אל עריש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

אל עריש (ערבית العريش) היא עיר מצרית בחצי האי סיני לחוף הים התיכון, כ-47 ק"מ מערבית לעיר רפיח, ו-344 ק"מ צפונית-מזרחית לקהיר. לפי הערכות, בשנת 2002 מנתה אוכלוסייתה כ-114,900 בני אדם, ביניהם פליטים פלסטינים. בשנים האחרונות הפכה העיר ליעד תיירותי מבוקש.

[עריכה] היסטוריה

[עריכה] עד המאה העשרים

העיר נבנתה סביב מצודה פרעונית, באזור שאוכלס בעיקר על ידי נוודים במשך אלפי שנים. פירוש השם "עריש" בערבית הוא סוכה, ויש המקשרים את העיר למקום בשם "סוכות" בו חנו בני ישראל לאחר יציאת מצרים.

כמו כן, יש המזהים את אל עריש עם רינוקורורה המוזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו כמקום אליו נמלט הורדוס מפני מתתיהו אנטיגונוס השני כשהאחרון השתלט על ממלכת יהודה בשנת 40 לפנה"ס בסיועה של האימפריה הפרתית (מלחמות היהודים ספר א' יד, ב). העיר הייתה חלק מממלכת יהודה לאחר שנכבשה על ידי אלכסנדר ינאי. במהלך המרד הגדול חנה בה טיטוס במסעו מאלכסנדריה לירושלים. יוסף בן מתתיהו מציין כי לאחר מכן חנה ברפיח, והיא "תחילת גבול סוריה" ומכאן שבתקופה זו הייתה אל עריש חלק ממצרים. פירוש השם "רינוקורורה" ביוונית הוא "קצוצי האף", ויש הסבורים כי למקום זה הוגלו פושעים, לאחר שאפם נקצץ כעונש.

במאה ה-12 נכבשה אל עריש בידי הצלבנים אך בהמשך איבדו את השליטה בה. האימפריה העות'ומאנית בנתה ביצורים חדשים למצודה בשנת 1560. במהלך מלחמות נפוליון, בדרכו של נפוליון אל ארץ ישראל, הטילו הצרפתים בפיקודו של ז'אן לואי אבנעזר רינייה מצור על המצודה, שנפלה לאחר 11 ימים ב-19 בפברואר 1799.

[עריכה] במאה העשרים

ב1903 סיירה באזור משלחת ציונית בראשות בנימין זאב הרצל אשר בחנה את "תוכנית אל עריש" להקים במקום מדינה יהודית בחסות בריטית. התוכנית לא יצאה אל הפועל, ואת מקומה תפסה "תוכנית אוגנדה". במהלך מלחמת העולם הראשונה נהרסה המצודה על ידי מפציצים בריטים וב1917 נכבשה אל עריש בידי הבריטים.

במלחמת העצמאות, במהלך מבצע חורב הפציץ צה"ל את אל עריש ב-22 בדצמבר 1948, ולאחר מכן החל טור ישראלי משוריין, בפיקודו של יגאל אלון לעשות את דרכו אל העיר, עד שנעצר לאחר התערבות בינלאומית.

העיר, כמו כל חצי האי סיני, נכבשה על ידי ישראל במהלך מבצע קדש ב-2 בנובמבר 1956, אך כחלק מסיני הוחזרה למצרים ב-15 בינואר 1957.

במלחמת ששת הימים הגיעו כוחות צה"ל בפיקודו של האלוף ישראל טל (טליק) אל העיר עוד ביומה הראשון של הלחימה, 5 ביוני 1967. כחמישה קילומטר צפונית מזרחית לעיר הוקמה ההתנחלות נאות סיני. ההתנחלות הוקמה כהיאחזות נח"ל ב-1967 ולאחר מכן אוזרחה בשם "נאות סיני". באזור אל עריש שכן גם בסיס חיל האוויר הישראלי איתם.

אל עריש הוחזרה למצרים בשלב הראשון של הנסיגות הישראליות על פי חוזה השלום בין ישראל ומצרים, ב15 במאי 1979, כאשר הנסיגה המלאה משטחו של חצי האי הושלמה באפריל 1982. העיר עצמה הוחזרה בטקס צבאי ללא כל חיכוכים, במהלכו הכריזו מנחם בגין ואנואר סאדאת על גבולות פתוחים בין שתי המדינות, אך ב"נאות סיני" התבצרו מאות אנשים ב"גן הירק" וצה"ל נאלץ לפנותם בכוח.

כיום העיר הינה בירת המחוז "שמל סיני" (צפון סיני), בסיס איתם הפך לנמל התעופה הבינלאומי אל עריש ובעיר הוקמו מלונות רבים המשמשים את התיירים המגיעים למקום.