רומנו פרודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

רומנו פרודי
ראש ממשלה איטליה ה-
מנהיג קודם	סילביו ברלוסקוני
תחילת כהונה	כהונה ראשונה: 17 במאי 1996-21 באוקטובר 1998 כהונה שנייה: 17 במאי 2006- 8 במאי 2008
תאריך לידה	9 באוגוסט 1939
מפלגה	עץ הזית (מפלגה)
שם בשפת אם:	Romano Prodi

פרופסור רומנו פרודי (איטלקית: Romano Prodi, להאזנה (מידע · עזרה); נולד ב-9 באוגוסט 1939), פוליטיקאי איטלקי כיהן כראש ממשלת איטליה והיה נשיא הנציבות האירופית, הרשות המבצעת של האיחוד האירופי. פרודי ניצח בבחירות לראשות הממשלה שנערכו באיטליה באפריל 2006.

תוכן עניינים 1 ביוגרפיה 1.1 נעוריו ותחילת דרכו 1.2 הכניסה לפוליטיקה 1.3 ראשות הממשלה 2006 1.3.1 הבחירות לראשות הממשלה 1.3.2 כהונתו כראש ממשלת איטליה 1.3.2.1 יחסי חוץ 1.3.2.2 משברים קואליציוניים 2 קישורים חיצוניים

[עריכה] ביוגרפיה

[עריכה] נעוריו ותחילת דרכו

פרודי הינו בוגר האוניברסיטה הקתולית במילנו, שם למד משפטים בהצטיינות, וסיים את לימודיו בשנת 1961. פרודי השלים את לימודיו באוניברסיטאות במילנו ובבולוניה וכן בבית הספר לכלכלה של לונדון. בשנת 1969 נישא לפלאביה פרנצוני. לזוג יש שני ילדים.

פרודי הרצה באוניברסיטת הארווארד ובמכון המחקר באוניברסיטת סטנפורד כמרצה אורח.

הוא שימש כפרופסור למדע המדינה במחלקה לכלכלה באוניברסיטת בולוניה, משנת 1963, ולאחר מכן כפרופסור לארגון תעשייתי ומדיניות תעשייתית באותה האוניברסיטה, בין שנת 1971 לשנת 1999.

[עריכה] הכניסה לפוליטיקה

במהלך שנות ה-70 החל פרודי לפעול בפוליטיקה האיטלקית, והיה לשר התעשייה בשנת 1978 בממשלתו של ג'וליו אנדריאוטי. במהלך שנות ה-80 נשא במשרות ממשלתיות שונות, וזאת עד לתחילת שנות ה-90. הוא שימש כנשיא החברה הממשלתית הכלכלית רבת העוצמה IRI, משנת 1982 עד לשנת 1989 ולאחר מכן בין 1993 ל-1994. במהלך תקופה זו נחקרו מספר פעמים האשמות בשחיתות שהופנו כלפיו. פרודי הואשם כי העניק חוזים לחברה למחקר כלכלי שבשליטתו, וכי מכר בהפסד חברה ממשלתית לתאגיד בינלאומי שלו שימש בעבר כיועץ בשכר. פרודי זוכה מכל ההאשמות בגינן נחקר.

בשנת 1995 הפך ליושב ראש של קואליצית מפלגות השמאל ULIVO, ובשנת 1996 נבחר לכהונת ראש ממשלת איטליה. ממשלתו נפלה בשנת 1998 כאשר המפלגה הקומוניסטית של ההתחדשות הסירה את תמיכתה בממשלה, ואיפשרה יצירת ממשלה בראשות מאסימו ד'אלמה.

בין ספטמבר 1999 לנובמבר 2004 שימש כנשיא הנציבות האירופית, הגוף המבצע של האיחוד האירופי.

[עריכה] ראשות הממשלה 2006

[עריכה] הבחירות לראשות הממשלה

כמנהיג הקואליציה של מפלגות השמאל באיטליה, פרודי הוביל את ההתנגדות לממשלתו של סילביו ברלוסקוני. פרודי התמודד מטעם קואליציה זו בבחירות הכלליות שנערכו באיטליה בשנת 2006, לאחר שזכה בבחירות המקדימות שנערכו במפלגות אלו ב-16 באוקטובר 2005.

