פאראפסיכולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
 |
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: התייחסות לא מספיק ביקורתית. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
פאראפסיכולוגיה (מילולית: "מעבר לפסיכולוגיה" או "מחוץ לפסיכולוגיה") היא תחום פסבדו-מדעי, העוסק בתופעות כגון טלפתיה, חוש שישי, חיזוי העתיד, טלקינזיס ופסיכוקינזיס. מושגים אלו מתארים תופעות בהן נעשה לכאורה שימוש בכישורים נפשיים לשם השפעה על הסביבה הפיזית או על בני אדם.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
ב-1882 נוסד בלונדון הארגון הראשון לחקר התופעות העל-טבעיות. החברה למחקר פסיכי (Society for Psychical Research) כינו אותו מקימיו - אנשי האקדמיה, המדע והספיריטואליזם המובילים באנגליה של אותה תקופה. מטרותיו היו "לבחון ללא דיעה קדומה או משוא פנים, ובגישה מדעית, אותן יכולות אנושיות, אמיתיות או משוערות, שנראות כבלתי מוסברות בכל דרך השערה מוכרת".
גישה מדעית זו נבעה הן מהתמורה העצומה שחלה באותה תקופה ביחס ל"על-טבעי", הן מתוך ההתנגדות הגדולה למדיומים שרלטנים שצצו בזמן ההוא ברחבי אנגליה.
זמן קצר לאחר מכן נוסדו ארגונים דומים בארצות הברית, ברוסיה ובצרפת. בכל המקריםהייתה המטרה לבור את המוץ מהתבן של מעשי שרלטנות והולכת שולל, ולגלות את האמת מאחורי הלא-ייאמן. המחקר התמקד תחילה באירועים על-טבעיים מסורתיים, כמו העלאת רוחות רפאים, כתיבה אוטומטית ופולטרגייסט (רוחות שאין להן דמות). אבל מאוחר יותר התמקדה תשומת הלב במה שנודע כתופעות PSI (על שם האות היוונית ψ, הפותחת את המלה פסיכה = נפש). כללית, תופעות הפסי נחלקות לשתי קבוצות עיקריות:
- Extra-Sensory Perception) ESP) - התפיסה העל-חושית העוסקת בשידור או בקבלת ידע לאחרים או מהם בצורה שאינה אפשרית בכל דרך "נורמלית" (דהיינו, שהמדע תופס בכלים העומדים לרשותו). קבוצה זו מתחלקת לכמה קטגוריות: טלפתיה, ראייה מרחוק (Clairvoyance) והידיעה מראש (אם בצורת חלום נבואי, או בראיית תמונות ורמזים למה שיקרה).
- Psychokinesis) PK) - הזזת חפצים והשפעה על אנשים וחפצים בלי שימוש בכוח פיזי מוכר, כולל כיפוף מתכות והפעלת דוממים (או הדממת גופים נעים או פעילים).
[עריכה] טלפתיה
כשנוסדו הארגונים הראשונים לחקר התופעות העל-טבעיות, שמאוחר יותר קיבלו את השם פאראפסיכולוגיה (ביוונית - מעבר לפסיכולוגיה, או דומה לפסיכולוגיה) הייתה מטרתם חקר הטלפתיה (ביוונית: טֶלֶ = רחוק, למרחק; פתוס = רגש) - היכולת להעביר מחשבות, רגשות ותחושות מאדם לאדם.
רוב המדענים שוללים קיומה של טלפתיה שכן טרם נמצאו ניסויים מדעיים המצליחים להדגים את קיומה.
חקר הטלפתיה קיבל תנופה מדעית בראשית שנות ה-30, עם תחילת המחקרים שערך הפרופסור האמריקני לפסיכולוגיה מאוניברסיטת דיוק, ג'וזף בנקס ריין, שכינה את התופעה תפיסה על-חושית. יחד עם עמיתו לאוניברסיטה, קרל זנר, פיתח ריין חמישה קלפים נושאי צורות (ריבוע, עיגול, כוכב מחומש, גלים וסימן +) שאותם היה צריך לנחש "קורא המחשבות". בכל הניסויים הללו לא נמצאו הוכחות חותכות לקיומה של טלפתיה.
