מבצע יואב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבצע יואב - מבצע של צבא ההגנה לישראל לכיבוש הנגב במלחמת העצמאות. מבצע זה, שהיה אחד הגדולים במלחמת העצמאות, הוא הפעם הראשונה שפעולה צבאית גדולה נפתחה על ידי חיל האוויר.

כוחות צה"ל נכנסים לבאר שבע תחת חיפוי אווירי

תוכן עניינים

1 רקע היסטורי
2 המהלך היבשתי
3 אנדרטאות חוליקאת
4 לקריאה נוספת
5 הערות שוליים
6 קישורים חיצוניים

[עריכה] רקע היסטורי

ניתן לראות את "מבצע יואב" כחלק ממערכה כוללת שראשיתה ב"מבצע אבק" - מערכה לוגיסטית אווירית לחידוש האספקה לנגב ולהחלפת חטיבת הנגב בחטיבת יפתח, המשכה ב"מבצע אגרוף" - מערכה שנועדה להשיג עליונות אווירית וסיומה במערכה היבשתית "מבצע יואב"^[1].

ב-15 באוקטובר 1948 הודיעה ישראל למטה האו"ם, כי שיירה יצאה לנגב, דבר שעליו הוסכם בתנאי ההפוגה השנייה. ההנחה הייתה שהמצרים יפתחו באש על השיירה, אך דבר לא קרה. אנשי השיירה נאלצו לגרות את המצרים לפתוח באש באמצעות הבערת מיכל של דלק שגרם לפיצוצים. בעקבות אירוע זה המצרים פתחו באש וכך החל מבצע "יואב". שם המבצע היה בתחילה "עשר המכות", אך שמו הוחלף על ידי מפקד המבצע יגאל אלון ל"מבצע יואב" על שם יצחק דובנו שהיה אחד מלוחמי ההגנה אשר נפלו בהגנה על קיבוץ נגבה. כינויו בהגנה היה יואב.

ניתן למנות מספר סיבות ליציאה למבצע. ראשית, החשש מפני קבלת "תוכנית ברנדוט", שנכתבה על ידי פולקה ברנדוט, והוציאה את הנגב מתחומי המדינה היהודית, על ידי האו"ם. שנית, המבצע היה חלק מתוכנית אסטרטגית שראשיתה כיבוש הנגב והגליל וסופה איגוף המשולש הירדני בירושלים והר חברון ^[1]. שלישית, ההנחה לפיה הצבא הירדני לא יתערב כל עוד הוא לא יותקף ^[2].

לכל אלה ניתן להוסיף את האפקט של הכרעת הצבא המצרי, שבאותה תקופה נחשב לצבא החזק ביותר באזור^[1]. למרות העוצמה של צבא זה, ההערכות שלו הייתה בעיתית. כפי שניסח זאת יגאל אלון:

	מבנה כזה של צבא האויב הוא מבנה מוזר מאוד ואיננו לטובתו. הוא תלוי באספקה רחוקה מאוד, ואין לו עומק… זוהי רצועה צרה. יש בזה איפוא שתי נקודות תורפה: קו אספקה ארוך וקו מבוצר אומנם, אבל בלי עומק. לעומת זאת, אנו נמצאים לגבי הקו הצפוני שלהם משני צידי הקו: גם מהנגב וגם מהשפלה. יש לנו כמה אפשרויות ויתרונות לגבי המצרים.
-- יגאל אלון, בתחבולות מלחמה, תל אביב, 1990, עמ' 73-74

מטרת המבצע הייתה לפרוץ את הדרך אל הנגב, שהיה מנותק על ידי המערך המצרי בקו מג'דל - בית ג'וברין. הכוחות של המבצע הורכבו משלוש חטיבות חי"ר: חטיבת הנגב, חטיבת גבעתי וחטיבת יפתח. אליהם התווספו "חטיבת עודד" וגדוד שריון שהשתייך לחטיבה 8 המשוריינת, ומכוח הארטילריה הגדול ביותר שהיה לצה"ל מימיו.

פעילות חיל הים במבצע הייתה סיוע בכיתור הכוחות המצרים מכיוון הים. פעילות זו כללה הפגזת הערים אשדוד, עזה ומג'דל ופגיעה בספינות האויב. ליד עזה הותקפה קורבטה מצרית, במהלך קרב זה הותקפו ספינות חיל הים על ידי מטוסים ואחד מהם הופל באש מקלעים. ביום האחרון למבצע נתגלו והוטבעו אוניית הדגל של הצי המצרי "האמיר פארוק" ושולת מוקשים שנלוותה אליה.

משימות חיל האוויר היו להשמיד מטוסי האויב, לתקוף יעדים אסטרטגיים וטקטיים של המצרים ולסייע לכוחות הקרקע של צה"ל. החל מהיום הראשון של המבצע הופצצו בסיסי אוויר וכן עמדות ובסיסים מצריים באל עריש, אשדוד, באר שבע, ג'ורה הרבייה, גיר סוני, עזה, רפיח, מג'דל, עיראק אל מנשיה, עיראק סווידאן, בית ג'וברין ומקומות נוספים. בנוסף נערכו מספר קרבות אוויר עם מטוסים מצריים.

[עריכה] המהלך היבשתי

ב16 באוקטובר 1948 החל המבצע בהתקפה על עיראק אל מנשיה. הכוח התוקף הורכב מהגדוד השביעי של חטיבת הנגב ומגדוד הטנקים של חטיבה 8. לא היה נסיון בתקיפה משולבת של חיל רגלים ושריון. כוח הרגלים נתקל בהתנגדות קשה ונאלץ לסגת. המצרים החלו להפגיז את הכוח התוקף בתותחים .תוך זמן קצר נגרמו אבידות כבדות והחלה נסיגה מבוהלת. ארבעה טנקים מסוג "הוצ'קס" נפגעו וגם האחרים יצאו מכלל שימוש.

