נוגה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

ערך זה עוסק בכוכב הלכת נוגה. אם התכוונתם למושב נוגה, ראו נוגה (מושב).

נוגה (Venus) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש והקרוב ביותר לכדור הארץ הן במרחקו והן בממדיו. נוגה הוא כוכב לכת ארצי (כלומר כוכב לכת העשוי בהרכב יחסית דומה לכדור הארץ ולא ענק גזי למשל). בעברית נודע נוגה גם בשמות איילת השחר (תהילים, כב, א) והילל בן שחר (ישעיהו, יד, יב).

תוכן עניינים 1 מידע כללי 2 נתונים גאוגרפיים 2.1 האטמוספירה 2.2 הרכב פנימי 2.3 מראות הנוף 3 המחקר אודות נוגה 3.1 מארינר 1 3.2 מארינר 2 3.3 מארינר 5 3.4 מארינר 10 3.5 ונרה 1 3.6 ונרה 3 3.7 ונרה 4 3.8 ונרה 5, ונרה 6 3.9 ונרה 7 3.10 ונרה 8 3.11 ונרה 9 3.12 ונרה 10 3.13 ונרה 11 3.14 ונרה 12 3.15 ונרה 13 3.16 ונרה 14 3.17 ונרה 15 3.18 ונרה 16 3.19 פיוניר ונוס 3.20 ונוס אקספרס 3.21 הצעות שטרם החל ביישומן 4 מעבר נוגה על פני השמש 5 קישורים חיצוניים

[עריכה] מידע כללי

נוגה הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש, בין כוכב חמה לכדור הארץ. בשל היותו בעל מסלול "פנימי" סביב השמש (יחסית למסלולו של כדור הארץ) כוכב הלכת נוגה נמצא בשמים בקרבת השמש, ויכול להיראות בבירור רק מוקדם בבוקר, קצת לפני הזריחה, או בערב, קצת אחרי השקיעה, בהתאם למיקומו יחסית לקו המחבר את כדור הארץ והשמש. נוגה הינו כוכב הלכת הבהיר ביותר הנצפה מכדור הארץ, ולעתים ניתן לראותו ביום בעין בלתי מזוינת

נוגה היה ידוע לבבלים בסביבות 1600 לפנה"ס וכנראה גם זמן רב לפני כן בתקופה הפרה־היסטורית כיוון שהוא העצם השלישי הכי בהיר בשמים אחרי השמש והירח. סימולו מעוצב בסגנון מיוחד המייצג מראה ידה של האלה ונוס: עיגול עם צלב קטן מתחת (יוניקוד: ♀).

כוכב־לכת זה זכה לשמות שונים המדגישים את אורו וזוהרו. שמות נרדפים הם: נוגה, איילת השחר וכוכב־הבוקר. שמו בלועזית הוא "ונוס" (אלת היופי והאהבה), שם המרמז על יופיו וזוהרו של כוכב־הלכת נוגה. חלק מהשמות (כמו איילת השחר) מעידים שבתקופות קדומות לא תמיד ידעו לזהות את הכוכב שנראה לעתים אחרי השקיעה, עם הכוכב שנראה לעתים לפני הזריחה. בספר ישעיה נזכר כוכב נוגה בשם "הילל בן שחר" (פרק י"ד, פסוק י"ב) כדימוי למלך בבל שעלה לגדולה, אך שלטונו עתיד ליפול.

זמן הסיבוב העצמי הוא 243 ימי ארץ בתנועה לאחור, כלומר מסתובב ממזרח למערב במקום ממערב למזרח (בדומה לפלוטו ולאורנוס, אף על פי שהציר של אורנוס מוטה ב־97.86 מעלות). לא ידוע בוודאות למה נוגה שונה במובן זה, על אף שיכול להיות שזאת תוצאה של התנגשות עם אסטרואידים מאוד גדולים בעבר הרחוק. זמן ההקפה (אורך השנה) הוא 225 ימי ארץ. לנוגה אין ירחים. מסלולו של נוגה סביב השמש הוא מעגל כמעט מושלם (בשונה משאר כוכבי־הלכת שלהם מסלול אליפטי) עם אקסצנטריות של פחות מ-1%. הרכב הכוכב סלעי.