באותה תקופה ניסה החוקר הסובייטי ל. וסילייב מאוניברסיטת לנינגרד להפנט אנשים ממרחק 1,000 מייל ולהשפיע עליהם בכוח הטלפתיה. הניסויים נערכו גם דרך מסכי מיגון אימים לגלים אלקטרומגנטיים, מה שהוביל את וסילייב להשערה כי במקרה של ה-PSI לא מדובר בגלים כאלה, אלא באנרגיה אזוטרית ואקזוטית ייחודית. אין הוכחות להצלחתם של ניסויים אלה.
בערך באותו זמן עשה לעצמו שם בברית המועצות וולף מסינג, מי שנחשב על ידי חסידיו לגדול הטלפתים בכל הזמנים, שהתמחה בקריאת מחשבות. מחקרים טוענים כי רוב הפרטים הביוגרפיים אודות מסינג הם בדויים.
[עריכה] Clairvoyance (ראייה מרחוק)
ראייה מרחוק היא, לו הייתה מתקיימת, היכולת הטלפתית הדרמטית ביותר, שכן ברוב המקרים היא נוגעת דווקא לאסונות העתידים להתרחש, או שקורים לאדם קרוב באותה שעה ממש,במקום אחר בעולם. במקרים מסוימים הנדידה במרחבי הזמן מתרחשת כביכול דווקא בעבר, כאשר סיוטים ישנים מתעוררים. ה"שיוט" הזה בחלל ובזמן יכול להיעשות על ידי אדם, או באמצעות חפץ. רוב החוקרים סבורים כי אין הוכחה מדעית לקיומה של התופעה.
שניים מהמקרים היותר מפורסמים של ראייה מרחוק עתידית נוגעים לאסון טביעתה של האנייה טיטאניק באפריל 1912, ולהתרסקות ספינת האוויר הבריטית הנסיונית R101 באוקטובר 1930. הנשיא האמריקני אברהם לינקולן חזה את מותו כמה לילות לפני הירצחו; רציחתו של הארכידוכס פרנץ פרדיננד מאוסטרו-הונגריה, שהציתה את אש מלחמת העולם הראשונה, נחזתה בחלום על ידי הבישוף ג'וזף לאניי; מארק טוויין חזה את מותו של אחיו. כנגד תופעות אלה טוענים הספקנים, כי כל אדם חולם בימי חייו חלומות רבים על העתיד להתרחש, כאשר רובם אינם מתגשמים, ולכן התגשמותם של חלק זעום מהחלומות אינה מוכיחה מאומה.
כמו במקרים רבים אחרים, יצאו אנשי המדע נגד התקֵפות המדעית של התופעה. ארתור קסטלר, הסופר הבריטי שהיה מעורב רבות בחקר העל-חושי, השיב כי אם היכולת העל-חושית היא נחלת בודדים, ודאי שלא יוכלו לענות על הקריטריונים הרגילים של הסתברות (כ-25%).
סופר אחר, האמריקני ויליאם ג'יימס, גילה את ליאונורה פייפר, עקרת-בית מבוסטון שהפכה להיות "המדיום הרוחנית הגדולה ביותר בכל הזמנים". היא הצליחה לספר פרטים מדויקים על אדם או אירוע באמצעות חפצים שהשתייכו לאותו אדם או אירוע. במהלך הקריירה הארוכה שלה היא העלתה כביכול מאות פעמים שורת רוחות מרשימה של אנשים שנפטרו זה מכבר. צורה זו של ראייה מרחוק כונתה בזמנו "פסיכומטריה" (לא לבלבל עם מבדקי האישיות המקובלים כיום) - ראייה באמצעות חפצים, המשמשת כיום בעיקר לאיתור נעדרים ולהטלת קללות (או הסרתן). ג'ראר קרויזה ההולנדי היה אחד המדיומים היותר מפורסמים שנטען כי סייעו רבות למשטרה באיתור רוצחים ונעדרים על סמך חפצים. אין הוכחה או עדות לכל סיוע על טבעי כזה.
