1948 בישראל
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 ערך זה הוא חלק מסדרת שנים בישראל |
|
 ישראל |
שנת 1948 בישראל, שנת עצמאותה של המדינה, הייתה מאופיינת בניסיונות לייצב את המערכת הפוליטית (ולבטל את פלגי המחתרות השונים לטובת הקמתו של צה"ל) ובניסיונות להתמודד עם איום מבחוץ: התקיפות מצד צבאות ערב והפלסטינים בשטחים שהוקצו למדינת ישראל במסגרת מלחמת העצמאות. במקביל, התמודדה ישראל עם גל עלייה משמעותי.
תוכן עניינים |
[עריכה] הקמת מוסדות פוליטיים
מספר מוסדות פוליטיים חשובים הוקמו בשנת 1948. המוסד הראשון שמוקם, עוד טרם הכרזת העצמאות, הוא מנהלת העם (11 באפריל), שתפקידו לנהל את ענייני היישוב טרם הכרזת המדינה; ובייחוד לנוכח הצורך במוסד-על שיתאם את ההגנה על המדינה שבדרך במלחמת העצמאות ומועצת העם, בית נבחרים.
עם הקמת מדינת ישראל, מוקמים גופים חדשים וגופים שהיו עד כה בידי הבריטים עוברים לידי מדינת ישראל. בין היתר:
- 15 במאי - יחזקאל סהר מתמנה למפכ"ל המשטרה הראשון; שירות בתי הסוהר מוקם כאגף במשטרת ישראל
- 16 במאי - חיים ויצמן נבחר לנשיא הראשון של מדינת ישראל
- 27 ביולי - צה"ל נשבע אמונים למדינת ישראל. יעקב דורי ממונה לרמטכ"ל הראשון
- 12 באוגוסט - ג'יימס מקדונלד, השגריר הראשון של ארצות הברית בישראל, מגיש את כתב האמנתו לראש-הממשלה דוד בן-גוריון
- 18 באוגוסט - בנק אנגלו פלשתינה מנפיק שטרי כסף ראשונים של מדינת ישראל
- 14 בספטמבר - החל לפעול בית המשפט העליון של מדינת ישראל, והשופט משה זמורה מתמנה לנשיאו הראשון
- ספטמבר - הטיסה הראשונה של אל על (החברה הוקמה רשמית רק ב-1949)
- 28 באוקטובר - דגל ישראל הופך לדגל הרשמי של מדינת ישראל
- ב-8 בנובמבר נערך מפקד אוכלוסין כללי וחולקו תעודות זהות
בקיץ 1948 מקים מנחם בגין את תנועת החרות ומתאחדות המפלגות הקומוניסטיות היהודיות והערביות בישראל בחיפה ליצירת המפלגה הקומוניסטית הישראלית.
[עריכה] הממשלה
-
ערך מורחב – הממשלה הזמנית
- ראש ממשלת ישראל הוא דוד בן-גוריון.
- שר החוץ הוא משה שרת
[עריכה] מלחמת העצמאות והקמת צה"ל
-
ערך מורחב – מלחמת העצמאות
אחד המהלכים הבולטים ביותר הוא הקמת צה"ל והניסיון לסכל את פעילותן של מחתרות שלא במסגרתו. עוד טרם קום המדינה, ב-28 בפברואר הוקמו חטיבת גולני וחטיבת כרמלי בעקבות פיצולה של חטיבת לבנוני של ההגנה. ב-12 במרץ מוקם חיל התותחנים. השירות הימי (שיהפוך לחיל הים) מוקם אף הוא במרץ 1948.
ב-26 במאי מחליטה ממשלת ישראל הזמנית רשמית על הקמת צבא ההגנה לישראל, וב-30 במאי התרחשה השבעת צה"ל הראשונה. כשבוע לאחר מכן, ב-1 ביוני, חותמים הממשלה ואצ"ל על הסכם לשילוב לוחמי הארגון בצה"ל והפסקת פעילותו העצמאית. תהליך הטמעתו של האצ"ל בצבא ארך מספר חודשים, והושלם עם פירוק הגדוד הירושלמי בספטמבר. בנובמבר מפורק גם הפלמ"ח.
