הגיבן מנוטרדאם (סרט)
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
| הגיבן מנוטרדאם | |
|---|---|
 כרזת הסרט "הגיבן מנוטרדאם" |
|
| שם הסרט במקור: | The Hunchback of Notre Dame |
| בימוי: | גארי טרוסדייל, קירק וייז |
| הפקה: | דון האן |
| תסריט: | על פי ספרו של ויקטור הוגו |
| מוזיקה: | אלן מנקן |
| חברת הפצה: | חברת וולט דיסני |
| תאריך יציאה לאקרנים: | 1996 |
| משך הקרנה: | 87 דקות |
| שפת הסרט: | אנגלית |
| תקציב: | 100 מיליון דולר |
| דף הסרט ב-IMDb | |
הגיבן מנוטרדאם הוא סרט קולנוע מצויר של חברת וולט דיסני מ-1996, המבוסס על הספר המפורסם "הגיבן מנוטרדאם" של ויקטור הוגו. עלילת הסרט שונה מזו של הרומן של הוגו.
תוכן עניינים |
[עריכה] עלילת הסרט
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") מופיעים בהמשך. |
העלילה ממוקמת בפריז של המאה ה-18. התקופה היא תקופה קשה לצוענים בפריז. הם נודעים כמכשפים, כעוסקים בכוחות האופל וכמאיימים על האנושות. אין הם רשאים להסתובב ברחובות פריז. הם פורעי חוק ומואשמים כמשריצי מחלות ונגועים ברוע ונטען כי יש לגרשם ולהמיתם, ואל להם להשתלב בחברה הפריזאית.
הסרט מתחיל בסצנה בה נראה שופט רשע בשם פרולו רודף אחרי אישה צוענייה ובידיה תינוק שאותו הוא מבלבל לרכוש גנוב. היא בורחת מהסוס ורוכבו ומגיעה אל מדרגות קתדרלת נוטרדאם דה פארי ומבקשת שם מקום מקלט. פרולו לוקח את תינוקה ומביא אותו אל מעל באר על-מנת לזרוק אותו בשל פניו המעוותים, אך לבסוף החליט לחוס על חייו, בשל דרישת כומר הנוטרדאם ובשל המחשבה כי הוא עשוי להביא לו תועלת.
השופט לוקח אותו תחת חסותו ודואג לבודד אותו על ידי השמתו בראש מגדל הפעמונים של קתדרלת נוטרדאם דה פארי, פרולו נותן לו את השם קווזימודו (לטינית: עשוי למחצה). קווזימודו גדל ומתבגר בתוך כותלי הקתדרלה וזהו ביתו. תושבי הרחוב הפריזאי מודעים לקיומו, מכירים אותו כצל, האיש שמפעיל את פעמוני כנסיית קתדרלת נוטרדאם.
קווזימודו שואף לחיות כאחד מבני העם, להשתתף בשמחתם בחגיהם, להתאהב, להתקבל בחברה ולהיות מקובל על כולם. הוא מחפש שייכות חברתית, אך פרולו, האחראי עליו, אוסר זאת ומכנהו מעוות בכל עת. הוא "נשמר" כנגד רצונו בראש מגדל הקתדרלה ומשרת נאמנה את אדונו, כאות תודה על "שהציל אותו בילדותו, כשאימו הפקירה אותו", כפי שאדונו נוהג לשקר לו לעתים תכופות. תושבי העיר אינם משימים עליו את דעתם. פעילי הקתרדלה ובראשם הכומר יודעים על צרתו אך חוששים מהשופט.
קווזימודו יוצר דמויות עץ, בדמות אנשים עליהם הוא משקיף ממרומי הקתרדלה, דמויות מוכרות ברחוב הפריזאי כמו אופה הלחם, הליצן ומוכרת החלב. הפריט החדש ביותר באוסף שלו הוא רקדנית צוענייה יפהפייה מרקדת עם תוף מרים, והעז שלה. שמה הוא אזמרלדה.
קווזימודו משקיף על הרחוב הפריזאי המתכונן לקראת ההכנות ל"פסטיבל השוטים" השנתי, מסיבה שוקקת חיים לעליצות ושמחת הרחוב. הוא מייחל להשתתף במסיבה הזאת. הוא יוצא בראשונה בחייו אל הרחוב הפריזאי חבוי תחת מעטפת מעיל. איש אינו מופתע מפניו המעוותים שכן זהו חג תחפושות ומסכות. איש אינו יודע צורתו ולכן הוא אינו מוכר. החגיגות מתחילות והרקדנית היפהפייה אזמרלדה הצוענייה, מזמינה אנשים לבמה לתחרות הכיעור. אנשים באים בהמוניהם אל הבמה. אט אט מסירה מעליהם מסיכותיהם והם מורדים מן הבמה לקריאות בוז של הקהל. כשמגיע תור קווזימודו להסרת מסכתו מתברר כי אין זו מסיכה וזהו אכן פרצופו, הקהל מוכה התדהמה ומחליף קולות פעימה בקולות שמחה שכן נבחר להם מלך הטיפשים החדש. הקהל מתרגש ושמח בשמחת קווזימודו, אך פרולו הנוכח אינו מרוצה מן העובדה שאסירו ברח ממגדל הפעמונים. השוטרים במקום סוחפים את ההמון אשר קושר את קווזימודו ומשליך לעברו עגבניות. פרולו נשאר אדיש נוכח ההתעללות כדי ללמד את קווזימודו לקח. אזמרלדה נחלצת לעזרתו ומבקשת להפסיק את ההשפלה. השופט מטיח באזמרלדה כי היא מכשפה וקורא לה להתרחק בעוד היא קוראת לצדק. אזמרלדה עוצרת את ההשפלה ומשחררת את קווזימודו מכבליו.