המפלה הכבדה בעיראק אל מנשיה העמידה את מפקד המבצע יגאל אלון בפני בעיה חמורה: האם להמשיך ולתקוף את עיראק אל מנשיה בהתאם לתוכנית או לשנות אותה ולתקוף את משלטי הצומת. הוא בחר בדרך שנייה.

המערך המצרי בסביבות הצומת התבסס על שלושה משלטים. מצפון מערב לצומת היו משלט 113 והמשכו-משלט 100. באזור הצומת היו משלט הצומת הצפוני והדרומי. יעד ההתקפה בליל ה17 - 18 באוקטובר 1948 היו משלטי 113 ו-100 ומשלטי הצומת. המשימה הוטלה על גדוד 51 של חטיבת גבעתי. בשעה 22.30 התחילה ההתקפה על המשלטים 113 ו-100. המחלקות הסתערו ברימונים, יריות מהמותן ובכידונים. הקרב היה קשה ואכזרי אך המשלטים נכבשו. בקרב נפל סגן מפקד הפלוגה יעקב ארנון. בכיס חולצתו נמצא מכתב המיועד להוריו במקרה שייפול בקרב. הגבעה נקראה על שמו: גבעת ארנון.

באותו הזמן תקפה פלוגה אחרת מגדוד 51 את מוצב הצומת הדרומי וכבשה אותו לאחר קרב קשה. עם עלות השחר החלו המצרים לתקוף ללא הפסקה את המשלט הזה אך כל ההתקפות נהדפו.לקראת ערב נסוגו המצרים גם ממוצב הצומת הצפוני.

חטיבת יפתח החלה בליל ה15 - 16 באוקטובר לנוע מערבה ולתפוס משלטים בכוון בית חנון למרות הפגזות קשות שגרמו לנפגעים רבים. לבסוף ב21 באוקטובר 1948 נכבשה בית חנון. הצבא המצרי במישור החוף הדרומי היה בסכנת ניתוק אך המהנדסים הצבאיים הצליחו לפתוח דרך על חוף הים על ידי רשתות וגזעי עצים דרכה נסוג הצבא המצרי מכל מישור החוף הדרומי.

בליל ה17 - 18 באוקטובר תקף הגדוד הראשון של חטיבת יפתח בפיקודו של אסף שמחוני את משלט 138.5 . ההתקפה נהדפה על ידי המצרים.

חטיבת עודד שסופחה למבצע , ניסתה בליל ה18-19 באוקטובר לפרוץ את המצור לנגב מדרום לכרתיה אך ההתקפה נכשלה.

עתה נותר לכבוש את משלטי חוליקאת וכאוכבה כדי לפרוץ את המצור מעל הנגב. משימה זו הוטלה על גדוד52 מתוגבר מפלוגה מגדוד 54.

ההתקפה החלה בליל 19 - 20 באוקטובר. לאחר הפגזת ארטילריה החלו הסתערויות בקרבות כידונים ופנים אל פנים עד לנשיכות. עם שחר היו כל משלטי חוליקאת בידי כוחות גבעתי.

פתיחת הדרך לנגב נוצלה מיד לכיבוש באר שבע על ידי הגדוד השביעי של חטיבת הנגב וחטיבה 8 המשוריינת. המבצע נקרא "מבצע משה" על שם מפקד בית אשל משה אלברט. לאחר הסתערויות של חיל רגלים שריון והפגזה ארטילרית נכבשה באר שבע ב21 באוקטובר 1948.

מבצע יואב נסתיים ב-22 באוקטובר לאחר שהושגו מטרותיו. בעקבות מבצע יואב נותק הקשר בין המצרים בעזה לבין בסיסם בכפר הערבי פלוג'ה, שכותרו במובלעת שכונתה "כיס פלוג'ה". תוכנית ברנאדוט נגנזה, ולא נעשה בה כל שימוש מאז.

[עריכה] אנדרטאות חוליקאת

מדרום לצומת גבעתי בצד המערבי של כביש 232 נמצאת אנדרטה לנופלים מגדוד 54 בקרב חוליקאת. על האנדרטה חקוקה הכתובת: ההלך - ברדתך לנגב זכור אותנו.

מעט דרומית ממנה, בצד המזרחי של הכביש נמצאת אנדרטה גדולה לגדוד 52. עליה חקוקים שמות הנופלים במלחמת העצמאות, במלחמת ההתשה ובמלחמת יום הכיפורים.

דרומית משם מובילה דרך כורכר מערבה אל משלט 138.5. במקום זה ישב כוח של לוחמים צעירים מחטיבת הנגב. ב8 ביולי 1948 הם הותקפו על ידי כוח מצרי גדול ונאלצו לסגת. בין ההרוגים היה גם צבי גובר, אחד משני בניה של רבקה גובר שעל שמם נקרא כפר אחים. במקום אנדרטה עם שמות הנופלים ושלט הסבר.

ב"גבעת ארנון" נמצא אתר הנצחה לנופלים מגדוד 51 שנפלו בכיבוש הגבעה ומשלטי הצומת.

אנדרטת גדוד 51 בגבעה 113 (גבעת ארנון)	אנדרטת גדוד 51 בגבעה 113 (גבעת ארנון)-מראה כללי	אנדרטת גדוד 54 בחוליקאת	אנדרטת גדוד 52 בחוליקאת
אנדרטת גדוד 52 בחוליקאת	טבלת הנצחה באנדרטת גדוד 52 בחוליקאת	אנדרטה לאנשי הפלמ"ח שנפלו בגבעה 138.5 בחוליקאת	שלט הסבר בגבעה 138.5 בחוליקאת