בהמשך התארגנותו של צה"ל מוקם גם חיל הקשר (אוקטובר); עיתון במחנה (ספטמבר, בעריכת משה שמיר); את הרבנות הצבאית (בהנהגת שלמה גורן)
[עריכה] טרם הכרזת המדינה
בחורף 1948 התחולל בשטחי המנדט הבריטי מאבק בין המתיישבים היהודיים, אלה הערבים, והשלטון הבריטי. במסגרת זו, בולטים קרב ג' בשבט (14 בינואר), שבו סוכל ניסיון ערבי לכבוש את גוש עציון), ונפילת הל"ה יום לאחר מכן. בירושלים בולט פיצוץ מכונית תופת ברחוב בן יהודה אשר גרם למותם של 54 איש ולפציעתם של 130 נוספים. תקיפה נוספת במרץ, נגד בניין הסוכנות היהודית בעיר, מביא למותם של 12 איש. בצפון (2 במרץ), פועלת ההגנה נגד רכבת העמק.
באביב אותה שנה חצה צבא ההצלה הערבי בפיקודו של פאוזי קאוקג'י את הירדן במטרה לתקוף את היישוב היהודי. מספר קרבות בולטים בתקופה זו, בין היתר ההתקפה על שיירת יחיעם (בה נהרגו 47 לוחמים); מבצע השמד של גבעתי; מבצע נחשון להעברת סיוע לירושלים הנצורה וכיבוש הקסטל; מבצע אברהם (אפריל); כיבוש חיפה ויפו באפריל; מבצע מטאטא במאי. היישוב היהודי ספג גם מספר התקפות קשות על הציבור האזרחי, הבולטת שבהן התקיפה על שיירת הדסה, שהובילה עובדי אוניברסיטה ובית חולים להר הצופים הנצור, בה נהרגו 79 יהודים; וההתקפה על שיירת נבי דניאל במרץ.
במקביל לקרבות, התרחשו ניסיונות למנוע הסלמה נוספת באמצעות מגעים דיפלומטיים, אך אלה לא צלחו. ב-12 במאי נועד עבדאללה הראשון, מלך ירדן עם גולדה מאיר, אך פגישתם לא הניבה הפסקת אש.
[עריכה] לאחר הכרזת המדינה במאי
במאי, עם עזיבת הבריטים והכרזת העמצאות (ב-14 במאי), מסלים המצב ומלחמת העצמאות פורצת. באמצע מאי נפל גוש עציון לידי הליגיון הירדני והרובע היהודי בירושלים הותקף בידי תושבים ערבים. המצב בירושלים ממשיך להעסיק את היישוב, וכוח בראשות דוד אלעזר מצליח להגן על הרובע היהודי למשך זמן מה (בסוף מאי נכנעים תושבי הרובע לירדנים), אך הדרך לירושלים נותרת חסומה עד מבצע בן נון בסוף מאי ; ופריצת דרך בורמה ב-1 ביוני.
יפו נכבשה סופית (על ידי ארגון האצ"ל); ותל אביב הותקפה (18 במאי על ידי מפציצים מצרים. כיבוש לטרון במסגרת מבצע בן נון, לעומת זאת, אינו מצליח להשיג את יעדיו. גם ג'נין נכבשת לפרק זמן קצר (במסגרת מבצע יצחק) אך במאי מתחיל מבצע בלק, המביא לישראל תחמושת מצ'כוסלובקיה.
בצפון, מובס חיל השיריון הסורי בדגניה (20 במאי); ונכבשת טנטורה במסגרת מבצע נמל על ידי חטיבת אלכסנדרוני. במסגרת מבצע יפתח נהדפים צבאות סוריה ולבנון מן הגליל העליון המזרחי; ובמסגרת מבצע ארז נכבשים שטחים באזור עמק יזרעאל. גם בצפון סופגים יישובים יהודיים מפלות קשות, ביניהן הרס משמר הירדן בידי הצבא הסורי.
