גרניט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

גרניט

סוג הסלע	סלע יסוד
סביבת היווצרות	פלוטונית
הרכב	קוורץ, פצלת השדה (בעיקר אורתוקלז ופלגיוקלז), נציץ בהיר (מוסקוביט) או כהה (ביוטיט)
תכונות וזיהוי	צבע: ורוד, אפור, לבנבן; גבישים גדולים; קשה - אינו נחרץ במסמר

גרניט – בעברית שַׁחַם הוא סלע יסוד פלוטוני, חומצי, פלסי, גס־גביש הנוצר בעומק ובלחץ רבים תחת קרום כדור הארץ בחלקו היבשתי. מקור השם מלטינית "גרנום" (granum) "גרגיר" המתייחס למבנה הסלע הבנוי מגבישים בינוניים עד גסים הנראים לעין.

תוכן עניינים

1 תאור והרכב הגרניט
2 מקור הגרניט
3 תפוצה
- 3.1 בישראל
4 שימושים
5 סלעי גרניט אדומים וורודים בשפת הים של סרדיניה
6 קישורים חיצוניים
7 הערות שוליים

[עריכה] תאור והרכב הגרניט

הגרניט הוא בדרך כלל סלע קשה שיש בו מעט מאוד נקבוביות, הסלע סדוק על ידי מספר מערכות סדקים ניצבות זו לזו. צבעו של הגרניט הוא לרוב ורדרד־אפור, אך יש גם סלעי גרניט בגוונים שונים של ורוד ואפור וכן בצבעים אדום, שחור ולבן.

הגרניט מכיל בעיקר מינרלים מקבוצת פצלת השדה (פלדספטים) מהסוגים אורתוקלז ופלגיוקלז נתרני, 15% ומעלה של קוורץ, הורנבלנדה, ביוטיט, מוסקוביט וכמויות מעטות של מגנטיט, גארנט, זירקון, ואפטיט. לעתים נדירות מצוי בגרניט פירוקסן. גרניט מכיל תמיד כמויות קטנות של פלגיוקלז, אך כשמינרל זה נעדר, הסלע מכונה גרניט אלקלי. כמות גדולה מדי של פלגיוקלז בסלע משנה את הגדרתו מגרניט לגרנודיוריט. סלע המכיל כמויות שוות של אורתוקלז ופלגיוקלז וקוורץ מכונה קוורץ מונוזוניט. גרניט המכיל את סוגי הנציץ ביוטיט ומוסקוביט קרוי גרניט בינארי. המשקל הסגולי של הסלע מצוי בתחום שבין 1.74 גר'/סמ"ק ל-2.80 גר'/סמ"ק כשהמשקל הסגולי הממוצע הוא 2.75 גר'/סמ"ק. בבליה נוצרת מהגרניט אבן חול קוורצית או אבן חול פלדספטית (אַרקוֹזה). בבליה ממושכת הופכים הפלדספטים (קבוצת המינרלים הקרויה גם פצלת השדה) למינרלי חרסית.

[עריכה] מקור הגרניט

קיימות שתי תאוריות להיווצרות הגרניט. התאוריה המגמטית טוענת שהגרניט נוצר בהפרדות המינרלים במגמה בעת שהיא מצטננת, ולכן גופי גרניט הם תוצאה של חדירה של מגמה נוזלית לתוך סלעים קיימים. כשמגמה מתקררת בכיס תת-קרקעי היא אינה מתגבשת בבת אחת, הטמפרטורה שלה יורדת לאיטה ובזה אחר זה "פורשים" ממנה המינרלים כל אחד בהתאם לטמפרטורת ההתמצקות שלו, תאוריה הקרויה שורת בואן. הגרניט נוצר בשלב האחרון כשהטמפרטורה יורדת מתחת ל-1000°.

תאורית הגרניטיזציה טוענת כי הגרניט נוצר במקום בו מצוי בהתמרה קיצונית. קיימות עדויות התומכות בשתי התאוריות, ושתיהן שימושיות להסברת תכונות שונות של הגרניט. השתיים אף מתמזגות כאשר בשל תנאי חום קיצוניים הגרניט המותמר עובר התכה והופך להיות מגמה נוזלית.

[עריכה] תפוצה

סלעי גרניט במיזורי, ארצות הברית

הגרניט הוא אומנם סלע פלוטוני (סלע תהום) אך הוא נחשף על פני השטח בשל תהליכי בליה או בשל תהליכי קימוט היוצרים שלשלות הרים. גרניט מופיע בשתי צורות עיקריות, גופים קטנים יחסית במבנה המכונה "סטוק" בשטח של עד 100 קמ"ר או כבתוליתים גדולים, לרוב קשורים לרכסי הרים (כדוגמת שלשלת הרי החוף של קולומביה הבריטית). דייקים וסילים קטנים שהרכבם גרניטי הקרויים אפליטים נוצרים בשולי גושי הגרניט. במקומות מסוימים נוצרים פגמטיטים, סלעים בעלי גבישים גדולים במיוחד יחד עם גרניט. מחדרים של גרניט נוצרו בקרום כדור הארץ במהלך כל התקופות גאולוגיות, למעט אולי הראשונה, רובה בעידן הפרקמבריון. הגרניט נפוץ בכל הקרום היבשתי (בניגוד לקרום הימי שרובו בזלת) והוא הסלע המוצק הנפוץ ביותר ביבשות מתחת לציפוי דק יחסית של סלעי משקע.

[עריכה] בישראל

בישראל ניתן למצוא גרניט בעיקר בדרום הארץ. באזור אילת ניתן למצוא גרניט גס־גרגיר שצבעו אדום, באזור נחל רודד מצוי גרניט שהוא דק־גרגיר וצבעו ורוד ובו כמות גדולה יחסית של קוורץ וכן מצוי גרניט באזור תמנע. לסלעי הגרניט המצויים בישראל אין שימוש מסחרי. שכן, הם לא נשארו בטבע במצב שבו ניתן לנסר מהם חלקים שלמים ורחבים לשימושים מסחריים. הגרניט המשווק בארץ מובא ממזרח אירופה וממזרח אסיה‏‏^[1], היכן שהשינויים בטמפרטורה ביממה ובעונות השנה נמוכים מאשר אצלנו.

הגרניט בישראל הוא בעצם חלקו הצפוני של המאסיב הערבי-נובי שהוא תא מגמתי ענק שנחשף אל פני הקרקע וחובק, כמשתמע משמו, חלקים ממזרח אפריקה(לאורך חופי מצרים סודאן ואתיופיה) וחלקים של ערב הסעודית מסביב לים סוף. הגרניט בישראל אם כן הינו רק הפינה הצפונית ביותר של אותו "גוש על"

[עריכה] שימושים

גרניט שעבר ליטוש מצוי בשימוש הרחב בבניין כציפוי חיצוני, כמרצפות וכמשטחי עבודה במטבחים. גרניט משמש כאבן שפה במספר מקומות בעולם והוא מבוקש מאוד כאבן למצבות.