מסדר אבירי היכל שלמה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסדר אבירי היכל שלמה, או בשמם הרשמי האבירים העניים של ישו ומקדש שלמה, הידועים בעיקר בשם טמפלרים ("Temple" היא מילה ממוצא לטיני שפירושה בגרמנית, בצרפתית ובאנגלית: "היכל" או "מקדש") היה מסדר צבאי נוצרי של אבירים-נזירים שנוסד בשנת 1118 ופעל בתקופת מסעי הצלב, ותפקידו היה להגן על הממלכה הצלבנית בארץ הקודש, ועל הצליינים העולים לרגל למקומות הקדושים בממלכת ירושלים.
תוכן עניינים |
[עריכה] ארגון
הטמפלרים היו מאורגנים כמסדר נזירי, בעקבות חוק שנוצר עבורם על ידי ברנאר מקלרבו, מייסד המסדר הציסטריאני. הטמפלרים היו מקושרים היטב ובמהרה נהפכו לכוח מוביל בפוליטיקה הבינלאומית בזמן מסעי הצלב. במספר קרבות כנגד המוסלמים, רכשו לעצמם הטמפלרים מוניטין של צבא מאומן וממושמע, המוכן להילחם עד מוות. אבירי המסדר נודעו כלוחמים עזי רוח, וסרו לחוקי קרב נוקשים; בין היתר נאסר על הנזירים לסגת מקרב אלא אם כן יחס כוחות האויב היה גדול מאחד לשלושה, וגם אז היה עליהם לבצע את הנסיגה רק לאחר הוראה מפורשת ממפקדם. כמו כן אם נפלו בשבי נאסר עליהם לבקש רחמים משוביהם או לנסות ולפדות עצמם בשוחד. כעבור זמן מה, הם קיבלו רשות מפורשת מהאפיפיור לגבות מסים ולקבל דמי מעבר בשטחים בהם שלטו, דבר שהפך אותם למעצמה כלכלית ולמוסד רב עוצמה. ההתעשרות העצומה של המסדר הוצדקה בכך שהכסף היה הכרחי כדי לתחזק את צבא האבירים הגדול ואת המבצרים בארץ הקודש.
במסדר הטמפלרים היו ארבע מחלקות של אחוות:
- האבירים: מצוידים ומאומנים כחיל פרשים כבד.
- הסרז'נטים: מצוידים ומאומנים כחיל רגלים וחיל פרשים קל, באו ממעמדות נמוכים יותר מאשר האבירים.
- חקלאים וחוואים: שניהלו את אדמות המסדר, דאגו להן ורכשו אותן.
- הכהונה: מסדר הכמרים שדאגו לצרכים הרוחניים והדתיים של המסדר.
סדר הכוחות היה כך שעל כל אביר היו בערך עשרה אנשים בתפקידים אחרים, לרוב לא קרביים. בגלל שסניפי ומצודות המסדר היו פרושות ברחבי כל אירופה ואגן הים התיכון (סוריה, לבנון, ישראל, מלטה וקפריסין), צלבנים רבים הפקידו בידי הטמפלרים את רכושם הפרטי למשמרת, ובכך למעשה נוצרה הבנקאות המודרנית באירופה.
[עריכה] היסטוריה
המסדר הוקם על ידי איג דה פן (Hugues de Payens) יחד עם שמונה אבירים נוספים במטרה להגן על הצליינים משודדי הדרכים. בראשית דרכו, היה המסדר עני מאוד ולא היו לו המשאבים כדי לתחזק את הנשק והסוסים. המצב השתנה כאשר המסדר זכה לתמיכתו של ברנאר מקלרבו, אחד מראשי המנזרים הגדולים באירופה, ששיבח את פועלם של האבירים ועודד את אצילי אירופה לתרום להם ביד רחבה. ב-1127 כתב ברנאר את חוקי המסדר וארגן אותו כמסדר דתי-צבאי, ובשנת 1139 נכפף המסדר, בהוראת האפיפיור אינוצנטיוס השני שהיה מקורב לברנאר, ישירות לאפיפיור ולוותיקן, ולא לרשות דתית או חילונית אחרת.
מקור שמו של המסדר, אבירי מסדר היכל שלמה, במסגד אל-אקצא שבהר הבית, אותו חשבו האבירים לחלק שנותר מארמונו של שלמה המלך, קראו לו בשם Templum Solomoni, וקבעו בו את המטה המרכזי שלהם בארץ ישראל. לחלל הגדול שמתחת לאל-אקצא קראו הטמפלרים אורוות שלמה מכיוון ששם הם קבעו את אורוותיהם. לכיפת הסלע, שהוסבה לכנסייה, הם קראו Templum Domini (מקדש האדון). כיפת הסלע וכנסיית הקבר שימשו מודל לכנסיות טמפלריות רבות באירופה, המפורסמת שבהן היא כנסיית הטמפלרים שבלונדון.