בדרום, מצליחים המצרים לכבוש מספר נקודות ולאיים על יישובי הדרום המרוחקים, עד שהם נהדפים בגשר עד הלום, כ-35 ק"מ דרומית לתל אביב. חברי קיבוץ יד מרדכי נסוגים ממנו ב-24 במאי, וכוחות מצרים משתלטים עליו לתקופה של כחצי שנה; קיבוץ ניצנים נופל בידי המצרים ב-7 ביוני; כפר דרום מפונה במהלך יולי. זירת הדרום מספקת מספר קרבות קשים, במבצע פלשת, ובייחוד הקרב על גבעה 69.
ב-11 ביוני נכנסת לתוקף ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות. באותו יום נהרג האלוף דוד מרכוס מאש צה"ל ליד הכפר אבו גוש.
לאחר תום ההפוגה מתחדשים הקרבות בתחילת יולי. בצפון נכבשים שטחים רבים במסגרת מבצע דקל. במרכז, נכבשת העיר לוד במסגרת מבצע דני וישראל מכריזה על ירושלים המערבית כחלק משטחה. בין הנופלים באוגוסט גם הטייסת זהרה לביטוב. באוקטובר מתחיל מבצע יואב בניסיון להדוףאת המצרים מן הנגב המערבי ובאותו חודש כובשת חטיבת הנגב את באר שבע. בסוף אוקטובר יוצא מבצע חירם להדיפת הכוחות העוינים מן הגליל העליון. בנובמבר ודצמבר צה"ל פועל במסגרת מבצע לוט ומבצע חורב לכיבוש הנגב (אם כי במסגרת האחרון נכשל הניסיון לכבוש את כיס פלוג'ה).
יצויין, כי הפלסטינים רואים בשנת 1948 שנת הנכבה. בשנה זו, בין היתר, התחוללו (9 באפריל) קרב דיר יאסין, בו נהרגו ילדים ונשים רבים; וכפרים פלסטינים רבים ננטשו על ידי תושביהם במסגרת הקרבות (בין היתר, במסגרת מבצע מטאטא בצפון הארץ). ב-31 באוקטובר נדרשו תושבי הכפרים איקרית ובירעם]] לפנותם, (ר' עקורי איקרית ובירעם). בין הנוטשים רבים מבני האליטה הפלסטינית, והוועד הערבי העליון קרא להם לשווא לשוב לארץ ולהילחם למען הקמת מדינה עצמאית.
[עריכה] פרשת אלטלנה, פירוק האצ"ל וההתמודדות עם ארגוני ימין
- ערך ראשי: אלטלנה
חרף ההסכם שהושג בין האצ"ל לבין הממשלה הזמנית ב-1 ביוני, יוצאת לדרכה אונייה עמוסה בתחמושת לאנשי האצ"ל מצרפת כ-10 ימים לאחר מכן. האונייה לא מגיעה ליעדה: היא הוטבעה ב-22 ביוני מול חופי תל אביב. מעבר למחלוקת על שפיכות הדמים בהטבעת האונייה, התעורר מספר אירועים אחרים בהם פעלו ארגוני המחתרת עצמאית - בייחוד ההתנקשות (17 בספטמבר) בשליח האו"ם, הרוזן פולקה ברנדוט שביצע הלח"י (הארגון שנטל אחריות על הרצח קרא לעצמו "חזית המולדת"), ובן-גוריון נדרש לפעול נגד ארגונים צבאיים לא-ממלכתיים ולאסור על קיומם בהכריזו עליהם כארגוני טרור. ב-21 בספטמבר הושלם פירוק האצ"ל וסיפוחו לצה"ל.