במשך שנים ראו בנוגה אחות תאומה לכדור הארץ, משום ששני כוכבי הלכת כה דומים בממדיהם, במסה שלהם ובצפיפותם. קוטרו של כוכב הלכת נוגה הוא 12,100 ק"מ, לעומת קוטרו של כדור־הארץ שהוא 12,800 ק"מ.

העננים הסמיכים המכסים את נגה אינם מאפשרים לראות את פניו. בגלל קרבתו לשמש, החום הרב גרם להתאיידות כל הגזים שעל פניו אל האטמוספירה ומנע בכך היווצרות אוקיינוסים וימים. החללית מגלן הראתה שמרבית פני השטח של נוגה הם מישורים גדולים שחלק מהם מתנשאים לגובה של מספר ק"מ.

פעם האמינו שנוגה היא "גן עדן", שבו מים לרוב וצמחייה עשירה. בנוסף הניחו באורח כמעט ודאי, כי שוכנים בו תושבים. הסופר הצרפתי ברנרד דה פונטנל, כתב בשנת 1686: "אני יכול לראות מכאן כיצד נראים תושביו של נוגה: הם דומים למורים של גרנדה: אנשים נמוכים וכהי עור, שהשמש שזפתם, מלאי חוכמה ומזג לוהט, תמיד מאוהבים, כותבים חרוזים, אוהבי מוזיקה, עורכים פסטיבלים, נשפי מחולות ותחרויות בכל יום ויום."

עתה, לאחר שחמש חלליות רוסיות ושלוש חלליות אמריקניות צפו בנוגה, כששתי חלליות רוסיות נחתו בהצלחה על פניו ולאחר מחקרים באמצעות מכ"ם ורדיו טלסקופ, אנו יודעים שפני השטח של נוגה הם מקום שאינו מאפשר קיום חיים, ודאי לא כאלה המוכרים למדע.

[עריכה] נתונים גאוגרפיים

[עריכה] האטמוספירה

האטמוספירה של נוגה מתנשאת לגובה רב. אילו יכולנו ללכת על נוגה היינו בקושי מצליחים להתקדם דרך האטמוספירה הצפופה שהיא למעשה מסך כבד של עננים העוטף את פני השטח ויוצר אטמוספירה של כבשן לוהט. האטמוספירה של נוגה מורכבת בעיקר מפחמן דו-חמצני וכמויות קטנות של חנקן. הלחץ בפני השטח הוא פי 90 מבכדור הארץ. הכמות העצומה של CO₂ באטמוספירה גורמת ללכידת חום השמש ואינה מאפשרת לו להתפזר וכך גורמת לאפקט חממה חזק. אפקט חממה זה מעלה את טמפרטורת פני השטח בלמעלה מ־400°C מעל מה שהייתה עשויה להיות ללא הכמות העצומה של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, וגורם לטמפרטורת פני השטח להגיע לטמפרטורת גבוהות של 500°C במקומות נמוכים סמוך לקו המשווה. כך פני השטח של נוגה לוהטים אף יותר משל כוכב חמה, אף שנוגה רחוק כמעט פי שניים מהשמש ומקבל רק 25% מהקרינה הסולרית (2613.9 W/m² בחלקים העליונים של האטמוספירה ורק 1071.1 W/m² בפני השטח). הטמפרטורה אינה משתנה באופן משמעותי בין הצד שבו יש יום לצד שבו יש לילה למרות סיבובו האיטי של נוגה (פחות מסיבוב אחד בשנה של נוגה; בקו המשווה פני השטח של נוגה מסתובבים 6.5 קמ"ש בלבד), זאת בשל האינרציה התרמית ומעבר החום באטמוספירה הצפופה של נוגה. רוחות באטמוספירה העליונה סובבות את כוכב הלכת ב־4 ימים בלבד ועוזרות להפיץ את החום.