בנוסף לפעילותם הצבאית בארץ ישראל ובאגן המזרח התיכון, לחם המסדר גם בספרד ובפורטוגל במסגרת הריקונקיסטה. בתמורה לעזרתם הצבאית הם קיבלו שם אדמות שאותן הן ביצרו.
[עריכה] פעילות צבאית
הטמפלרים הוקמו אחרי מסע הצלב הראשון כדי להגן על ממלכת ירושלים, הממלכה הצלבנית בארץ הקודש, ועל המקומות הקדושים. מטרה נוספת שלהם הייתה להגן על צליינים העולים לרגל מפני שודדי דרכים וכנופיות מקומיות.
הטמפלרים נחלו הצלחה גדולה בתפקיד השני, כאשר סיפקו ליווי חמוש לשיירות צליינים והצליחו להפחית את מספר התקיפות כנגדם. בנוסף, בנו הטמפלרים רשת של מצודות ותחנות-מנוחה שאיבטחו את הדרכים וסיפקו מקומות מנוחה בטוחים לצליינים למשך הלילה. על מנת לתחזק את רשת האבטחה הגדולה הזאת הם נזקקו לכסף רב, שרובו נבע מתרומות מאירופה.
הטמפלרים היוו את הגרעין האיכותי והחזק בצבא הצלבני בגלל המשמעת הטקטית הגבוהה שלהם ואומץ לבם הרב. הם היו לוחמי העילית של הצלבנים וזכו להערכה רבה גם בקרב אויביהם המוסלמים ובייחוד בעיני צלאח א-דין. למרות זאת, אומץ לבם של הטמפלרים לא עמד להם אל מול הכמות העדיפה של צבאות צאלח א-דין ויורשיו והם לא הצליחו למנוע את תבוסת הצבא הצלבני ואת נפילתה של ממלכת הצלבנים בישראל, עיר אחר עיר. במסע הצלב השלישי נהרגו מאות טמפלרים בקרבות עם המוסלמים. בשנת 1291 נפלה העיר עכו והטמפלרים נותרו רק עם אחוזותיהם בלבנון ואיי הים התיכון. בסופו של דבר, גם מחוזות אלה נפלו.
[עריכה] בנקאות
מעורבות הטמפלרים בבנקאות גדלה לאורך הזמן, עד שהפכה לדרך העיקרית של הטמפלרים לגייס כספים לצורך הפעלת מסדרם. בעקבות הצלחתם הרבה של הטמפלרים, הם הרוויחו סכומי כסף עצומים שבהם רכשו נחלות גדולות (למשל: כל האי קפריסין היה נתון לשליטתם) ועד מהרה הפכו לאחד הכוחות הפיננסיים המובילים באירופה. רכושם היה רב, וברחבי אירופה נפוצו שמועות על האוצרות הבלומים שברשותם. דבר זה גרם לחשדנות ודאגה רבה בקרב מלכי אירופה, שרצו להשיג מונופול על העוצמה הצבאית והכלכלית בארצותיהם, אחרי מאה של מלחמות פיאודליות ואי-סדר חברתי.
[עריכה] נפילת המסדר
ב-13 באוקטובר 1307, שנודע מאז במסורת האירופאית והמערבית כיום שישי ה-13, פשט צבא צרפת בו-זמנית על כל מעוזי הטמפלרים, ואסר את כל הטמפלרים שהיו על אדמת צרפת. על הפשיטה הורה פיליפ היפה מלך צרפת, שחמד לעצמו את האוצרות והעושר הרב של המסדר, ורצה להרוס את המסדר שהתחרה בו על העוצמה הצבאית והכלכלית בצרפת. כדי להצדיק את הפשיטה על המסדר הנוצרי, הורה פיליפ לענות את האבירים ולגרום להם להודות בכפירה, הומוסקסואליות, עבודת השטן, השתנה על צלבים ופולחנים שטניים. למרות זאת, יש לזכור כי באותה תקופה רבים סבורים שהמלך השתמש בהאשמות כמעט נגד כל אויב.
בעקבות נפילתו של מסדר הטמפלרים העשיר והחזק בצרפת, ויתרו מסדרי אבירים אחרים (דוגמת ההוספיטלרים) על העיסוק בבנקאות לזמן מה, מחשש לגורל דומה.