אורי גלר הישראלי-לשעבר היה בין המפורסמים שהצליחו כביכול לזהות בהצלחה מדהימה חפצים שונים ששהיו סגורים במיכלי מתכת. הספקן הידוע ג'יימס רנדי וחוקרים רבים אחרים טוענים כי גלר הוא מאחז עיניים וכי כוחותיו העל-טבעיים כביכול לא הוכחו.
[עריכה] השלכה
השלכה מוגדרת כיכולת להעלות באוב דמויות ואירועים מן העבר, המופיעים לפתע בזמן הווה, בדרך כלל באתר שקשור במוות, או באסון אחר. בניגוד לזיהוי אירועים ואנשים מן העבר באמצעות חפצים, ההשלכה לעבר נוגעת יותר לרוחות מתים. לעתים ההשלכה באה בזמן הווה, כשאדם מדמיין לראות מישהו או משהו. אין כל הוכחה מדעית לקיומה של השלכה, לקיומן של רוחות בכלל ורוחות מתים בפרט.
רבים אחרים תיארו יציאה אל מחוץ לגוף הגשמי (תופעות שזכו לשמות Out-of-Body ו-Near-Death), ביניהם הסופר ארנסט המינגוויי. מחקר שנערך בשנות ה-70 גילה, כי בקרב כ-95% מהתרבויות יש אמונה בהתנסויות מחוץ לגוף וכי מספר עצום של אנשים התנסה בחוויה.
המרחק מחֶקר התופעות הללו לניסויים למטרות צבאיות היה קטן. הסובייטים והאמריקנים החלו בשנות ה-70 בניסויים שבחנו ראייה ממרחק (Remote Viewing) - האם ה"נשמה" מסוגלת להתרומם לנקודת התצפית של לוויין ריגול ולחזות במתקנים צבאיים באמצעות המחשבה. אין כל עדות להצלחתם או תקפותם של ניסויים כאלה.
אחת האגדת המוזרות בהן מאמינים חסידי הפאראפסיכולוגיה טוענת כי היציאה הזו מחוץ לגוף מקשרת את הטלפתיה וההשלכה לפולטרגייסט (בגרמנית: שד דופק, או מרעיש). הכוונה לרוחות עליזות המטרידות את בני האדם בקולות מוזרים, הזזת חפצים ללא מגע יד אדם, ועוד. מה שבתקופות קדומות נתפס ככניסת שד לגופו של אדם (דיבוק), הפך בעידן הספיריטואליסטי לישויות לא מזיקות בדרך כלל. אם אותן רוחות הטרידו, נקראו מגרשי שדים מקצועיים לגרשן (תופעה הרווחת במגזר הערבי על ידי השייחים מגרשי הג'ינים, וביהדות על ידי המקובלים העוסקים בקבלה מעשית).
[עריכה] פסיכוקינזיס (טלקינזיס)
פסיכוקינזיס מוגדרת היכולת להזיז עצמים, או להשפיע באמצעותם על אנשים. אורי גלר עורר התעניינות העולם ב-1973, כאשר הופיע בתוכנית טלוויזיה בבריטניה ובשידור חי כופף כביכול מזלגות והחיה שעונים "מתים". מאז הוא הצליח כביכול לעצור את הביג בן ולשבש את מערכת המחשב של רשת עיתונים גרמנית - הכול לכאורה בנוכחות מצלמות. מספר פעמים הצליחו עורכי תוכניות טלוויזיה להוכיח כי גלר מכין מראש כפיות הניתנות לכיפוף, ומבצע את שאר הפעלולים שלו באמצעות אחיזת עיניים פשוטה. למעשה,כבר באמצע המאה ה-19 סערה בריטניה מכוחם של מדיומים להרקיד שולחנות ולהביא את תשובות המתים באמצעותם. לדעת המדענים, אין שום עדות אמינה לתקשורת עם מתים או ליכולתם להרקיד שולחנות.
