בראד שרמן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יש לשכתב ערך זה הסיבה לכך: בעיות תרגמת ופירוט יתר מעבר לכל פרופורציה של עמדותיו בנושא ישראל. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. |
בראד שרמן | |
---|---|
תאריך לידה | 24 באוקטובר 1954 לוס אנג'לס, קליפורניה, ארצות הברית |
דת | יהודי |
לאום | ארצות הברית |
תפקיד | חבר בית הנבחרים של ארצות הברית |
מחוז ייצוג | המחוז ה-27 של קליפורניה |
סטטוס | מכהן |
מפלגה פוליטית | המפלגה הדמוקרטית |
בת זוג | ליסה קפלן |
אתר אינטרנט | http://bradsherman.house.gov/ |
בראדלי ג'יי. "בראד" שרמן (באנגלית: Bradley J. "Brad" Sherman) (נולד ב-24 באוקטובר 1954) הוא פוליטיקאי יהודי-אמריקני. מכהן כחבר בית הנבחרים של ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית והמחוז ה-27 של קליפורניה משנת 1997.
שרמן תומך איתן של מדינת ישראל, זכותה של ישראל על ירושלים ופעיל בנושא הסברה ישראלית והאיום הגרעיני האיראני. היוזמה החשובה ביותר שלו בנושא הישראלי, הייתה חוק שיתוף האנרגיה ישראל ארצות הברית הנועד להשקיע בפרויקטים משותפים של מדענים ישראלים ואמריקאים לאנרגיה אלטרנטיבית.
תוכן עניינים |
[עריכה] ביוגרפיה
שרמן נולד בלוס אנג'לס, קליפורניה, למד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס ובבית הספר למשפטים של אוניברסיטת הארוורד והיה לעורך דין ורואה חשבון. הוא כיהן במשך שתי כהונות כנבחר ברשות המיסים של מדינת קליפורניה - המועצה המדינתית להשוואה (BOE), מועצת רשות המיסים היחידה בכל ארצות הברית שנבחרים אליה, לפני שנכנס לתפקידו בבית הנבחרים של ארצות הברית. בבחירות אמצע הקדנציה של שנת 2006, רץ לכהונה נוספת וזכה ב-67% מקולות הבוחרים.
[עריכה] הצד האישי
ב-3 בדצמבר 2006, שרמן נישא לליסה ניקול קפלן, דיפלומטית במחלקת המדינה והחתונה הוכרזה בתוכנית הטלוויזיה, בערוץ הקומי קומדי סנטרל, "קולברט ריפורט". אחד מסימני ההיכר הבולטים של שרמן היא הקרחת על ראשו, הוא משתמש בתכונה זו בהומור, כאשר עוד בקמפיין הראשון שלו ל-BOE חילק מסרקים עם סיסמאות בחירות למצביעים פוטנציאלים[1], ומאז המשיך בגימיק זה לאורך הקריירה הציבורית שלו [2].
[עריכה] מדיניות פנים
- נושאי ליבה וגישה תקציבית
שרמן כרואה חשבון במקצועו הוא חסיד גדול של איזון תקציבי, כמו גם חסיד של סיוע פדראלי לחינוך, האינטרסים של משפחות עובדות, סטנדרטים סביבתיים גבוהים, הגנה על ביטוח לאומי, ביטוח רפואי לכל והרחבת מדיניות הייצוא של ארצות הברית [3].
- הגנת הסביבה
כששירת בוועדת התקציב ב-1997, הוא חיבר את "תיקון שרמן" להצעת החוק שמספקת 700 מיליון דולר רכישה עבור אדמות בחשיבות סביבתית לשנת התקציב של 1998. תיקון שרמן נכלל בהצעת החוק המשותפת והשפיע ב-699 מיליון דולר בהקצאה בחוק. שרמן גם הבטיח 16 מיליון דולר לרכישה של אדמה ולהשלמת שביל המטיילים באזור הבילוי הלאומי המוגן של הרי סנטה מוניקה בקליפורניה [4].
- מדיניות פיקוח על נשיאת נשק
שרמן היה מבין יוזמי הצעת החוק בית הנבחרים 1022 ובשמו "ההסמכה מחדש של איסור על נשקי לחימה 2007" [5].