הקרינה הסולרית כה נמוכה בפני השטח של נוגה בשל מעטה העננים העבה שמחזיר את רוב אור השמש חזרה לחלל. כתוצאה מכך נמנע מאור השמש לחמם את פני השטח. האלבדו הבולומטרי של נוגה הוא 60% בקירוב והאלבדו של האור הנראה הוא אף גדול יותר. לכן, על אף שהוא קרוב מכדור הארץ לשמש, פני השטח שלו אינם מחוממים היטב ואף פחות מוארים על ידי השמש. בהיעדר אפקט החממה הטמפרטורה על פני נוגה הייתה עשויה להיות דומה לזו שבכדור הארץ. אי הבנה תפיסתית נפוצה בנוגע לנוגה היא אמונה שגויה שמעטפת העננים העבה לוכדת חום ולמעשה ההפך הוא הנכון. מעטפת העננים שומרת על כוכב הלכת קר בהרבה ממה שהיה בלעדיה. הכמות העצומה של הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה היא מה שלוכד את החום על ידי אפקט חממה.

בחלקים העליונים של העננים נושבות רוחות חזקות של 350 קמ"ש אך הרוחות בפני השטח אטיות מאוד, לא יותר ממספר קילומטרים לשעה. בשל צפיפותה הגבוהה של האטמוספירה של נוגה בפני השטח, אף רוחות אטיות שכאלו מפעילות כמות משמעותית של כוח נגד מכשולים. העננים מורכבים בעיקר מגופרית דו-חמצנית ומעט חומצה גופרתית, ומכסים את כוכב הלכת לגמרי ומערפלים לעין האנושית כל פרט בפני השטח. הטמפרטורה בחלקים הגבוהים של עננים אלו היא −45°C בקירוב. הטמפרטורה הממוצעת בפני השטח של נוגה היא 464 מעלות צלזיוס.

[עריכה] הרכב פנימי

למרות שאין מידע ישיר על הרכבו הפנימי של נוגה, הדמיון בגודלו וצפיפותו של כוכב־הלכת לכדור־הארץ מעיד כנראה על דמיון בין נוגה לארץ בנוגע להרכב הפנימי. בהרכבו הפנימי דומה כוכב־הלכת נוגה לכדור־הארץ בכך שגם לו יש ליבה של מתכת המכילה ניקל וברזל. הרדיוס של ליבה זו הוא כ-3,000 ק"מ. ליבה זו נוזלית לפחות בחלקה, והיא מוקפת במעטפת סלעית ובקרום סלעי. תוצאות טריות מנתוני כוח המשיכה שאספה החללית מגלן מצביעות על כך שהקרום של נוגה חזק ועבה יותר ממה שהניחו בעבר.

נמצא כי השדה המגנטי הפנימי של נוגה חלש מאוד בהשוואה לכוכבי לכת אחרים במערכת השמש. זאת כנראה בעקבות סיבובו האיטי שאינו מספיק להניע דינמו פנימי של ברזל נוזלי.

ההבדל העיקרי בהרכב הפנימי של שני כוכבי הלכת הוא שבנוגה אין לוחות טקטוניים לעומת כדור־הארץ. הסיבה לכך היא כנראה פני שטח יבשים במיוחד והמעטפת של נוגה. מלבד האטמוספירה הסמיכה גם המחסור בלוחות טקטוניים תורם לטמפרטורה השוררת על הכוכב שמתקשה לאבד חום.
כמו כן המחסור בלוחות אלה מספק הסבר אפשרי נוסף, שאינו סותר את ההסבר הנ"ל, לשדה המגנטי החלש של נוגה.