כמה שנים מאוחר יותר חקרה מרי קירי, יחד עם בעלה פייר, את המדיום האיטלקיה יוּסֶפּיה פָלָדינו, שטענה כי הכוח המנחה אותה, ג'ון קינג, מסוגל להניע חפצים.
יכולת ההשראה המחשבתית על עצמים וממים הובילה כמה חוקרים לתיאור המוח כמעין תחנת מימסר, ההופכת אנרגיה פיזיקלית במתח נמוך לאנרגיה פסיכית במתח גבוה. הטענת אנרגיה אנושית בחפצים דוממים מאפשרת שימוש באותם חפצים לצורך הילינג ואפילו לשם... חיסול חרקים. טענות אלה נחשבות על ידי רוב החוקרים לפסאודו מדע חסר ערך ונטול כל תקפות או הוכחה. איש לא הגדיר או הוכיח מעולם קיומה של אנרגיה פסיכית.
הוועדה לאנרגיה אטומית בארצות הברית הודתה, כי גילתה עניין בהבטחת הנשק הגרעיני באמצעות התפיסה העל-חושית - שיתוק טילים בזמן חירום, או הפעלתם באמצעות טכניקת הטלקינזיס. אין כח עדות להצלחתה של תוכנית כזו.
[עריכה] היפנוזה ושליטה על התודעה
להיפנוזה - השפעה המחשבתית של אדם על אדם אחר - נודעה חשיבות כמעט מאגית לכל אורך ההיסטוריה. הקדמונים ניצלו זאת כדי לשלוט על חיות, היוונים - כדי להעמיק את חקר החלומות של המחלימים ב"אסקלאפיום", מקדשי החלימה שלהם.[1] חוקר אוסטרי בשם פרנץ מֶסמֶר פיתח את ההיפנוטיזם כדרך לריפוי באמצעות המגנטיזם החי, והנזיר הסיבירי רספוטין הצליח בעזרת כוחות היפנוטיים לעצור את שטפי הדם של הנסיך חולה ההמופיליה. מאדאם בְּלָבַצקי הייתה מהפנטת רוסייה ששמה היכה גלים בעולם כולו, ועם מעריציה נמנו תומאס אדיסון, הלורד טניסון, ויליאם ייטס, ועוד.
מכשפי הוודו מאמינים, כי בעזרת מאגיה סימפתטית (המבוצעת על גורם אחד ומשפיעה על אחר) אפשר להשפיע על האויב באמצעות בובה, או כל חפץ אחר המייצג אותו. הרמב"ם ציין את היכולת האינטואיטיבית הקיימת בכל אדם לראות את העתיד במונח "הכוח המשער".
[עריכה] לקריאה נוספת
- "מאגיה ומיסטיקה ביהדות" - רוני שיר (הוצאת כתר, 1997)
- "אלוהים קטנים" - רוני שיר (הוצאת כתר, 1998)
- "לוחמה על-חושית" - חנן אברהם (הוצאת אור עם, 1996)
- "תופעת אורי גלר" - אורי גלר, גאי ליון פלייפייר (הוצאת כתר, 1988)
- "על טבע" - לייל ווטסון (הוצאת זמורה-ביתן, 1973)
- ?Psychic Warfare - Fact or Fiction (עורך: John White) (הוצאת The Aquarian Press, 1988)
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אהרון האופטמן, האם התקשורת העתידית תהיה "טלפתיה טכנולוגית"?, בבלוג "העתיד זה לא מה שהיה פעם"
- הסבר על פרפסיכולוגיה באתר מיסטיקה
[עריכה] הערות שוליים
- ^ על שם אסקלאפיוס, אחיו של אורפיאוס ובנו של אפולו. הממונה על הרפואה. האגדות ייחסו לו יכולת ריפוי של חולים בשנתם. המקדשים הנושאים את שמו שימשו כמרפאות באמצעות היפנוזה וטיפולי שינה.