[עריכה] מדיניות החוץ והיחס לישראל
הוא חבר בכיר בוועדת יחסי החוץ ויושב ראש ועדת המשנה לטרור ומניעת תפוצת נשק, כמו גם חבר בוועדת המשנה למזרח התיכון ודרום אסיה [6].
וכך לשון ההודעה הקבועה באתר של שרמן בחלק של "נושאי המזרח התיכון" [7]:
" תוכניות אירוח בשיחות נכנסות נותן לתושבי העמק [של סן פרננדו] הזדמנות לדבר על מדיניות חוץ
מאת חבר הקונגרס בראד שרמן, חבר בכיר בוועדה ליחסים בינלאומיים הרבה תושבים של העמק שאלו אותי לגבי אלו הזדמנויות זמינות עבורם להביע את השקפותיהם על מדיניות החוץ של אמריקה. רוב תושבי העמק מאמינים, יחד איתי, שלעתים קרובות ישראל מתייחסים אליה באופן לא פייר בתקשורת החדשות האמריקנית; אני מאמין שאמריקה צריכה לשמוע את ההשפקה המדויקת על מה שבאמת קורה במזרח התיכון. המטרה הזו יכולה בהחלט להיות מקודמת אם ידידים של ישראל יתקשרו לתוכניות האירוח השונות בשיחות נכנסות [8]. " |
||
והוא ממשיך לפרט על כמעט דף שלם את כל תוכניות האירוח הפוליטיות המרכזיות, כולל תחנות מקומיות, זמני שידור, מספרי טלפון וכדומה [9]:
"...בצד הליברלי יש את KTLK, שמשדרת את תוכניותיה ברשתות הרדיו של "אייר אמריקה" וגם משדרת במקור כמה תוכניות מקומיות. למרבה הצער, הרבה ממארחי התוכנית בתחנה זו הם אינם כה אוהדים את ישראל כפי שהם יכלו להיות לו ידעו את הסיפור המלא, כך שלאלה שמתקשרים בשיחות נכנסות [שהוא מעודד לבצע] עם הערות פרו ישראליות צריכים להיות מוכנים לשיחת עימות; בנוסף לכך, אנא בקרו באתר שלי www.bradsherman.house.gov היכן שאני הצבתי הודעות לעיתונות וטורי עיתונים על חוק שיתוף האנרגיה ישראל ארצות הברית, אשר הייתי מבין היוזמים שלו, חומר לגבי תוכנית ההעשרה של איראן, נקודות המבט שלי לגבי ההתקפות על ישראל בידי חיזבאללה והצהרות אחרות היכן שאני עומד בנושאי המזרח התיכון [10]. " | ||
עם נאומו של ראש הממשלה אהוד אולמרט בפני הקונגרס, במאי 2006, היה מבין יוזמי הצעת "חוק מניעת הטרור הפלסטיני", המטיל תנאים קשים לקבלת סיוע פלסטיני וחותך כל סיוע ישיר לרשות עקב עליית החמאס לשלטון [11] [12] וביולי של אותה שנה, עברה בקלות חקיקת "חוק שיתוף האנרגיה ישראל-ארצות הברית" בבית הנבחרים של ארצות הברית, עם תמיכה דו מפלגתית ולמעלה מ-100 תומכים ביוזמה, כאשר במליאת בית הנבחרים דוברים ציינו את השגי המדענים הישראלים והחוק עצמו מצטט מהשגיהם. החקיקה נועדה להשקיע באנרגיה אלטרנטיבית משותפת עם ישראל ומביאה ביחד מדענים ישראלים ואמריקנים בכירים ואנשי עסקים מובילים ומממנת את המחקר שלהם על מקורות אנרגיה נקייה ואלטרנטיבית. נושא שעולה וחוזר עקב מלחמת עיראק והנפט שהיא אוצרת בתוכה לביטחון והכלכלה של אמריקה: "אין שום דבר שאנחנו יכולים לעשות שהוא יותר חשוב מלגמול את ארצות הברית ואת העולם מתלות בנפט והצעד הראשון הוא מחקר וחלק חשוב מהמחקר הזה הוא מחקר שיתופי עם מדינות אחרות אשר באופן דומה מוקדשות למציאת אנרגיה חלופית." אמר שרמן והבחין: "אין אולי פרטנר טוב יותר מאשר ישראל". הוא הוסיף ש:" 'אמריקה מכורה לנפט', כך אמר בוש [בנאום השנתי לאומה], ונשבע לדחוף את אמריקה לקראת עצמאות בנפט. ויותר מאוחר במאי, ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט הביעה סולידריות עם המנהיג האמריקני ושיבח את חוק השיתוף". תחת תנאי החוק, משרד האנרגיה של ארצות הברית מוסמך להשקיע עד ל-20 מיליון דולר שנתי עד 2012 דרך פרויקטים של אנרגיה משותפים [13] [14] [15].
