אמבריולוגיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אמבריולוגיה היא המדע העוסק בחקר העובר ובתהליכי התפתחותו במהלך ההיריון, מרגע ההפריה ועד יציאת העובר לאוויר העולם (לידה במקרה הפרטי של האדם).
מדע האמבריולוגיה מתחלק לשני תחומי מחקר משניים:
- אמבריולוגיה מורפולוגית: עוסקת בשינויים העיקריים החלים בגופו של העובר עד הגעתו להתפתחות מלאה. תחום זה מכונה גם "האנטומיה של ההתפתחות", "אמבריולוגיה ניסויית" או פשוט "אמבריולוגיה".
- אמבריולוגיה פונקציונלית: עוסקת בכוחות הפיזיקליים והכימיים המשפיעים על התפתחותו הביולוגית של העובר. תחום זה מכונה גם "הפיזיולוגיה של ההתפתחות", או "מכניקת ההתפתחות".
חלוקה שונה (אם כי דומה) מבדילה בין:
- אמבריולוגיה קלינית (מעשית) העוסקת בפתרון בעיות רפואיות והתפתחותיות בעובר במהלך תקופת ההיריון.
- אמבריולוגיה ניסויית העוסקת בבדיקת תהליך התפתחות העובר ובהסקת מסקנות מתוצאות בדיקות אלו.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
העיסוק בהבנת התפתחות הילוד האנושי ברחם אמו קסם לרבים מאנשי המדע, הפילוסופיה והרוח בתקופות שונות שונות בהיסטוריה האנושית, החל מהתקופה שבה פרחה הפילוסופיה היוונית. רבים פיתחו תאוריות, סברות ואגדות שונות אודות המתרחש ברחם האם ושלבי התפתחות היילוד.
[עריכה] תקופת היוונים
האסכולה הפיתאגורית, אותה הנהיגו פיתגורס ופילולאוס, גרסה כי זרע העובר עבר מעין דגירה ברחם אמו במהלך שלבי התפתחותו. על סמך אסכולה זו, לעובר שלושה מקורות:
- חלקו האנושי - מקורו במוח; המתייחס לשכל.
- חלקו הבהמי - מקורו בלב; המתייחס לרגש.
- חלקו הצמחי - מקורו בטבור; המתייחס לנפש הצומחת (הזנה).
האסכולה הרפואית של קוס (עירו של הרופא הנודע היפוקרטס), גרסה כי התפתחות העובר זהה לתהליך אפיית הלחם בתנור. לפי אסכולה זו כלל האיברים מתפתחים בעת ובעונה אחת.
בנוסף, סבר היפוקרטס כי ישנם שלבים מסוימים בהתפתחות העובר:
- בסיום תקופת ארבעת החודשים הראשונים להיריון נוצר בשר העובר.
- בחודש החמישי להיריון נוצרות הציפורניים והשערות.
- בחודש השביעי להיריון העובר, כל איבריו מתהווים.
עיקר ההתפתחות העיונית והשיטתית לגבי האמבריולוגיה, בתקופה זו, נזקפת לזכותו של אריסטו, שתיאר את צינורות הטבור והגה את הרעיון כי איברי העובר עוברים תהליך התהוות ולאחר מכן תהליך התפתחות, וזאת בניגוד מוחלט לדעה הגורסת כי העובר מתחיל להתפתח כשמצויים בו כבר כל איבריו.
הפילוסוף היווני גלנוס הבחין בין שני סוגי איברים:
כמו כן, גלנוס קבע סדר התפתחות לאיברים - תחילה הכבד, לאחר מכן הלב ולבסוף המוח. בנוסף, ייחס גלנוס את ההשפעות הגזעיות לאם ואת התכונות האישיות לאב.
מרבית המידע בנוגע לאמבריולוגיה אותה חקרו הקדמונים נמסר לחוקרים המודרניים על ידי כתביו של פלוטארכוס.
[עריכה] תקופת ימי הביניים
על פי אבן סינא, פילוסוף ורופא ממוצא פרסי, שהושפע מגלנוס, העובר מתהווה משלוש שלפוחיות שונות שמהן מתפתחים הכבד, הלב והמוח.