למרות זאת, מלכים ואצילים רבים המשיכו לתמוך במסדר גם לאחר שנפל בצרפת, אך רובם הסירו את תמיכתם לאחר שהאפיפיור קלמנס החמישי הורה על כך (סביר להניח שבכפוף ללחץ מצד פיליפ "היפה"). מלכי סקוטלנד ופורטוגל, שהוחרמו על ידי הכנסייה הקתולית, לא התייחסו לפקודות האפיפיור וסיפקו לאנשי המסדר מקלט בארצותיהם, והמסדר שינה המסדר את שמו להאבירים העניים של ישו. מאמינים שפליטי הטמפלרים תרמו רבות לתגליות הימיות של פורטוגל.
[עריכה] אגדות שנקשרו למסדר
שמם של הטמפלרים נקשר בהרבה סיפורי עם, מיתוסים ותאוריות קונספירציה.
[עריכה] עתקים ושרידים קדושים
שמם של הטמפלרים נקשר גם באגדות המערבות ארטיפקטים (עתקים Artifacts) ושרידי קודש (Relics) מיסתוריים ומיסטיים, הטוענות שהטמפלרים ניסו לחפש חפצים קדושים ואף מצאו חלק מהם, אותם הם הסתירו במקום בטוח. העתקים הידועים ביותר בהקשר זה הם ארון הברית והגביע הקדוש. אגדות אלה נובעות מכך שלמשך תקופה לא קצרה שלטו הטמפלרים בהר הבית, אחד מהמקומות הקדושים והמסתוריים ביותר בעולם.
- האגדות טוענות שברגע שהצלבנים כבשו את ירושלים, החלו הטמפלרים לבצע חפירות נרחבות בהר הבית, שם הם מצאו את ארון הברית (ארון הקודש) שהיה בבית המקדש ובו שכנו לוחות הברית שקיבלו בני ישראל ממשה ומטה אהרון, וצנצנת מן. האגדות טוענות שהטמפלרים הסתירו את ארון הקודש או באמריקה או באתיופיה, שם יש כנסייה שעורכת מידי שנה טקס בו מוצג ארון הנטען שהוא ארון הברית.
- אגדה נפוצה נוספת טוענת שהטמפלרים מצאו את הגביע הקדוש (בפירוש הנוצרי זהו הגביע שממנו שתה ישו בסעודה האחרונה, בפירושים אחרים מדובר בעתק פאגאני ובזה שמוצע בספר "צופן דה וינצ'י" מאת דן בראון נטען שהגביע הקדוש קשור למרים המגדלית שהולידה יורש לישו) ואחרי שמעוזיהם חוסלו בצרפת הם טמנו אותו מתחת כנסיית הורד ([1]) בסקוטלנד. הגביע הקדוש מופיע גם באגדות המלך ארתור.
- עוד אגדה שהייתה נפוצה, אבל הופרכה, היא שהטמפלרים קשורים לתכריכי טורינו שבהם טבועה לכאורה דמותו של ישו.
- לטמפלרים גם מייחסים את גילוי אמריקה, כ-200 שנים לפני שכריסטופר קולומבוס גילה אותה.
[עריכה] רדיפת הטמפלרים
יום שישי ה-13 באוקטובר 1307, יום נפילתם של הטמפלרים בצרפת, הוא המקור לאמונה הטפלה במזל רע שמביא יום שישי ה-13.
האגדות גם מספרות שכאשר הטמפלרים נרדפו, חלק מהם ברחו לאמריקה ולמעשה גילו את היבשת החדשה עוד לפני כריסטופר קולומבוס. בעקבות נפילתם המהירה של שלושת בניו של פיליפ היפה, שירשו זה את זה תוך זמן קצר מאוד, הרבה האמינו שהשושלת קוללה. האגדה טוענת שראש המסדר האחרון, ז'אק דה מולאי קילל את המלך פיליפ לפני שהוצא להורג על המוקד.
[עריכה] קשרים עם אגודות סודיות אחרות
האגדות טענו שלטמפלרים היו קשרים דיפלומטים ומסחריים עם כת החששין המוסלמית. יתרה מכך, חלק אף טוענים שהחששין [Assassins באנגלית] סיפקו לטמפלרים סמי הזיה שהטמפלרים השתמשו בהם לצורך הפולחנים שלהם.
יש המיחסים לטמפלרים קשר לאגודת הבונים החופשיים, ולכל מיני כתות וארגוני סתר כמו מסדר ציון (קשר שהתגלה בסוף כזיוף מודרני).
כמו כן, הטמפלרים קושרו גם לכתות שונות בנצרות, כגון הגנוסטים.
גל ההתעניינות האחרון בטמפלרים ניצת בעקבות תפקידיהם בספר רב-המכר צופן דה וינצ'י של הסופר דן בראון (2003), בסרט "אוצר לאומי" (2004) וברב-המכר הטמפלר האחרון מאת ריימונד חורי (2005).
[עריכה] קישורים חיצוניים
- מאמר על הטמפלרים, באתר "שדונים מתחת לכיור"