ב20 ביולי 2006, לאחר פרוץ מלחמת לבנון השנייה הוא תמך בבית הנבחרים בחוק המגנה את ההתקפות האחרונות על ישראל ומטיל את האחריות על הטרוריסטים ומדינות החסות שלהן, איראן וסוריה [16]. כמה ימים אחר כך, הוא יצא במאמר ב"ג'ואיש ג'ורנל", עם הכותרת של המלחמה של אירן בישראל ותיאר בו את ההקשר בפתיחת המלחמה עם נאומו המצית של נשיא איראן, מחמוד אחמדינז'אד על תקיפת ישראל בזעמו של העולם המוסלמי ומיד למחרת באה הפרובוקציה של חיזבאללה בגבול, כהכרזת מלחמה של אירן על ישראל : "חיזבאללה וחמאס ואחמדינז'אד כולם הכריזו שהמדיניות שלהם היא חורבן של ישראל. הם חסידים של טיהור אתני של 5 מיליון ישראלים יהודים. הם חסידים של רצח עם" הוא אמר, "הטרוריסטים [חמאס וחיזבאללה] משתמשים באותם טריטוריות שישראל נסוגה מהם כדי להרוג כמה שיותר אזרחים ישראלים שניתן". במאמרו תקף את הטוענים שתגובתה של ישראל הייתה "חסרת פרופורציות", אחרי סדרה של חטיפות ומאות טילים בגבול הצפון וקבע שהתגובה הייתה "מעט מדי". על חילופי אסירים הוא קבע : "אסור לנו להגיד לישראל להחליף את האשם עם החף מפשע". הוא קרא לארצות הברית להיות חוד החנית במאמצים הדיפלומטיים להכניס את חיזבאללה לרשימת הטרור באירופה, לגרום להם למנוע מאזרחיהם לשלוח כסף לחיזבאללה וקרא לארצות הברית, מקור המימון שלהבנק העולמי , לדרוש להפסיק לתת סיוע הלוואות זיכיון לאיראן, "המקור של הכסף והטילים שחיזבאללה יורה על אזרחים ישראלים" הוא אמר [17].
בספטמבר 2006, כחודש לאחר מלחמת לבנון השנייה ושבוע לפני נאומו של נשיא איראן מחמוד אחמדינז'אד בפתיחת עצרת האו"ם לצד הנשיא בוש, כשמעל לכל בעיות העולם ריחפה העננה האיראנית והדוגמה המובהקת שהוא נתן למצב שאיתו הדמוקרטיה המערבית מתקשה להתמודד, עצם הזכות שניתנה לאחמדינז'אד להיכנס לעיר ניו יורק – שהיא גם ערש העולם החופשי וגם הסמל הבלתי מעורער לסכנות הטרור העולמית הפנתה את אור הזרקורים לעבר נקודות התורפה של הדמוקרטיה. ארצות הברית בחרה שלא לאסור על אחמדינז'אד להיכנס לשטחה, וגם שלא לחייב אותו לשהות במלונו בלבד כל זמן שאיננו בבניין האו"ם, אך מצידה של ארצות הברית, נכחו במליאת האו"ם בזמן נאומו של אחמדינז'אד כמה נציגים זוטרים בלבד וגם ישראל הביעה את מחאתה נגד מתן זכות הדיבור לאחמדינז'אד. בזמן נאומו לא נכח במליאת עצרת האו“ם אף אחד מחברי הסגל הדיפלומטי הישראלי. שגריר ישראל באו“ם, דני גילרמן, אף העביר ביקורת חריפה על ארצות הברית, בשל העובדה שהיא איפשרה לאחמדינז'אד להיכנס לתחומה. ישראל וארצות הברית אינן המדינות היחידות שנקטו בצעדי מחאה נגד נאומו של אחמדינג‘אד. גם מדינות אחרות נפקדו ממליאת העצרת הכללית של האו“ם בזמן הנאום [18]. באותה העת, הוא הביעה את דעתו במליאה כי הוא סבור שמלחמת עיראק הסיתה את תשומת הלב מהסכנה האמיתית למי שיש לו באמת נשק גרעיני וזה – איראן וכי איראן גרעינית תגרום למרוץ חימוש באזור, כמו סעודיה שכבר הודיעה