על פי האנטומיה ההודית, כל האיברים מתפתחים בו זמנית משבעה קרומים שונים, כאשר לכל חודש בהיריון שלבים מיוחדים משלו בהתרקמות האיברים.
בימי הביניים הידיעות בדבר האמבריולוגיה היו מעורפלות מאד, אך לאונרדו דה וינצ'י צייר לראשונה את העובר ברחם אמו בדיוק רב ומרשים למדי ביחס לידיעות כיום.
[עריכה] המאה ה-17 עד המאה ה-19
במאה ה-17 חלה התקדמות רבה במדע האמבריולוגיה. האנטומיסט והמדען פבריציוס החל בהשוואת האמבריולוגיה של האדם להתפתחות בעלי חיים אחרים. הביולוג ויליאם הארווי העלה הנחה יסודית לפיה התפתחותם של יונקים ברחם אמם איננה שונה מהתפתחות בעלי חיים אחרים בביציהם. במחצית השנייה של המאה ה-17, עם המצאת המיקרוסקופ חלה קפיצת דרך משמעותית במחקר האמבריולוגי. נתגלו שלפוחיות בשחלה וכן נעשו מחקרים בהתפתחות הביצית בשחלה ובחצוצרת הרחם של הפרה ובשלבים התפתחותיים מתקדמים יותר. בנוסף, נתגלו תאים בשכבת הזרע האנושי בידי אנטוני ואן לוונהוק ותלמידו.
במאה ה-18 פרצה מחלוקת בין המחנה שצידד בגישה האבולוציונית (פרפורמציונית) שעימה נמנו ספלנצני והאלר ובין המחנה שצידד בתורת האפיגנזה שייסד ר. פ. וולף, שהושפע ממרצ'לו מלפיגי. המחלוקת השפיעה רבות על התפתחות האמבריולוגיה ונתנה דחיפה למדע זה.
המאה ה-19 היוותה המשך להתפתחותה של האמבריולוגיה. בתקופה זו הונח היסוד לאמבריולוגיה המשווה בידי ז'ופרוא סנט הילר שהבחין בקווים משותפים בהתפתחות קבוצות בעלי החיים השונות. במחצית השניה של המאה ה-19 נפתח פתח להבנת התפתחות החולייתנים עם החידושים הטכנולוגיים בתחום ההיסטולוגי.
זו הייתה גם התקופה שארנסט הקל פיתח בה את החוק הביוגנטי האומר שההתפתחות האורגנית של יצור חי מהווה מעין תקציר של תולדות המין הטקסונומי שלו. למרות שהחוק חל באופן מסוים במקרים רבים, הוא אינו מקובל על הביולוגים בני ימינו. זו הייתה גם התקופה שקרל ארנסט פון באר [1] פיתח את חוקיו שטוענים בכל אחד משלבי ההתפתחות של עובר, הוא יהיה דומה לעוברים של בעלי חיים דומים ולא לפרט בוגר של אותו בעל חיים.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] לקריאה נוספת
- עזרה זהר ויאיר שפירא, הגוף ותיפקודו - אנטומיה, פיזיולוגיה, תזונה, הוצאת עם עובד, 2005, עמודם 118-137.
- עדי מרקוזה הס, דידה פרנקל ונורית בשן, ביולוגיה של האדם, הוצאת האוניברסיטה העברית 2002, עמודים 181-202.
[עריכה] קישורים חיצוניים
- אתר בריטי באנגלית העוסק באתיקה של חקר העובר
- אתר קנדי באנגלית העוסק בחקר העובר באתיקה המתלוות אליו
- אתר של אוניברסיטת אינדיאנה באנגלית הכולל בתוכו אנימציות ותמונות בנושא העובר
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אמבריולוגיה |
- אתר אוסטרלי העוסק בחקר העובר
- אתר בעברית המציג קישורים שונים לנושאי בריאות הילד והמתבגר, ביניהם אמבריולוגיה
