פונקציה קמורה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

דוגמה לפונקציה קמורה

במתמטיקה, פונקציה ממשית היא פונקציה קמורה בקטע מסוים, אם לכל שתי נקודות על גרף הפונקציה (שערך ה- $\,x$ שלהן נמצא בקטע), הישר המחבר ביניהן נמצא מעל לגרף הפונקציה. ההגדרה שכיחה בעיקר עבור פונקציות של משתנה ממשי אחד, והדוגמה הטיפוסית היא הפונקציה $\ f(x)=x^2$ , שהיא קמורה בכל הישר הממשי. עם זאת, מושג הקמירות מוגדר גם לפונקציות של כמה משתנים, ובאופן כללי עבור כל פונקציה המוגדרת בתחום קמור של מרחב וקטורי ומקבלת ערכים ממשיים.

לפונקציות קמורות יש חשיבות רבה באנליזה פונקציונלית, בעיקר במספר אי-שוויונים יסודיים בתחום זה כמו אי-שוויון ינסן. כאן נעסוק רק בפונקציות של משתנה אחד.

[עריכה] הגדרה

כאמור לעיל, פונקציה קמורה היא כזו שהקו המחבר שתי נקודות על הגרף שלה נמצא תמיד מעל לגרף:

הגדרה: פונקציה $\ f$ המוגדרת בקטע $\ I$ נקראת קמורה אם לכל $\!\, x,y\in I$ ולכל $\!\, 0 \leq \lambda \leq 1$ מתקיים אי השוויון $\ f(\lambda x + (1-\lambda)y)\le \lambda f(x)+(1-\lambda)f(y)$ .

אפשר לנסח זאת גם כך: לכל $\ x<u<y$ בקטע, מתקיים $\ (y-x)f(u)\leq (y-u)f(x)+(u-x)f(y)$ .

[עריכה] מסקנות מן ההגדרה

אם $\ f$ פונקציה קמורה המוגדרת בקטע $\ I$ אזי לכל $\,x_1,x_2\ldots,x_n$ בקטע $\ I$ ולכל $\,n$ סקלרים $\ \lambda_1,\lambda_2,\ldots,\lambda_n$ המקיימים $\sum_{k=1}^n\lambda_k=1$ מתקיים $f(\sum_{k=1}^n\lambda_k x_k) \le \sum_{k=1}^n\lambda_k f(x_k)$ . (ניתן להוכיח באינדוקציה).
אי-שוויון ינסן מהווה הרחבה של המסקנה הקודמת למקרה הרציף: אם $\ f$ פונקציה קמורה המוגדרת בקטע $\ I$ ו-

$\ g:[0,1]\to\mathbb{R}$ פונקציה אינטגרבילית אזי $f(\int_0^1 g(x)\,dx)\le \int_0^1 f(g(x))\, dx$ .

[עריכה] קמירות במובן החלש ובמובן החזק

פונקציה המקיימת את התנאי $\lambda f(x)+(1-\lambda)f(y)\ge f(\lambda x + (1-\lambda)y)$ שתואר להלן, לכל $\ x,y$ בקטע ולכל $\ 0\leq \lambda \leq 1$ , היא קמורה במובן החלש. פונקציה קמורה במובן החזק היא כזו שמקיימת את התנאי החזק יותר, $\ \lambda f(x)+(1-\lambda)f(y) > f(\lambda x + (1-\lambda)y)$ לכל $\ x\neq y$ בקטע ולכל $\ 0<\lambda<1$ . בדרך כלל אין מבחינים בין שני הגרסאות, וקוראים לפונקציה קמורה במובן החלש - קמורה.

לדוגמה, פונקציה לינארית היא קמורה במובן החלש, וגם קעורה במובן החלש; רק פונקציה לינארית יכולה להיות קמורה וקעורה בעת ובעונה אחת (ואף זאת, במובן החלש בלבד). הוספה של פונקציה לינארית לפונקציה $\,f$ אינה משנה את הקמירות של $\,f$ .

[עריכה] קמירות בקטע וקמירות מקומית

שלא כמו רציפות או גזירות, לקמירות אין משמעות בנקודה אחת, אלא רק בקטע. אומרים שהפונקציה קמורה מקומית ב- $\,x$ (או קמורה בנקודה $\,x$ ), אם קיימת סביבה של $\,x$ שבה הפונקציה קמורה.

