קומודוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מרקוס אורליוס קומודוס אנטונינוס (אוגוסט 161 - 31 בדצמבר 192), כיהן כקיסר רומא משנת 180 לספירה ועד שנת 192 לספירה. קומודוס היה בנו של הקיסר מרקוס אורליוס. הוא ירש את אביו ששיתף אותו בקיסרות עוד לפני מותו בשנת 180. יש המחשיבים אותו לקיסר הרומי הגרוע ביותר ולזה שהביא לסיומה את תקופת הקיסרים הגדולים שהרחיבו וביססו את האימפריה.

עם עלייתו לשלטון המשיך קומודוס להתמודד עם הבעיות שהטרידו את אביו בגבולות הצפוניים של האימפריה. הוא חתם הסכם שלום עם השבטים שמעבר לדנובה בגרמניה, והקים מחדש את הפרובינציות סרמטיה ומרקומניה שאביו הקים לראשונה לאחר הכנעת השבטים שישבו בהם.

בשנים שלאחר מכן היה ניסיון להתנקש בחייו של קומודוס. הקשר אורגן על ידי קלאודיוס פומפיאנוס, גיסו והשתתפו בו גם אחותו של קומודוס, לוסילה וגורמים רבים בארמון ובסנאט. לפי התוכנית היה אמור פומפיאנוס לדקור את קומודוס תוך אמירת: "הסנאט שלח לך את הפיגיון הזה". הניסיון סוכל על ידי חיל המשמר הפרטוריאני. קומודוס ציווה להרוג את פומפיאנוס ואת כל השותפים בקשר, כולל את אחותו.

קומודוס התמסר לחיי תענוגות. הוא ביסס לו הרמון שכלל כ־300 פילגשים ונערים צעירים. ההרמון היה מרכז למסיבות חשק. הוא מינה את מקורביו לכל התפקידים החשובים באימפריה תוך התנגשות עם הסנאט.

בין נושאי התפקידים שמינה היה אף משרתו, קלאנדרוס שצבר כוח רב. קלאנדרוס אף גייס כספים על ידי מכירת תפקידים, כמו קונסולט וסנאטור. על ידי כך הוא אפשר לכל בעל הון להתמנות לסנאט. בין האנשים ששלמו לקונסולט היה ספטימיוס סוורוס, הקיסר לעתיד. קלאנדרוס הודח מתפקידו לאחר שהואשם בהפחתת אספקת התבואה לרומא.

באותן שנים המשיך אי־השקט בגבולות האימפריה. שבטים גרמנים פלשו ונהדפו, בבריטניה הייתה מלחמה קשה בהתמרדויות מקומיות והיו אף פלישות מכיוון מאוריטניה.

קומודוס היה רודף כבוד וכוח. הוא הוסיף תארים רבים לשמו ודרש שיסגדו לו כמו לאל. הוא נודע בהערצתו לקרבות הגלדיאטורים. בניגוד לכל המוסכמות הוא אפילו הופיע בזירה כגלדיאטור, תפקיד שנחשב בזוי בעיני אזרחי רומא. להופעותיו בזירה הוא הגיע לבוש בדמויות של גיבורי מיתולוגיה יוונית כגון הרקולס ונלחם נגד יריבים שנאלצו להשתמש בכלי נשק מעץ ולא נשאו שיריון. על הופעותיו אלו הוא גבה מהעיר רומא תשלום כספי גבוה מאוד.

שגעון הגדלות שלו הגיע לשיא בשנת 190. לאחר שנשרף חלק מהעיר רומא הכריז קומודוס על עצמו כמייסד מחדש של העיר ושינה את שמה ל"קולוניה קוֹמוֹדיאנה". הוא המשיך ושינה את שם החודש להיות "קומודוס", את שם הסנאט ל"הסנאט של בני המזל הקומודיאנים" ואת הצבא ל"צבא הקומודיאני".

שנתיים מאוחר יותר, ב־31 בדצמבר 192, נרצח קומודוס בידי הגלדיאטור נרקיסוס, בעת שרחץ באמבטיה, כחלק מקשר שרקמו הסובבים אותו וביניהם פילגשו. היה זה יום לפני שתכנן לצעוד לסנאט ולהכתיר עצמו בתור קונסול.

אחד ממפקדי הצבא, פרטינקס, הוכתר כקיסר באישור הסנאט. הסנאט הכריז על "דאמנאטיו ממוראה" (Damnatio memoriae) – "קללת הזיכרון", צו שביטל את כל מעשיו וזכרו של קומודוס והחזיר לרומא את שמה המקורי. בשנת 195 הקיסר ספטימיוס סוורוס ביטל את הצו ושיקם את שמו של קומודוס.

תקופת שלטונו של קומודוס הייתה ההשראה לסרט גלדיאטור של רידלי סקוט למרות שסרט זה לא מתאר נאמנה את האירועים ההיסטורים.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: קומודוס

קיסרי רומי

מלכי רומא | קיסרי רומא | בית קונסטנטינוס והתקופה הנוצרית | הקיסרות הרומית המערבית

אוגוסטוס קיסר טיבריוס קיסר קליגולה קלאודיוס קיסר נירון קיסר גלבה אותו ויטליוס אספסיאנוס טיטוס דומיטיאנוס נרווה טריאנוס אדריאנוס אנטונינוס פיוס לוקיוס ורוס מרקוס אורליוס קומודוס פרטינקס דידיוס יוליאנוס ספטימיוס סוורוס קרקלה מקרינוס אלאגבאלוס אלכסנדר סוורוס מקסימינוס גורדיאנוס הראשון פופיאנוס ובלבינוס גורדיאנוס השלישי פיליפוס הערבי דקיוס טרבוניאנוס גלוס איימליאנוס ולריאנוס גליאנוס קלאודיוס השני גותיקוס קווינטילוס אורליאנוס טקיטוס פלוריאנוס פרובוס קארוס קארינוס דיוקלטיאנוס כלורוס גלריוס מקסימינוס דאיה מקסנטיוס קונסטנטינוס האימפריה הרומית