הפרשת חלה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הפרשת חלה היא המצווה ה-שפ"ה מתוך תרי"ג מצוות לפי מניין בעל ספר החינוך. מקורה בפסוק "ראשית ערסתיכם חלה תרימו תרומה" (במדבר פרק ט"ו).
תוכן עניינים |
[עריכה] דיני המצווה
התורה מורה להפריש חלק מן העיסה ממנה מיוצרת החלה כתרומה לכהנים. הפרשת החלה היא מעיסה העשויה מאחד מחמשת מיני דגן: חיטה, שעורה, כוסמין, שיפון ושיבולת שועל. כמות הקמח שממנו מפרישים היא עשירית האיפה, דבר הנלמד מהפסוק "ראשית עריסותיכם". מכן למדו חז"ל, שרק מי שאופה כמות בגודל של "עיסת מדבר" חייב בחלה, אבל מי שאופה קמח פחות משיעור זה, פטור. הכמות הקדומה - עשירית האיפה - היא כ-1,600 גרם, ומי שאופה כמות קטנה מזו, צריך להפריש ולא לברך. יפריש ולא יברך. על פי החזון איש, לא מברכים על קמח בכמות פחותה מ-2,250 גרם, ולשיטתו שימוש בפחות מ-1,200 גרם קמח פוטר מהפרשת חלה בכלל.
מאז שחרב בית המקדש, החלק המופרש נשרף, במקום לתת ממנו תרומה.
המצווה היא אחת מהמצוות התלויות בארץ, המבטאת את הקדושה של ארץ ישראל.
מצוות הפרשת חלה היא אחת משלוש המצוות שנמסרו לנשים (חלה, נידה והדלקת הנר), למרות שהגברים חייבים במצווה זו כמו הנשים.
קיים איסור ליהנות מהעיסה או מהחלה לפני שהופרשה ממנה התרומה.
[עריכה] סדר ההפרשה והברכה
מניחים את העיסה בקערה ומוציאים ממנה חתיכה להפרשה. יש נוהגים לומר לפני הברכה - "הרי זו חלה" ואז לברך על ההפרשה. נוסח ברכת הפרשת חלה: לספרדים: "להפריש חלה תרומה", לאשכנזים: "להפריש חלה". לאחר ההפרשה יש נוהגים לומר תפילה מיוחדת זו -
תפילה להפרשת חלה
יהי רצון מלפניך, ה' אלוהינו ואלוהי אבותינו, שמצוות הפרשת חלה תחשב לי כאילו קיימתיה בכל פרטיה ודקדוקיה ותחשב הרמת החלה שאני מרימה כמו הקורבן שהוקרב על גבי המזבח ותתקבל ברצון. וכמו בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה החלה נתונה לכהן והייתה זו לכפרת עוונות, כך תהיה הפרשה זו לכפרת עוונותיי ואז אהיה כאילו נולדתי מחדש נקייה מחטא ועוון ואוכל לקיים מצוות שבת קודש והימים הטובים עם בעלי (וילדינו), להיות ניזונים מקדושת הימים האלה. ובזכות מצוות חלה יהיו ילדינו ניזונים תמיד מידיו של הקדוש ברוך הוא ברוב רחמיו וחסדיו וברוב אהבה. ותקבל מצוות חלה כאילו נתתי מעשר. וכשם שהנני מקיימת מצוות חלה בכל לבי, כך יתעוררו רחמיו של הקדוש ברוך הוא לשמרני מצער וממכאובים כל הימים. אמן כן יהי רצון.
לאחר מכן, יש לשרוף את העיסה ולעטוף בנייר כסף או ניילון ולהניח בפח.
[עריכה] שיעור ההפרשה
שיעור ההפרשה לא מצוין בפירוש בתורה. אלא נאמר - "ראשית עריסותיכם", ללא שיעור מדויק. על כן, כל כמות מותרת להפרשה. אף על פי שאין שיעור להפרשת חלה מן התורה, חז"ל קבעו שיעור להפרשה לבעל בית ולאופה:
- לבעל בית - אחת מעשרים וארבעה מן העיסה (1/24).
- ולנחתום (אופה) - אחת מארבעים ושמונה מן העיסה (1/48).
העושה כל עיסתו חלה להפרשה, לא עשה כלום עד שישאיר קצת.
[עריכה] הלכות נוספות
אין מפרישים חלה בלא רשות בעל העיסה, כמו שהתורם שלא ברשות - אינה תרומה. לכתחילה עדיף להפריש חלה מן הבצק, אך אם שכח, אפשר להפריש מן הלחם האפוי.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- סדר הפרשת חלה באתר "לקראת חלה"
- הערך הפרשת חלה ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר דעת
- הפרשת חלה בקיצור שולחן ערוך
הבהרה: ויקיפדיה איננה מקור לפסיקות הלכה.
