מלחמות היהודים
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מלחמת היהודים (לטינית: Bellum Judaicum; מתורגם גם כמלחמות היהודים ותולדות מלחמת היהודים עם הרומאים יוונית: Ιστορια Ίουδαίκοΰ πολέμου πρός Ρωμαίυς) הוא ספר של ההיסטוריון היהודי יוסף בן מתתיהו. הספר הוא דיווח היסטורי העוסק בעיקר בשנות המרד הגדול בין השנים 66 ל-73 לספירה.
יוספוס חיבר את הספר לראשונה (סמוך לשנת 73) ב"לשון אבותיו" (עברית או ארמית, הנוסח לא הגיע לידינו) על מנת לספר ליהודים היושבים במזרח "מעבר לנהר פרת" ולבני עמים אחרים באזור, את קורות מלחמת היהודים ברומאים, וזאת על-מנת להרתיע אותם מפני יציאה למלחמה באימפריה הרומאית. בין שנת 73 לשנת 79 לספירה, תרגם יוספוס את הספר ליוונית בגרסה שנועדה בעיקר לנוכרים. כתיבתו מרוחקת, נייטרלית וכמעט ללא רגשות. יש הקושרים זאת לכך שהספר עמד לבקרת הקיסר אספסיאנוס.
הספר כמו יתר ספריו של יוספוס, בצורתו היוונית, שרד בזכות הכנסייה הנוצרית. הכנסייה ראתה בספרו המתעד את חורבן ירושלים ובית המקדש הוכחה לנכונות נבואתו של ישו בעת ששהה בירושלים בדבר חורבן העיר ולדוקטרינה הנוצרית הגורסת שהבחירה האלוהית עברה מן עם ישראל לכנסייה הנוצרית.
יוספוס אינו רואה כל תקומה לעם ישראל. ספרו בעיניו הוא ספר המסכם תקופה ועם שנעלמו מן העולם. י.נ. שמחוני כותב בסוף המבוא שלו לספר: "אף זיק אור אחד אינו נראה באופק השחור של הספר. כל התפארת עברה ובטלה מן העולם עם אחרית ירושלים והמקדש וקץ החיים המדיניים של עם יהודה."
תוכן עניינים |
[עריכה] מבנה הספר
החלק הראשון (עד פרק י"ד בספר ב'), שהוא שליש מהספר, משמש מבוא היסטורי לחלקו השני, העיקרי. החלק הראשון כולל סקירה מהתקופה שבין גזירות אנטיוכוס הרביעי בשנת ג'תקצ"א (170 לפנה"ס) ועד מעשי הרצח והשוד של הנציב גסיוס פלורוס, שהם לדעת יוספוס, הסיבה הישירה למרד, סוף שנת ד'תתכ"ו (66 לספירה). חלק זה נכתב כתקציר לדברים הנמסרים בפרוטורוט בספרים 11-20 של "קדמוניות היהודים". הספר "קדמוניות היהודים" אכן מסתיים עם עליית גסיוס פלורוס ומוסר שההמשך יסופר בספר המלחמות.
החלק השני, העיקרי, הוא פרשת המלחמה עצמה. מראשית המרד בשנת 66 ועד כיבוש מבצרי היהודים האחרונים, ב73. פלביוס כותב בפרוטרוט את תולדות המלחמה, כעד-משתתף וכאדם שככל הנראה כתב רשימות בזמן אמת. הוא משבץ את תיאורו בתיאור מאורעות חשובים שקרו בעולם באותו זמן כגון מרידות הגאלים והגרמאנים, מלחמות בארמניה ועוד.
הספר כולל שבעה "ספרים". חלוקתם לפרקים אינה של המחבר אך היא קדומה, אולי אף מימיו ונעשתה בידי עורכים. בשלב מאוחר יותר הוסיפו עורכים כותרת לכל פרק (לטינית: Epitome), הכותרת כוללת תקציר המחולק לסעיפים. אולם סעיפים אלה אינם זהים לסיעוף הפנימי של הפרקים, המופיע במהדורות הדפוס. כנראה שזו עדות לכך שהיו שתי שיטות סיעוף שאחת שרדה בכותרות והשניה בהוצאות הדפוס, לצד הטקסט.