[עריכה] התפתחויות אחרות
[עריכה] פרשיות פוליטיות
מעבר לפרשת אלטלנה וההחלטה לפרק את הפלמ"ח, חוותה המדינה הצעירה מספר שערוריות אחרות. הבולטת שבהן היא הוצאתו להורג (30 ביוני, לאחר משפט שדה) של המהנדס מאיר טוביאנסקי באשמת בגידה. רק לאחר מכן התברר כי היה חף מפשע. בפרשיה אחרת, נעצר ידיד קרוב של אבא חושי, ג'ול אמסטר, בטוענה כי היה מעורב בריגול לטובת הבריטים. אמסטר שוחרר, אך התברר כי בחקירתו עונה, בין היתר על מנת שיעיד כי חושי ריגל לטובת הבריטים.
בפברואר, קודם לקום המדינה, הוציא הלח"י להורג את הנערב חיה זיידנברג ללא משפט, משום שניהלה רומן עם ערבי. הפרשיה עוררה שערורייה בעיתונות העברית.
[עריכה] יישובים שהוקמו
- 20 ביוני - נצר סירני
- 6 באוגוסט - קיבוץ נתיב הל"ה (על שם מחלקת הל"ה)
- 18 באוגוסט - יפתח (קיבוץ)
- ספטמבר - הגושרים
- 8 באוקטובר - געתון (קיבוץ)
- 19 באוקטובר - צובה
- 28 בנובמבר - רבדים (הקמה מחדש במקום הקיבוץ שהוקם בגוש עציון ונכבש על ידי הירדנים)
- אודים
- בוסתן הגליל
- בית דגן (על חורבותיו של הכפר הפלסטיני בית דג'אן שננטש במלחמת העצמאות)
- בני עטרות
- ברור חיל
- גאולי תימן
- גאליה (מושב)
- געתון (קיבוץ)
- החותרים
- הראל (קיבוץ)
- זבדיאל
- זיקים
- טל שחר
- יזרעאל (קיבוץ)
- כפר הנשיא
- כפר חב"ד
- משמר איילון
- נבטים (מושב) (ננטש ב-1952)
- נורדיה
- נחשולים
- סער
- עין דור
- קריית עקרון
- רגבים
- רמות מנשה (קיבוץ)
- רמת רזיאל
- שורש (מושב)
- שלוחות ורשפים
- שמרת
[עריכה] תקשורת
- ב-15 בפברואר יוצא לאור לראשונה גיליון של העיתון מעריב
- מוקם עיתון במחנה, ועורכו הראשון הוא הסופר משה שמיר
[עריכה] תשתיות
- נובמבר - נמל התעופה בן-גוריון נפתח (כשדה התעופה לוד)
- הוקמה רכבת ישראל
- אבדה תחנת הכוח בנהריים בקרבות המלחמה
[עריכה] תרבות ואמנות
- מתחילה לפעול קבוצת האמנים אופקים חדשים, שבין מנהיגיה יוסף זריצקי, יחזקאל שטרייכמן ואביגדור סטימצקי
- יוצא האלבום "כלניות" של שושנה דמארי; דמארי, יוסף גולנד ונבחרת הכדורגל של ישראל יוצאים למסע הופעות בארצות הברית
- דמארי ויפה ירקוני מקליטות (כל אחת בנפרד) את "להיט" התקופה: האמיני יום יבוא
- הצ'יזבטרון - הלהקה הצבאית הראשונה
- מוקם ההגבעטרון
- יוצא ספרו של מרדכי טביב "כעשב השדה";
- יוצא לאור הספר הראשון של הטור השביעי (נתן אלתרמן)
- פרס אוסישקין: הוא הלך בשדות (מחזה על בסיס הספר מועלה בתיאטרון הקאמרי וזוכה אף הוא להצלחה)
- אברהם אבן שושן מתחיל לפרסם את מילון חדש
[עריכה] ארגונים ויוזמות חברתיות
- ד"ר מרים שפירא, אם שכולה, יוזמת את הקמת ארגון יד לבנים במכתב שכתבה בדצמבר
- פתיחת מרתף השואה
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אריאנה מלמד, אבד בתרגום, על "הוא הלך בשדות" כאירוע התרבותי העיקרי בשנת 1948