לאחר עריכת הבחירות, הכריז פרודי על ניצחונו ב-11 באפריל 2006, וזאת על אף הרוב הדחוק מאוד בו זכה בבחירות לבית התחתון (49.8% לעומת 49.7% ליריבו ברלוסקוני), ועל אף אי הוודאות בספירת קולות האיטלקים החיים בחו"ל, אשר יקבעו האם זכה פרודי בניצחון לו הוא טוען גם בבחירות לבית העליון, ועל אף שראש הממשלה המכהן סילביו ברלוסקוני סירב להכיר בתוצאות וטען כי יש לספור מחדש את הקולות. פרודי הכריז כי יקים ממשלה יציבה "מבחינה פוליטית ומבחינה טכנית". בתאריך ה-19 באפריל, בית המשפט העליון באיטליה אישר את ניצחונו של פרודי.

[עריכה] כהונתו כראש ממשלת איטליה

מאז נבחר פרודי לראשות ממשלת איטליה נתונה ממשלתו לוויכוחים וחיכוכים בלתי פוסקים בין סיעותיה, הנמנות על מרכז הפוליטיקה האיטלקית, השמאל והשמאל הקיצוני. לממשלתו יש רוב זעיר של סנאטור אחד בלבד בסנאט האיטלקי, רוב הנתון לחסדיה של כל אחת מסיעות הקואליציה. מאז בחירתו לראשות הממשלה נתגלעו חיכוכים רבים בין חברי הממשלה, לדוגמה: בעוד הוגשמה הבטחתו של פרודי במהלך הבחירות והוצאו החיילים האיטלקים מעיראק, סירב פרודי להוציא גם את 1,800 החיילים האיטלקים המוצבים באפגניסטן, דבר שמעורר את זעמו של השמאל הקיצוני ובמיוחד המפלגה הקומוניסטית באיטליה. ויכוחים נוספים התגלעו גם בנושאי כלכלה ויחסים בינלאומיים.

[עריכה] יחסי חוץ

בתקופתו של פרודי השתנו יחסי החוץ של איטליה לבלי הכר בהשוואה לקודמו בתפקיד. בעוד ברלוסקוני היה מידידיה הקרובים של ארצות הברית והנהיג מדיניות חוץ שמרנית, הנהיג פרודי מדיניות שהייתה כמעט אנטי-אמריקנית, על אף הכחשותיו הנמרצות. הוא הוציא את חיילי איטליה מעיראק, ביקר בחריפות את ההפצצות האמריקניות בסומליה ואת ההחלטה לשלוח כוחות אמריקניים נוספים למפרץ, ובתקופתו אף התחזקו היחסים עם רוסיה ועם מדינות אירופה האנטי-אמריקניות. לעומת זאת, סירב פרודי להוציא את כוחות איטליה מאפגניסטן. שר החוץ, מאסימו ד'אלמה, טען כי "יש הבדל תהומי בין הפעילות הצבאית באפגניסטן, שאושרה על ידי האו"ם, לבין הפעילות בעיראק". פעולה נוספת שנועדה לפייס את ארצות הברית היא הסכמתו של פרודי להגדלת הבסיס האמריקני בויצ'נצה, הקיים שם מאז מלחמת העולם השנייה, חרף התנגדותם החריפה של מפלגות השמאל באיטליה.

[עריכה] משברים קואליציוניים

ב-21 בפברואר 2007 עלתה להצבעה בסנאט מדיניות החוץ של איטליה על ידי פרודי ומפלגתו. בהצבעה, שלה יוחסה חשיבות רבה, נחל פרודי כישלון, לאחר ששני קולות נוספים בלבד הפרידו בינו לבין הניצחון. בעקבות כך הגיש פרודי את התפטרותו לנשיא איטליה, ג'ורג'ו נפוליטנו לאחר 9 חודשי כהונה בלבד. לאחר מספר ימים חזר פרודי לכהן כראש הממשלה לאור בקשתו של הנשיא, ולאחר שזכה בהצבעת אמון בשני בתי הפרלמנט.

בינואר 2008 התעורר משבר קואליציוני נוסף, כאשר המפלגה הדמוקרטית-נוצרית פרשה מן הקואליציה והותירה אותה ללא רוב בסנאט האיטלקי, הבית העליון של הפרלמנט. בבית התחתון של הפרלמנט זכה פרודי בהצבעת האמון, אך הסנאט הצביע על אי-אמון בממשלתו. זמן קצר לאחר מכן הגיש פרודי את התפטרותו לנשיא, שבתורו ביקש מפרודי לעמוד בראשה של ממשלת מעבר. ב-14 באפריל 2008 פינה את מקומו לסילביו ברלוסקוני

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רומנו פרודי

• מאמר על כהונתו של פרודי
• ידיעה על התפטרותו של פרודי באתר ynet