במספר הוצאות מודרניות (למשל הוצאת מסדה, 1968) ויתרו על הסיעוף בכותרת על-מנת שלא לבלבל את הקורא.
ההוצאה המדעית הראשונה של הספר היא הוצאת ניזה (Niese), ברלין 1894. בהוצאה זו נוספה לכל ספר משבעת הספרים חלוקה פנימית רציפה לפסוקים. לפיכך, ציטוטים ניתנים לעתים בציון הספר ומספר הפסוק, או בציון הספר, מספר הפרק ומספר הסעיף).
[עריכה] מקורותיו של יוספוס
יוספוס לא הכיר את ספר מקבים. עבור תקופת החשמונאים נעזר ככל הנראה בסיכומים שלא הגיעו לידינו באופן אחר. הספר הידוע היחיד שודאי היווה לו מקור הוא רשימותיו של ניקולאוס איש דמשק, מזכירו של המלך הורדוס, ניקולאוס מדווח על התקופה של אחרית ימי החשמונאים וכל תקופתו של הורדוס. במות המלך אגריפס הראשון היה יוספוס בן שש, כך שאת תקופת הנציבות ראה במו עיניו. גם כאן סביר שנעזר בכרוניקות שונות שלא הגיעו לידינו.
[עריכה] מניעים לכתיבת הספר
כמו בכל ספריו של יוספוס במלחמות היהודים יש ליוספוס שלושה מניעים בכתיבת הספר. המניע הראשון הוא רצונו להציג את עצמו באור חיובי, דבר זה אמור בעיקר לחלק בספר שעוסק בפיקודו על הגליל ובמיוחד בפרשת עריקתו לצד הרומאי.
עוד היבט בספרו הוא הטיפשות שבניסיון התנגדות לרומא, הוא מתאמץ להראות שהרומאים ברובם הם עם שנוהג באדיבות עם העמים שחיים תחת שלטונם, במובן זה הספר משמש כשופר תעמולה לשושלת הפלבית שיוספוס ישב בחצרם הרומא והוא מרבה בשבחיו לקיסרים אספסיאנוס וטיטוס. בעצם שמו של הספר "מלחמת היהודים" ניכר שיוספוס מסתכל על המלחמה מנקודת מבט רומאית, שכן הרומאים נהגו לקרוא את מלחמותיהם על השם העמים שבהם נלחמו.
ההיבט היהודי ניכר בספרו בכך שהוא מבקש להראות שהיהודים הם עם שוחר שלום המעדיף להימנע מאלימות, את פריצת המרד הוא מאשים בקנאים שאותם הוא מתאר כקבוצה קטנה וקיצונית שגררה את העם למרד ברומאים.
[עריכה] חשיבותו של הספר
מלחמות היהודים הוא העדות היחידה כמעט, והמפורטת ביותר, למרד הגדול. בספר זה נמסרת תמונה מדויקת של ירושלים וארץ ישראל של התקופה. יוספוס הוא כותב בהיר ומפורט מאד. כתיבתו הסדורה והמדויקת, הנעדרת רגשות וסיפורי מעשיות (אך אינה חפה מאינטרסים) מתאימה מאוד להנחיית המחקר המודרני.
בכל הקשור לתיאורי הארץ יוספוס הוא כותב אמין ומדויק, ככל שהמחקר הארכאולוגי מתפתח מתגלים ממצאים שמאששים את התיאורים של יוספוס. המחקר הארכאולוגי גם יוצא נשכר מהבחנתו של יוספוס וציונו המדויק את הטופוגרפיה. הטופוגרפיה אינה משתנה באופן ניכר והיא מאפשרת לחופרים להבין את המפה אותה מצייר יוספוס.
אולם בכל הקשור לתיאור המרד ניתן להבחין במשנתו של יוספוס שמבקש לתאר את המרד כאי הבנה: פעולתם של מיעוט קיצוני שהצליח לגרור אחריו את כל העם בעקבות התנהגותם המושחתת של הנציבים הרומאים. בולט במיוחד באי אמינותו תיאור חורבן בית המקדש שהמניעה העיקרי לתיאור שיקרי זה הוא רצונו לנקות את פטרונו, הקיסר טיטוס, שביקש לשדר תדמית של קיסר נאור ומיטיב מאשמת החרבת מקום פולחן דתי - דבר שנחשב טאבו בעולם העתיק.