[עריכה] מראות הנוף

מפענוח תמונות שסיפקו חלליות מנוגה, הסתבר שהייתה בה ועוד תהייה במשך זמן רב, פעילות געשית רבה ונמרצת המשפיעה על השטח. קרוב ל-90% מפני השטח של נוגה נראים כמכילים לבה בזלתית ממוצקת חדשה יחסית ומעט מאוד מכתשים שנוצרו על ידי מטאורים. רוב מראות הנוף בנוגה הם תוצאה של התפרצויות של הרי געש וזרימה של לבה. פני השטח בנוגה מלאים במכתשים, בקעות, מישורים קטנים והרי געש נישאים. מראות הנוף העתיקים ביותר על פניו של נוגה נראים כבני 800 מיליון שנה בלבד ורוב השטח צעיר בהרבה (בכל זאת עדיין לא פחות ממספר מיליוני שנים עבור הרוב).

בנוגה שני מישורים גדולים. מישור גדול אחד הוא אישתר טרה (שגודלו הוא בערך כגודלה של אוסטרליה) המצוי בחציו הצפוני של נוגה ובו נמצאים ההרים הגבוהים ביותר על פני נוגה הקרויים הרי מקסוול (המתנשאים לרום של 11 ק"מ), על שמו של ג'יימס קלרק מקסוול. המישור הגדול האחר הוא אפרודיטה טרה המצוי בחציו הדרומי שגודלו הוא בערך גדולה של דרום אמריקה. למרות האטמוספירה הסמיכה שלו, הצליחו מטאוריטים לנחות על פני נוגה וליצור מכתשים שהגדול מביניהם מגיע לקוטר 280 ק"מ. מלבד זאת, נראים גם הרי געש על נוגה, שכפי הנראה אינם פעילים וכן צורות נוף משונות כגון, חריצים וכיפות גדולות. למעט הרי מקסוול, כל הפריטים על פני השטח של נוגה קרויים על שמן של נשים מיתולוגיות או אמיתיות.

[עריכה] המחקר אודות נוגה

כבר למעלה מ־30 שנה מדענים שולחים גלי מכ"ם לכוכב-הלכת נוגה מכדור הארץ, ובאמצעות הגלים החוזרים יוצרים תמונות של נוגה. בשנת 1978 החללית "פיוניר-ונוס" ערכה מיפוי של רוב כוכב-הלכת נוגה. ב-1983 הגיעו מיפויי מכ"ם שערכו החלליות הסובייטיות מסוג ונרה. כמה חלליות מסוג זה אף נחתו על פני נוגה ונשרפו.

רק ב־1989 הגיעה החללית "מגלן" לנוגה. מטרתה הייתה לספק נתונים על השאלה: "מה היה מנגנון שחרור החום בנוגה?" התשובה עדין לא ידועה בודאות מספקת. עם זאת, נתגלה שבנוגה הייתה וישנה פעילות געשית רבה, ולפעילות געשית זו השפעה נכבדת על עיצוב הנוף של נוגה, נוף הררי מאוד.

[עריכה] מארינר 1

שוגרה אל נוגה ב־22 ביולי 1962, אך הושמדה בזמן השיגור. נשאה מספר מכשירי מדידה, אך לא נשאה ציוד צילום.

[עריכה] מארינר 2

שוגרה ב־27 באוגוסט 1962, וחלפה על פני נוגה ב־14 בדצמבר אותה שנה. היא הייתה זהה בהרכבה למארינר 1, ולטענת נאס"א, הייתה חללית המחקר הבין-פלנטרית המוצלחת הראשונה. היא חלפה במרחק של 34,833 ק"מ מעל פניו של נוגה. לאחר מכן המשיכה ונכנסה למסלול סביב השמש.
מארינר 2 חשפה לראשונה, בעזרת גלי מיקרו ומכשירי מדידה שהתמקדו בקרינה אינפרא-אדומה, שקצות העננים של נוגה הם אמנם קרירים אך הטמפרטורה על פני השטח היא לפחות 425°C. גילוי זה ביטל את התקווה שיש סיכוי לקיום חיים על נוגה.
מחקרה של מארינר 2 נתן מושג טוב יותר לגבי מסתו של כוכב הלכת אך נכשל בנסיון לגלות שדה מגנטי או חגורות קרינה.