קווזימודו האסיר תודה, מתיידד עם אזמרלדה ומפתח רגש אהבה אליה. השניים מתקרבים, היא מבקרת אותו במעלה הקתרדלה כשסודם נשמר הרחק מידיעתו של פרולו ובשיתוף פעולה עם בישוף הקתדרלה.
השופט נתקף משיכה עזה ואסורה כלפי הצוענייה היפה, אך זו מסרבת לחיזוריו. בעלבון רב הוא מורה לצבאו להמית את כל צועני העיר. פחד רב נופל על הצוענים, ואזמרלדה מגיעה לקתרדלה להתפלל לשלום עמה. פאבוס, מפקד בצבאו של פרולו, ואזמרלדה נפגשים בקתרדלה ומתעמתים, ולאחר מכן מתאהבים.
ראש הצבא מבקש מהשופט לסגת בהוראתו, אך הוא מסרב וטוען שאם עוזרים לאחד, באים עוד ועוד צוענים ויש להשמידם כמו נמלים. ראש הצבא פאבוס נחלץ לעזרת הצוענים, ומצטרף לאזמרלדה וקווזימודו במשימתם לשחרור הצוענים. כאשר פאבוס מסרב לשרוף בית על יושביו, הוא נרדף על ידי המשטרה של פרולו, ואחרי שנפגע מחץ מובל פצוע על ידי אסמרלדה אל הקתדרלה, שם היא מבקשת מקווזימודו להחביא אותו.
פרולו הערמומי מספר לקווזימודו שהוא יודע היכן נמצאת "חצר הנסים", מחבואם הסודי של הצוענים, ושהוא מתכנן להשמידם בלילה עם צבא של 1000 לוחמים. פאבוס משכנע את קווזימודו להצטרף אליו למציאת המקום ואזהרת הצוענים, מבלי להיות מודע לכך שפרולו עוקב אחריהם. ב"חצר הנסים" אזמרלדה, קווזימודו ופאבוס נתפסים. פרולו מציע לאסמרלדה את חייה בתמורה לכך שתהיה שלו. היא מסרבת להצעה ביריקה על פניו של פרולו והיא מועלית על המוקד בעוד פאבוס אסור בכלוב וקווזימודו כבול בשלשלאות אל הקתדרלה המשקיפה על הגרדום. בעידוד חבריו הגרוטסקים קווזימודו שובר את שלשלאותיו, משחרר את אזמרלדה ומחלץ אותה מהתופת תוך שהוא מביא אותה אל הקתדרלה וצועק "מקלט! מקלט!" המבטיח לה הגנה מפני שוטריו של פרולו (אז היה אסור לעצור אנשים בתוך כנסייה).
פרולו מחליט להפר את האיסור ומורה על צבאו לפרוץ לקתדרלה, בזמן שקווזימודו מתבצר בה ומגן עליה מפני הצבא תוך שהוא משליך לבנים, קורות עץ ושמן רותח. פאבוס מלהיט את ההמון לשחרר את הצוענים ולהילחם בצבאו של פרולו. פרולו עצמו, חמוש בפיגיון וחרב, מטפס אל מגדל הפעמונים, להרוג את קווזימודו ואסמרלדה. קווזימודו מצליח לסכל את תוכניתו של פרולו ובסיום קרב ביניהם פרולו נופל אל מותו בלהבות השמן הרותח אחרי שמאיים שהרשע יושמד באש.
קווזימודו עד לאהבתם של אזמרלדה ומפקד הצבא פאבוס. העם מקבל את קווזימודו כחלק ממנו ולא רק כמפעיל הפעמונים בקתדרלת נוטרדאם.
 |
פרטי עלילה ("ספוילרים") לא יופיעו בהמשך. |
[עריכה] המסרים בסרט
- רצון להשתייכות חברתית - קוואזימאדו שואף להשתייך לאנושות הפריזאית, להיות חופשי ומקובל.
- לפעול למען הצדק- קווואזימאדו וראש הצבא נתערים לעזור לאזמרלדה וקהילתה לשרוד ולזכות בזכויותיהם.
אזמרלדה משחררת את קוואזימודו משלשלותיו בטענה שאין זה צודק להשפילו רק בשל צורתו השונה, והיותו "רכוש" ראש העיר ומציינת שזוהי זכותו להיות אדם חופשי.
- להסתכל בפנימיות האדם ולא בחיציניותו המשפט הבולט בסרט "מי המפלצת ומי האדם?" כל הסרט נאמר כי קווזימודו הגיבן המכוער הוא המפלצת ופרולו השופט הגבוה והמלכותי הוא האדם אך בסוף מתברר בדיוק להיפך
קווזימודו טוב הלב הוא האדם ופרולו האכזר הוא המפלצת.
- אהבה-פרולו מתאהב באזמרלדה לתשוקותיו האישיים וקווזימודו אף על פי שהוא אוהב את אזמרלדה מתחשב באהבתה לפאבוס
[עריכה] טריוויה
- המדובבת של אזמרלדה בגרסה העברית היא הזמרת ריקי גל.
- שני הגרגוילים הזכרים, ויקטור והוגו, קרואים אחר כותב הספר המקורי- ויקטור הוגו.
- הגרגויל הנקבה, "לה-וורן", קרויה אחר כוכבת שלישיית הזמר "האחיות אנדרוז"- סופי לה-וורן.
[עריכה] מדבבים בגרסה העברית
- השופט פרולו : אלי גורנשטיין
- קווזימודו: אלון אופיר
- אזמרלדה: ריקי גל
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: הגיבן מנוטרדאם (סרט) |
- "הגיבן מנוטרדאם", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