משפט: אם הפונקציה $\,f$ קמורה בקטעים פתוחים $\ I$ ו- $\ J$ שאינם זרים, אז היא קמורה גם באיחוד שלהם $\ I\cup J$ .

הוכחה: נתונות הנקודות $\ x<y\in I\cup J$ . צריך להוכיח שהקו המחבר את $\ (x,f(x))$ ל- $\ (y,f(y))$ נמצא מעל לגרף הפונקציה. אם שתי הנקודות $\ x,y$ שייכות לאותו קטע I או J, התוצאה נובעת מן ההנחה על קמירות בכל קטע בנפרד. אחרת, נבחר נקודה כלשהי $\ z\in I\cap J$ . אם הנקודה $\ (z,f(z))$ נמצאת מעל לקו, אפשר לבחור נקודות סמוכות מימין ומשמאל ל- $\ z$ שנמצאות בחיתוך $\ I\cap J$ , ולהגיע לסתירה. לכן הנקודה $\ (z,f(z))$ מתחת לקו, ובעזרתה אפשר להוכיח שכל נקודות הגרף נמצאות מתחת לקו.

מסקנה: אם $\ f$ קמורה מקומית בכל נקודה בקטע סגור או פתוח $\,I$ , אז היא קמורה בכל הקטע.

טענה זו אינה מובנת מאליה, משום שקמירות בקטע אינה מוגדרת כקמירות (מקומית) בכל נקודה שלו. מקמירות מקומית נובע שכל נקודה מוכלת בסביבה שבה הפונקציה קמורה ולכן הגרף שלה נמצא מעל לקוים המחברים נקודות 'קרובות זו לזו' בגרף - אבל לא ברור מדוע תכונה זו מתקיימת לכל שתי נקודות בקטע.

הוכחת המסקנה: ראשית נניח שהקטע סגור. אפשר לכסות אותו בקטעים פתוחים שהפונקציה קמורה בכל אחד מהם, ומכיוון שקטע סגור הוא קומפקטי, לכיסוי זה קיים תת-כיסוי סופי. כעת אפשר לסיים באינדוקציה לפי המשפט הקודם. אם הקטע פתוח, אז לכל שתי נקודות $\ x,y$ בו קיים קטע סגור המוכל ב- $\,I$ , ועליו חלה ההוכחה של המקרה הסגור.

[עריכה] הקשר בין קמירות ורציפות

פונקציה ממשית הקמורה בקטע $\,I$ רציפה בכל נקודה בפנים $\,I$ .
אם סדרת פונקציות ממשיות וקמורות מתכנסת נקודתית לפונקציה $\,f$ , אזי גם $\,f$ פונקציה קמורה בקטע (ובפרט רציפה בפנים הקטע).

[עריכה] הקשר בין קמירות ונגזרת ראשונה

אם $\,f$ קמורה בקטע $\,I$ , אזי בכל נקודה בפנים של $\,I$ יש ל- $\,f$ נגזרת מימין ונגזרת משמאל.
אם $\,f$ גזירה בקטע פתוח, אזי $\,f$ קמורה בו אם ורק אם הנגזרת $\,f'$ היא פונקציה מונוטונית עולה.
אם $\ f$ גזירה בסביבת הנקודה $\ x_0$ , אז $\ f$ קמורה בסביבת $\ x_0$ אם $\ f(x) > f(x_0) + f'(x_0)(x-x_0)$ לכל $\ x$ בסביבה. זהו פיתוח טיילור מסדר ראשון.

[עריכה] הקשר בין קמירות ונגזרת שנייה

הקשר בין תכונת הקמירות לנגזרת השנייה נובע מן האבחנה הבאה, שאפשר להיווכח בנכונותה על ידי הפעלה של כלל לופיטל פעמיים: אם הפונקציה $\,f$ גזירה פעמיים בנקודה $\,x$ , אז

$\ \lim_{h \rightarrow 0}\frac{(\beta-\alpha)f(x+\gamma h)-(\gamma-\alpha)f(x+\beta h)+(\gamma-\beta)f(x+\alpha h)}{h^2}$

$= \frac{(\beta-\alpha)(\gamma-\beta)(\gamma-\alpha)}{2}f''(x),$

וזאת לכל $\ \alpha,\beta,\gamma$ קבועים. אם $\ \alpha<\beta<\gamma$ , כפי שנניח מעתה, אז המקדם באגף ימין הוא חיובי.