[עריכה] מארינר 5

שוגרה ב־14 ביוני 1967, וחלפה על פני נוגה ב־19 באוקטובר אותה שנה. הגשושית הגיעה למרחק של פחות מ־4,000 מעל קצות העננים. במקור הייתה אמורה להיות חללית חלופית למארינר 4, אך בסופו של דבר משימתה של מארינר 4 הצליחה ולא היה בכך צורך, ולכן, נשלחה מארינר 5 אל נוגה. מארינר 5 נשאה ציוד מדידה רגיש יותר מזה של מארינר 2 וחזרה עם תוצאות חדשות. ניסוי שערכה בליקוי רדיו הניב מידע חדש על הרכבה, לחצה, וצפיפותה של אטמוספירת נוגה.
על תוצאות המחקר של מארינר 4 ו5 עבד צוות סובייטי-אמריקאי בשיתוף פעולה נדיר לאותה תקופה.

[עריכה] מארינר 10

שוגרה ב־3 בנובמבר 1973, וחלפה על פני נוגה ב־5 בפברואר 1974 במרחק של 5,790 ק"מ ממנו. עם זאת, היא שוגרה בשיטת מקלעת כבידתית לכיוון כוכב חמה ומשימתה העיקרית הייתה דווקא לחקור אותו. לאחר שחלפה על פני נוגה נכנסה למסלול סביב השמש, במהלכו חלפה על פני כוכב חמה שלוש פעמים. הגשושית וצילמה יותר מ-4,000 תמונות של נוגה. התמונות שהיו האיכותיות ביותר עד אז הציגו מעט מאוד מאפיינים של פני השטח באור נראה ואילו באולטרא סגול נצפו לראשונה פרטים על פני העננים שלא נצפו עד אז מכדור-הארץ.

[עריכה] ונרה 1

הגשושית הראשונה לנוגה, והגשושית הראשונה לכוכב לכת כלשהו (מלבד ארץ). שוגרה ב־12 בפברואר 1961. חללית זו היוותה את יריית הפתיחה בפרויקט ונרה הסובייטי המוצלח. הקשר איתה אבד אחרי שבוע במרחק של 2 מיליון ק"מ מכדור-הארץ והתחזית של המדענים גרסה שכלל הנראה באמצע דרכה עברה הגשושית במרחק של 100,000 ק"מ מנוגה.

[עריכה] ונרה 3

הגשושית השלישית בסדרה התרסקה על נוגה ב־1 במרץ 1966. חללית זו הייתה האובייקט הראשון שיוצר על ידי אדם שחדר אטמוספירה של כוכב-לכת כלשהו (מלבד ארץ), והראשונה שפגעה בשטחו. מערכות התקשורת שלה כשלו לפני שהצליחה להחזיר מידע על כוכב-הלכת.

[עריכה] ונרה 4

שוגרה ב־12 ביוני 1967. הגשושית נכנסה בהצלחה לאטמוספירה ב18 באוקטובר אותה שנה וביצעה כמה ניסויים. היא מדדה טמפרטורה של כמעט 500°C על פני השטח, יותר חם ממארינר 2, וגילתה שהאטמוספירה מורכבת מ־90-95% של פחמן חד-חמצני. צפיפות האטמוספירה של ונוס הייתה יותר גדולה באופן משמעותי ממה שציפו מהנדסי ונרה 4מה שהאט את הגשושית באופן משמעותי. לכן הנחיתה הצפויה בעזרת מצנח על פני השטח לא הייתה מוצלחת אחרי שהסוללות נגמרו לפני שהחללית הגיעה לשטח. היא החזירה מידע בגובה נמוך במשך 93 דקות וקריאת הלחץ האחרונה שלה הציגה 18 באר בגובה חסר תקדים של 24.96 ק"מ.

