קורבן חטאת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קורבן חטאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהקורבו בבית המקדש, ומובא בדרך־כלל ככפרה על חטאים שונים. החטאת היא קורבן מסוג "קדשי קדשים".

[עריכה] סוגי חטאות

ישנן מספר סוגי חטאות:

• חטאת חלב (הנקראת פעמים רבות חטאת, ללא שם לווי) - מובאת בידי יהודי אשר חטא בשוגג בעבירה מסוג לא תעשה שעונשה על עשייה בזדון הוא כרת. קורבן החטאת הרגיל הוא כבשה או עז. החוטא מביא את הקורבן למקדש, סומך את ידיו עליו ומתוודה על חטאו. לאחר מכן הקרבן נשחט, הכהנים שמים מהדם של הקרבן על ארבע הקרנות של מזבח העולה ומקריבים חלקים מהבהמה הנקראים אמורים על המזבח. שאר הבשר נאכל על ידי הכהנים בבית המקדש ביום שהקרבן מוקרב. בשר החטאת נמנה על 24 מתנות הכהונה.
• קורבן עולה ויורד - קורבן כפרה על עברה על שבועת ביטוי, שבועת עדות, כניסה למקדש בטומאה, או אכילת קודשים בטומאה. שוויו הכספי משתנה ("עולה ויורד") לפי מצבו הכלכלי של החוטא. הקרבן יכול להיות בהמה, שתי ציפורים או סולת.
• חטאות מנהיגים - קורבן כפרה מיוחד על חטאיהם של המלך, הכהן הגדול או הסנהדרין אשר חטאו בשגגה. קרבנות החטאת של הכהן הגדול והסנהדרין נקראים חטאת פנימית שכן הדם של הקרבן מוכנס לתוך המקדש ומוזה על הפרוכת שבע פעמים. החטאת הפנימית מובאת מפר והבשר של החטאת הפנימית אינה נאכלת אלא נשרפת מחוץ למקדש.
• חטאות מטהרות - קרבנות הבאים כחלק מטקסי טהרה (למשל נזיר או יולדת). ניתנו מספר הסברים למהות החטא עליו הם מכפרים.
• חטאות ציבור - קרבנות חטאת המוקרבים על ידי הציבור בראשי חודשים ובחגים, ונחלקו חז"ל מה החטאים המתכפרים בהם (עיין משנה שבועות פרק א').
• פר ושעיר של יום הכיפורים - פעם בשנה, ביום הכיפורים, הכהן הגדול מקריב פר לכפר על חטאיו, ושעיר עיזים של כלל הציבור לכפר על חטאי הציבור. קרבנות אלו הם חטאות פנימיות, אך בנוסף לכך דמם מוכנס לתוך קודש הקודשים, המקום בו מוחזקים לוחות הברית.

[עריכה] מקור המצוה

דיני המצווה מופיעים בתורה בספר ויקרא פרק ד', תחילת פרק ה' (עד פסוק יג) ופרק ו', יז-כג. פר ושעיר של יום הכיפורים מוזכרים בפרשת אחרי מות.

במשנה מופיעים הלכות הקרבת החטאת ביחד עם הלכות שאר הקרבנות מהבהמה והעוף במסכת זבחים. הלכות הבאת קרבנות חטאות ואשמות מופיעות יחד במסכת כריתות. הלכות חטאות של מנהיגים מופיעות במסכת הוריות. במשנה תורה מופיעות הלכות אלו בהלכות שגגות שבספר קרבנות. ברוב ספרי ההלכה האחרים לא מופיעות הלכות חטאת בגלל שאינן נוהגות בגלות.

[עריכה] טעם המצווה

ספר החינוך כותב שטעם למצוות החטאת הוא כלכל הקרבנות, להשפיל את הנפש החוטאת.