על כך. הוא התריע שאם ינסו להפיל את המשטר – ובו בזמן יהיה להם נשק גרעיני, הם יעדיפו ליפול ב"בום" –ולהטיל את "הפצצה" כנקמה כנגד העם האיראני או ישראל, בהתאם לדברי אחמדיניז'אד כנגד ישראל [19]. כחודש לפני הביקור, שרמן שיגר מכתב למזכירת המדינה, קונדוליסה רייס, המפציר בה שלא לתת אשרת כניסה לוושינגטון לנשיא איראן לשעבר, מוחמד חתאמי וכמה ימים לפני ביקורו של הנשיא הנוכחי, מחמוד אחמדיניז'ד, הוא יצא במאמר מפרי עיטו, בעתון "האפינגטון פוסט":
" ארצות הברית משתחווה לאיראן – ונכשלת בלעצור את תוכנית הגרעין שלה :" כשנשיא אירן מחמוד אחמדינז'אד יצעד לפודיום...הוא יכול בהחלט להכריז ניצחון. המנהיג של האומה שהיא מס' 1 ברשימת מחלקת המדינה של נותני החסות לטרור נמצא בדהירה...הקונפליט [של מלחמת לבנון השנייה]... הסית את תשומת הלב הרחק מהתוכנית הגריעינית של אירן וחיזק את הדימויי שלה במזרח התיכון; זה כואב להודות, אבל איראן הרוויחה מהמעורבות האמריקנית בעיראק... הוא קרוב לוודאי יבוא לניו יורק עם חותמת של אישור לתוכנית הגרעין של ארצו; החשוב מכל, אמדיניז'אד התעלם בחוצפה מהדד ליין של 31 באוגוסט ... במקום לזוז במיידי להכפפת סנקציות, מועצת הביטחון נכנסה לעוד סיבוב של משא ומתן חסר פירות ...לא מפתיע שאיראן יצאה עם מספיק תקווה.. להמשיך לרקוד... אחד מההתקפות החריפות שלו ש"ארצות הברית צריכה להשתחוות ולהיכנע לאיראן"; מר. אחמיניג'אד, כבר עשינו זאת.; הכניעה החד צדדית הראשונה שלנו הייתה כשפתחנו את השווקים שלנו לייצוא איראני. לא נפט -- רק הדברים שהאירנים לא יכולים למכור במקום אחר ואנחנו לא צריכים אותם, כמו קוויאר; מאז הסכמנו בשתיקה להלוואות הבנק העולמי לממשלת איראן בזמן שהמשכנו לסבסד את הבנק העולמי. אנחנו מאפשרים לתאגידים לעשות עסקים עם איראן דרך חברות הבת הזרות שלהן ושנה שעברה פתחנו את הדלת לחברות של איראן בארגון הסחר העולמי; במשך שש שנים ממשל בוש מפר את החוק על ידי סירוב ליישם את חוק הסנקציות האירניות לוביות של ביליוני דולרים של השקעות במגזר הנפט של איראן, אפילו שהסנקציות היו אפקטיביות בשינוי המדיניות הלובית; ממש לאחרונה קונדוליסה רייס והנשיא בוש אישרו באופן אישי ויזה לסיור פרופגנדה לחמש ערים אמריקניות... למוחמד חתאמי; באופן מדהים משלם המיסים האמריקני אסף את החשבונית...הכשלון לשכנע את חברי מועצת הביטחון, במיוחד את רוסיה וסין לסנקציות... זה הכישלון הגדול ביותר של ממשל זה... בגלל שהם [ממשל בוש] מסרבים לקבל את המושג "הקשר"... אנחנו חותרים לעזרתה של רוסיה עם איראן, בזמן שאנחנו מסרבים לעשות את הוויתור הכי קטן בנושאים שלרוסיה אכפת מהם [שכנותיה]..כל מדיניות הגיונית הייתה מכפיפה נושאים אלו למטרה של מניעת הנשק הגרעיני האיראני...באופן דומה, אנחנו מסרבים לקשר את עסקאות סין עם איראן בנושאי סחר שחשובים לסינים, כגון כמו איך שאנחנו בוחרים להגיב למניפלציות החוקיות המפוקפקות על שער המטבע שלהם; האופציות הן ברורות: אנחנו יכולים להשתמש בכל העוצמה הדיפלומטית והכלכלית של ארצות הברית - כולל הקשר - לעצור את תוכנית הגרעין של אחמיניז'אד. או שאנחנו יכולים "להשתחוות ולהיכנע" [20]. | ||