משפט: אם $\,f$ גזירה פעמיים ב- $\,x$ וקמורה (במובן החלש) בסביבה של $\,x$ , אז $\ f''(x)\geq0$ (מן הקמירות נובע שהמונה באגף שמאל של הזהות הוא חיובי, ולכן הגבול אינו שלילי).

מכאן נובעת מיד

מסקנה: אם $\,f$ גזירה פעמיים בקטע, וקמורה שם (במובן החלש), אז $\ f''(x)\geq0$ בכל הקטע.

בכיוון ההפוך:

משפט: אם $\,f$ גזירה פעמיים בקטע והנגזרת השנייה מקיימת $\ 0 \leq f''(x)$ בכל הקטע, אז הפונקציה קמורה בקטע (במובן החלש). בנוסף לזה, אם $\ 0 < f''(x)$ בכל הקטע (או אפילו: הנגזרת השנייה אי-שלילית, ומתאפסת במספר סופי של נקודות), אז הפונקציה קמורה בקטע במובן החזק. הוכחה. נסמן ב- $\ a<b$ את קצות הקטע. מספיק להראות שהגרף של $\ f$ נמצא מתחת לקו המחבר את הנקודות המתאימות ל- $\ x=a$ ו- $\ x=b$ על הגרף, משום שאז אפשר להפעיל את אותו נימוק על כל זוג נקודות בתוך הקטע. נתבונן בפונקציה $\ g(x)=f(x)-f(a)-\frac{f(b)-f(a)}{b-a}(x-a)$ , שהיא קמורה באותם מקומות בהם $\ f$ קמורה (משום שההפרש ביניהן הוא פונקציה לינארית). קל לבדוק ש- $\ g(a)=g(b)=0$ . נניח, בשלילה, שיש נקודה $\ a<z<b$ שעבורה $\ g(z)\geq 0$ ; אז לפי משפט הערך הממוצע של לגראנז' קיימת נקודה בקטע $\ (a,z)$ שבה הנגזרת $\ g'$ אי-שלילית, וקיימת נקודה בקטע $\ (z,b)$ שבה הנגזרת אי-חיובית. אבל לפי הנחת המשפט, הנגזרת היא פונקציה עולה (במובן החזק). ההוכחה למקרה של אי-שוויון חלש דומה.

מסקנה: אם $\ f''$ רציפה בנקודה וחיובית שם, אז $\ f$ קמורה בסביבה של הנקודה (במובן החזק). הוכחה: מן הרציפות נובע שהנגזרת השנייה חיובית בסביבה של $\ x$ .

לסיכום, בתחום שבו הפונקציה גזירה פעמיים מתקיים:

$\ 0 \leq f''$ $\iff$ הפונקציה קמורה במובן החלש $\implies$ הפונקציה קמורה במובן החזק $\implies$ $\ 0 < f''$ .

[עריכה] פונקציה קמורה בחצייה

הגדרה: פונקציה $\ f$ המוגדרת בקטע $\ I$ נקראת קמורה בחצייה (midconvex או Jensen-convex) אם לכל $\!\, x,y\in I$ מתקיים אי השוויון $\ f(\frac{x+y}{2})\le \frac{1}{2} \left(f(x)+f(y)\right)$ .

ברור כי כל פונקציה קמורה היא פונקציה קמורה בחצייה.
לא כל פונקציה קמורה בחצייה היא פונקציה קמורה. ניתן לבנות דוגמה לפונקציה קמורה בחצייה שאינה קמורה באופן הבא:

נשלים את הקבוצה $\,\{1\}$ לבסיס המל $\,B$ של $\mathbb{R}$ כמרחב וקטורי מעל $\mathbb{Q}$ . נגדיר פונקציה ממשית $\,f$ באופן הבא: $\,f(x)=1$ לכל $\,x\in B$ ונרחיב באופן לינארי על כל $\mathbb{R}$ . הפונקציה שהתקבלה היא טרנספורמציה לינארית ב- $\mathbb{R}$ כמרחב וקטורי מעל $\mathbb{Q}$ , ולכן מתקיים $\ f(\lambda x + (1-\lambda)y) = \lambda f(x)+(1-\lambda)f(y)$ לכל $\lambda\in\mathbb{Q}$ , מכאן שהפונקציה קמורה בחצייה. בנוסף, כטרנספורמציה לינארית מתקיים $\,f(0)=0$ , וכן $\,f(\lambda)=\lambda f(1)=\lambda$ לכל $\lambda\in\mathbb{Q}$ . אולם הפונקציה $\,f$ אינה רציפה, משום שעל הרציונלים היא לינארית, אך מקבלת את הערך 1 אינסוף פעמים. מכאן שהפונקציה אינה קמורה כי פונקציה קמורה היא בהכרח רציפה (ראו לעיל).

