אנדלוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

הקהילה האוטונומית של אנדלוסיה
Comunidad Autónoma de Andalucía


דגל אנדלוסיה	סמל אנדלוסיה

שפה רשמית

ספרדית

עיר בירה

סביליה

נשיא

מנואל צ'אווס גונסלס (Manuel Chaves González)

הכרזת אוטונומיה

11 בינואר 1982

שטח
- סה"כ
- % משטח ספרד

במקום ה-2 בספרד
87,268 קמ"ר
17.2%

אוכלוסייה
- סה"כ (2006)
- % מאוכלוסיית ספרד
- צפיפות

במקום ה-1 בספרד
7,975,672 תושבים
17.8%
91.39 תושבים לקמ"ר

קיצור ISO 3166-2

אתר אינטרנט רשמי

Junta de Andalucia

אנדלוסִיה (בספרדית: Andalucía) היא קהילה אוטונומית בספרד. אנדלוסיה היא המאוכלסת ביותר והשנייה בשטחה מבין 17 הקהילות האוטונומיות שמרכיבות את ממלכת ספרד. בירתה היא סביליה.

מצפון תוחמות את אנדלוסיה אקסטרמדורה וקסטיליה-לה מנצ'ה, במזרח מורסיה והים התיכון, במערב פורטוגל והאוקיינוס האטלנטי (בדרום-מערב), בדרום הים התיכון (בדרום-מזרח) שמחובר לאוקיינוס האטלנטי במיצרי גיברלטר המפרידים בין ספרד ומרוקו וסמוכה להם המושבה הבריטית גיברלטר.

[עריכה] מקור השם

מקורו של השם אנדלוסיה הוא במילה הערבית "אל-אנדלוס" המתייחס לחלקים בחצי האי האיברי שהיו תחת שלטון מוסלמי ויש הטוענים שהוא נובע משבוש בערבית של המילה ונדלוסיה ע"ש התיישבות הזמנית של הונדלים שם. את השפעות 800 שנות השלטון המוסלמי באזור, שלטון שהסתיים עם כיבוש ממלכת גרנדה על ידי "המלכים הקתולים", פרננדו ואיזבלה, ב-1492, ניתן לראות עד היום בתרבות האנדלוסית. כך לדוגמה ידועה אנדלוסיה בסגנון הבנייה המורי, שהמבנים הידועים ביותר שנבנו בו הם: ארמון אלהמברה בגרנדה, המסקיטה בקורדובה ומגדל הזהב (Torre del oro) ומגדל חירלדה בסביליה. בין השרידים הארכיאלוגיים ניתן למצוא את מדינה אזהרה, ליד קורדובה ואת איטליקה ליד סביליה.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] הפיניקים

הפיניקים יישבו מספר אזורים על חופי אנדלוסיה בתקופה המאוחרת של האלף השני לפני הספירה. ההתיישבות החשובה ביותר הייתה קדיס (גדר או גדז בעברית) שנוסדה בסביבות שנת 1100 לפני הספירה.

[עריכה] קרתגו ורומא

עם נפילתן של הערים הפיניקיות, קרתגו הפכה לכוח הימי המוביל במערבו של הים התיכון, ואנשי קרתגו הפכו לסוחרים המובילים בערים השמיות שעל חופה של אנדלוסיה. במהלך המלחמה הפונית הראשונה והשנייה, קרתגו כבשה לא רק את אנדלוסיה, אלא על כל חצי האי האיברי, חוץ מהשטחים הבסקים. אנדלוסיה הייתה הזירה העיקרית במלחמה ברומים שהונהגה בידי חניבעל. הרומים הביסו את קרתגו, כבשו את אנדלוסיה, ושינו את שמו של האזור לבייטיקה.

[עריכה] ונדלים וויזיגותים

הונדלים עברו בקצרה באזור במהלך המאה ה-5 לספירה לפני שהתיישבו בצפון אפריקה. האזור נפל לידי ממלכת הויזיגותים שהתמודדו נגד שאיפות הביזנטים באזור.