ברוח זו, מתוך תפיסה כי רק סנקציות כלכליות חריפות דרך מועצת הביטחון, בשיתוף עם רוסיה, תביא לשינוי המדיניות הגרעין של איראן, הוא קרא פעמים רבות להטלת סנקציות כלכליות קיצוניות על איראן דרך האו"ם, עקב תמיכה בטרור בסכסוך הישראל פלסטיני, שבירת הדד ליין של מועצת הביטחון, ההחלטה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית לדווח על איראן לאו"ם, ההכרזה של איראן על הפעלה של 3,000 צינטרפוגות וקריאתו של הנשיא אחמדיניז'אד כי איראן הצטרפה למועדון האומות הגרעיניות וכי יש "למחוק את ישראל מהמפה". בנושא האחרון, הוא תמך גם בקריאה של ראש הממשלה אריאל שרון, לנשל את איראן מחברותה באו"ם. הוא ברך גם במקביל, על נכונות לשיחות ישירות עם איראן, כל עוד עומדים על העיקרון של הפסקת העשרת האורניום תחילה, זניחת הנשק הגרעיני וחדילה של תמיכה בטרור. בנוסף, עוד ב-2003, הוא חיבר את החוק "חוק החופש לאיראן ותמיכה בדמוקרטיה", אשר יאכוף אמברגו מלא כנגד איראן עד אשר היא תשנה את מדיניותה, יאפשר לנשיא להפחית במימון למוסדות כגון הבנק העולמי, אשר יספקו תמיכה למשטר האיראני וב-2006, הוא העביר בוועדת יחסי החוץ שהוא חבר בה, סעיף שסותם פרצה בחוק, שבו חברות אמריקניות משתמשות בחברות הבת שלהן בחו"ל כדי לעשות עסקים עם איראן ובכך לעקוף את החוק האמריקאי. עוד ב-2002, הוא שיגר מכתב מחאה לנציגי האיחוד האירופי בארצות הברית על הסכמתכם לעסקת סחר עם איראן ללא תנאים מוקדמים והיה למבקר חריף של ממשל בוש בכשלונו לאכוף את חוק הסנקציות על איראן ולוב משנת 1996 ובכשלונו למנוע את הלוואות הבנק העולמי לאיראן וקרא לאמברגו מלא של המוצרים המיובאים מאיראן לארצות הברית. הוא סבור שניתן להעתיק את ההצלחה בשבירת לוב בנושא תוכנית הגרעין שלה, לאיראן, דרך סנקציות כלכליות קשות. בשימוע ב-2004, בוועדת למניעת הטרור, הוא הזהיר כי האיום האיראני אינו דומה לאיום שהיה מברית המועצות לשעבר, כיוון שאת ברית המועצות ניתן היה להרתיע ואיראן מטורפת, זה בלתי אפשרי וב-2006 הציג חוק הקורא לדווח על איראן למועצת הביטחון בשל הפרות מחויבותיה בהסכם למניעת תפוצת נשק גרעיני[21] [22] [23] [24] [25] [26][27][28] [29] [30] [31] [32]. במאי של 2007, כיושב ראש הוועדה למניעת תפוצת נשק, הוא ניהל שימוע שבחן את תוכנית הצבת טילי ההגנה במזרח אירופה ולפני נסיעת משלחת אמריקנית לדון בתוכנית הצבת טילי הגנה בפולין וצ'כיה, שרמן הביע התנגדות לנושא. הוא טען כי זה עוד אלמנט בהרחקת שיתוף הפעולה של רוסיה בנושא הגרעין האיראני: "אני לא יכול לחשוב על דרך טובה יותר להבטיח שהרוסים יעשו מעט ככל האפשר כדי לעזור לנו לעצור את תוכנית הגרעין האירנית, מאשר לאיים עליהם במיקום