מרים המגדלית
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרים המגדלית מתוארת בברית החדשה כאחת מתומכיו של ישו. על־פי ספרי הבשורה, הייתה אחת מהנשים שנכחו בעת צליבתו של ישו ובקימתו לתחייה. לפי הבשורה על-פי מרקוס, היא אף הייתה היחידה. נודעה כ"שליחת השליחים" (apostolorum apostola).
פירוש שמה הוא ככל הנראה "מרים ממגדלה", ישוב לחוף הכנרת. חז"ל מזכירים אשה בשם "מרים מגדלא שער נשייא" (קולעת שער הנשים), שיש הכורכים אותה עם "מרים המגדלית". יום חגה נערך ב־22 ביולי, לפי מסורת שמקובלת בכנסייה הקתולית, בכנסייה האורתודוקסית ובכנסייה האנגליקנית.
תוכן עניינים |
[עריכה] זהותה של מרים המגדלית
דמותה של מרים המגדלית עוותה כשמנהיגי הנצרות הקדומה כרכו את סיפורה בסיפורן של מספר נשים פחות מוסריות, שאותן מזכירה הברית החדשה ללא התייחסות לשמן או לשם משפחתן. אחת מהן היא ה"חוטאת" ב"הבשורה על פי לוקאס", אישה המרטיבה את רגליו של ישו בדמעותיה, מנגבת אותן בשערה, מנשקת להן ומושחת אותן בשמן. "נסלחו לה חטאותיה כי הרבה אהֶבה," אומר ישו. עם האחרות נמנות גם מרים מבית היני, המוזכרת ב"הבשורה על פי לוקאס", ואישה שלישית שאינה מזוהה בשמה; שתיהן משחו את ישו בשמן בדרך זו או אחרת. ולערבוביה הזו בין כל הנשים נתן גושפנקא רשמית האפיפיור גרגוריוס בשנת 591:
- "היא שלוקאס מכנה החוטאת ושיוחנן מכנה מרים [מבית היני], מאמינים אנו כי זוהי אותה מרים שמתוכה גורשו שבעה שדים לדבריו של מרקוס."
הצהרה זו הפכה לעמדה רשמית של הכנסייה, אף כי לא אומצה בידי האותודוקסים או הפרוטסטנטים, כשאלה התפצלו מהכנסייה הקתולית. בשנת 1969 חזרה בה הכנסייה הקתולית מהכרזה זו, והפרידה מחדש בין מרים המגדלית, מרים מבית היני ומרים החוטאת.
הסיבה לאיחוד בין שלוש הדמויות בימיה הראשונים של הכנסייה שנויה במחלוקת. יש הטוענים כי מדובר בבלבול, או בנסיון לפשט את סיפורי הברית החדשה עבור המאמינים. מנגד, קיימת הסברה לפיה מדובר בקנוניה ובנסיון לנסות ולהוריד ממעמדה של מרים המגדלית. עמדה זו צברה פופולריות רבה לאחר פרסום הספר צופן דה וינצ'י.
המערערים על תחייתו של ישו טענו שמרים היא שהסתירה את גופתו של ישו במקום מחבוא, ומחשש שיתגלה הדבר המציאה בכוח דמיונה את סיפור תחיית המתים, מה גם שישו, כמו דתיים אדוקים בעת ההיא, לא פסק לדבר אודות כך בעקבות פירושם את חזון העצמות היבשות.
[עריכה] זוגתו של ישו?
תאוריות ותפיסות מודרניות חילוניות מייחסות לה קשרים רומנטיים עם ישו עצמו. יחסיה הקרובים של מרים המגדלית עם ישו מודגשים ב"הבשורה על פי פיליפוס" - אוונגיליון אפוקריפי שאינו מקובל בכנסיות הנוצריות. באוונגיליון זה היא מתוארת כאחת מתוך ה"שלוש שצעדו תמיד בחברתו של אדוננו: מרים אמו, אחותו והמגדלית, זו הנקראת בת־לוויתו. אחותו ואמו ובת־לוויתו היו כולן מרים. ובת־לוויתו של המושיע היא מרים המגדלית". המילה היוונית koinonos, המשמשת לתיאור המילה מרים, אמנם מתרגמת לעתים כ"בת־לוויה", אך תרגום מדויק יותר יהיה "שותפה" או "בת זוג", אישה שעימה מקיים אדם יחסי מין. שני עמודים לאחר מכן יש פסקה נוספת המדגישה את הדימוי המיני של היחסים:
- "אך ישוע אהב אותה יותר מכל תלמידיו ונשק לה תדיר על [פיה]. שאר תלמידיו נעלבו מאוד וביטאו את מורת רוחם. הם שאלו אותו, "מדוע אתה אוהב אותה יותר מאתנו?" והמושיע ענה להם, "מנין לכם שלא אוהב אתכם כשם ש[אוהב] אותה?"
יש אפילו מאמינים שלישו הייתה בת ממרים המגדלית שנולדה בצרפת ושמה שרה.
על הר הזיתים בירושלים נמצאת כנסייה המוקדשת למרים המגדלית - כנסיית מריה מגדלנה.
[עריכה] מרים המגדלית בכתבי חז"ל
בתלמוד הבבלי מובאות מספר התייחסויות שליליות לאשה בשם "מרים מגדלא שער נשייא", כלומר: גודלת (עושה צמות) שער הנשים. מקובל לכרוך דמות זאת עם דמותה של מרים המגדלית.
במסכת חגיגה (דף ד עמוד ב) מופיעה אגדה מעניינת, לפיה מלאך המוות סיפר לרב ביבי בר אביי כי אמר לשלוחו: "לך הבא את מרים מגדלא שער נשייא". טעה השליח והרג את מרים המגדלת תינוקות. אמר מלאך המוות לשליחו: "אני התכוונתי למרים מגדלא שער נשייא", ענה השליח: אם כך אחזיר לחיים את מרים המגדלת ילדים. ענה לו המלאך: כיון שכבר הרגת אותה אין מחזירים אותה לחיים.
ה"תוספות" שם מפרשים שהיא הייתה אימו של 'פלוני', כאשר הכוונה לישו כמובן. בספר חסרונות הש"ס שבו מובאים כל ההשמטות של הצנזורה הנוצרית מהגמרא רש"י והתוספות, מובא שהיה כתוב בתוספות "אמו של ישו הנוצרי".
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרים המגדלית |
