תוכן עניינים

1 תכונות
2 שימושים
3 היסטוריה
4 קישורים חיצוניים

[עריכה] תכונות

הביסמוט הוא מתכת כבדה עם גוון ורדרד, ובניגוד לשכניו בטור ובשורה בטבלה המחזורית (עופרת, תליום, כספית, אנטימון, ארסן), אינו רעיל במיוחד. לביסמוט דיאמגנטיות גבוהה, ומוליכות תרמית וחשמלית נמוכות; צבע הלהבה שלו כחול.

באופן מסורתי הוא נחשב לכבד ביותר מבין היסודות הלא-רדיואקטיביים, אך כיום הדבר נטול בספק, משום שהתגלה כי זמן מחצית החיים שלו הוא מסדר גודל של ‎19×10¹⁸‎ שנים; ברם, זהו זמן מחצית חיים חריג באורכו (הוא גדול פי 1.38 מיליארד מגיל היקום המשוער), ולכן יש המחשיבים אותו כלא-רדיואקטיבי בכל זאת.

[עריכה] שימושים

בביסמוט בצורתו הטהורה משתמשים בייצור פלדות רכות וכזרז, וכן כתחליף לעופרת, בשל רעילותו הנמוכה.

במסגים של הביסמוט, שלהם טמפרטורת התכה נמוכה, משתמשים במתקנים לגילוי ולכיבוי אוטומטי של שריפות, ובמסג של הביסמוט עם מנגן משתמשים בייצור מגנטים.

[עריכה] היסטוריה

הביסמוט היה ידוע עוד מימי קדם, אך לרוב חשבו אותו לעופרת או לבדיל, בשל דמיונו הרב להם.
בשנת 1556, תיאר גיאורג אגריקולה (Georg Agricola) לראשונה את המתכת החדשה בספרו
De Re Metallica (על המתכות) אותה זיהה עפ"י הצבע האופייני הנותר בשריטה על ידי אבן שחורה ("אבן בוחן").
הביסמוט הוגדר כיסוד עצמאי על ידי קלוד ז'ופרואה הבן בשנת 1753. מקור השם הוא בצירוף הגרמני weiße Masse, שפירושו "חומר לבן".