טילים אמריקנים במדינות שבעבר היו בנות בריתה" הוא אמר [33] [34]. ב-12 בספטמבר, של השנה ההיא, הוא אמר לעיתונאים ישראלים, בעקבות דו"ח המודיעין האמריקאי שקבע כי איראן הפסיקה את תוכנית הנשק הגרעיני ב-2003, "נתאנז הוא התוכנית הצבאית האיראנית" וכי הוא סבור שהדו"ח לא נוסח כהלכה. בתוקף תפקידו תודרך על ידי קהילת המודיעין האמריקאית על ממצאיו וצוטט כאומר ש"הדו"ח התעלם מהעשרת האורניום בנתאנז כי היא לא סודית, וקהילת המודיעין מתעניינת רק בדברים סודיים - והתקשורת התעלמה מנתאנז כי זה לא חדש, והיא מתעניינת רק במה שחדש". הוא הוסיף כי כי הדו"ח "מתעלם מהפיל שבחדר". לפיכך, אחת הדרכים להשפיע על מסקנות הדו"ח היא להעלות על סדר היום מחדש את הסכנה הטמונה ביכולתה של איראן להעשיר אורניום, שנדחקה בו למקום משני, ומהווה את המרכיב העיקרי בדרך לפצצה. יכולת איראנית זו חשובה הרבה יותר מעצירת המרכיב הצבאי בתוכנית הגרעין, אותו יכולה איראן לחדש בתוך זמן קצר ולחבר אליו את התוכנית האזרחית (העשרת האורניום)[35] [36]. באותה עת, הוא היה מבין יוזמי חוק 1400, "מנית תפוצת הנשק לאיראן" אשר מטיל סנקציות נוספות על איראן[37].
- מעמדה של ירושלים ומלחמתה של ישראל בטרור
ב-30 ביולי 1997, אחרי פיגוע ההתאבדות הכפול בשוק מחנה יהודה עם 15 הרוגים, הוא נאם במליאה בתמיכה בהצעת החוק ההצהרתית 133 להבעת דעת הקונגרס. הוא אמר שניתן לעשות משהו חיובי ביום זה בכך שמחלקת המדינה תכריז על הזזת השגרירות האמריקנית לירושלים "שאנחנו מכירים בירושלים כבירתה הבלתי מחולקת והקבועה של מדינת ישראל" ושישראל נאלצה לנהל שטחים אלו לשם הגנתה, האשים את יאסר ערפאת ואמר "איפה חתיכת השלום? במקום יש לנו חתיכות של גברים ונשים" [38]. הוא ביקר אישית את הפצועים בבית חולים הדסה. ב-5 בספטמבר 1997, יום לאחר פיגוע התאבדות המשולש במדרחוב בן יהודה בירושלים, עם 5 הרוגים, הוא נאם במליאה. הוא תיאר את הביקור שלו לפצועים, שבועיים קודם לכן בבית חולים הדסה, בפיגוע הקודם והזעזוע בפניהם של הקורבנות. הוא קרא לערפאת לפרק את החמאס ו"שהגיע הזמן לסיים את השנאה והרעל כנגד העם היהודי מטהראן ועד לוב". "ויש עוד דבר אחד שניתן לעשות" הוא אמר "להזיז את השגרירות האמריקנית, ללא הסתייגויות, ללא תנאים ולעשות שזה יהיה ברור שאנחנו עומדים עם אנשי ירושלים כשהם עומדים מול הטרור" [39]. ב-1998 הוא יצא למסיבת עיתונאים להתנגד ללחץ על ישראל להסכים למספר ספיצפי של נסיגה וכך מילותיו לגבי תהליך השלום, "לפני שניתן יהיה לדון במספר של 6 אחוז או 10 אחוז או 13 אחוז, אנחנו צריכים 100 אחוז של מחויבות מצד הפלסטינים לשלום ושיתוף פעולה" הוא אמר, "אנחנו גם צריכים 100 אחוז של הסרה של הסעיף באמנה הקורא להשמד מדינת ישראל, 100 אחוז של חיסול שידורי רדיו עם סנטימנטים אנטי ישראלים ו-100 אחוז מחויבות להבטיח כי ילדי הפלסטינים מחונכים לשלום. ארצות הברית חייבת לתקשר בצורה הטובה ביותר