מתנות כהונה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מתנות כהונה, מתנות שהכהנים מקבלים תמורת עבודתם בבית המקדש. מתנות אלו ניתנו להם במקום נחלה בארץ.
מתנות כהונה הניתנות לכהן חלף עבודתו מוזכרות בתורה בספר במדבר, פרשת קרח.
הלכות מתנות הכהונה מסוכמות על יד הרמב"ם בפרק א' של הלכות ביכורים ושאר מתנות כהונה שבספר זרעים.
כיום לא ניתן לתת את כל מתנות הכהונה. חלק מן המתנות היה קשור ישירות לבית המקדש (כמו חלקים מן הקורבנות, למשל). מתנות אחרות אסורות לאכילה בטומאה (למשל תרומה וחלה) ומכיוון שהיום כולנו נחשבים טמאי מתים אין באפשרות הכהנים לאכול אותן. מתנות אחרות קשורות לאופי החקלאי של החיים אליהם מתייחסת התורה בציווייה ואינן זמינות לכל אדם בעולם מודרני (למשל- ראשית הגז). ישנן מתנות שאסור לכהן לחלוק עם מי שאינו כהן. הגבלה זו מאלצת את הנותן לחפש אדם הנמנה בוודאות על משפחה ששורשיה בכוהנים. מפאת מרחק השנים לא נשמרה מסורת זו בדייקנות ולכן יש המעדיפים להימנע מלהתחייב בנתינת מתנות אלו לכהנים.
תוכן עניינים |
[עריכה] רשימת מתנות הכהונה
חכמים מנו 24 מתנות כהונה, וחילקו אותן על פי מקום החיוב בנתינה:
[עריכה] מתנות המותרות באכילה רק לכהנים, רק בתוך בית המקדש
- 1) החלקים מקורבן חטאת שאינם מוקרבים על המזבח.
- 3) החלקים הנאכלים של זבחי ציבור (קורבן שלמים של ציבור).
- 4) הנשאר מקורבן העומר המובא בתחילת ספירת העומר.
- 5) שיירי קורבן מנחה של אדם מישראל שאינו כהן, שכן מנחה של כהן אינה נאכלת כלל.
- 6) קורבן שתי הלחם של חג השבועות.
- 7) לחם הפנים המוחלף מדי שבת על השולחן שבתוך ההיכל במקדש.
- 8) לוג השמן שהמצורע מביא עם הקורבנות שלו.
[עריכה] מתנות שנאכלות רק בירושלים
- 9) חזה ושוק של קורבן שלמים.
- 10) חזה ושוק של קורבן תודה.
- 11) חזה ושוק של קורבן האיל שמקריב הנזיר בסיום ימי נזירותו.
- 12) בכור של בהמה טהורה.
- 13) ביכורים של פירות משבעת המינים.
[עריכה] מתנות הניתנות רק בארץ ישראל
- 14) תרומה
- 15) תרומת מעשר
- 16) חלה
(שלושת המתנות לעיל מותרות באכילה רק לכהנים טהורים.)
- 17) ראשית הגז - מעט מהצמר מגזיזה של עדר כבשים.
- 18) שדה אחוזה - שדה שאדם מקדיש ואינו פודה אותו לפני היובל.
[עריכה] מתנות הניתנות בכל מקום, והן חולין
(חולין - מותרות לשימוש לכל אדם, בתנאי שהכהן מרשה.)
- 19) זרוע לחיים וקיבה של כל בהמת חולין שאיננה קודש. נקראות גם סתם "מתנות".
- 20) פדיון הבן
- 22) גזל הגר - דבר שאדם גזל ומוחזר עתה לאחר שהנגזל מת ואין לו יורשים. הגזילה מועברת לכהן.
- 23) חרמות - דברים שאדם מחרים בלשון חרם ניתנים לכהן.
[עריכה] מתנה שזוכים בה מהמקדש
- 24) עורות של קורבן עולה.
[עריכה] מתנות כהונה בימינו
בימינו, למרות שבית המקדש חרב, יש חובה לתת את מתנות הכהונה לכוהנים.
- פדיון הבן נוהג גם היום.
- פדיון פטר חמור הינה מצווה די נדירה, מכיוון שאין אנשים רבים המגדלים חמורים. על כן, מדי פעם מתארגנת קבוצה של חובבי מצווה הקונים ביחד אתון שעדיין לא ילדה על מנת לזכות לקיים את המצווה. הקבוצה מקפידה שלא לצרף כהנים ולויים שכן אם יש כהן או לוי בשותפות העיר הנולד פטור מפדיון. הפדיון נעשה לעתים בטקס רב רושם כאשר החמור מקושט בזרי פרחים.
- לעומת פדיון פטר חמור, אדם שמגדל בהמות טהורות, בקר, כבשים או עיזים מקפיד לשתף איתו גוי כדי להפטר ממצוות בכור בהמה טהורה. זאת מכיוון שהבכור חייב להיות מוקרב בבית המקדש ואינו נפטר מכך אלא אם נופל בו מום בלי כוונה.
- זרוע לחיים וקיבה נפטרים בכסף אשר ניתן לתתו לצדקה ברשות כהן, ולא לתתו פיזית לכהן.
- תרומת מעשר אינה ניתנת להאכל מכיוון שכולנו טמאי מתים, כולל הכהנים, ואין אפשרות לאכלה בטהרה. על כן התרומה נזרקת. כאשר מדובר בכמויות גדולות, ניתן לתת את תרומת המעשר לאכילה לבהמה של כהן. על כן נוהגים למכור את החיות בגני חיות לכהנים ולתת לבהמות שבגן החיות לאכול את תרומת המעשר.
- את התרומה והחלה מפרישים בכמות מינימלית וזורקים לפח באופן מכובד. ישנם מקומות בחוץ לארץ בהם נותנים לכהן קטן לאכול את החלה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מתנות כהונה, באנציקלופדיה של מקראגשר
- הערך מתנות כהונה ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- אליעזר מלמד, הלכות מתנות כהונה חלק א' - ראשית הגז, באתר "ישיבה"
- אליעזר מלמד, הלכות מתנות כהונה חלק ב' - זרוע לחיים וקיבה, באתר "ישיבה"
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