[עריכה] ונרה 5, ונרה 6

אחרי מה שנלמד מונרה 4 החלליות התאומות שוגרו בינואר 1969 בהפרש של חמישה ימים. הן הגיעו בהפרש של יום ב־16 וב־17 במאי לנוגה. החוזק שלהן שופר והן תוכננו לעמוד בלחץ של עד 25 אטמוספירות. כמו כן הן צוידו במצנחים קטנים יותר כדי לאפשר ירידה מהירה יותר לכיוון פני הכוכב. מכיוון שהמודלים האטמוספיריים הציגו שיא של 75-100 אטמוספירות בקרבת פני השטח של נוגה הגשושיות לא היו אמורות לשרוד את כל הדרך עד לפני השטח. ואכן, אחרי שהחזירו מידע למשך קצת יותר מחמישים דקות שתיהן התרסקו בגובה של קצת פחות מ־20 ק"מ מעל צידו הרחוק מהשמש של נוגה.

[עריכה] ונרה 7

החללית ייצגה נסיון מרוכז להשיג מידע מפני השטח של נוגה ונבנתה עם יכולת צניחה משופרת ובאופן שיאפשר לה לעמוד בלחץ של עד 180 באר. המודול שנשלח לנוגה קורר מראש, לפני הכניסה לאטמוספירה, וצוייד במצנח מיוחד שיועד לירידה בת 35 דקות. עם הכניסה לאטמוספירה ב־15 בדצמבר 1970, המצנח נקרע בחלקו בזמן הירידה והמודול התרסק אך לא הושמד. אחרי שנפל על צידו הוא החזיר אות חלש. הוא שידר את הטמפרטורה על פני השטח למשך 23 דקות ונתן את תוצאות המדידה הראשונה אי פעם שהתקבלה מפני השטח של כוכב-לכת שאינו כדור הארץ.

[עריכה] ונרה 8

סיפקה מידע מפני השטח למשך 50 דקות וקרסה בגלל תנאי שטח קשים. בעזרת פוטומטר היא סיפקה תוצאות מדידה שהראו שנוגה צלולה יחסית מתחת לעננים שנגמרו בגובה רב. היא איששה את המידע לגבי הטמפרטורה על פני השטח - 470°С ולחץ של 90 אטמוספירות. מדידות הראו שהסלעים שעל נוגה הזכירו במאפייניהם על פי כמות האורניום, תוריום והאשלגן שבהם גרניט.

[עריכה] ונרה 9

שוגרה ב-8 ביוני 1975. ב-22 באוקטובר אותה שנה נחתה החללית על נוגה. הייתה לעצם הראשון שמחזיר תמונות מכוכב אחר.

[עריכה] ונרה 10

שוגרה ב-14 ביוני 1975. הגיעה לנוגה ב-23 באוקטובר 1975. החזירה מידע רב על אטמוספירת נוגה, טמפרטורה, ופני השטח.

[עריכה] ונרה 11

שוגרה ב-9 בספטמבר 1978. נכנסה לאטמוספירת נוגה ב-25 בדצמבר אותה שנה. נשאה ציוד לחקר הטמפ' והתרכובת הכימית של הקרקע ושל האטמוספירה. החללית זיהתה רעמים וברקים לראשונה על נוגה. כלל גם ציוד לצילום פני השטח בצבע, אך נכשלה בצילום התמונות בעקבות תקלה טכנית.

[עריכה] ונרה 12

שוגרה ב-14 בספטמבר 1978. נכנסה לאטמוספירת נוגה ב-21 בדצמבר 1978. כמו ונרה 11 נכשלה בהחזרת צילומי צבע מנוגה בעקבות תקלה טכנית.

[עריכה] ונרה 13

שוגרה ב-30 באוקטובר 1981. ב-1 במרץ 1982 הגיעה לאטמוספירת נוגה. החללית כללה מכשירים מתקדמים רבים ושלחה צילומי צבע של ונוס.

[עריכה] ונרה 14

אחותה התאומה של ונרה 13, שוגרה 5 ימים אחריה (4 בנובמבר 1981) והגיעה 4 ימים אחריה (5 במרץ 1982) לאטומספרת נוגה, 2 החלליות נחתו במרחק של כ-950 ק"מ זו מזו.