פונקציה קמורה בחצייה ורציפה היא פונקציה קמורה. (מכאן שפונקציה המוגדרת בקטע פתוח היא קמורה אם ורק אם היא קמורה בחצייה ורציפה).
פונקציה קמורה בחצייה וחסומה היא פונקציה קמורה.

שתי הטענות לעיל הן מקרים פרטיים של המשפט שהוכח באופן בלתי תלוי על ידי בלומברג וואצלב סירפינסקי:

פונקציה קמורה בחצייה ומדידה היא פונקציה קמורה.

[עריכה] פונקציה קעורה

$\,f$ היא פונקציה קעורה אם הקו המחבר כל שתי נקודות על הגרף עובר תמיד מתחת לגרף, כלומר הפונקציה הנגדית $\ -f$ קמורה. מכאן שהנגזרת השנייה מאפשרת להכריע בין קמירות לקעירות: בקטעים שבהם הנגזרת השנייה חיובית הפונקציה קמורה (במובן החזק), ובקטעים שבהם היא שלילית הפונקציה קעורה. הנקודות שבהן הפונקציה עוברת מקמירות לקעירות או להיפך (ולכן הנגזרת השנייה מתאפסת, אם היא מוגדרת בסביבת הנקודה) נקראות נקודות פיתול.

[עריכה] פונקציה לוג-קמורה

פונקציה חיובית $\ f$ המוגדרת בקטע $\ I$ נקראת פונקציה לוג-קמורה אם $\ \log f$ היא פונקציה קמורה בקטע $\ I$ ( $\ I$ הוא קטע כלשהו, סופי או אינסופי). אם $\ f$ גזירה פעמיים, תנאי זה שקול לכך ש- $\ f(x)f''(x)\geq f'(x)^2$ . לדוגמה, הפונקציות $\ f(x)={\rm e}^{x^2}$ ופונקציית גמא הן לוג-קמורות.

קל לראות שפונקציה לוג-קמורה היא קמורה, אך ההיפך אינו נכון. לדוגמה, הפונקציה $\ f(x)=x^2$ קמורה, אבל $\ \log f(x)=2\log x$ אינה קמורה.

[עריכה] ראו גם

קבוצה קמורה

חשבון אינפיניטסימלי
מושגי יסוד:	חשבון אינפיניטסימלי \| סדרה \| גבול \| סדרת קושי \| טור \| אינפיניטסימל \| שדה המספרים הממשיים \| ערך מוחלט \| אי-שוויון המשולש \| אי-שוויון קושי-שוורץ
פונקציות:	פונקציה \| גרף פונקציה \| פונקציה לינארית \| פונקציה מונוטונית \| נקודת קיצון \| פונקציה קעורה \| פונקציה קמורה \| פונקציה רציפה \| רציפות במידה שווה \| נקודת אי רציפות \| נגזרת \| טור טיילור \| סדרת פונקציות \| התכנסות במידה שווה
משפטים:	משפט בולצאנו-ויירשטראס \| משפטי ויירשטראס \| משפט קנטור \| משפט ערך הביניים \|משפט פרמה \| משפט רול \| משפט הערך הממוצע של לגראנז' \| משפט הערך הממוצע של קושי \| משפט דארבו \| כלל השרשרת \| כלל הסנדוויץ' \| כלל לופיטל \| משפט שטולץ \| אריתמטיקה של גבולות
האינטגרל:	אינטגרל \| אינטגרל לא אמיתי \| המשפט היסודי של החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי \| אינטגרציה בחלקים \| שיטות אינטגרציה
אנליזה מתקדמת:	פונקציה מרוכבת \| אנליזה וקטורית \| שיטת ניוטון-רפסון \| משוואה דיפרנציאלית \| טופולוגיה \| תורת המידה
אנליזה מתמטית - אנליזה וקטורית - טופולוגיה - אנליזה מרוכבת - אנליזה פונקציונלית - תורת המידה

קטגוריה: אנליזה מתמטית

See also ebooksgratis.com: no banners, no cookies, totally FREE.