עם ישראל. התקשורת הזו לקוייה כל עוד השגרירות האמריקאית נשארת בתל אביב. ירושלים היא בירתה של ישראל ושם הוא המקום אליו השגרירות האמריקאית שייכת" [40]. ב-2 במאי 2002, הוא נאם במליאת בית הנבחרים בתמיכה בישראל ובהצעת החוק המביעה סולידאריות עם מדינת ישראל במאבקה כנגד הטרור. "אסור לנו להיות מאוזנים בין אלו ששמים למטרת מוות אזרחים ואלו שחותרים להגן על עצמם מטרור" הוא אמר [41] [42]. ב-22 במאי 2002, הוא נאם במליאה בקריאה להפסקת ההלוואות של הבנק העולמי, שממומן על ידי משלם המיסים האמריקני, לאיראן ומממן את הטרור ואת תוכנית הגרעין האירנית [43]. יום לפני כן, הוא שיבח במליאה את מחלקת המדינה שהגדירה את איראן כנותנת חסות מספר אחת של הטרור וקרא לצעדים מעבר לחוקים הצהרתיים בלבד בבית הנבחרים [44]. במרץ 2006, הוא היה מבין המתנגדים לעסקה שאושרה על ידי ממשל בוש להעביר שליטה של שישה נמלים לתאגיד בבעלות ממשלת איחוד האמירויות הערביות, "דובאי פורט וורלד". הוא הצטרף למכתב המגנה את אישור העסקה בשל העובדה שזה יחזק את החרם הערבי כנגד ישראל, כיוון שחברת האם מכבדת את החרם על ישראל ומימון הנסיכויות הערביות לחמאס [45] [46] [47]. במרץ 2007, בעקבות הקמת ממשלת האחדות הפלסטינית עם חברי חמאס, הוא חתם יחד עם 243 חברי קונגרס על היוזמה של היהודים רוברט וקסלר וגארי אקרמן, אשר מפציר בחאבייר סולאנה והאיחוד האירופי שלא לתת סיוע או מענק הכרה לרשות הפלסטינית עד אשר היא תכיר בישראל, תתנער מהטרור ותקבל את כל ההסכמים הישראלים-פלסטיניים הקודמים [48] [[49]. בפברואר, 2008, הוא השתתף בכנס ירושלים החמישי יחד עם חבר הקונגרס היהודי אליוט אנגל [50].
- הסברה ישראלית
ב-13 באוגוסט 1998, הוא אירגן כנס לדיון ציבורי בנושא חיזוק יחסי ישראל ארצות הברית, ביחד עם סגן הקונסול הכללי של ישראל [51]. ב-30 בנובמבר 2005, הוא היה אורח מיוחד בכנס ציבורי למענה שאלות הציבור בנושא ישראל יחד עם ירון גמבורג, סגן הקונסול הכללי, באירוע הסברה לישראל [52]. ב-22 ביוני 2006, הוא יצא למסיבת העיתונאים עם השגריר דני איילון, לברך את מגן דוד אדום על קבלתו לחברות בארגון הבינלאומי של הצלב האדום [53] [54]. ביום בו פרצה מלחמת לבנון השנייה, הוא יצא בהודעה כי יש להפנות אצבע מאשימה כלפי איראן, שחיזבאללה נוצר בדמותו וכי הפקדות באות מטהראן. למחרת, הוא יצא במסיבת עיתונאים עם השגריר דני איילון, כדי להגן על עמדת ישראל שהתגובה הייתה פרופורציונלית לחטיפת החיילים. הוא האשים את איראן שללא פקודה מהם , ההתקפות לא היו מתרחשות [55] [56].
- עמידה מול האנטישמיות
ב-8 ביוני 1999, הוא הציג את הצעה ההצהרתית 128 שהוא יזם, עם 109 תומכי היוזמה שהצטרפו, המביע את תחושת הקונגרס בנוגע ליחס של מיעוטים דתיים באיראן ובמיוחד המאסרים האחרונים של חברי הקהילה היהודית של איראן [57]. בממשל של קלינטון הוא כיהן בוועדה מייעצת לנשיא בנושא הרכוש היהודי בשואה [58].