[עריכה] ונרה 15

שוגרה ב-2 ביוני 1983. מטרתה העיקרית הייתה למפות את פני השטח של נוגה על ידי שימוש במערכת מצלמות מתוחכמת לזמנה. הגיעה לנוגה ב-10 באוקטובר 1983.

[עריכה] ונרה 16

אחותה התאומה של ונרה 15. שוגרה שבוע אחריה ב-9 ביוני 1983 והגיעה לנוגה 4 ימים אחרי ונרה 15 (14 באוקטובר 1983), מטרתה הייתה כמו של ונרה 15.

[עריכה] פיוניר ונוס

משימה זו הורכבה משתי חלליות נפרדות: חללית אחת, ששוגרה ב־20 במאי 1978, נכנסה למסלול ב־4 בדצמבר אותה שנה; וחללית שנייה, ששוגרה ב־8 באוגוסט אותה שנה, הטילה לאטמוספירת נוגה חמש גשושיות שמדדו את הרכבו, את הרוחות ואת התפרצויות החום בכוכב-הלכת, והגיעה אל נוגה בעצמה ב־9 בדצמבר וביצעה מדידות של האטמוספירה העליונה. החללית הראשונה נשרפה באטמוספירת נוגה באוקטובר 1992 עד אז היא עסקה בחקירת האטמוספירה ומיפויו של כוכב הלכת בעזרת ראדאר.

[עריכה] ונוס אקספרס

משימה של סוכנות החלל האירופית ששוגרה ב-9 בנובמבר 2005. משימתה היא לחקור את האטמוספירה ומאפייני הקרקע של נוגה ממסלול. החללית הגיעה אל נוגה ב־4 באפריל 2006, ונכנסה למסלול בהצלחה. משך הפרויקט המתוכנן הוא 500 יום.

טיסות מעבר מתוכננות בידי החללית האמריקנית מרקורי מסנג'ר הנמצאת בדרכה לכוכב חמה ומשימה שטרם שוגרה, BepiColombo, אף היא לכוכב חמה.

[עריכה] הצעות שטרם החל ביישומן

כדי להתגבר על תנאי השטח הקשים, צוות של נאס"א הציע לבנות כלי רכב ייעודי לנוגה שיעמוד בלחות ובחום העצום. אפשרות אחרת היא לשגר לנוגה מטוס שישא מכשירים אלקטרוניים רגישים בתנאים הנוחים יותר של האטמוספירה העליונה. אפשרות נוספת היא לשגר לשם לווין שיהפוך לכדור פורח. בגובה 50 קילומטרים טווח הטמפרטורות נע בין אפס ל-50 מעלות, לחץ האוויר הוא אטמוספירה אחת, כוח המשיכה 0.9 מזה של כדור הארץ.

[עריכה] מעבר נוגה על פני השמש

מעבר נוגה על פני השמש קורה כאשר כוכב הלכת נוגה נמצא בדיוק בין כדור הארץ לשמש. מכדור הארץ, נוגה מופיע כדיסקה שחורה הנעה על פני השמש. תופעה דומה לתופעה זאת היא ליקוי חמה הנגרם על ידי הירח, אבל, על אף שקוטרו של נוגה גדול כמעט פי ארבעה מקוטרו של הירח, נוגה מופיע כקטן בהרבה כיוון שהוא רחוק מכדור הארץ. לפני האסטרונומיה המודרנית, אירוע זה עזר למדענים להעריך את המרחק בין השמש לכדור הארץ באמצעות שיטת היסט.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: נוגה

• אשכול כתבות על נוגה, באתר "הידען"
• נוגה - מבעד הינומת העננים
• מאמר על כוכב הלכת נוגה, באתר המועדון האסטרונומי
• אפימרידים של כוכבי הלכת וזמני זריחה ושקיעה משיראל, באתר המועדון האסטרונומי