפרסם את הסיפורים הייתה על ידי המחזתם והצגתם ברבים. היוונים העלו הצגות שכללו בתוכן המקהלה יוונית. עם התפתחות הסוגה נוסף שחקן ואחריו גם שחקני משנה. משם למעשה התחילו להתפצל ולפרוח הטרגדיה, הקומדיה והסאטירה.
[עריכה] התיאטרון והדמוקרטיה[1]
התפתחות התיאטרון קיבלה האצה משמעותית בד בבד עם התפתחות הדמוקרטיה באתונה. התיאטרון עמד במרכזה של התרבות הדמוקרטית באתונה. הדרמה, שצמחה כאמור מתוך פולחן דתי, הפכה לריטואל אזרחי המסובסד על ידי עשירי האזרחים. היא פנתה לקהל יעד רחב מאוד, גדול יותר ומגוון יותר מציבור האזרחים. לתיאטרון דיוניסוס באתונה הייתה קיבולת לכ-14,000 צופים ובקהל ישבו בנוסף לאזרחים גם מטאויקים, נכרים וכנראה אף נשים.
אופייה החזותי, האוראלי והקצבי של הדרמה ומרכיביה העלילתיים, המוזיקליים והכוריאוגרפיים התאימו לסוגה עממית המיועדת לתקשורת המונים. גם האזרחים שאוריינותם הייתה מוגבלת נחשפו באמצעותה לתרבות עשירה. הם אף ראו את עצמם לעתים קרובות על הבמה כבמראה. כך, למשל, הטרילוגיה "אורסטיה" לאיסכילוס פותחת במונולוג ארוך של דמות עממית מובהקת – שומר הלילה המצפה ללפיד הגואל (שהיה אמור לבשר על נפילת טרויה). אפילו התפיסה הארכיטקטונית של התיאטרון וצורת הישיבה בו מבטאות מנטליות שוויונית-דמוקרטית, בדומה לישיבה באספת העם באודיטוריום שעל גבעת הפניקס.
במבנה שלה שיקפה הדרמה את השילוב בין יסודות של לכידות אזרחית לבין יסודות של עימות ותחרות, שילוב אופייני לפשרה הדמוקרטית. מצד אחד, המקהלה, יסוד היסודות של הדרמה, הייתה סמל לגוף האזרחי, לקול הקהילתי וליסודות השיתופיים והקונצנזואליים בפוליס. מצד אחר, האופי האגוניסטי של הדרמה המתבטא במרכזיות העימות בין הדמויות המייצגות מבנה נפשי שונה והשקפות עולם מנוגדות, היה בבואה של המציאות בזירת הפוליטיקה והמשפט – היריבות וההתנצחות המתמדת, חירות הדיבור והפלורליזם.
בתוכנה ביטאה הדרמה ויכוחים נוקבים ולבטים בנושאי פוליטיקה, מוסר ודת, והיא עוררה לחשיבה עצמית ולביקורת. תכניה ומסריה הפוליטיים והתחרות שהתקיימה בין המחזאים על זכייה בפרס חיזקו בהמוני האזרחים את ההרגשה שהם בעלי הבית בפוליס. לא בכדי טבע אפלטון (חוקים, 701A) את המונח "תאטרוקרטיה" כדי לציין את אופייה של התרבות הדמוקרטית: שלטון הקהל בתיאטרון וכניעה (לדידו) לטעם הקהל, להבדיל מתרבות אריסטוקרטית, אליטיסטית, שהיה מעדיף. הטרגדיה הייתה מנוף לצמיחתה של אידאולוגיה פוליטית דמוקרטית במענה לביקורת שהוטחה נגד המשטר.
למהות הקשר בין תיאטרון לדמוקרטיה יש היבט חשוב נוסף: כשם שהתיאטרון נשא אופי פוליטי, החיים הפוליטיים-ציבוריים בדמוקרטיה הקלסית (ואף במידה ניכרת כיום) נשאו אופי תיאטרלי – התמודדותם של שחקנים ראשיים ומשניים לפני קהל פעיל תוך כדי תהפוכות לא צפויות. במובן זה הדמוקרטיה הקלסית הייתה באמת תאטרוקרטיה.
[עריכה] מסגרות להפעלת תיאטרון
תיאטרונים פועלים במסגרות אחדות, המשפיעות על אופי הפעילות המתקיימת בתיאטרון:
- תיאטרון מסחרי: ככל עסק מסחרי, גם לתיאטרון המסחרי מטרה עיקרית אחת - להרוויח כסף. מטרה זו משפיעה על אופי ההצגות המועלות במסגרת זו. אלה בדרך כלל מופעים המופקים בתקציב גבוה, ומטרתם למשוך קהל גדול ככל האפשר.
- תיאטרון ממוסד: זהו תיאטרון הפועל במסגרת קבע, והרפרטואר שלו מושפע במידה רבה משיקולים אמנותיים, אך גם משיקולים כספיים, אם כי חלק ניכר מתקציב התיאטרון ממגיע מהשתתפות ממשלתית או עירונית, וכן מתרומות. לעתים גובר השיקול הכספי על השיקול האמנותי, והרפרטואר נקבע כך שיקלע לטעמו של הקהל, ולא יעצב אותו.
- תיאטרון שוליים (fringe theatre): תיאטרון הפועל מחוץ למסגרת הממוסדת. בתיאטרון שוליים מועלות הצגות חדשניות, בדרך כלל ללא מחויבות להיבט העסקי.
- תיאטרון סטודנטים: פועל במסגרת בתי הספר למשחק, ומאפשר לסטודנטים להתנסות בהפקה של הצגות תיאטרון כחלק מלימודיהם. לעתים מסגרות דומות מתקיימות בבתי ספר, במסגרת מגמת תיאטרון.
- תיאטרון חובבים: תיאטרון המועלה על ידי חובבי תיאטרון במסגרות קהילתיות שונות.
[עריכה] ראו גם
- רשימת מחזאים
- שחקני תיאטרון
- במאי תיאטרון
- אולם תיאטרון: המבנה הפיזי שבו מוצג המחזה.
- תיאטרון בישראל
- תיאטרון המדוכאים
[עריכה] לקריאה נוספת
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: תיאטרון |
 ציטוטים בוויקיציטוט: תיאטרון |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: תיאטרון |
- פיליפ קוק, תיאטרון מהו, הוצאת "אור-עם", 1990 (Philip Cook, How To Enjoy Theatre)
- פיטר ברוק, החלל הריק, הוצאת "אור-עם", 1991 (Peter Brook, The Empty Space)
- זמירה הייזנר, קרין חזקיה, החוויה התיאטרונית - מבוא לדרמה ולתיאטרון, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 2006.
[עריכה] הערות שוליים
- ^ הקטע לקוח מספרו של פרופ' אפרים דוד "הדמוקרטיה הקלסית", ראו ויקיפדיה:אישורים להעתקה/תיאטרון.
