1954 בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה הוא חלק מסדרת שנים בישראל

שנות הארבעים: 1948 - 1949 שנות החמישים: 1950 - 1951 - 1952 - 1953 - 1954 1955 - 1956 - 1957 - 1958 - 1959 שנות השישים: 1960 - 1961 - 1962 - 1963 - 1964 1965 - 1966 - 1967 - 1968 - 1969 שנות השבעים: 1970 - 1971 - 1972 - 1973 - 1974 1975 - 1976 - 1977 - 1978 - 1979 שנות השמונים: 1980 - 1981 - 1982 - 1983 - 1984 1985 - 1986 - 1987 - 1988 - 1989 שנות התשעים: 1990 - 1991 - 1992 - 1993 - 1994 1995 - 1996 - 1997 - 1998 - 1999 שנות האלפיים 2000 - 2001 - 2002 - 2003 - 2004 2005 - 2006 - 2007 - 2008 - 2009

ישראל

1954 הייתה השנה השישית לעצמאותה של מדינת ישראל.

תוכן עניינים 1 ממשלת ישראל החמישית תחת משה שרת 1.1 חוץ וביטחון 1.2 כלכלה ותשתיות 2 משפט 3 חברה ותרבות 4 נפטרו 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] ממשלת ישראל החמישית תחת משה שרת

לאחר שדוד בן גוריון פרש מראשות הממשלה בדצמבר 1953, קיבל משה שרת על עצמו את משרת ראש הממשלה השני של ישראל. ב-26 בינואר הציג את ממשלתו בפני הכנסת. עם זאת, בן גוריון המשיך לפעול מאחורי הקלעים ולהפעיל את נאמניו - לבון, דיין ופרס, נגד מדיניותו המוצהרת של שרת בנושאי חוץ וביטחון.

[עריכה] חוץ וביטחון

ב-17 במרץ התרחש טבח מעלה עקרבים, אחד מאירועי הטרור הקשים הראשונים בתולדות מדינת ישראל, בו נרצחים 11 אזרחים. כשבועיים לאחר הטבח מבצע כוח צנחנים בפיקודו של אריאל שרון פשיטה על הכפר נחאלין שבאזור בית לחם.

ממשיכה המתיחות הקשה בין ישראל לשכנותיה, ובייחוד מצרים. ביולי נעצרים יהודים מצרים שהיו חברים בחולייה שנשלחה על ידי מדינת ישראל לבצע פעולות טרור במצרים וכך לערער את יציבות המשטר במדינה. חודש לפני כן מוחלף מפעיל החולייה, אברהם דר באברי אלעד. הפרשה, שמצונזרת בישראל, נודעת אחר כך כ"העסק הביש". בעקבות "הפרשה" מוקמת ב-29 בדצמבר ועדת חקירה חשאית, ועדת אולשן-דורי. אשר מטרתה לברר מי נתן את ההוראה להפעלת החולייה, האם זה היה שר הביטחון פנחס לבון או ראש אמ"ן אל"מ בנימין גיבלי. מאוחר יותר נודע כי עדויות קציני אמ"ן בפני הוועדה היו מתואמות והקצינים לאו דווקא דיברו אמת בעדויותיהם.

ב-28 בספטמבר נעצר צוות הספינה "בת גלים" אשר ניסה לפרוץ את ההסגר הימי בתעלת סואץ על ידי המצרים.

ב-31 במאי נפתחת המכללה לפיקוד ומטה של צה"ל.

[עריכה] כלכלה ותשתיות

מתחיל שיפור במצב הכלכלי בישראל. המשק יוצא מן המיתון ומתחילה תקופה של צמיחה מהירה ומרשימה, שמתבטאת בגידול של כ-10% לשנה בתוצר, וכ-5% בתוצר לנפש (בהתחשב בעובדה שגם אוכלוסיית המדינה גדלה בשיעורים ניכרים על פני התקופה). להתפתחות זו סייעה הזרמת הון מסיבית מחו"ל, שהושקעה בצורה מוצלחת ונשאה פירות כלכליים.

ב-3 בנובמבר נפתחת לתנועה תחנת הרכבת תל אביב מרכז.

[עריכה] משפט

ב-1 בינואר החל משפט קסטנר. המשפט, שהחל כמשפט דיבה נגד העיתונאי גרונוולד, הפך בשל פעילותו של עורך הדין שמואל תמיר לכתב האשמה נגד קסטנר והנהגת היישוב בתקופת השואה.

ב-1 באוגוסט מונה יצחק אולשן לנשיא בית המשפט העליון במקומו של משה זמורה.

אמנון זכרוני מבקש משר הביטחון לשחררו משירות צבאי עקב פציפיזם. בקשתו נדחית בתחילה אך לאחר מכן מאושרת.

[עריכה] חברה ותרבות

• דוד אבידן מפרסם את קובץ שיריו הראשון, "ברזים ערופי שפתיים". מופיע הספר השני של הטור השביעי של נתן אלתרמן
• בין זוכי פרס ישראל: שמואל יוסף עגנון, דוד שמעוני,
• נסגרים התיאטראות לי-לה-לו והמטאטא.
• מוקמת יחידת ההסרטה של דובר צה"ל. יוצא לאקרנים הסרט "מפתח הזהב" של סאשה אלכסנדר, שהיה דוקו-דרמה העוסקת בחיפושי מים
• מוקמת להקת פיקוד מרכז ויוצאת בתוכניתה הראשונה, "כף קוף אחד". במחזור הראשון: אהובה דיכטר, ג'וקי ארקין ומושיק טרוים. בין להיטיה: "גן השיקמים".

ב-29 ביולי מתרחש אסון מעגן, בעת שמתקיים טקס בקיבוץ מעגן לצנחני היישוב, מתרסק מטוס קל וגורם למותם של שבעה עשר איש.

[עריכה] נפטרו

• 11 בפברואר - נתן אלבז, הקריב את חייו כדי להציל את חיי חבריו (נולד ב-1934)
• 18 במאי - זליג ברודצקי, מתמטיקאי, עסקן ציוני ונשיא האוניברסיטה העברית (נולד ב-1888)
• 21 בדצמבר - מקס בינט, איש הקשר של החוליה מעסק הביש התאבד (נולד ב-1917)

[עריכה] קישורים חיצוניים

• אריאנה מלמד, עדיין מקדים את זמנו, על "ברזים ערופי שפתיים"