[עריכה] ערבים ומורים

ערך מורחב – אל-אנדלוס

הפלישה האומית לחצי האי האיברי בשנת 711-718 סימנה את קריסתו של השלטון הויזיגותי. התרבות האנדלוסית הושפעה רבות בחמש מאות השנים של השלטון הערבי. קורדובה הפכה לעיר הגדולה והעשירה במערב אירופה, ואחת הערים הגדולות בעולם. המורים הקימו אוניברסיטאות באנדלוסיה, ומלגות למידה, והפכו את אל-אנדלוס להצלחה הגדולה ביותר מבין כל העמים שכבשו. במהלך אותה התקופה התלמידים היהודים והמורים שיחקו תפקיד חשוב ברענון האסטרונומיה, הרפואה, הפילוסופיה והמתמטיקה המערבית. עם נפילתה של סביליה ב-1248 רוב שטח אנדלוסיה עבר לשליטת קסטיליה, והשאיר רק את אמירות גרנדה בשליטה ערבית, עד שגם הוא נכבש ב-1492 בידי המונרכים הקתולים, פרדיננד ואיזבלה. האוכלוסייה הדוברת ערבית הגדולה ביותר הייתה באנדלוסיה, שגם קיבלה מורים מאזורים אחרים שגורשו דרומה בגלל הרקונקיסטה.

אנדלוסיה ידועה בארכיטקטורה המורית שלה. כמו האלהמברה בגרנדה, המזקיטה בקורדובה, טור דל אורו ומגדלי הגירלדה. סוגי ארכיטקטורות אחרות באנדלוסיה כוללות את הארכיטקרטורה המוזערבית, כמו האלסאזר בסביליה, והאלקזבה במלאגה.

השפה הספרדית המדוברת באמריקה היא בגדול השפה האנדלוסית, למרות שהספרדית המדוברת באיים הקריביים יותר מזכירה את הספרדית שבאיים הקנריים. סביליה שמשה כשער לטריטוריות הספרדיות באמריקה למשך המאות ה-16 וה-17.

יום אנדלוסיה (ספרדית: Día de Andalucía) מצוין ב-28 בפברואר, כדי להנציח את יום קבלת האוטונומיה.

[עריכה] מחוזות אנדלוסיה

מחוזות אנדלוסיה

אנדלוסיה מחולקת לשמונה נפות (פרובינציות) הנקראות לפי ערי הבירה שלהן:

נפת אלמריה (Almería) במזרח אנדלוסיה על חוף הים התיכון. בשנת 2002 נמנו באלמריה 546,499 תושבים והערים הגדולות בה הן: הבירה אלמריה (173,338 תושבים), אחידו (57,063 תושבים) ורוקווטס דה מר (50,954 תושבים).
נפת קדיס (Cádiz) בדרום אנדלוסיה, באזור הנקודה הכי דרומית של חצי האי האיברי. ערים חשובות: קדיס, חרס דה לה פרונטרה, סן פרננדו.
נפת קורדובה (Córdoba) בצפון-מרכז אנדלוסיה, שבירתה היא קורדובה.
נפת גרנדה (Granada) מערבית לאלמריה במזרח אנדלוסיה. בשנת 2002 נמנו בגרנדה 818,959 תושבים והערים הגדולות בה הן: הבירה גרנדה (240,522 תושבים), מוטריל (51,928 תושבים) ואלמוניקר (22,030 תושבים).
נפת אואלבה (Huelva) במערב אנדלוסיה על גבול פורטוגל.
נפת חאאן (Jaén) בצפון מזרח אנדלוסיה מזרחית לקורדובה.
נפת מלאגה (Málaga) בדרום אנדלוסיה על חופה הדרומי של ספרד. בשנת 2002 נמנו במלאגה 1,330,010 תושבים והערים הגדולות בה הן: הבירה מאלגה (535,686 תושבים), מרבייה (115,871 תושבים), ולז-מלאגה (57,457 תושבים), פואנגירולה (53,270 תושבים), מיחאס (47,565 תושבים), טורמולינוס (46,683 תושבים), אסטפונה (46,342 תושבים) ואנטקרה (41,197 תושבים).
נפת סביליה (Sevilla) מזרחית לאואלבה וצפונית לנפת קדיס במערב אנדלוסיה. בירתה היא העיר סביליה.

[עריכה] שפה ותרבות

התרבות האנדלוסית ידועה בריקוד הפלמנקו, שהיא המקור לו, וכן במלחמות השוורים שלה. המטבח האנדלוסי ידוע בדגיו, בקינוחיו ובמיוחד בדובדבנים שלו.

הספרדית המדוברת כיום ברחבי יבשת אמריקה היא בעיקרה התפתחות של הניב האנדלוסי של הספרדית הקסטיליאנית, כיוון שבירתה של אנדלוסיה, סביליה, שימשה כשער לטריטוריות הספרדיות באמריקה במאות ה-16 וה-17 ולכן השפיעה עליהן.

[עריכה] כלכלה

לפי המוסד הלאומי לסטטיסטיקה בספרד, התמ"ג לכל ראש באנדלוסיה הוא (€17,401 נכון ל-2006) עדיין השני הנמוך בספרד. אך הצמיחה הכלכלית ב-2000 עד 2006 הייתה כ3.72%, אחת מן הגבוהות במדינה.