כמו כן תיאור המרד הגדול בספר עומד בסתירה לספרו האחר של יוספוס "חיי יוסף" הנכתב בערוב ימיו.
[עריכה] תרגומים וגרסאות
התרגום הקדום ביותר לשפה שאינה יוונית הנמצא בידינו הוא תרגום הספר השישי, לסורית. תרגום זה נמצא בסוף כתב יד המכיל גם את הפשיטתא. יש חוקרים המשערים כי תרגום זה נעשה הישר מן המקור העברי או הארמי המקורי.
במאה השניה מתורגם הספר ללטינית, תוך עיבוד וקיצור. קיצור זה נקרא "ספר הגספוס" (על-שם אחד מההיסטוריונים הקדומים של הכנסייה, לו יוחס העיבוד). ממקור זה מתורגם לעברית "ספר יוסיפון".
התרגום שתרם להפצת הספר בארצות העולם הוא התרגום ללטינית של אחד מאבות הכנסייה, רופינוס איש אקוילה, מן המאה הרביעית. תרגום זה היה מוכר גם על ידי היהודים המשכילים בימי הביניים ונקרא "יוסיפון לרומיים".
התרגום העברי המלא הראשון הוא של קלמן שולמן, המשכיל היהודי שתרגם רבות עבור בית ההוצאה של האלמנה והאחים ראם. תרגומו הוא מתוך התרגום לגרמנית של Parett, כלומר תרגום מכלי שני, ולא ישירות מן המקור היווני.
[עריכה] מהדורות עבריות ואחרות
- תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים / יוסף בן-מתתיהו <יוספוס פלוויוס> ; מתורגמים מן המקור היווני על ידי י"נ שמחוני, עם מבואות, הערות ומפתחות. מסדה, 1968 - המהדורה המקובלת בקרב חוקרים ישראליים ובה משתמשים בדרך כלל בימינו כמקור העיקרי לציטוט. * כתבי יוסף בן-מתתיהו / <יוסיפוס פלויוס> ; מתרגמים מן המקור היוני על ידי י"נ שמחוני, עם מבואות, הערות, מפתחות, לוחות-יוחסין וסדרי-דורות, ציורים ומפות. תל אביב : א"י שטיבל, תרצ"ח-תרצ"ט (1929)
- מלחמת היהודים / יוסף בן מתתיהו-יוספוס פלביוס ; תרגום חדש על ידי שמואל חגי - ירושלים : ר’ מס תשכ"ד (1967) - תרגום פחות מדויק מתרגומו של י"נ שמחוני, אך בעברית קלה וקריאה יותר. משמש בעיקר במערכת החינוך.
- כתבי יוסף בן מתתיהו / יוספוס פלויוס ; מתרגמים מיונית עם מבוא והערות מאת אלכסנדר שור. ירושלים : ר’ מס, ת"ש 1939-תש"ו 1945
- מלחמות היהודים עם הרומאים / חבר בשפת יפת מידי יוסף בן מתתיהו; נעתק בפעם הראשונה ... עם הקדמה והערות ... מאת קלמן שולמאן. ווילנא: האלמנה והאחים ראם, תרמ"ד, תרע"ג. - כנראה התרגום הראשון לעברית.
- די אידישע מלחמות / פון יוסף בן מתתיהו הכהן <יוסיפוס פלאוויוס> ווילנא : ב"א קלעצקין, תרע"ד 1914
- די לעצטע טעג פון ירושלים / ארויסגענומען פון זעקסטן בוך פון יוסיפוס פלאוויוס יודישע מלחמות ; [תרגם] ז’ קאלמאנאוויטש. בערלין : כלל פארלאג, 1922.
- ספר איסטוואר דליהוד : אש נצאר עלא ואלדינה פי חרבן בית המקדש ואש עדדאו פלגלות ... / [מתורגם לערבית בידי] יוסף בלא"א דוד גנאסייה. ג’רבה: דפוס ח’ חדאד, תשי"ז (1956).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים בתרגומו של ד"ר י.נ. שמחוני
- הערך מלחמות היהודים ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