[עריכה] ועדות
- הוועדה ליחסי חוץ (חבר בכיר)
- ועדת המשנה לטרור, אי תפוצת נשק וסחר (יושב ראש)
- ועדת המשנה למזרח התיכון ודרום אסיה
- הוועדה לשרותים פיננסיים
- ועדת המשנה לשווקי ההון, ביטוח ותאגידים נתמכי ממשל
- ועדת המשנה למוסדות פיננסיים ואשראי לצרכן
- ועדת המשנה למדיניות מוניטרית פנים וחוץ
- ועדת המשפטים
- ועדת המשנה לבית משפט, האינטרנט וקניין רוחני
[עריכה] אודות המחוז
המחוז ה-27 של קליפורניה, שאותו מייצג בראד שרמן, מכסה חלקים מחוז לוס אנג'לס ויש לו חלקים נרחבים מעמק סן פרננדו ובורבנק.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- חבר בית הנבחרים בראד שרמן באתר בית הנבחרים
- מהעיתונות הזרה
- על החתונה של בראד וליסה שרמן ניו יורק טיימס
- על בראד שרמן וחוק שיתוף האנרגיה ישראל-ארצות הברית הפרויקט הישראלי
- בית הנבחרים מאשר את חוק שרמן לשיתוף האנרגיה ישראל-ארצות הברית קליפורניה קרוניקל
- ארצות הברית צודקת בעמידתה כנגד סנטימנטים אנטי ישראליים בוועידה העולמית נגד גזענות מאת בראד שרמן, בוורלי הילס וויקלי, 2001
- כנס עם שרמן ואילן רמון לחלל אמריקאי ישראלי
- נייר עמדה של שרמן בנושא המזרח התיכון וישראל
- ארצות הברית חייבת לפעול בנושא האיום האיראני מאת בראד שרמן, ג'וויש ג'ורנל פור גראטר לוס אנג'לס
- כיצד למנוע נשק גרעיני לאיראן
- מהעיתונות הישראלית
- אולמרט: על נאום ראש הממשלה בפני הישיבה המשותפת של הקונגרס ותגובתו של שרמן לנאום ברק רביד וטל שניידר, וושינגטון, מעריב
- הצעת חוק חדשה של שרמן מבקשת לאחד אמצעי אכיפה של זכויות קניין רוחני האתר הממשלתי של משרד התעשייה המחסר והתעסוקה
- אירוע חנוכה בחסות חב"ד ביוניברסל סטודיו בלוס אנג'לס
- ברנאנקי: כלכלת ארצות הברית תעמוד בירידה חדה בדולר ידיעות אחרונות
- לעקב פרויקטים ברשות הפלסטינית עד שינויי בחינוך שלה פורום רוטר
- נשות אל-איי מגייסות לאייפא"ק
- מאמץ הסברתי לבלימת הגרעין של איראן
- מהדוד סאם באהבה, על עצרת התמיכה בישראל
- שיתוף פעולה אנרגטי טל שניידר מוושינגטון, מעריב
- בוש חתם על חוק אנרגיה הכולל שיתוף פעולה עם ישראל ידיעות אחרונות
- נאום ראש הממשלה בפני הקונגרס מציין את חוק שיתוף האנרגיה ישראל ארצות הברית
- ישראל וארצות הברית עם הבנות בתחום האנרגיות ערוץ 7
- ישראל וארצות הברית חתמו על מזכר הבנות בתחום האנרגיות המתחדשות הודעת דובר משרד התשתיות הלאומיות
- בנות ברית ירוקות דה מרקר קפה
[עריכה] הערות שוליים
- רה"מ: נפעל כדי לחשוף את תוכנית הגרעין האיראנית תגובת שרמן לדו"ח המודיעין האמריקני, הארץ.
- השתתפות שרמן ואליוט אנגל בכנס ירושלים החמישי, בפברואר 2008
- הקונגרס האמריקני דן בתוכנית הגנת הטילים באירופה אפוק טיימס ישראל
- בוש: דו"ח המודיעין אינו משקף את דעותיי אומדיה
- על מדינות חוסות לטרור והדאגה לגבי הנשק הגרעיני של איראן
- עידוד חידוש חוק הסנקציות על איראן ולוב
- גינויי פתיחת הייצוא בארצות הברית לאיראן
- אירן חייבת לעמוד בתוצאות הקרבות של הדד ליין מהאו"ם
- שרמן נלחם בהלוואות הבנק העולמי לאיראן